קמלה האריס / צילום: Tom Williams, Associated Press
שנת 2020 תיזכר בדפי ההיסטוריה כשנה מכרעת להמשך קיומה של האנושות. התפשטות נגיף הקורונה יצרה משבר עולמי שאת השלכותיו התרבותיות והכלכליות טרם נוכל לאמוד, היא חידדה את התחרות בין הכוחות הגדולים, הגדילה את היריבות בין סין לארה"ב והגבירה מתיחות בין כוחות משטרה לאזרחים. בצלו של הנגיף המירוץ לנשיאות הופך דרמטי מאי פעם. מי יהיה האיש שינהיג בעוז את מעצמת-העל אל עבר ימים טובים יותר? על רקע זה הופכות הבחירות לזירה המרתקת ביותר, זירה שהוסיפה פרק נוסף לדפי ההיסטוריה של 2020.
החודש נבחרה קמאלה האריס, בת למהגרים מג׳יימייקה והודו, לאישה האפרו-אסיאתית הראשונה שתתמודד למשרת סגנית נשיא ארה"ב בבחירות הקרובות. ההכרזה על בחירתה הגדילה את ההתעמקות בשאלת הזהות בתרבות ובפוליטיקה האמריקאית ועוררה גלי ביקורת מבפנים ומבחוץ.
האריס שגדלה על ברכי התרבות ההודית חיה חיים אפריקאים בגאווה. עד כה תדמיתה המקצועית נקשרה עם חלקו השני של מורשתה, כאישה שחורה בפוליטיקה האמריקאית. זהות זו הועברה בירושה אבל גם נבנתה בהדרגה. האריס רכשה את השכלתה ב"הארוורד של השחורים", הצטרפה למועדון האחווה הוותיק - אלפא קאפה אלפא המזוהה עם קהילה זו, אלו יחד הפכו לטקס מעבר עבור דמותה הרב גזעית של האריס והעניקו לה גושפנקא לייצגם בחיים הציבוריים.
קמאלה לא לבד, סקר שנערך על ידי מרכז המחקר פיו (Pew Research Center) בשנת 2015, מצא כי אחד מכל חמישה בוגרים בעלי רקע רב גזעי דיווחו כי חשו לחץ מצד חברים, משפחה והחברה בכללותה לבחור בגזע יחיד להגדרת זהותם. הקבוצה שדיווחה על הלחץ הגדול ביותר הייתה קבוצת השחורים.
הבחירה של האריס לדבוק בחלק אחד בזהותה עשויה להיות אישית אך בהחלט גם מקצועית. במדינת קליפורניה שם שימשה האריס כתובעת המחוזית ובנתה את הקריירה שלה, יש יתרון מספרי לאוכלוסיית השחורים לעומת הדרום אסיאתיים. המספרים מדברים בעד עצמם ובבחירות הקרובות צפויים להצביע כ-30 מיליון אזרחים אפרו-אמריקאים לעומת 11 מיליון אסיאתיים. עם ההכרזה על מינויה הכבירה הביקורת מצדה של הקהילה האפרו-אמריקאית אשר כינתה אותה: " מזויפת", "רמאית", "לא אחת מאיתנו".
האריס מתכננת לעשות מהכאוס מטעמים
עמימות זהותה ניכרת גם בפי התקשורת האמריקאית, אשר מכנה אותה בשלל כינויים "שחורה", "אסיאתית", כ"אישה צבעונית", ונראה כי האריס מתכננת לעשות מהכאוס מטעמים. חודשים ספורים לפני שהאריס הודיעה שהיא רצה לנשיאות, אוניברסיטת קליפורניה, ריברסייד, ערכה סקר בקרב מצביעים ממוצא אסיאתי ומצאה כי יותר ממחצית מהאמריקאים רואים אותה לחיוב, וכי אחד מכל חמישה הודים אמריקאים אינו מודע לקשר ההודי שלה. במהלך הקמפיין לנשיאות, ממנו פרשה בינואר 2019, האריס כיתתה רגליים בין ערבי גאלה עם הסלתה והשמנה של הקהילה לצד הפצת תכנים רלוונטיים ברשת כמו זה בו היא מכינה מאסלה דוסה עם הקומיקאית מינדי קלינג. האסטרטגיה של האריס מסתמנת כנכונה.
הקהילה ההודית בארה"ב היא הקהילה המתפתחת העשירה והמשכילה ביותר בחברה האמריקאית. אנשיה ממוקמים בתפקידי מפתח בעמק הסיליקון ומכאן שמהווים בסיס תורמים פוטנציאלי רב עוצמה. כוח זה מורגש בשטח והביא בשנת 2016 למספר שיא של נציגים ממוצא הודי בקונגרס האמריקאי. אם כך, לא מפליא שלמחנה הדמוקרטי עניין רב בחיזור אחר קולות מגזר זה.
המחנה הדמוקרטי לא שם פעמיו אל קולות ההודים בארה"ב עד אשר עשה זאת טראמפ בקמפיין הבחירות של שנת 2016. מסע הפרסום כלל הפצת סרטונים בו טראמפ מברך בשפת ההינדי את הקהילה וההודים ברחבי העולם, פיתח יחסים קרובים עם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, והכביר בחנופה אל עבר עמק הסיליקון כשהוא המתאר את ההודים כמנהיגי העסקים והטכנולוגיה של ארה"ב. צעדים אלו הצליחו לשכנע קומץ של הודים להצביע לרפובליקנים בעוד כ77% מהבוחרים הצביעו להילארי קלינטון. אך אין זו הבטחה שאלו יהיו פני הדברים בבחירות הקרובות. ככל שמעורבותה של הקהילה בחברה האמריקאית גוברת היא הופכת מורכבת ומסתמן שההודים לא ייתנו את קולם בקלות למחנה שמייצגת האריס אלא לאחר שייבחנו בקפדנות את עמדותיה.
היום יותר מתמיד תהיה זו עוולה גדולה להתייחס אל קולות הבוחרים ההודים כמקשה אחת. הקהילה ההודית המורכבת מהינדואים, נוצרים, מוסלמים וסיקים מייצגת אינטרסים שונים. קולות מנהיגים בקהילה מצביעים על נטייה גוברת למעבר קולות מהדמוקרטים לרפובליקנים. אלמנט משמעותי המשפיע על מעבר הקולות הוא מדיניות החוץ האמריקאית כלפי מדינת מוצאם וזאת בדומה לאופן ההצבעה המסורתי בקרב יהודי ארה"ב. מבחינה היסטורית הרפובליקנים נטו לתמוך במדיניות פרו-הודית, בהשוואה לדמוקרטים למעט מספר יוצאי דופן. הסכם הגרעין בין הודו לארה"ב נתמך בעוצמה על ידי ממשל בוש. לעומתו, ממשל קלינטון הטיל סנקציות על המדינה בעקבות ניסויים גרעיניים שביצעה בסוף שנות התשעים.
בסוגיית יחסי החוץ נראה כי להאריס אין עדיפות. גישתו של טראמפ בסוגיות מסחר והגירה התנגשה עם אינטרסים הודים משמעותיים אך העניקה להודו תמיכה איתנה בסוגיות ביטחון לאומי וחיזוק מעמדה הגלובאלי. ביידן אף הוא נחשב כתומך נלהב להידוק היחסים בין וושינגטון לדלהי תחת ממשל אובמה, ובמידה וייבחר צפוי להרחיב את שיתופי הפעולה בין המדינות. ובכל זאת מסתמן שהופעותיו של טראמפ בעצרות המונים בטקסס ובאחמדבאד במהלך הקדנציה הותירו רושם רב בקרב הדור הבוגר בקהילה.
מלבד זאת, הדחיקה לשוליים של מורשתה ההודית לאורך הקריירה המקצועית והפוליטית שלה עשויה לדכא הצבעה בקרבם. עיקר השינוי בתנועת הקולות מגיע מצדם של ההודים בני דת ההינדו והלאומנים שביניהם. תקיפת מהלכו של מודי בקיץ האחרון לשינוי מעמדה החוקי של קשמיר מצדם של ביידן והאריס עשויה להיות בעוכריהם.
קלף מנצח בידי המפלגה הדמוקרטית
בנושא הגירה האריס עשויה להציג עמדות אטרקטיביות להודים. האריס שימשה כסנטורית מדינת קליפורניה, הבית של עמק הסיליקון העולמי, ונחשבת לאוהדת קשובה לדאגות של תעשיית הטכנולוגיה. בחודש יוני פרסם דונלד טראמפ צו נשיאותי בו בין היתר הוא הודיע על הקפאת הוצאות ויזות מסוג H-1B חדשות לשנה תמימה בעקבות משבר הקורונה. מדי שנה למעלה מ70% מהבקשות לויזה מסוג זה מגיעות מאזרחי הודו. סוגיה זו הפכה לאחת מנקודות המחלוקת המרכזיות ביחסים בין טראמפ למודי לאורך הקדנציה המשותפת של השניים והבטחת הבחירות של ביידן לערוך רפורמה בנושא עשויה להתגלות כגורם מכריע.
המינוי של האריס הוא ללא ספק היסטורי. בחירתה הביאה להתרוממות רוח בקרב קבוצות מגוונות. על אף ניסיונותיה להדגשת מורשתה ההודית באמריקה של היום זהותה השחורה תהווה חלק משמעותי יותר בחייה הפוליטיים. הקהילה השחורה גדולה פי שנים-עשר מזו ההודית, עם היסטוריה ארוכה במרחבי היבשת ובעלת משמעות פוליטית גוברת בעקבות תנועת "חיי שחורים חשובים". אימוץ התרבות ההודית נעשה אמנם באיחור קל אך עדיין האריס עשויה לעודד אזרחים לצאת ולהצביע ולהציל קולות מתנדנדים ועל כן היא קלף מנצח בידי המפלגה הדמוקרטית.
הכותבת היא עמיתת מחקר במכון ירושלים לביטחון ואסטרטגיה ( JISS ) מומחית למדיניות חוץ ופוליטיקה של הודו