ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ
1. מתי יאושר תקציב לשנת 2021?
החדשות הטובות הן שאחרי עיכובים ממושכים שר האוצר הורה סוף סוף בבוקר יום חמישי לדרג המקצועי במשרדו להתחיל לעבוד על תקציב לשנת 2021. אבל השאלה שכ"ץ מסרב עדיין להשיב עליה היא מתי התקציב הזה יוגש לאישור הממשלה והכנסת? האם ביחד עם תקציב 2020 (שאמור להיות מאושר בכנסת שבוע לפני סוף שנת 2020) או שכל הסאגה של אישור תקציב 21' תתחיל רק אחרי שתסתיים הסאגה של אישור תקציב 20'. חשוב להבין שלדחייה באישור תקציב 21' יש משמעות מעבר לבזבוז זמן ודיונים מיותרים. המשמעות היא שגם שנת 21' תתחיל ללא תקציב מאושר ומה שיותר גרוע, תקציב המדינה יהיה בן ערובה בידי הפוליטיקאים, במובן הזה שאם התקציב לא יעבור עד לסוף מרץ הכנסת תתפזר וייערכו בחירות - במקרה כזה ישראל תמצא את עצמה שוב ללא תקציב במשך חודשים ארוכים בעיצומו של המשבר הכלכלי הקשה ביותר בתולדותיה.
2. 20% ממקבלי דמי האבטלה מעדיפים לשבת בבית ולא לחזור לעבודה. המומחים תמימי דעים שיש לאמץ מודל גמיש לשוק העבודה. מדוע באוצר ממשיכים להתעקש על מודל החל"ת?
אין דרך עדינה לומר זאת: מודל החל"ת כשל. מכל קצוות המשק גוברים הקולות לפיהם הבטחת דמי אבטלה עד יוני 2021 אולי הייתה אמת לשעתה עם פרוץ הקורונה, אבל היום היא כבר פוגעת במשק - בעסקים, וגם בעובדים. בשבוע האחרון ניתחנו כאן ב"גלובס" בהרחבה את ההשלכות ואת האלטרנטיבות. השמענו את קולות המעסיקים שלא מצליחים לגייס עובדים ואת קולות המומחים שטוענים שלא זו הדרך.
אפילו מנכ"לית משרד האוצר הודתה השבוע בכנסת כי 20% ממקבלי דמי האבטלה לא רוצים לחזור לעבוד. החשש הוא מדור אבוד, מאבטלה כרונית, אבל שר האוצר לא רואה, לא שומע וגם לא אומר דבר בעל ערך. בינתיים במשרדו ממסמסים בחינת אלטרנטיבות.
3. בניגוד להצהרותיך, דוחות של משרד האוצר מלמדים שעדיין כמחצית מהכסף שהובטח בתוכניות הסיוע לא זורם למשק.
צריך לומר ביושר: לפני שישראל כ"ץ נכנס למשרד האוצר נתוני הביצוע של תוכניות החילוץ הכלכליות היו גרועים בהרבה. ועדיין, קצב הביצוע של תכניות הסיוע לקורונה רחוק מלהשביע רצון ועומד על כ-50% בלבד. כלומר, רק מחצית מהכסף שהובטח למשק זרמה לו עד כה.
כאן צריך לשים כוכבית ולומר שההתחייבות היא להזרים את הכסף עד לסוף השנה האזרחית. ושוב, עדיין, לזמן יש משמעות תזרימית. שר האוצר הבטיח עם כניסתו לתפקיד שידאג להסרת החסמים. גם ראש הממשלה הבטיח. ועדיין.
4. אתה מקיים קשר הדוק עם מנהיג השולמנים, הבטחת לדאוג לעצמאים, ראש הממשלה שהוא גם ראש מפלגתך הבטיח דמי אבטלה לעצמאים. יש בידך לקדם את הנושא, למה אתה בוחר שלא לעשות היסטוריה?
דמי אבטלה לעצמאים הוא אחד הנושאים שבהם קיימת הפליה מובהקת ברורה ולא שנויה במחלוקת בין עצמאים לבין שכירים. הדבר עלה מספר פעמים לסדר היום, הובטח על ידי מספר פולטיקאים, ואף הובטח בתחילת המשבר על ידי ראש הממשלה עצמו. ארגוני העצמאים טוענים "הבטחתם - תקיימו"; באוצר טוענים "מעולם לא הבטחנו". הגיע הזמן ששר האוצר יבהיר האם הוא מיישר קו בעניין זה עם נתניהו שהבטיח (ובינתיים נראה שחזר בו), עם פקידי האוצר שמתנגדים בגלל העלות התקציבית הגבוהה, או גם וגם.
5. ראש אגף התקציבים לשעבר, שאול מרידור, האשים אותך במכתב ההתפטרות שלו ב"שינוי אומדנים כדי לייצר כסף". עד היום לא נתת הסבר קונקרטי לטענות.
זו הייתה אחת ההאשמות החמורות שהוטחו אי פעם בשר מכהן. ראש אגף התקציבים היוצא האשים את שר האוצר בהתנהגות בוטה ומזלזלת, בשיקולים לא ענייניים ובדילוג מעל הגורמים המקצועיים. אבל הוא בעיקר האשים אותו בניסיון "לייצר מקורות פיקטיביים לצורך חלוקת תקציבים נוספים".
כ"ץ נשאל על הנקודה הזו פעם אחר פעם בשבועיים האחרונים והקפיד להדוף את ההאשמות מכול וכול. גם אנחנו פנינו אליו בנושא זה וקיבלנו הכחשה גורפת. "שקר גס" מכנה זאת כ"ץ, הוא מספק גרסה נגדית לאירוע שמתאר מרידור; טוען שקיבל את חוות דעתם של הפקידים; ובאופן כללי מתעקש שהוא עובד בהרמוניה עם כל גורמי המקצוע בתוך משרד האוצר ומחוצה לו.
לאור ריבוי העדויות על יחסים קשים במשרד, שורת העזיבות ומה שמסתמן כהיעדר חשיבה אסטרטגית על תקציב ומדיניות כלכלית לעתיד, נשארנו בכל זאת מוטרדים.
6. יכול להיות שאתה לא מקבל חלק מההצעות שמובאות בפניך, כמו למשל את אלו של היריב הפוליטי ניר ברקת והכל משיקולים לא עניינים.
שר האוצר הוא תפקיד קשה, אין ספק. שר האוצר תמיד חוטף אש. אבל אש כה צולבת מתוך אותה מפלגה היא כבר אירוע נדיר. ובכל זאת, שורה של פוליטיקאים מתוך הליכוד מבקרים לאחרונה בחריפות את ישראל כ"ץ. וזה לא שאין להם אינטרס, ניר ברקת למשל הוא המבקר החריף ביותר ובעל האינטרס האישי המובהק ביותר כמי שהתפקיד של כ"ץ בכלל הובטח לו על ידי רה"מ.
אלא שזה תיאור פשטני מכיוון שכשבוחנים לעומק את ההצעות של ברקת נדמה שיש מאחורי חלקן גם היגיון כלכלי. ברקת למשל מרבה לדבר על הסבות מקצועיות בעיקר בשיתוף פעולה עם השוק הפרטי. הוא הציע לתמרץ מגזרים ספציפיים שנפגעו מהמשבר באמצעות שוברים כמו גם הקמת מנהלת הסבה בניהול ושליטה של המגזר העסקי. כ"ץ דחה או התעלם מההצעות. שיקולים ענייניים?
7. מפעולותיך עד כה עולה כי אינך רואה בהורדת מחירי הדיור משימה לאומית, ודאי לא של שר האוצר. האומנם?
לאורך העשור האחרון הצהירו בזה אחר זה שרי השיכון והאוצר כי הם יורידו את מחירי הדירות המשתוללים, ולא בכדי. הזינוק במחירים שהחל בסוף העשור הראשון של המאה הנוכחית, הקפיץ את השווי של ההוצאה הגדולה ביותר של משקי הבית, והביא לביקורת נוקבת של הציבור על פעולות הממשלה. רחוק מכולם הלך שר האוצר, משה כחלון, שעבור המשימה הזו כינס במשרדו יחידות ממשלתיות שונות והכריז על תוכנית ההנחות "מחיר למשתכן", שהצליחה לבלום לתקופה קצרה את עליית המחירים, קצרה מדי.
על כן תמוהה במיוחד השתיקה, שלא לומר ההתעלמות של כ"ץ, מבעיית מחירי הדירות. והכל על אף הקורונה. לא זו אף זו, במעשיו עד כה שידר שר האוצר שהנושא בכלל לא נמצא על שולחנו, ורק לאחרונה דחף בכל הכוח מהלך להורדת מס הרכישה למשקיעים.
8. לא מזמן שלפת את נשק יום הדין והכרזת כי תיזום מהלכים להפחתת השכר במגזר הציבורי, בינתיים אתה כלל לא עומד בדד ליין של עצמך.
זה התחיל בקול תרועה רמה. שר האוצר הסביר שגם בעלי השכר הגבוה והפנסיות התקציביות צריכים לשאת בנטל המשבר, הוא איים בחקיקה ואמר שהוא לא מתרגש מאיומי השביתה. הוא הסביר איך כשר תחבורה קידם תחרות בנמלים למרות הוועדים, ואפילו הציב דד ליין קשוח במיוחד. הדד ליין יפוג ביום ראשון, חקיקה או צעדים בכיוון האמור - אין.
פנינו לכ"ץ. הוא בחר להתייחס רק לטענות שהעלה שאול מרידור
בתגובה לפניית "גלובס" שר האוצר בחר להתייחס רק לטענות אותן העלה ראש אגף התקציבים לשעבר, שאול מרידור. ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מדובר בשקר גס. בהמשך לישיבות תכופות שמקיים השר בהשתתפות כלל גורמי המקצוע במשרד האוצר ולעיתים יחד עם הגורמים הרלוונטיים במשרד רה"מ, בנק ישראל ובביטוח הלאומי, למעקב וסטטוס הביצוע של תכניות הסיוע הכלכלי לקורונה, ולאור טענות של גורמי מקצוע אחרים בממשלה כי קיים תת-ביצוע בחלק מהתכניות, הנחה השר מספר פעמים את מנכ"לית המשרד, מתוקף תפקידה, יחד עם אגף התקציבים והגורמים המוסמכים באוצר לבחון האם קיימים מקורות תקציבים שלא נוצלו מתוך תכניות הסיוע, זאת מתוך רצון לבחון כיצד ניתן להקצות אותם לסיוע למשק, לציבור ולאוכלוסיות שצריכות סיוע כלכלי להתמודדות עם משבר נגיף הקורונה.
"בהתאם לכך, גורמי המקצוע באוצר בחנו את הנושא וחזרו עם תשובה כי לפי דעתם המקצועית, ללא שינוי חוקי של היקף או משך הזכאות ברכיבי התכנית השונים, אין מקורות פנויים בתכניות הקורונה לצורך ביצוע תכנית האצה משלימה ומענק מס הכנסה שלילי מוגדל. בהתאם לזאת, עמדת אגף התקציבים שאין מקורות פנויים התקבלה בגדר עובדה, כולל בדיון בראשות רה"מ בנושא זה. משכך סוכם כי יש צורך לייצר מקור של קופסת קורונה נוספת להאצה ולמענק מס הכנסה שלילי מוגדל. ההסתייגות שעברה בוועדת הכספים הוגשה במשותף ע"י חברי הכנסת איתן גינזבורג ואופיר כ"ץ ועברה בתמיכת רה"מ וראש הממשלה החלופי, בהתאם לתיאום מוקדם ביניהם, וזאת בכדי לאפשר לממשלה לתת מענק למקבלי מס הכנסה שלילי למקבלי הכנסות נמוכות בהתאם לסיכומים שהתקיימו אצל רה"מ בהשתתפות הגורמים המקצועיים בממשלה, לרבות ראשי האגפים של משרד האוצר.
"שר האוצר ציין במספר דיונים שהתקיימו באוצר, שבמידה ואין עובדים ישראלים לענפים כדוגמת בניין, חקלאות ותיירות אזי יש לאפשר הבאת עובדים זרים באופן מדוד, וזאת בכדי לאפשר לענפים לפעול, ולא לעסוק בדיונים תיאורטים.
"אגף תקציבים ביקש וקיבל אישור לדון מול משרד השיכון על היקף העובדים והתנאים הנלווים".
17 הופעות בתקשורת ב־17 יום
● 10.9 בוקר טוב ישראל, גלי צה"ל
● 7.9 ויינט, אולפן ויינט
● 6.9 גלי צה"ל, נכון להבוקר
● 5.9 רשת 13, חדשות השבת
● 31.8 כאן 11, חדשות הערב
● 31.8 ערוץ 20, חדשות 20
● 31.8 גלי צה"ל, וילנסקי את ברדוגו
● 31.8 כאן ב', הבוקר הזה
● 30.8 רדיו ללא הפסקה, ינון מגל ובן כספית
● 30.8 כאן ב', קלמן־ליברמן
● 29.8 רשת 13, המטה המרכזי
● 28.8 רדיו ללא הפסקה, ג'ודי ניר מוזס שלום
● 27.8 קשת 12, חדשות הערב
● 27.8 ויינט, אולפן ויינט
● 26.8 רדיו ללא הפסקה, שבע-תשע
● 26.8 גלי צה"ל, בוקר טוב ישראל
● 25.8 קשת 12, שש עם עודד בן עמי
מקור: עיבוד לנתוני יפעת מחקרי מדיה