שר התקשורת, יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
הכנסות שוק התקשורת בשנת 2019 קטנו בכ-4.9% מסך הכנסות של כ-18.45 מיליארד שקל בשנת 2018 לכ-17.54 מיליארד שקל. צמצום זה בהיקף ההכנסות, בסך של כ-910 מיליון שקל בשנת 2019 (כ-1,065 מיליון שקל כולל מע"מ), נובע בעיקרו מהרחבת התחרות בכלל מגזרי הפעילות הקמעונאיים באופן המגדיל את עודף הצרכן. כך עולה מנתוני משרד התקשורת המתפרסמים היום.
לדברי אגף הכלכלה במשרד "ככלל, אנו חווים מגמות של עלייה מתמשכת בצריכת שירותי התקשורת בכלל מגזרי הפעילות העיקריים לצד גידול באיכות מרבית השירותים. כך לדוגמא, קיים גידול מתמשך של כמות מנויי האינטרנט הנייח והנייד לצד גידול מתמשך ברוחב הפס הממוצע למנוי. הרחבת התחרות היא זו המביאה לכך שמגמות אלו של האצת צריכת השירותים מלוות גם בירידת מחיר".
"עם זאת, צמצום ההכנסות בשוק התמתן עקב עלייה בהכנסות משימוש בתשתית האינטרנט הנייחת המשמשת בסיס לאספקת יתר השירותים בשוק התקשורת. אנו צופים כי מגמה זו של גידול בהכנסות מתשתית וקיטון בהכנסות משירותים תימשך גם בשנים הבאות עם השדרוגים העתידיים באיכות התשתית הנייחת".
"אנו סבורים כי בשנים הקרובות נדרש להגיע לנקודת איזון חדשה בין רמת התחרות הטכנולוגית ובין רמת התחרות על המחיר"
הכנסות מגזר תשתיות האינטרנט ממשיכות לשמור על חלקן מסך ההכנסות בשוק התקשורת. בשנת 2019 נרשמה עלייה משמעותית בהכנסות מתחום זה שנבעה, בין היתר, משיטת ההקצאה החדשה בין השירותים השונים כמפורט לעיל, מה שהביא לגידול של 16.3% בהכנסות המגזר ל-2.8 מיליארד שקל. לגבי מהירויות הגלישה בישראל מציין המשרד כי בשנת 2019 נרשמה עלייה של כ- 32 מגהבייט לשנייה במהירות ההורדה המשווקת הממוצעת, המהווה עלייה של כ-40% במהירות ביחס לשנת 2018. נתון נוסף מהותי לאיכות האינטרנט הוא מהירות ההעלאה ולדברי המשרד בהתאם לאומדנים שביצע עבור השנים 2018-2017, מהירות ההעלאה יותר מהכפילה את עצמה בשנת 2019, בעיקר בעקבות חיבור של מנויים לתשתית הסיבים המאפשרת מהירות העלאה גבוהה יותר משמעותית. מהירות ההעלאה המשווקת הממוצעת עמדה נכון לסוף שנת 2019 על 7.6 מגהבייט בשנייה.
נקודה כאובה בשוק הישראלי שנוגעת להיקף פריסת הסיבים מקבלת התייחסות בדו"ח וכאן המשרד רווה קצת נחת. שיעור הנגישות לשירות מבוסס סיב עלה מכ-12% ממשקי הבית בישראל בסוף שנת 2018 לכ-25% ממשקי הבית בישראל בסוף שנת 2019. "כלומר, לראשונה מאז פרשו חברות הכבלים את רשתותיהן בסוף שנות ה-80 תחילת שנות ה-90, אנו עדים לפרישת רשתות תקשורת חדשות בהיקפים משמעותיים על ידי מתחרים חדשים. שינוי זה מעיד על קפיצת מדרגה ברמת התחרות בתשתיות האינטרנט אשר ממנה נגזרת גם קפיצת מדרגה באיכות תשתיות התקשורת במדינה בהיקף רחב, אשר מצמצמת את הפער הדיגיטלי מהמדינות המפותחות בהן שיעור הגידול לנגישות לשירותים מקבילים נמוך יותר".
מגזר הסלולר על פי משרד התקשורת המשיך במגמת השחיקה שלו וההכנסות קטנו ב-5.8% בשנת 2019. ירידה זו בהכנסות נובעת מהתגברות התחרות בתחום. מרמה של הכנסה ממוצעת למנוי של כ-170 שקל בחודש בשנים 2010-2006, נרשמה ירידה חדה ומתמשכת בהכנסה זו לכ-63 שקל כולל מע"מ בשנת 2019. במקביל לכך, שיעורי הנטישה הממוצעים קפצו מטווח של 15%-19% בשנים 2010-2006, לטווח של 35%-40% בשנים 2019-2015. שינויים אלה מעידים על השינוי הדרמטי שעבר תחום הסלולר בעשור האחרון כתוצאה מהרפורמות שנערכו בו. לדברי המשרד הירידה בהכנסה הממוצעת למנוי נמשכה גם בשנת 2019 כפי שבא הדבר לידי ביטוי בירידה בהכנסות הכוללות במגזר הסלולר אשר הסתכמה בשנה זו במעל חצי מיליארד שקל.
המשרד מסכם ואומר "אנו סבורים כי בשנים הקרובות נדרש להגיע לנקודת איזון חדשה בין רמת התחרות הטכנולוגית ובין רמת התחרות על המחיר, כך שלחברות הסלולר יעמוד תמריץ מספק לערוך את ההשקעות הגדולות הנדרשות מהן בשדרוג רשתות דור 4 ובמעבר לדור ה-5. מן הנתונים עולה כי בהיבטים מסוימים רמת התחרות בשוק הסלולר היא מהגבוהות בעולם".
השוואה בין-מדינתית של שיעורי הנטישה וגובה ה-ARPU מראה את מקומה של ישראל בעולם מבחינת רמת התחרות. בתרשים 8 ניתן לראות כי ממוצע שיעור הנטישה בשנת 2019 ב-23 מדינות באירופה הוא 24.3%, ואילו בישראל שיעור הנטישה עומד על 37.2%, שיעור גבוה לאין ערוך מהממוצע. בהשוואה בין-לאומית, ישראל מציגה שיעורי נטישה גבוהים במיוחד, כאשר פרט לליטא, ישראל היא המדינה עם שיעור הנטישה הגבוה ביותר מקרב המדינות שנסקרו.