מיצג המצבות בכיכר רבין בת"א במחאה על עסקים שנסגרים / צילום: שלומי יוסף, גלובס
מדוע קרנות האשראי של המדינה לעסקים גדולים ולעסקים בסיכון גבוה אינן מנוצלות? נתוני האוצר מגלים תמונת מצב מנוגדת בתחום האשראי לעסקים. מצד אחד, קרן האשראי לעסקים קטנים ובינוניים חילקה מתחילת המשבר מעל 50 אלף הלוואות בהיקף של כ-18 מיליארד שקלים. הביקוש הגואה להלוואות מהקרן הביא את האוצר להגדיל שוב ושוב את מסגרת האשראי שלה - המסגרת הנוכחית גדולה פי 4.5 מהמסגרת שאושרה במקור, וגם היא כבר מנוצלת כמעט במלואה.
לעומת ההצלחה המסחררת של הקרן לעסקים הקטנים והבינוניים בולטת הכישלון של שתי הקרנות האחרות: לעסקים בסיכון גבוה ולעסקים גדולים. על פי נתוני האוצר בקרן לעסקים בסיכון גבוה חולקו עד סוף אוגוסט בקושי 20% ממסגרת האשראי המקורית. בקרן לעסקים גדולים אושרו רק 31 בקשות להלוואות, ורק רבע ממסגרת האשראי הראשונית כבר חולק. לגבי העסקים הגדולים עוד אפשר לטעון כי הם נפגעו בצורה קלה יחסית מהמשבר - אך המצב שונה לחלוטין לגבי העסקים בסיכון גבוה, שם ברור שהבעיה אינה חוסר בביקוש מצד העסקים אלא שהפתרון שהמדינה מציעה להם פשוט אינו אטרקטיבי.
מיעוט בקשות בקרן לעסקים גדולים
קרן האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, הייתה הראשונה שיצאה לדרך כגלגול של קרן קודמת שנועדה לפצות עסקים שנפגעו במהלך מבצע צוק איתן. במקור העמידה המדינה לרשות הקרן מסגרת אשראי של 4 מיליארד שקלים. ערבות המדינה לכל הלוואה עומדת על 85% אך היקף החשיפה הכולל של המדינה להפסדי אשראי מהקרן הוגבל ל-15%. הקרן זכתה לפופולריות רבה מראשית הדרך - והחשב הכללי עמד בהבטחתו להגדיל את מסגרת האשראי בכל פעם. נכון להיום המסגרת עומדת על 18 מיליארד שקלים ומתוכם אושרו כבר הלוואות בהיקף של 17.9 מיליארד שקלים (99.9%). הסכום האדיר הזה חולק למעל 50 אלף הלוואות שניתנו לעסקים.
בחודש אפריל הצטרפה לקרן האשראי לעסקים קטנים ובינוניים קרן אשראי נוספת, והפעם לעסקים גדולים, שהיקף המכירות השנתי שלהם מעל 200 מיליון שקל. הקרן מציעה הלוואות של עד 100 מיליון שקלים (או 8% מהמחזור) בערבות של 75% לכל הלוואה (לעומת 85% לכל הלוואה בקרן לקטנים ולבינוניים). החשיפה של הקרן לעסקים הגדולים לדיפולטים מוגבלת ל-12% ממסגרת האשראי (לעומת 15% בקרן לקטנים ולבינוניים). על פי נתוני האוצר הוגשו עד היום לקרן רק 51 בקשות, מתוכן אושרו 31 בסכום כולל של 1.3 מיליארד שקלים.
חודשיים אחרי הקרן לעסקים גדולים השיק החשב הכללי רוני חזקיהו קרן שלישית, הפעם לעסקים בסיכון גבוה. חזקיהו ניתח את מאפייני הבקשות לאשראי שנדחו על ידי הקרן לעסקים קטנים ובינוניים ויצר את הקרן החדשה בעבור עסקים טובים, שבקשותיהם לאשראי נדחו מסיבות שקשורת בקורונה. מדובר בעסקים הפועלים בענפים כמו אולמות אירועים את סוכנויות נסיעות. כדי להבטיח שהבנקים יעניקו בכל זאת אשראי לעסקים האלה הסכימה המדינה להגדיל את היקף החשיפה שלה בקרן הזו ללא פחות מ-60%.
למה הסיוע לעסקים בסיכון לא מנוצל?
אלא שנתוני הביצוע מראים שרק כרבע ממסגרת האשראי המקורית שהועמדה לרשות הקרן נוצלה עד היום: מדובר בכ-950 מיליון שקל מתוך 4 מיליארד. מדוע כל כך מעט כסף חולק לענף שסובל בוודאות ממצוקה תזרימית קשה? ייתכן שחלק נמנעו להגיע כי איבדו אמון ביכולת שלהם לקבל סיוע. יחד עם זאת, מכיוון שמדובר בעסקים במשבר חריף שבקשתם לאשראי נדחתה, אפשר להניח וכך מעריכים גם מומחים כי חלקם פשוט סגרו או קרסו בדרך. יודגש, כי מדובר בקרנות הסיוע לעסקים שכל בקשות האשראי שלהן בדרכים אחרות נדחו.
באוצר הודפים את הטענה כי מדובר בשיעור דחיות גבוה מצד הבנקים. על פי נתוני האוצר לא פחות מ-88% מהבקשות לאשראי שהוגשו לקרן אושרו עד כה. אך הרושם שמתקבל משיחות עם גורמים בשטח שונה לחלוטין. יועצי מס ורואי חשבון סיפרו ל"גלובס" כי בקשות לאשראי שהגישו לקוחותיהם נדחו על ידי הקרן. "יש לי חמישה לקוחות שהם בעלי אולמות אירועים שהחליטו לבקש אשראי מהקרן", סיפר אחד מהם ל"גלובס", "כל החמישה נידחו. הבנקים אמרו להם שהם מסוכנים מדי - למרות שזו בדיוק הקרן שאמורה לספק אשראי לעסקים מסוכנים".
שיעורי הביצוע בקרנות השונות
25% בקרן לעסקים גדולים
99.9% בקרן לעסקים קטנים ובינוניים
24% בקרן לעסקים בסיכון גבוה