אילון מאסק, מייסד טסלה. מניית טסלה עלתה מאז הכרזת הפיצול / צילום: Brendan McDermid, רויטרס
דווקא כאשר נראה כי פיצולי המניות (stock splits) עברו מן העולם, ולאחר שענקיות הטכנולוגיה מאפשרות למחיר מניותיהן להתנפח לממדים חסרי תקדים, הודיעו שתיים מהחברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בשוק האמריקאי, אפל וטסלה, על פיצול במניותיהן לפני כחודש.
ב-30 ביולי הודיעה אפל על פיצול (החמישי במספר מאז הקמתה) של מניה אחת לארבע מניות, "כדי להפוך את המניות לנגישות יותר לבסיס רחב יותר של משקיעים". זמן קצר אחריה, ב-11 באוגוסט, הודיעה טסלה על פיצול של מניה אחת לחמש מניות, "כדי להפוך את הבעלות במניות לנגישה יותר לעובדים ולמשקיעים". שתי המניות התחילו להיסחר על הבסיס המפוצל ב-31 באוגוסט.
מאז ההודעות המריאו מניותיהן של שתי החברות, אך התיקון במניות סקטור הטכנולוגיה בימים האחרונים, וכן גורמים נקודתיים נוספים, קטעו את גל העליות. מניית טסלה עלתה בשיעור של כ-52% (נכון לסיום המסחר בוול סטריט ביום שישי האחרון), וזאת לאחר ירידה של כ-17% מאז יום רביעי האחרון, בין השאר, על רקע הודעות החברה כי בכוונתה למכור מניות בשוק בהיקף מצטבר של יותר מ-5 מיליארד דולר, ומימוש מניות בידי אחד מבעלי המניות הגדולים ביותר. גם לאחר הירידות האחרונות, עלתה מניית טסלה בכ-380% מתחילת השנה, בעוד שמדד S&P 500 עלה בכ-6%.
מניית אפל עלתה מאז ההודעה ועד היום בכ-25%, וזאת לאחר ירידה של כ-12% מאז יום רביעי האחרון, בין השאר על רקע פרסום דוחות חזקים, עם עליות דו-ספרתיות בקירוב במכירת החומרה ובמכירת השירותים, למרות הקשיים בסביבת הפעילות הנובעים ממשבר הקורונה. על כך התווספו המלצה אופטימית של בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן ודיווח ברשת בלומברג בנוגע לבקשת אפל מספקיה לייצר כ-75 מיליון מכשירי אייפון 12 5G, בדומה להשקה הקודמת - דבר שאותת על אופטימיות מצד החברה.
הודעות הפיצול העלו סימני שאלה בדבר נחיצות המהלך, והציתו את הדיון התיאורטי הנושן והמסועף בנוגע לסיבות של ההשפעה החיובית של פיצול מניות על שעריהן. ככלל, פיצול מניות אינו מהלך בעל ערך כלכלי לכשעצמו, שכן הוא אינו מייצר כל ערך עודף לבעלי המניות. משמעותו היא שכל בעל מניות מחזיק בכמות מניות גדולה יותר, אבל מחירה של כל מניה נמוך יותר, באופן שמתאזן במלואו, בדומה למניות הטבה.
מי לא יכול לרכוש שבריר מניה?
חברות נהגו לבצע בעבר פיצולים כאשר מחיר המניה היה גבוה מדי ומשקיעים פרטיים לא יכלו להרשות לעצמם לרכוש אותן ללא סכום השקעה גבוה. היגיון נוסף היה להקל על משקיעים להגיע ליחידת מסחר עגולה (Round Lot) - דבר שהיה מקנה להם הנחה בעמלות המסחר.
ואולם, סיבות וטעמים אלה נראים תמוהים בימינו, מאז שהוסרה הרגולציה על עמלות המסחר במניות בשנת 1975, וקמה תעשיית הברוקראז' המוזל בראשות חברת צ'ארלס שוואב. כיום, רבות מחברות הברוקראז' אינן גובות עמלות, ומרביתן, כולל שוואב, רובין הוד ופידליטי, מאפשרות למשקיעים לרכוש שבריר של מניה (fractions of a share), והדבר נפוץ בשוק.
מנגד, עדייין קיימות חברות מסחר מקוון דומיננטיות כמו TD Ameritrade, שאינה מציעה מניות חלקיות. כמו כן, לפחות ברמה ההיסטורית, כאשר חברות כמו אפל, גוגל, ויזה ומאסטרקארד פיצלו את מניותיהן, מחזור המסחר הקמעוני (retail) במניותיהן שילש את עצמו.
דבר נוסף שעשוי להצדיק לכאורה את המהלך, הוא תוכניות רכישת המניות לעובדים, שבמסגרתן זכאים העובדים להפריש חלק משכרם לרכישת מניות אחת לתקופה מסוימת, על פי רוב בהנחה על מחיר השוק. תוכניות אלה אינן מאפשרות על פי רוב לרכוש חלקי מניה, ולכן מחיר מניה גבוה עלול להקשות על עובדים לרכוש מניות במסגרת תוכניות אלה. מחיר מניה גבוה עשוי להקשות גם על עובדים שזכאים להבשלה חלקית.
נוסף על כך, אף שכאמור לא אמורה להיות לפיצול השפעה על מחיר המניות, מחקרים מלמדים כי מניות שבהן הוכרז על פיצול נוטות להציג תשואת יתר בתקופה שבין ההודעה לפיצול בפועל. בין ההסברים לתופעה זו צוין כי הפיצול עשוי לאותת שההנהלה מאמינה בהמשך עליית שער המניה (שאחרת, לא הייתה מכריזה על הפיצול). הסבר נוסף הוא שברמה הפסיכולוגית, מניה בעלת מחיר "אופטי" נמוך, נתפסת סובייקטיבית כבעלת פוטנציאל עלייה גבוה יותר ממניה במחיר גבוה.
עוד גורם הוא הקשר בין הכרזת הפיצול לגידול עתידי ברווחיות, אבל נראה כי בהקשר זה קיימים מחקרים מנוגדים, כאשר ברמה האמפירית עלה כי שיעור הגידול ברווחים לאחר הודעה על פיצול נוטה דווקא להיות נמוך מזה שקדם להודעה. מחקר מקיף של אוניברסיטת קולומביה מ-2012 מצא כי אנליסטים נוטים להעלות את תחזיות הרווח למניות ב-2.2-2.5% לאחר הודעת פיצול - דבר שעשוי להוות גורם מסביר להתנהגותם של גורמים בשוק ולהשפעה החיובית על מחיר המניה.
שינוי היסטורי בהרכב הדאו ג'ונס
אספקט נוסף שראוי לציון בהקשר של פיצול מניות, ובפרט של חברות ענק שנכללות במדד דאו ג'ונס (DJIA), הוא השפעתו על משקלן במדד. משקל המניות במדד זה נקבע על פי מתודולוגיה של מחיר מניה יחסי (price-weighted), ולכן מושפע ממחירן. הפיצול הנוכחי במניית אפל, שנכללה במדד, הוביל לקיטון משמעותי בשערה, ומכאן שגם במשקלה במדד, שאף גרם קיטון בהשפעת הטכנולוגיה על המדד. בעקבות כך, הוחלט על שינוי בהרכבו - דבר שלא קרה מאז 2013. החברות אקסון מוביל, פייזר ו-Raytheon הוצאו מהמדד, ואת מקומן החליפו החברות Salesforce, Amgen ו-Honeywell.
הפיצולים האמורים במניות אפל וטסלה מובילים להשערות שמדובר בתחילתה של מגמה - מה שהעלה את התהייה מי תהיה הבאה בתור? חברות שסומנו כמועמדות פוטנציאליות לפיצול מניות הן אלפאבית (החברה האם של גוגל), אמזון, אינטואיטיב סרגיקל, צ'יפוטלה ושרווין ויליאמס. מדובר במניות שנסחרות בשערים של מעל 500 דולר, שהכנסותיהן גדלו ב-30% לפחות בין 2016 ל-2019, ושערי מניותיהן עלו ב-50% לפחות מאז תחילת 2017 - פרמטרים שעשויים להצביע על כך שלפחות בחלקן מדובר במגמה, ומחירן עשוי להמשיך ולעלות.
אם לשפוט לפי התנהגות שערי מניותיהן של אפל וטסלה מאז הודעות הפיצול ועד היום, כמו גם מנתוני המחקרים האמפיריים השונים שבוצעו בתחום, נראה כי הודעות פיצול במניות נוספות יהוו אלמנט חיובי עבור שעריהן ועבור השוק בכללותו, לכל הפחות בטווח הזמן הקצר.
הכותב הוא אסטרטג ילין לפידות בית השקעות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם, או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, והוא אינו הצעה לרכישת ניירות ערך