גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טיפולים בסרטן / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בתקופה האחרונה החזה הנשי זכה לתשומת לב רבה בשיח התקשורתי והציבורי. החזה הנשי קשור למגוון סוגיות, חלקן נוגעות לחיים ומוות ולמדיניות אקוטית שעל מדינת ישראל להוביל וליישם, אך לצערי הדברים הללו לא היו חלק מהשיח ולכן חשוב לנסות לשים עליהם את הזרקור כעת.

בחודשים האחרונים ישנו שיח הולך ומתגבר, הן מצד הממסד הרפואי והן מצידן של נשים רבות, הנוגע לירידה המשמעותית בבדיקות סקר בכלל ובבדיקות לסרטן השד וממוגרפיה בפרט. מדובר במגמה מדאיגה שאנו עתידים לשלם עליה בחייהן של נשים. בחודשים הראשונים למשבר הקורונה הירידה בהגעה לבדיקות הייתה מובנת בהתחשב בכאוס ובהנחיות של בתי החולים והקופות בנוגע לצריכת שירותי בריאות. אך מהר מאוד הדברים השתנו, אתגרים בריאותיים נוספים חזרו לסדר היום והמטופלים נקראו לא לוותר על שגרת הבדיקות והטיפולים.

על אף השינוי בגישה, אנחנו כבר זמן מה בשגרת חירום ועדיין נצפית ירידה בהגעה לבדיקות. שגרת האיתור והגילוי המוקדם של מחלות בכלל ושל סרטן השד בפרט חייבים לחזור לסדר היום. זאת משום שירידה משמעותית בהגעה לבדיקות הסקר משמעותה ירידה מסוכנת באבחון מוקדם. גילוי מוקדם מאפשר מתן טיפול מתון יותר בעלויות נמוכות יותר, אשר עתיד לשפר את רמת התפקוד ואיכות החיים של החולה בתקופת המחלה ולאחר ההחלמה ממנה. כך, אבחון מאוחר מוביל לטיפולים קשים יותר, עלויות גבוהות יותר ולסיכויי תמותה גבוהים בהרבה.

אנו מדברות על סכנת חיים אמיתית ומוחשית. פרסומי הלמ"ס לשנת 2019 מסמנים את מחלת הסרטן כסיבת המוות השכיחה בישראל בקרב נשים, כאשר סרטן השד הינו גורם המוות השכיח ביותר ומהווה 20.9% מסך מקרי המוות בקרב הנפטרות בקבוצה זו. לצד זאת, עיבוד סטטיסטי שנערך על ידי רשם הסרטן בישראל, הציג את סיכויי ההישרדות מסרטן השד לפי שלבי המחלה בגילוי בשנה העוקבת לגילוי. על פי עיבוד זה, בגילויי המחלה בשלבים המוקדמים, סיכויי ההישרדות של החולה לאחר 5 שנים גבוהים כמעט פי 6 מסיכויי ההישרדות שלה בגילוי בשלב הרביעי של המחלה. בנוסף, על פי הספרות המקצועית העולמית גילוי מוקדם משויך לירידה משמעותית בעלויות הטיפול.

לצד זאת, חשוב לדבר על שתי קבוצות אוכלוסייה הנמצאות במוקד המאבק בקורונה בימים אלה, החברה החרדית והחברה הערבית, ששתיהן גם סובלות מתת אבחון לסרטן השד. בשתי הקבוצות ישנו חוסר מודעות לחשיבות האבחונים המוקדמים (ולהתמודדות עם סרטן השד בכלל, גם בשל מורכבויות הנגזרות מכך שמדובר בסרטן מגדרי), מה שמוביל לתמותה רבה יותר ובגילאים צעירים יותר. לשם ההמחשה, בהשוואה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על נשים בנות 40 ומעלה שעשו ממוגרפיה בשנתיים האחרונות עולה, כי בשנת 2017 רק 44.3% נשים ערביות עשו ממוגרפיה (בשנתיים האחרונות) לעומת 59.5% נשים יהודיות. באותה השוואה התברר כי מספר הנשים החרדיות בגילאי 40 ומעלה, שעשו אי פעם בדיקת ממוגרפיה, עומד על 49%. אלו נתונים מסוכנים, שמדגישים שאת המאבק על בריאות שתי הקבוצות הללו צריך לקיים גם בתחומים נוספים ולא רק בנוגע לקורונה.

המציאות הזו, שנוצרה בחודשים האחרונים, משקפת מצב בו נדמה כי לא הנשים עצמן ולא מדיניות הבריאות הכללית שמות מספיק דגש על נושא שמכריע גורלות. בדיקות הסקר ואבחון מוקדם הפכו לנושא משני כאשר בפועל מדובר על נושא ראשון בחשיבותו, משום שהוא באמת מציל חיים. קיומו של שיח בקרב הממסד הרפואי על הסוגייה מעיד על הבנת חשיבות הנושא ועל הדאגה האמיתית לחייהן של נשים רבות. עכשיו כשברור לכולם שהבעיה קיימת, צריך ביחד לפעול לפתרונה. 

הכותבת היא מנכ"לית עמותת "אחת מתשע" המסייעת לנשים המתמודדות עם סרטן השד