גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגפת הקורונה לא גרמה לתמותה עודפת בישראל. אבל יש כוכבית

לפי ניתוח הלמ"ס, עד לסוף יולי 2020 לא ניתן להצביע על תמותה עודפת משמעותית בישראל ● נמצאו שלושה שבועות שבהם התמותה הייתה מעט גבוהה מהצפוי, אך במרבית השבועות התמותה קרובה לממוצע ואף נמוכה ממנו ● הניתוח לא מתייחס לחודש אוגוסט, שבו מתו יותר מ-400 בני אדם מקורונה

אנשי מגן דוד אדום אוספים אדם החשוד כחולה בקורונה בשבועות הראשונים של התפשטות הווירוס / צילום: Oded Balilty, Associated Press
אנשי מגן דוד אדום אוספים אדם החשוד כחולה בקורונה בשבועות הראשונים של התפשטות הווירוס / צילום: Oded Balilty, Associated Press

לאורך החודשים האחרונים דובר רבות על התמותה העודפת מקורונה בעולם ובישראל. כעת, נתוני הלמ"ס החדשים שופכים אור על הסוגיה וקובעים כי בשנת 2020, עד סוף יולי ובפרט בחודשים מרץ-יולי, לא ניתן להצביע על תמותה עודפת משמעותית בישראל, למרות העלייה במספר המתים מנגיף קורונה והעלייה בחלקם מתוך סך הנפטרים. ואמנם - דוח הלמ"ס איננו מתייחס לתמותה בחודש אוגוסט, שבו מתו כתוצאה מתחלואת הקורונה יותר מ-400 בני אדם.

לפי הלמ"ס, בחודשים הראשונים של השנה התמותה הייתה נמוכה במיוחד, אך מתחילת המגפה ובמיוחד בחודשים אפריל-יולי, לאחר היציאה מהסגר והחזרה לחיי השגרה, התמותה דומה לשנים קודמות, עם תנודתיות בין השבועות. מחישוב סטטיסטי של תמותה עודפת לפי שבועות נמצא כי עודף התמותה בחודשים מרץ-יולי הוא כ-300 מתים מתוך 19 אלף שמתו באותה תקופה.

מתחילת 2020 עד סוף חודש יולי מתו בישראל 27.5 אלף תושבים. בשנת 2019 מתו באותם חודשים 27,550 תושבים. בחודשים האלה שיעור התמותה הגולמי, המביא בחשבון את גודל האוכלוסייה, היה ב-2020 מעט יותר נמוך מ-2019 - 3.0 ל-1,000 לעומת 3.1, בהתאמה. בהשוואה של החודשים מרץ עד יולי 2020 לעומת 2019 שיעור התמותה היה כמעט זהה.

לפי נתוני הלמס, התמותה מנגיף קורונה בישראל היא נמוכה יחסית למדינות רבות אחרות. מתוך כ-19 אלף מתו בישראל בחודשים מרץ-יולי, כ-570 אנשים (כ-3%) מתו מנגיף קורונה (לפי נתוני משרד הבריאות).

שיעור מתים גבוה ביולי

תמותה עודפת היא התמותה מעבר לצפוי בהשוואה לשנים קודמות בתוספת של תמותה שיכולה להיגרם, למשל, ממקרי נגיף קורונה שאינם מזוהים, ממחלות אחרות שלא טופלו בזמן, מהימנעות מפנייה לבתי חולים וכד'. במדינות אחרות, כמו בריטניה , ארצות הברית, ספרד, איטליה וצרפת דווח על "עודף תמותה" בחודשים שחלפו מאז פרוץ המגפה. בישראל בולטת העלייה באחוז הפטירות מנגיף קורונה מסך הפטירות בשבוע של 19-6 באפריל ובכל חודש יולי. בשבוע האחרון של יולי הגיע אחוז הפטירות מנגיף קורונה מסך הפטירות לכמעט 10%.

אך האם סך התמותה גבוה יותר לעומת שנים קודמות? כדי לענות על השאלה האם בישראל יש עודף תמותה ב-2020 ובפרט לאחר פרוץ המגפה, חישבו חוקרי הלמ"ס את שיעורי התמותה השבועיים בישראל לשנת 2020 בהשוואה לממוצע של חמש השנים הקודמות (2019-2015), תוך שימוש ברווחי סמך משיעורי התמותה באותן שנים.

לפי הממצאים, בכל הגילים, מתחילת 2020 עד סוף יולי השנה, שיעור התמותה היה גבוה מהצפוי (מחוץ לרווח הסמך) בשלושה שבועות: 14, 21 ו-31, כולם אחרי פרוץ המגפה. בשבועות האלה היו בסה"כ 306 נפטרים מעבר לממוצע הצפוי.

שבוע 14 (מה-30 במרץ) היה בתחילת הגל הראשון, ונפטרו בו 114 אנשים מעבר לצפוי. באותו שבוע נפטרו כ-40 מנגיף הקורונה לפי הדיווחים למשרד הבריאות. בשבוע 21 (מה-18 במאי) היה גל חום וייתכן שהוא תרם לתמותה העודפת (117 נפטרים מעבר לצפוי). באותו שבוע דווח על כ-10 פטירות מנגיף הקורונה. בשבוע 31 (שבוע אחרון של חודש יולי), הייתה תמותה עודפת (75 נפטרים). בשבוע זה דווח על כ-83 נפטרים מנגיף הקורונה. גם בשבוע זה היו ימים חמים במיוחד וייתכן שהייתה לכך השפעה על התמותה.

לעומת זאת, היו שישה שבועות שבהם התמותה הייתה נמוכה מהצפוי: שבועות 2, 7-4, 9, שבהם נפטרו כ-670 אנשים פחות מהמספר הצפוי. השבועות האלה היו בחודשים ינואר ופברואר לפני פרוץ המגפה ובעונת השפעת בחורף שהייתה חלשה יחסית השנה. בתקופה שלאחר פרוץ המגפה לא היו שבועות שבהם התמותה הייתה נמוכה מהצפוי באופן מובהק (מחוץ לרווח הסמך), אך במרבית השבועות היא הייתה קרובה לממוצע או נמוכה ממנו.

לא הייתה תמותה גבוהה מהצפוי בקרב בני ה-70 ומעלה

בנוגע לבני גילי 70 ומעלה, בדומה לכל הגילים, היו שלושה שבועות שבהם התמותה הייתה גבוהה באופן מובהק (מחוץ לטווח רווח הסמך): שבוע 14 (תחילת הגל הראשון) שבוע 21 (שבו שרר גל חום) ושבוע 31. בשבועות האלה נפטרו 197 אנשים מעבר לצפוי (73 נפטרים בשבוע 14; 67 - בשבוע 21; ו-57 - בשבוע 31).

לעומת זאת, היו 11 שבועות שבהם התמותה הייתה נמוכה מהצפוי. שבעה מהם היו לפני תחילת המגפה, ובהם היו כ-1,060 פטירות פחות מהצפוי. שלושה שבועות היו אחרי פרוץ המגפה: שבוע 23 (מה-2 ביוני), שבוע 26 (מה-22 ביוני) ושבוע 30 (מה-20 ביולי). בשבועות האלו היו 186 פטירות פחות מהצפוי. בסה"כ לא ניתן לומר שבחודשים מרץ-יולי הייתה תמותה גבוהה יותר מהצפוי בגילי 70 ומעלה. במרבית השבועות התמותה הייתה אפילו נמוכה מהממוצע, אם כי בתוך גבולות רווח הסמך, כלומר ההבדל אינו מובהק.

גם בקרב בני 80 ומעלה מתקבלת תמונה דומה, אך עם עודף קטן מאוד. בשני שבועות בלבד היה "עודף" - שבוע 21 במאי (80 נפטרים), ושבוע 31 ביולי (47 נפטרים). בשישה שבועות היה "חוסר" - כולם לפני תחילת המגפה. ביתר השבועות לא נמצא שיעור תמותה חריג. גם בגילי 80 ומעלה במרבית השבועות בחודשים יוני ויולי התמותה הייתה נמוכה מהצפוי, אך בתוך גבולות רווח הסמך.

בסיכומו של דבר, לפי הלמ"ס, עד לסוף יולי 2020 לא ניתן להצביע על תמותה עודפת משמעותית בישראל, למרות העלייה במספר הנפטרים מקורונה ובשיעורם מתוך סך המתים. בחודשים הראשונים של השנה התמותה הייתה נמוכה במיוחד, אך מתחילת המגפה ובמיוחד בחודשים אפריל עד יולי, התמותה דומה לשנים קודמות, עם תנודתיות בין השבועות. נמצאו שלושה שבועות שבהם התמותה הייתה מעט גבוהה מהצפוי עם כ-300 מתים. ביתר השבועות התמותה קרובה לממוצע ואף נמוכה ממנו.

עוד כתבות

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13