כל סטודנט למנהל עסקים לומד בשנה א' על "שלושת המ"מים" של עולם השיווק: מוצר, מחיר ומיתוג. אבל לתעשיית הרכב יש עוד "מ"ם", שעליו לא מרבים את הדיבור, והוא "מאצ'ו". תעשיית הרכב הייתה ועודנה מעוז גברי וגם ב-2020 עדיין קשה מאד למצוא בה נשים שניצבות בצמרת קבלת ההחלטות. אבל הריכוז הגבוה ביותר של טסטוסטרון נמצא ללא ספק בחטיבות הספורט של יצרני הפרמיום הגרמנים, שביניהן מתנהל בשנים האחרונות מרוץ חימוש שחצה זה מכבר את גבולות ההגיון.
דוגמה טובה הוא הקרב שמתנהל בפלח מכוניות הקומפקט-סופר-ספורט בין אודי RS3, ב.מ.וו M 1 ומרצדס A-AMG. בעשור החולף ההספקים של המכוניות הקומפקטיות הללו טיפסו בהדרגה מאזור ה-300 כ"ס לטריטוריה של ה-400 כ"ס פלוס. בכל פעם שאחד היצרנים מעלה את ההספק ומשפר את התאוצה, המתחרים ממהרים ליישר קו ולהעלות את הרף כדי להעניק לעצמם - ולרוכשים - את הזכות להתרברב. התוצאה היא מפלצות כביש מהונדסות גנטית עם שיבוט של כרומוזומים מעולם מכוניות המסלול.
המובילה הנוכחית והטרייה היא מרצדס A45-S החדשה. יש לה מנוע 2 ליטר שמייצר לא פחות מ-421 כוחות סוס, כלומר יחס נפח/הספק של כ-210 כ"ס לליטר, והיא מאיצה מאפס ל-100 קמ"ש במעט פחות מ-4 שניות. נתונים כאלה היו שמורים עד לאחרונה רק למכוניות אקזוטיות.
העיצוב החיצוני עלול להטעות
למרות כל הכוח והביצועים, הקפידו מעצבי מרצדס לשמור על הכלל הלא-כתוב בפלח הזה, שהוא עיצוב "רדום" ודומה לגרסאות המתונות של אותה משפחת דגמים. גם ה-A45 שומרת על הממדים הקומפקטיים של סדרת ה-A ובמבט ראשון היא עגלגלה וידידותית כמו כל אחיותיה שמסיעות ילדים (מהמאיון העליון) לבתי ספר ברחבי העולם.
מבט בוחן יותר מגלה גחון מונמך שביחד עם חישוקים כהים ומאסיביים וצמיגים בחתך סופר-ספורטיבי מותירים מעט מאד מרווח בין הגלגלים לכנפיים. מאחור יש גם ספוילר צנוע ומפלטים מודגשים, אבל לא יותר מדי.
היתרון בעיצוב הרדום הוא שאינו מושך אליו את כל ניידות משטרת התנועה שנמצאות ברדיוס של עשרות קילומטרים. החיסרון הוא שה-A45 לא משדרת סטטוס של מכונית שעולה חצי מיליון שקל (עבור מי שזקוק לחיזוקי סטטוס). אבל אל דאגה: סדנאות השיפורים למיניהן ישמחו להתקין עבורכם מפלטים בקוטר צינור ביוב, כנפיים וספויילרים בנוסח "טוקיו דריפט", צבע מאט ושאר שיקוצים.
תא הנוסעים ממשיך את הטון המתון. את פני הנכנסים מקדמים צמד מושבי ספורט חובקים עטויים בריפוד עור יוקרתי, שמכסה גם את כל עמדת הפיקוד. יש עוד כמה קישוטים, אבל בסך הכל זה אותו תא מוכר של ה-A קלאס החדשה, שמשלב הייטק ואסתטיקה קלאסית.
מול הנהג ניצב מסך LCD רחב, חד ועתיר מידע, תנוחת הישיבה נורמלית, הנדסת האנוש ידידותית - למעט ידית ההילוכים הזעירה והמגוכחת שלצד ההגה - הסייענית הקולית יעילה כתמיד, המרווח הפנימי נדיב ומאפשר לאכלס מאחור שני מבוגרים בגודל מלא, ויש אפילו תא מטען מרווח ושימושי. בקיצור, כל היתרונות של ה-A המקובלת עם מעט מאוד רמזים לאופיה האמיתי של המכונית.
לחיצה על מתג ההתנעה כבר מעירה את המפלצת בנהמה. המפלצת הזו כבולה היטב בשלשלאות אלקטרוניות וממוחשבות, ולפחות במצבי התכנות הרגילים נביחתה יותר גרועה מנשיכתה. בנהיגה עירונית רגועה העברת הכוח חלקה ומתונה ולמרות, שהתיבה כפולת המצמדים מגלה קצת עצבנות בפקקי עצור-סע, היא מספקת העברות חלקות ונעימות בשאר המקרים.
אבל לא בשביל זה שילמתם 140 אלף דולר כולל מסים. בחירה באחד ממצבי הספורט של מחשב המנוע - ויש שלושה כאלה, כולל מצב RACE קיצוני שמנטרל גם את בקרת המשיכה - משחררת לחופשי את המפלצת שבתא המנוע ומאתגרת פעם אחר פעם את אומץ הלב של הנהג. הדחף זמין כבר בסל"ד נמוך, אבל ב-5,000 סל"ד המנוע מתחיל ליילל כמו להקת תנים מורעבת, בעיטת הכוח בלתי נגמרת והתיבה האוטומטית יורה את ההילוכים מעלה ומטה כמו תת-מקלע גרמני.
זה קורה שוב ושוב, בכל שיפוע, ואם תשאירו את הרגל קצת יותר מדי זמן על הדוושה תגלו שאתם נמצאים בדרך המהירה (מאוד) להפוך לכותרות של מחר במדורי הפלילים. אבל הסיפור של המכונית הזו הוא לא כוח ברוטאלי - ויש כזה בשפע, בלי עין הרע - אלא תרגום הכוח ליכולת דינמית. על כך מופקדת הנעה כפולה אלקטרונית ומתוחכמת ושלדה, שכוילה בסיוע הרבה מאוד ניסיון שנרכש בליגת מירוצי ה-DTM הגרמנית.
לא מרגישים פניות חדות
השלדה מגיבה בקלילות ובצייתנות לכל פקודה של הנהג, בלתי שפויה ככל שתהיה. ההגה כבד וחד כמו מסור חשמלי, אחיזת הכביש פנומנלית ושמירה על הקו הנכון בפניות הדוקות מרגישה חסרת מאמץ אפילו ב-30 קמ"ש מעל הרצוי והשפוי (ובערך 50 קמ"ש מעל החוקי). רק פרקי הידיים שמלבינים על ההגה והכתמים מתחת לבית השחי בתום הנסיעה מעידים על הכוחות הפיזיקליים שמעורבים בנהיגה כזו.
מרצדס לוקחת בחשבון שיש בפלח לקוחות שלא אוהבים שהמכונית עושה עבורם את העבודה. לשם כך יש עוד מצב חבוי, "דריפט", שדורש סדרה של לחיצות ארוכות כדי לבטל לחלוטין את כל הבקרות האלקטרוניות וההנעה הכפולה. אנחנו מאחלים הצלחה למי שמרגיש מיומן, אמיץ - או טיפש - מספיק כדי להשתלט על החלקת זנב עם 421 כ"ס ו-54 קג"מ על כביש ציבורי. רק עשו לעצמכם טובה וחבשו קסדה.
בניגוד לדור הקודם, ה-A45 החדשה גם מציעה נוחות נסיעה סבירה לחלוטין בעיר ומחוצה לה עם שיכוך נוקשה, אבל יעיל, של מהמורות עירוניות. לא עניין של מה בכך למכונית עם צמיגים בחתך כל כך קיצוני.
520 אלף שקל עולה ה-A45 בישראל, פי 2 ויותר מגרסאות הבסיס של הסדרה ו-כ-100 אלף שקל יותר מה-A35 שמייצרת "רק" 306 כ"ס ואיטית יותר ב-7 עשיריות השנייה בתאוצה ל-100 קמ"ש. המחיר הזה יותיר אותה על תקן של צעצוע אקזוטי ליחידי סגולה, אבל האמת היא שכדי לקבל ביצועים כאלה במכונית ספורט קלאסית תצטרכו לשלם 50% יותר. כך או כך, זו פסגה של היכולות ההנדסיות הקלאסיות של תעשיית הרכב, רגע לפני שכל מכוניות ה-FUN האמיתיות ייעלמו בעננים ירוקים וחשמליים.
מתחרות
אאודי RS3
410 אלף שקלים עולה הטיל הקומפקטי של אאודי, שמבוסס על הדור היוצא של ה- A3 . המנוע הוא 2.5 ליטר עם 5 צילינדרים שמייצר 400 כ"ס ו-49 קג"מ ומאיץ את המכונית כפולת ההנעה מאפס ל-100 קמ"ש ב-4.1 שניות. הדור החדש, שיושק בשנה הבאה, יהיה מרווח יותר ויציע גרסת ביצועים מוגבלת עם כ-450 כ"ס
ב.מ.וו M2
ב.מ.וו עובדת כיום על השלמת גרסת ה- M140 על בסיס סדרה 1 החדשה, שתציע מנוע 2 ליטר עם כ-400 כ"ס, הנעה כפולה וביצועים אימתניים בתוך מרכב הרבה יותר מרווח וידידותי לנוסעים. עד שנגיע אפשר "להסתפק" בגרסת הקופה M2 עם מנוע 3 ליטר טורבו, 410 כ"ס, הנעה אחורית ואפס ל-100 ב-4.2 שניות. מחירה 605 אלף