בבטן המטוס של חברת השילוח הבינלאומית DHL, שהמריא מישראל, מונח מטען לא גדול שעושה היסטוריה קטנה בדרכו מרחוב אוסישקין בירושלים למגדל אל מנארה בדובאי. בלי כתובת ביניים, בלי הסרת הכיתוב בעברית - משלוח ישיר. המטען הקטן הזה מסמל בדיוק את מה שדובאי צריכה מישראל.
עוד קודם לפני ההסכמים המסחריים, היו קשרי מסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות בתחומים מגוונים, אבל עד כה כל משלוחי הסחורות עברו דרך מדינה שלישית - לעתים קפריסין, לעתים ארה"ב, ולפעמים גם טורקיה וירדן. עכשיו, לראשונה, יוצא משלוח מכתובת בישראל לכתובת באיחוד האמירויות. השינוי הזה משמעותי מאוד לחברות קטנות ובינוניות בעיקר, שיש להן יכולת מוגבלת להחזיק משרד או אתר במדינה שלישית.
מים נקיים יאחדו את העולם?
רק שתי חברות השתתפו בפיילוט השילוח הזה. אחת מהן הייתה "לשתות", שיש לה מוצר קטן ויעיל לבדיקת איכות מי השתייה. כמה קטן? בגודל של מחזיק מפתחות.
"לשתות", מתברר, פופולרית למדי גם במדינות ערב שאין להן קשרים עם ישראל. המוצרים של החברה נמצאים בשימוש במדינות שכנות כמו ירדן, סעודיה ואיחוד האמירויות, אבל גם במדינות רחוקות יותר כמו פקיסטן ומלזיה ואפילו באיראן. שם זכתה החברה לכתבה מפרגנת דווקא בסוכנות הידיעות MEHR המזוהה עם השלטונות, ובעקבותיה באתרי תקשורת נוספים במדינה האסלאמית.
"שם החברה הוא מילה בעברית (שמופיעה בכתבה באתר האיראני) ועל כל אחד מהמוצרים מוטבעMade in Israel , ולמרות זאת המוצר נמצא בשימוש במדינות שלישראל אין איתן קשרים רשמיים", אומר נתנאל רייש, מנכ"ל החברה. "כשהקמנו את החברה היו אנשים שהציעו לנו לבחור שם לא בעברית כדי לא לפגוע בעסקים, אבל אנחנו חושבים בדיוק ההיפך, אנחנו מאמינים שהצורך הבסיסי של כל בני האדם לשתות מים נקיים יהיה הגשר לשלום בין ישראל למדינות העולם, ולשתות יהפוך להיות מושג גלובלי לאיכות של מי שתיה. אנחנו מאמינים שאיחוד האמירויות יכול להיות הגשר בין מוצרים מישראל לשאר מדינות המזרח התיכון".
סוד ההצלחה טמון במתן מענה לאחד האתגרים החשובים של כל מדינה כיום, אספקת מים נקיים. בכל שנה מתים מילוני אנשים בעקבות שתיית מים מזוהמים. בעיית זיהום המים אינה רק במדינות מתפתחות, היא משפיעה על מדינות מפותחות רבות. בסקר שנתי שערכה חברת גאלופ בארה"ב, יותר משני שלישים מהנשאלים הגדירו את בעיית זיהום מי השתייה כבעיה הסביבתית הגדולה ביותר במדינה.
באיחוד האמירויות בעיית המים חריפה אפילו יותר. המדינה נמצאת באחד המקומות היבשים בעולם וצריכת יתר של מי תהום בעבר דלדלו את מאגרים. היום המדינה מסתמכת על התפלת מי ים שעלותה יקרה.
למרות העלות הגבוהה של המים, יש מיתוסים רבים בקרב האזרחים על איכות המים בברזים. לדוגמה, הם סבורים ששתיית מים מהברז גורמת נשירת שיער ולכן חלק גדול מהתושבים שותים מים רק מבקבוקים - דבר שהפך את איחוד האמירויות לאחת המדינות עם צריכת המים המבוקבקים הגבוהה בעולם לנפש. הדבר נובע בין השאר מחוסר אמון ברשויות, שטוענות שהמים בברזים ראויים לשתייה.
אחת הטענות המרכזיות שנשמעות נגד הרשויות היא שבדיקות המים מתבצעות בנקודות הפקת המים ולא בבתים, והמים מזדהמים בצנרת בדרכם אליהם. כמו כן, מערכות הביוב באזורים רבים באיחוד האמירויות מתבססות עדיין על בורות ספיגה שמזהמים את מי התהום, ולעתים הזיהום חודר למערכות מי השתייה.
המתקן של חברת לשתות אמור לפתור את הבעיה הזאת. החברה הוקמה על ידי ד"ר אלן באואר ונתנאל רייש ב-2015. הטכנולוגיה שלה מבוססת על גילוי תופעה חדשה במים, המאפשרת לזהות אם המים מזוהמים לפי השדה החשמלי סביבם.
המכשיר הראשון שפיתחה החברה בודק אם המים מכילים מזהמים בתוך שתי שניות. האפשרות של זיהוי מזהמים רבים במים בבדיקה אחת, ללא מגע ישיר, נותן לראשונה לצרכנים הזדמנות להחליט אם לשתות או לא לשתות. המתקן זכה להכרה בינלאומית בין השאר בזכות מבחנים שערכה אוניברסיטת MIT וכתבה מפרגנת במגזין "טיים".
המוצרים שיככבו בסל הקניות של האמירויות
כיום, יש לחברה לקוחות ב-70 מדינות, וכאמור גם באיחוד האמירויות. כיוון שאין עדיין טיסות ישירות, המטוסים ייצאו למרכז DHL בלייפציג ומשם לדובאי. ההערכות הן שהסרת המחסומים והמכשולים במסגרת הסכם השלום תביא לגל של רכישות הדדיות, הן בעסקאות בין חברות בשתי המדינות והן בעסקאות אונליין ישירות מהיצרן והמפיץ אל הצרכן בבית. נחכה ונראה מה יקרה כאשר הצרכן הישראלי יגלה את ההיצע העצום של מכירות אונליין באיחוד האמירויות, והן בעיסקאות בין חברות בשתי המדינות.
מוצרים דוגמת המתקן של לשתות ומתקן נוסף לבדיקות במתקני מים גדולים, שייצא בקרוב, צפויים לככב בסל הקניות של תושבי איחוד האמירויות משום נחיצותם הרבה וקלות השימוש בהם. ואכן הקשר עם חברות מאיחוד האמירויות בנושא תפס תאוצה מאז ההכרזה על ההסכם. רייש מעיד כי מאז ההכרזה פנו אליהם כמה חברות והם בדרך לחתימה על חוזי אספקה חדשים.