גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקורונה הספורטיבית: אי הוודאות חוגגת והליגות הגדולות חוששות לשחק במגרשים ריקים

מעט מאוד קבוצות קונות שחקנים בקיץ שבו אין לדעת מה יקרה לתזרים המזומנים ● למה רומן אברמוביץ' יוצא לשופינג, מה יקרה למחיר השחקנים בעולם נטול קהל ואיך הקורונה יכולה לסייע לקבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב

רומן אברמוביץ’, הבעלים של צ'לסי / צילום: Martin Rickett, Associated Press
רומן אברמוביץ’, הבעלים של צ'לסי / צילום: Martin Rickett, Associated Press

1.

מי שמסתכל על הסגלים של קבוצות ליגת העל בישראל לא רואה שינויים גדולים. הקורונה חיסלה את שוק ההעברות, קבוצות יושבות על הארנק ולא רוצות לצאת להרפתקאות בתקופה הזאת. בראיון ל-103FM סיפר אייל סגל, הבעלים של מכבי נתניה, שהסיטואציה בתחילת העונה הנוכחית היא שאין הכנסות ואין תזרים. את הכסף שהבטיחה המדינה כרשת ביטחון לכדורגל הוא מכנה "כסף על העץ", וגם העיריות לא ממהרות כרגע להזרים או להתחייב על כסף.

הגורם המרכזי שאחראי לתזרים של מועדוני ספורט, בעיקר אצל קבוצות גדולות, הוא ההכנסות ממכירת מנויים. כשאין קהל, אין מנויים ואין כסף. הכסף הזה נכנס בשלב מוקדם של העונה ומאפשר לקבוצות להשתולל קצת, כלומר לקנות שחקנים.

כשאין תזרים וגם מצב התחלואה לא מעיד על חזרה של קהל למגרשים בטווח הנראה לעין - השוק פחות או יותר מת.

זה לא קורה רק אצלנו. הנה דוגמאות לשממה שאופפת את אירופה כולה: הפרמיירליג האנגלית שהוציאה בקיץ שעבר על רכישת שחקנים 700 מיליון אירו נטו (רכישת שחקנים בניכוי מכירה), עומדת הקיץ על 211 מיליון אירו - ירידה של 70%.

בליגה האיטלקית הוציאו 335 מיליון אירו נטו בקיץ 2019, והשנה רק 82 מיליון אירו. בליגה הספרדית הוציאו בקיץ אשתקד 302 מיליון אירו. והקיץ? כרגע קבוצות הליגה נמצאו ברווח של 57 מיליון אירו, וזה עוד לפני מכירה האפשרית של מסי.

מי שסופג את הפגיעה הקשה ביותר הן ליגות שחיות ממכירת שחקנים. למשל, קבוצות הליגה הפורטוגלית שבשנה שעברה הרוויחו 243 מיליון אירו בשוק ההעברות הקייצי, והשנה נמצאות בהפסד. בארבע העונות האחרונות הרוויחו הקבוצות בפורטוגל מיליארד אירו במצטבר בשוק ההעברות הקייצי. השנה, כאמור, נסגר הברז.

נכון שלחלון ההעברות עדיין יש זמן, מאחר שניתנה ארכה לקבוצות למכור ולקנות שחקנים בעקבות משבר הקורונה, כך שהמספרים צפויים להשתנות. וגם עסקת מסי אם תתרחש עשויה להקפיץ את הנתונים. אבל בשל אי הוודאות לגבי המשך העונה, וגם לאור העובדה שקבוצות סוחבות גיבנת של הפסדים מהעונה שעברה, גם אם קבוצות יעשו מהלכי רכש הן ייאלצו למכור שחקנים בצד השני כדי לאזן. וגם המאמנים מבינים את המצב: יורגן קלופ מאמן ליברפול אמר בראיון בימים האחרונים בהקשר של רכש כי במצב הנוכחי הוא לא מתכוון לבוא לבעלים בדרישות לפתוח את הכיס.

יורגן קלופ, מאמן ליברפול / צילום: רויטרס

2.

בצד השני, מפתה מאוד לצאת לרכש דווקא עכשיו. השוק חלש, הקבוצות לחוצות על כסף, ומחירי השחקנים יורדים. לפי בדיקה של חברת הייעוץ KMPG, במצב שבו הליגות משוחקות בדלתיים סגורות מחירי השחקנים יורדים בטווח של בין 20%-25%. מי שייקח סיכון וירפד את הסגל עשוי לבנות קבוצה לשנים ארוכות במחירי רצפה. מי מוכן להסתכן? רומן אברמוביץ'. הבעלים של צ'לסי מנצל את הסיטואציה ויצא למסע רכש פרוע - בהנחה שיצליח להשלים את העברתו של כוכב לברקוזן, קאי האברץ, הוא יעמיד את סך הרכש הקיץ על כרבע מיליארד אירו. בעונת קורונה.

איך זה מסתדר עם התקנות של אופ"א שדורשות ברייק-איבן? מאחר שאופ"א הודיעה כי לא תיקח בחשבון הפייננשל-פייר-פליי את העונה הנוכחית, אברמוביץ' מרגיש חופשי לשרוף כסף. וגם אם נראה שזמנו של אברמוביץ' וצ'לסי קצת עבר והוא מאבד עניין במועדון, המספרים מראים אחרת: לפי בדיקה שערך האתר swissramble, בשש השנים האחרונות הוציא אברמוביץ' על רכש 890 מיליון ליש"ט, שני בעולם הכדורגל רק למנצ'סטר סיטי (892 מיליון ליש"ט).

קאי האברץ, שחקן לברקוזן. בדרך לצ'לסי? / צילום: Matt Dunham, Associated Press

3.

בחזרה לביצה. למכבי תל אביב הקורונה סידרה צ'אנס אדיר. שנתיים שאין לישראל נציגות בשלב הבתים של המפעלים האירופים. חוסר ההצלחה הזה הוא הרסני: הכסף שמחולק באירופה הולך וגדל, ועבור ליגות כמו הישראלית השתתפות באירופה יכולה לייצר עונה כלכלית טובה, אפילו רווחית. בעונה שעברה עמד מענק הכניסה של אופ"א למעפילות לשלב הבתים על 15.25 מיליון אירו.

בזמן שאפואל ניקוסיה הקפריסאית הרוויחה 13.9 מיליון אירו בעונה שעברה מהשתתפות במפעלים האירופים, לינץ האוסטרית 13.4 מיליון אירו, או לודוגורץ הקטנה מבולגריה 9 מיליון אירו, הישראליות לא היו במשחק וראו פירורים משלבי המוקדמות.

השנה, בגלל הקורונה, החליטה אופ"א לצמצם את המוקדמות למפגש אחד. מה שמגדיל את הסיכויים להפתעות (במשחק אחד הכול יכול לקרות וכו'), טורף את הקלפים ומייצר הזדמנויות. מכבי תל אביב צריכה ניצחון אחד, אצלה בבית, כדי להבטיח לעצמה הופעה לפחות בשלב הבתים של הליגה האירופית.

4.
השבוע הציגה מינהלת הליגה בכדורסל מתווה להחזרת הקהל למגרשים. קצת מגוחך לדבר על זה בכלל לאור נתוני התחלואה, ובעיקר לאור העובדה שכדורסל משוחק באולם סגור.

בכל מקרה, באירופה עושים ניסיונות להחזיר את הקהל למגרשים. מי שראה את משחק ההכנה בין ברייטון לצ'לסי הבחין בשיטת הושבה מעניינת - בין כל שני אוהדים שישבו ביציע היו 3 כסאות ריקים. כלומר, 25% תפוסה ביציעים.

האם זה אפשרי בישראל? והאם זה בכלל שווה את המאמץ? לגבי העניין הראשון, נתוני התחלואה כאן לא בכיוון אפילו לדבר על מתווה וניסיונות לחזור לשגרה.

לגבי השווי הכלכלי, האם הוא מצדיק תפוסה כל כך דלילה ביציעים - גם כאן אף אחד לא ממהר. לקבוצות יש רשת ביטחון מהאוצר שמבטיח אותן כרגע מפני אובדן הכנסות ממכירת כרטיסים. הקבוצות הגדולות, אלו שבנויות על קהל, יודעות שזה בעיקר יגרום להן צרות - הכנסה של מעט קהל תגרור יצירת מנגנון תיעדוף שיעורר זעם אצל האוהדים, למה הוא ולא אני וכו'; ההוצאות על אבטחה ובדיקה של הנכנסים ויצירת אזורים סטריליים, ואכיפה של ישיבה במקומות המיועדים היא אופרציה רצינית ויקרה. וכל זה בשביל להכניס 5,000-6,000 צופים באצטדיון של 30,000? איך מסכם את זה גורם בכיר באחת מהקבוצות הגדולות? "עדיף כבר לשחק בלי קהל".

עוד כתבות

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: מוכנים למו"מ עם איראן ביום שישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

עו''ד אייל נחשון / צילום: נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI