מטה בנק Vancity בוונקובר, קנדה. קחו הלוואה זולה, תחזירו כשתגיע המשכורת / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
אחד העקרונות הבסיסיים בעולם העסקי הוא עקרון מקסום הרווחים. היחיד הפועל בשדה הכלכלי שואף למקסם רווחים, ובוודאי גם הפירמה המיוצגת במודלים של המיקרו-כלכלה. אלא שהסוציולוג ומדען ה-Data הגרמני דירק הלבינג, טוען שזמנו של השחקן האגואיסטי בשוק הולך ואוזל. סביבתו הטבעית של השחקן האגואיסטי הייתה סביבה אטומית מפורדת של מיליוני יחידים, חברות וארגונים מנותקים. המצב הזה משתנה בעולם האינטרנטי, שהופך לעולמו של האדם החדש ה-Homo Socialis; האדם החברתי הרשתי.
הלבינג מדגים את הטענה באמצעות סימולציה המדמה את אתרי דירוג נותני השירותים ברשת. העיקרון הראשי של איש מקצוע בעולם אטומיסטי הוא מקסום רווחיו כמעט בכל מחיר, וכך, יחידי הסגולה שנוהגים בהגינות מוחלטת מתקשים לשרוד. כולנו זוכרים סיטואציות מן העבר, שבהן היינו חסרי אונים מול איש מקצוע שניצל את חוסר ההבנה שלנו, כמו גם את הקושי להשיג איש מקצוע אמין.
אבל בסביבה רשתית מחוברת, בתוך אתרי דירוג אנשי המקצוע, שבהם "הנפגעים" מתאגדים ומעדכנים זה את זה, יפרחו נותני השירותים המשלבים רווחיות בהגינות, ואילו נותני שירותים שאינם ישרים במהותם נאלצים להתיישר לפי הסטנדרט החדש כדי לשרוד כלכלית. החיבוריות האינטרנטית של אתרי הדירוג כופה סטנדרט חדש בשוק. סטנדרט "חברתי" כזה משתלב באופן מוחלט באינטרסים הפרטיים של אנשי המקצוע.
הבנק לא שונה מכל פירמה בעולם הכלכלי. העיקרון הבסיסי ביותר המוביל את פעילותו הוא עקרון מקסום הרווחים. אך איך ינהג בנק בסביבה שהופכת יותר ויותר מודעת לערכי תרומה לקהילה?
בשלב הראשון יוצאים הבנקים ידי חובתם, כמו חברות גדולות אחרות, באמצעות תוכניות של מה שמכונה "אחריות תאגידית". הבנק ממיר חלק קטן מן ההכנסות לנקודות של יחסי ציבור. אלא שככל שהחברה והרגולציה נעשות מודעים יותר ומעודכנות יותר, נתפס השיווק באמצעות חברתיות כציני בעיני הלקוחות. "אחריות תאגידית" אינה מספיקה עוד.
וכאן נשאלת השאלה, האם בנק המשלב במודל ההפעלה שלו ערכים קהילתיים-חברתיים יכול לשרוד, ואולי גם לשגשג כעסק רווחי?
בעולם קיימים לא מעט מוסדות פיננסיים קהילתיים-חברתיים. אחד מהמודלים נקרא "בנקאות ירוקה".
בספר "Contemporary Issues in Sustainable Finance" מבחינים הכותבים בשתי רמות פעולה. האחת, הפשוטה, מתייחסת לבנקים המכריזים (ומקיימים) על פעילות ירוקה כחלק ממנגנון ההפעלה העצמי שלהם. כאן יפעל הבנק כעסק ירוק בעצמו. הוא ימעט להדפיס חומרים ויתקשר עם לקוחותיו באופן דיגיטלי. אך דרגה משמעותית יותר של מעורבות תהיה מתן הטבות ללקוחות המתחייבים לפעול בצורה בת-קיימא גם הם.
דוגמה מסוג זה מציגות קתרין קאופר וליליאן סטפונאטיס בספרן "Just Money" שייצא לאור בתחילת 2021. בנק Triodos שבסיסו בהולנד יצר אפליקציה המציגה לעוברים ושבים את העסקים הירוקים מבין לקוחותיו. חיפשת מסעדה טבעונית במדריד? הפעילי את האפליקציה, ובהתאם למיקומך יתגלו בפניך מסעדות טבעוניות העובדות עם הבנק. בדוגמה הזו מתפקד הבנק בדומה למפעיל אתר דירוג בעלי המקצוע. עצם יצירת התשתית מעודדת לקוחות אחרים של הבנק לאמץ תכונות רצויות, כדי ליהנות מהחשיפה באפליקציה. בקרב לקוחות הבנק מתהווה סטנדרט חדש, בזכות הבנק.
אלא שבנקאות "ירוקה" או "סביבתית" מהווה אספקט אחד בלבד של מעורבות חברתית. בנקאות קהילתית (או "Impact Banking") מתייחסת לאספקטים נוספים, כגון חוסנה הכלכלי של הקהילה, החוסן הנקודתי של הלקוחות ויציבותם הכלכלית, מלחמה בעוני, ועוד.
קאופר וסטפונאטיס מדגימות זאת באמצעות בנק Vancity Credit Union מקולומביה הבריטית. הבנק מציע הלוואה ללקוחות הזקוקים נואשות לסכום כסף שאותו יחזירו כשתתקבל המשכורת החודשית שלהם. הכלי הפיננסי שמציע הבנק זול באופן משמעותי ביחס לאלטרנטיבות בשוק, שרובן מנצלות את הצורך הגדול של הלקוחות. הבנק מרוויח ממשיכת לקוחות אליו, אבל לא ממקסם את אפשרויות הרווח בעקבות המחיר הזול. מודל זה מאתגר יותר ויומרני יותר, שכן הוא מנסה לשלב תרומה לקהילה כחלק מהמודל העסקי של הבנק עצמו.
וכאן נשאל, מה יעודד בנקים לפעול בצורה כזו? התשובה מצויה גם היא בדימוי של אתרי הדירוג. רגולטור שיצליח לייצר סביבה המדמה את סביבת מערכת דירוג אנשי המקצוע ייצר סטנדרט חדש בין הבנקים, סטנדרט שיאלץ את הבנקים כולם לפעול במודל החברתי - כלכלי.
הכותב הוא הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בלימודי עתידים בתחום הפיננסי. לימד במשך שנים בבתי הספר לכלכלה ולמינהל עסקים במכללה למינהל. מרצה ויועץ בתחום הפינטק