בורסת ניו יורק. מוקדם להגיד שהקורונה הפסיקה להשפיע על השווקים / צילום: Colin Ziemer, Associated Press
הקיץ חם גם בשווקים, והגל החיובי שעליו רכבו המשקיעים ביולי צבר מומנטום והמשיך גם באוגוסט. כתוצאה מכך עלו מדדי אג'יו לתיקים המנוהלים גם באוגוסט בשיעורים חדים, כאילו אין משבר קורונה או משבר כלכלי שבא בעקבותיה.
האם ניתן להכריז על מות השפעתה של הקורונה על השווקים הפיננסיים? לא בטוח, מכיוון שאנחנו לא יודעים האם הכלכלה האמיתית, שעליה נשענים שוקי ההון, ניצלה מהקורונה, אם לאו. עם זאת, לא נוכל לפטור עצמנו באמירה כי "השוק טועה", או כי "לא הגיוני" כיצד השווקים עולים, בעוד העולם סובל ממיתון או חושש ממנו.
ננתח זאת בהמשך, אך ראשית נסקור את ביצועי השווקים באוגוסט, ונראה היכן אנו ניצבים מתחילת השנה. חלק הארי של השווקים ואפיקי השוק עלה באוגוסט בשיעורים מרשימים מאוד, הן במדדי המניות והן באפיקי האג"ח, ובראשן צמודות המדד.
כתוצאה מכך, מדדי הייחוס של אג'יו לתיקי ההשקעות המנוהלים עלו בחדות, בכל חתך ופרופיל סיכון. הבנצ'מרק לתיק הסולידי, המכיל אג"ח בלבד, עלה ביולי ב-1.22%, בעוד שמהעבר השני, הבנצ'מרק לתיק ההשקעות המנייתי עלה בשיעור של 3.79%, בדומה לעלייה ביולי.
באשר לבנצ'מרק לתיקי הביניים, תיק המכיל 20% מניות עלה בשיעור של 1.75% ואילו תיק השקעות המכיל 30% מניות רשם כמובן ביצועים טובים יותר, ועלה בשיעור של 1.99% בחודש שחלף. התשואות שנצברו בתיקים מתחילת השנה עדיין שליליות, מינוס 0.44% בתיק האג"ח, מינוס 3.25% בתיק המניות ובסביבת מינוס 1% בתיקי הביניים.
מדדי אג'יו לניהול תיקי השקעות מבוססים על נתונים מבתי השקעות רבים, ובהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, איי.בי.איי, מיטב דש, הראל, תפנית דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט.
המדדים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור, ומהווים מדדי ייחוס והשוואה (בנצ'מרק) אובייקטיביים לצורך השוואת ביצועים ותוצאות בתיקי השקעות מנוהלים, בקרנות השתלמות ועוד.
על חזקים וחלשים: פיצוי סקטוריאלי
מבחינת הכלכלה הריאלית, במרבית המדינות מדובר בהתכווצות של 5%-10% בתוצר ב-2020 ביחס לתוצר של 2019. ענפים שלמים בכלכלה חווים התכווצות מהותית, הסחר העולמי התכווץ ב-10% ולכן קרן המטבע העולמית מניחה לפי שעה התכווצות של 4.9% בתוצר העולמי, ומדגישה כי קיימת תנועה גדולה בין סקטורים, וכי צפוי עשור אבוד בכלכלות מתפתחות דלות-הכנסה (LIDC's) וחולשה מהותית וממושכת במתעוררות.
ברקע, מגפת הקורונה ממשיכה לאיים להתפרץ ביתר שאת במדינות רבות, ולכן עולה השאלה כיצד השווקים חוגגים, בעוד שהעולם גולש למיתון, תוך דעיכת תיירות והתכווצות בסחר חוץ. כפי שכתבתנו לא פעם, חלק מההסבר נוגע בעיקר לפעילות הממשלות, שמנסות לספוג את נזקי המשבר באמצעות נזילות רבה, הדפסה והפצה כמעט בלתי מוגבלת של כסף זול.
אך לא די בכך, ונראה כי המצב האמיתי בעולם הוא התנהגות סקטוריאלית, שבה סקטורים מתחזקים מפצים על חולשה בסקטורים שנחלשו, בעוד ששאר העוגה אומנם מתכווצת, אך באופן מתון. יתרה מכך, על פי אותה תיאוריה, המדינות החלשות נחלשות עוד יותר, בעוד שהכלכלות המפותחות, בעיקר ארה"ב ומדינות מערב אירופה, סובלות פחות, ואף מתחזקות באופן יחסי לשאר העולם.
השווקים הפיננסיים רואים את הסקטורים החזקים, ומעריכים כי למרות כאבים רבים בענפים מסוימים, המערכות הכלכליות בכללותן תשרודנה את המשבר בעיקר בזכות ענפים מתחזקים, כגון טכנולוגיה, רפואה וחקלאות.
הדבר לא מונע פגיעה בסקטורים אחרים, תוך שקרוב ל-10% מכוח העבודה נפגעים בפרנסתם. אלו הם העובדים החלשים יותר במשקים, ואף שלא נעים לומר זאת, כמו הכלכלות החלשות, כך גם העובדים החלשים ישלמו את מחיר אישי של הסקטור שבו הם בחרו לעבוד לצורך פרנסתם. לעומת זאת, לכלכלות ולענפים חזקים יש עדיין אוויר לעוד שנה ויותר כדי לשרוד את המשבר. דרכו של עולם.
ישראל - כלכלת שירותים
דברים אלו מסבירים את ההבדלים הנ"ל בין ביצועי השווקים - ישראל מול ארה"ב. ההבדל הבולט הוא בשוק המניות, כאשר מרכיב זה על פי הרכבו בתיק הישראלי עלה בשיעור של 2.57%, בעוד שמרכיב מניות חו"ל בתיקים עלה בשיעור של 5.43%. ככלל, נראה כי משקיעים מודאגים יותר לגבי המשק הישראלי, שמתקשה להדביק פערים מול השוק המוביל בארה"ב, וייתכן כי יש לכך הסבר ריאלי.
למרבה הצער, ככל שהקורונה תימשך, המחיר הכלכלי בישראל יעלה, מאחר שישראל תתקשה להתמודד עם המשבר. זה זמן מה שאנו שבים וכותבים כי כלכלת ישראל חשופה יותר למשבר הכלכלי הנוכחי, מכיוון שהיא אינה די מאוזנת מבחינה ענפית. יצירת הערך בכלכלת ישראל מבוססת בעיקר על טכנולוגיה, ובתוכה לא מוצרים אלא שירותי תוכנה וידע, יחד עם יצוא ביטחוני נרחב.
חלק משמעותי נוסף מבוסס על נדל"ן, פיננסים וענפי שירותים שונים, שמחזיקים ומחזקים את המחזור הכלכלי. היותה של ישראל כלכלת שירותים עלולה להקשות עליה לשאת את המשבר הכלכלי לאורך זמן, ככל שהקורונה, ובעקבותיה המיתון הכלכלי, יימשכו. ככל שיימשכו, בסקטור הפרטי יש עושר רב שנצבר בשנים האחרונות, והפגיעה בו תהיה מתונה, אולם בקרב שכבות שנפגעות ישירות מהמשבר, תהיה נסיגה נוספת. כך, הפערים בישראל עשויים להמשיך ולהתרחב, כאחת מתופעות הלוואי הצפויות כתוצאה מהקורונה.
בכל זאת - אינפלציה
למרות החולשה שיכולה לאחוז בכלכלת ישראל, קיים איום של עלייה באינפלציה. כפי הנראה רבים בשוק כבר סבורים כך, ולכן האג"ח צמודות המדד עלו בשיעורים בולטים יותר ביחס לשקליות. הדבר בלט באג"ח הממשלתיות, אשר מהוות בסיס לתשואות האג"ח; הצמודות עלו בין 0.3% בקצרות ועד 1.83% בארוכות, בעוד שהממשלתיות השקליות - בחלקן ירדו קלות ובחלקן עלו קלות, ובסה"כ נותרו ללא שינוי מהותי.
מדובר בסגירה משמעותית של הפיגור הקיים בצמודות לעומת השקליות, זאת בשל ציפיות המשקיעים לשינוי באינפלציה, למרות החולשה הכלכלית.
מאז תחילתו של המשבר אנו סבורים כי יש מקום וסיכוי להתפרצות אינפלציונית בעתיד הנראה לעין, עקב צמצום בהיצע על-ידי מציעים שלא ישרדו את המשבר מחד, כאשר מאידך, הצרכנים והלקוחות מוכנים לשלם מחירים מוגברים כדי לקבל את הסחורה, המצויה כאמור בצמצום.
יש גם ניתוח פסיכולוגי לכך: המציעים מבקשים לפצות עצמם על תקופת המשבר שאותו שרדו, ואילו הקונים הרעבים מן העבר השני מרשים לעצמם לרכוש, תוך רגישות פחותה למחיר העולה. מדובר בתופעה שאינה חריגה, וכבר ראינו את האינפלציה עולה ל-5% ואף יותר במשברים של 2000 ו-2009, וכל זאת עוד בטרם הזכרנו את האפשרות הסבירה לעליית מסים שתידרש כדי לממן את הגירעון הממשלתי המאמיר.
בישראל, כפי שנטען כאן, מאחר שאנו כלכלה סקטוריאלית, רבים ייפגעו כאמור מהמשבר, ולא יהיו בין הקונים הנחושים, אך רבים אחרים, כגון עובדי ההייטק, יושפעו במתינות מהמשבר, וימשיכו לצרוך כמעט כרגיל ולתרום לעליית המחירים. האינפלציה, כך נראה, היא רק אחת מתופעות הלוואי הצפויות בעקבות המשבר הכלכלי המתהווה במהירות.
הכותב הוא מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, המייעצת בניהול השקעות ובניהול סיכונים פיננסיים, ומחבר הספר "הסיכון: שומר הראש שלנו". אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק