גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת החגים: רוב העמותות עדיין לא קיבלו סיוע מהמדינה

חמישה חודשים חלפו מאז שהממשלה הבטיחה להקים קרן של 200 מיליון שקל לסיוע לעמותות, אך בינתיים אפילו שקל אחד לא הגיע לחשבונן ● מה קרה לכסף?

חלוקת מזון לנזקקים בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס
חלוקת מזון לנזקקים בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

שבעה חודשים ממתין המגזר השלישי לסיוע, שמסיבות שונות אינו מגיע. דווקא בזמן שבו ישראלים רבים יותר נזקקים לעזרתן של עמותות, אלה נשלחו לסבב מאבק מול משרדי הממשלה. ארגון הגג של העמותות, ‘מנהיגות אזרחית’, דרש לפחות מיליארד שקל שיסייעו להן להחזיק את הראש מעל המים, עד אשר יעבור זעם. המדינה, לעומת זאת, החליטה להקים קרן של 200 מיליון שקל, שפועלת במקביל למסלול הפיצוי לעסקים דרך רשות המסים - כיוון שזה אינו רלוונטי עבור עמותות רבות.

אלא שחודשים לאחר שהחל המשבר, עמותות רבות מתקשות להותיר את הראש מעל המים, והכסף מהמדינה מבושש להגיע, או עובר בין ידיים שונות. כך, למשל, בדיון שהתקיים בכנסת בסוף יולי, הודתה מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר ש-150 מיליון שקל שהוקצו לקרן העמותות הועברו למשרד התרבות והספורט, לטובת תמיכה בארגונים העוסקים בתרבות וספורט (מבחני התמיכה צפויים להתפרסם בקרוב, אך כאמור, הכסף נלקח מהקרן הכללית הייעודית שהוקמה עבור כלל המגזר השלישי).

בוועדת הכספים, שעסקה בנושא, נאמר כי חלק מהכסף עבר לתשלומי משכורות לשחקנים בעולם התרבות והספורט. מצבם של אלה אכן דורש את התייחסות המדינה, אך הסכומים הללו יועדו מראש לעמותות שנמצאות בחזית המאבק בקורונה, ועוסקות ברווחה, חינוך ועוד. מאחר ומדובר בתקציבי סיוע, שלא היו מיועדים לפעילות שוטפת, ובגלל שיש מבחני תמיכה ייעודיים לנושאים הללו, עולה השאלה איך ומדוע הוחלט על הקצאת הכסף.

מסלול נוסף הינו קרן שנפתחה בשיתוף עם ארגון הג’וינט - המדינה הקצתה 40 מיליון שקל, והפילנתרופיה כ-13 מיליון שקל. נכון לשעה זו, הקרן בוחנת את הבקשות שהוגשו, ואישרה העברה של 10 מיליון שקל - אך הם טרם הופקדו בחשבונות העמותות. גם הקרן הזו איננה מיועדת לכלל העמותות, אלא לכאלה שעומדות בקריטריונים מסוימים, וכך עמותות שונות שאינן עונות לקריטריונים או עמותות שמחזורן גבוה מחצי מיליון שקל, נותרות בחוץ.

במשרד הרווחה מסבירים שמדובר בתהליך, אך הסכום ההתחלתי יועבר לעמותות בימים הקרובים. מתוך 500 הבקשות שאושרו, מסתמן כי רק 300 עומדות בדרישות הסף, והיתר ייאלצו לחפש פתרונות אחרים. כ-100 יקבלו את הכסף בימים הקרובים, ו-200 בקשות נוספות נבדקות. ברווחה מסבירים שיתבצע מבדק חוזר לכלל הבקשות, כדי לוודא שאף אחת לא נפלה בין הכיסאות.

לאחר שבוועדת הכספים של הכנסת הבינו את חומרת המצב, לפני כשלושה שבועות התעקשו היו"ר, משה גפני, וחברי הוועדה להקצות סיוע נוסף. כך, בחוק התוכנית לסיוע כלכלי הוכנס סעיף המייעד 100 מיליון שקל לסיוע לחברה האזרחית. נכון לשעה זו, הקריטריונים טרם נקבעו, ולפי ההערכות, הכסף לא יגיע אל החשבונות בחודשים הקרובים.

עניי עירנו קודמים

למרות שלא מדובר בערוץ התמיכה המרכזי, עד כה האפיק היחיד שהזרים כסף לחשבונות העמותות הוא קרן המענקים של רשות המסים. דרך אפיק זה קיבלו 504 עמותות 9.7 מיליון שקל.

אמנם בישראל פועלות אלפי עמותות, אך אפיק הסיוע לעסקים אינו רלוונטי עבור רובן. זאת מפני שמחזורים של עמותות הם שנתיים, ולחלקן קשה מאוד להוכיח נזק לפי הקריטריונים הנהוגים עבור המגזר העסקי. בחלקן הגדול הפגיעה איננה משתקפת בטווח המיידי, וחלקן אף הצליחו לקבל מקדמות מתורמים כדי שיוכלו להמשיך לפעול - אך מדובר בסכומים שייגרעו מהעתיד.

כ-14% מכוח העבודה במשק מועסקים במגזר השלישי. לפי הערכות ‘מנהיגות אזרחית’, בראשית אוגוסט 200 אלף עובדי המגזר עדיין נותרו בחל"ת, ממתינים להזדמנות לחזור למקום עבודתם. אך עבודת העמותות הצטמצמה באופן משמעותי, והארגונים לא מצליחים להחזיר את העובדים, ומתקשים להותיר את הראש מעל המים. עד כה, בשל משבר הקורונה, 30% מהארגונים הפסיקו את הפעילות שלהם לחלוטין, חלק גדול צמצמו את פעילותם ב-50%.

בזמן שהממשלה מתמהמהת, גם היקף התרומות נפגע. ארגונים רבים נאלצו לספוג ירידה חדה בהכנסות, שכן חברות משכו את תרומתן, בשל העובדה שהן נאלצות בעצמן להתמודד עם משבר הקורונה. גם אפיק הפילנתרופיה ספג מהלומה - לפי מנהיגות אזרחית, חלק גדול מהתרומות בישראל הגיעו מהפדרציות הציוניות בארה"ב, אך בגלל המשבר החמור, הן משאירות את הכסף בבית ואומרות: ‘עניי עירנו קודמים’.

לדברי ליאור פינקל פרל, מנכ"לית ‘מנהיגות אזרחית’, "אנחנו נמצאים כבר שבעה חודשים בתוך המשבר הקשה ביותר שחווה המגזר שלישי, ומורגש ביתר שאת באופן טבעי בפתח עונת החגים. האבסורד הוא שגם בתקופה הכי קריטית, שבה ארגונים חברתיים נדרשים לתת מענה לעשרות אלפי אנשים הזקוקים לשירותים חברתיים חיוניים - הסיוע הכלכלי מצד הממשלה עדיין נמצא בסימן שאלה.

ליאור פינקל פרל, מנכ"לית "מנהיגות אזרחית" / צילום: מנהיגות אזרחית

"הגיע הזמן שהממשלה תעשה תעדוף לכספים שלה, שזורמים לכל עבר - ולא מגיעים לשכבות החלשות באמת. אחרת נגיע לנקודת אל חזור, ו-2021 תהיה הרסנית".
חשוב לזכור: העמותות הגיעו למשבר הקורונה כשהן גוררות את משבר הבחירות המתמשך. במשך כשנתיים הן פועלות בזירה דחוקה של תקציב המשכי, נדרשות לצמצם פעילות ולהתדפק על דלתות הממשלה הנעולות.

בזמן שפרויקטים רבים מול משרדי הממשלה בוטלו באין תקציב מדינה, נקודת הפתיחה של ארגונים רבים הייתה גיוסי כספים יש מאין, צמצום כוח אדם, ניסיונות למצוא אפיקי מימון חדשים ועוד. ועם כל זה הגיע משבר הקורונה הקשה.

גם כעת מדובר בתקציב המשכי בלבד, ולכן העמותות והארגונים אינם זוכים לקבל כספים עודפים משנים קודמות, הנדרשים לשם יישום פרויקטים חברתיים, חינוכיים ןקהילתיים.

גידול של 1,800%

בעוד כשבועיים, תלבש ישראל חג. שלא כמדי שנה, חגי תשרי ייערכו ב’מתכונת קורונה’, אך עבור משפחות רבות לא מדובר רק בשמירה על ריחוק פיזי או עריכת החג במתכונת מצומצמת, אלא בחג בסימן מחסור - אבטלה, חוסר ביטחון תזונתי, ואי ודאות גדולה באשר לעתיד. כדי להקל על המשפחות שהצטרפו השנה למעגל הסיוע, העמותות פועלות ליצירת סלי מזון נוספים לחג. ממוצרי יסוד דוגמת קמח, ירקות וביצים, ועד לארוחות מבושלות.

אלא שדווקא השנה, בעוד הדרישה לסיוע גבוהה יותר מתמיד, העמותות מתקשות לעמוד בעומס, פועלות תחת תקציב נמוך יותר לאחר קיצוצי תרומות, ולא זוכות לסיוע מספק מהמדינה - אם הן בכלל זוכות לסיוע כלשהו. בארגון פתחון לב מספרים על גידול של 1,800% בדרישות לסיוע בתקופת הקורונה. העלויות, בהתאמה, גדלות גם הן - לא רק בעבור מזון נוסף, אלא גם בעבור כוח אדם, שכן מתנדבים חוששים להגיע לסייע בעת הזו. אם בחג בשנה רגילה מגיש הארגון סיוע בהיקף של 3 מיליון שקל, כעת יהיו הסכומים גבוהים בהרבה, כשההכנסות מתכווצות והארגון אינו זכאי לסיוע מפני שהכנסותיו גבוהות מ-20 מיליון שקל בשנה.

אם לא די בכך, לפי אלי כהן, מנכ"ל העמותה, אפילו הסיוע שבשנה רגילה העמותה מקבלת מהמדינה בחג הפסח - לא הגיע עד כה. "בכל שנה יש תמיכה שנקראת קמחא דפסחא", הוא מספר. "השנה הגשנו בקשות, אך הנושא טרם תוקצב ולא הועבר. גם תמיכה נוספת שנקראת ‘סל מזון נוסף’ לא קודמה". אמנם לא מדובר בסכומים גדולים, אך בשנה חריגה כמו זו הנוכחית, העמותות סופרות כל אגורה ומתקשות להתמודד עם העומס הרב לבדן.

נכון לשנת 2016 חצי מיליון משפחות בישראל נמצאות באי ביטחון תזונתי, מתוכן 252 אלף משפחות נמצאות באי ביטחון תזונתי חמור. בתקופת הקורונה איבדו משפחות רבות את מטה לחמן, ואין נתונים עדכניים שיחקקו בסלע את חומרת המצב כעת, אך די להתבונן בנתוני הפניות לעמותות כדי להבין שבישראל ישנן משפחות שזקוקות לסיוע של המדינה כדי למלא אחר הצרכים הבסיסיים ביותר - אוכל שדרוש לקיום בסיסי.

העניים החדשים

את מקומה של המדינה ממלאות העמותות, אך בשנה שבה תקציב המדינה מתמהמה, והן עצמן מתמודדות עם הקורונה הכלכלית, המשימה הופכת קשה. לפי ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת, המדינה מתקצבת מדי שנה את ארגוני הסיוע בסכום של 15 מיליון שקל לחגי תשרי ולסלי מזון לאורך השנה, אך בהיעדר תקציב מדינה, וכשראש השנה בפתח, הסכום טרם אושר.

מנכ"ל לתת, ערן וינטרוב / צילום: אלעד גוטמן

"זה כסף קטן ביחס לצרכים, ודאי עבור תקופה כזו, אבל אפילו הוא לא מגיע בזמן שכמות הפניות אלינו לא סבירה", אומר וינטרוב. "אנחנו כארגון גג מסייעים לאורך השנה, יחד עם 180 עמותות שותפות, ל-60 אלף משפחות, ובחודשים האחרונים נוספו לנו 12 אלף משפחות. מצבן של משפחות רבות שהיו בעוני לפני כן הוחמר, שכן מדובר היה ב’עניים עובדים’, ואליהם נוספו אנשים שעבודתם הופסקה באבחת חרב, והם נשלחו הביתה ובדרך להפוך ל’עניים חדשים’".

וינטרוב מסביר שלמרות הקושי הרב, ‘לתת’ מצליחה להתמודד עם העומס הגדול בזכות הציבור והעסקים. "הציבור הישראלי, וגם המגזר העסקי, עדיין מתגייסים לעזור לנו וממשיכים לתרום. זה מסייע לנו לתת שירות לאוכלוסיות האלה, למרות המשבר הכלכלי. זה דבר מאוד משמעותי בעינינו. אבל לצד זאת, המדינה לא שם. אנחנו מחכים שהיא תיתן את החלק הארי. עם כל הכבוד לנו, בסופו של דבר, המשאבים המשמעותיים ביותר נמצאים בידיים של המדינה".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "במסגרת התוכנית הכלכלית להתמודדות עם הקורונה הוקצו תקציבים ייעודיים לטובת סיוע לעמותות בתקופה זו. הוקמה קרן בשיתוף עם הג'וינט שתוקצבה בכ-50 מיליון שקל, 150 מיליון שקל הוקצו לטובת מבחני תמיכה של משרד התרבות ועוד כ-100 מליון שקל צפויים לעבור במסגרת מבחני תמיכה שיפורסמו בקרוב. כמו כן, הותאמו מבחני התמיכה לתקופת הקורונה, ותוקן נוהל שר האוצר להקלת הנטל הרגולטורי.

"בנוסף, עמותות רבות זכאיות לסיוע במסגרת מענקי הסיוע המועברים דרך רשות המסים; למענק עידוד התעסוקה בעבור החזרת עובדים; ולהלוואות בערבות מדינה בתנאים משופרים, שבמסגרתן הועברו כבר למעלה מ-350 מיליון שקל".

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות