גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוף לסאגת המס של משפחת רפאלי: הסדר הטיעון אושר על ידי בית המשפט

בית המשפט אישר את עסקת הטיעון בין רשויות המס לציפי ובר רפאלי ● הדוגמנית הבינלאומית תשלם קנס ובנוסף תרצה תשעה חודשי עבודות שירות ● ציפי רפאלי תרצה 16 חודשי מאסר בפועל

בר רפאלי עם אמה ציפי ואביה לפני הכניסה לדיון הקראת גזר דינה, היום / צילום: כדיה לוי, גלובס
בר רפאלי עם אמה ציפי ואביה לפני הכניסה לדיון הקראת גזר דינה, היום / צילום: כדיה לוי, גלובס

סוף לסאגת העלמות המס של בר רפאלי: הדוגמנית הישראלית-הבינלאומית תשלם קנס ומס ויוטלו עליה תשעה חודשי עבודות שירות, בעוד אמה ציפי רפאלי תרצה 16 חודשי מאסר בפועל, וכן תשלם קנס. עבודות השירות של בר יחלו ב-21.9 במפקדת מחוז מרכז והיא תבצע אותם בבית נעם; ציפי רפאלי תתחיל לרצות את עונשה באותו היום.

זאת לאחר שבית משפט השלום בת"א אישר היום (א') את ההסכמות שהושגו לעניין העונש של הדוגמנית ואמה, במסגרת הסדר טיעון בין הפרקליטות לדוגמנית ובני משפחתה. ההסדר נועד להביא לסיומה של פרשת העלמות המס שיוחסה למשפחת רפאלי בגין הכנסותיה של הדוגמנית בחו"ל בין השנים 2009-2012 וכן העלמת הכנסות והטבות נוספות שקיבלה בישראל .

ביולי האחרון הודו והורשעו הדוגמנית ואמה בשורת עבירות מס במסגרת הסדר הטיעון והצדדים עתרו במשותף להטלת העונשים הבאים על בר וציפי רפאלי: ציפי רפאלי תישלח ל-16 חודשי מאסר בפועל, תשלם קנס בסך 2.5 מיליון שקל, וכן יוטל עליה מאסר על תנאי. על בר רפאלי יוטלו 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, קנס בסך של 2.5 מיליון שקל ומאסר על תנאי .

עוד על-פי הסדר הטיעון, בר רפאלי תשלם את סכומי המס שנדרשו ממנה בהתאם לקביעת פקיד שומה אזרחי, בהיקף מיליוני שקלים. זאת בנוסף לשמונה מיליון שקל שחויבה לשלם על ידי ביהמ"ש המחוזי בת"א במסגרת מחלוקת שכבר הוכרעה מול רשות המסים.

על פי ההסדר, בר רפאלי תחזור בה מהערעורים האזרחיים שהגישה לבית המשפט העליון בקשר לשומות שהוציאה לה רשות המסים בנוגע להכנסותיה בשנים 2009-2010, ולבית המשפט המחוזי בתל אביב בנוגע לשנים 2011-2012; ובר וציפי רפאלי יידרשו לשלם את מלוא המס הנדרש על-ידי רשות המסים כדי לסגור את התיקים האזרחיים.

שתי זירות משפטיות

ההסדר סוגר את פרשת העלמות המס של הדוגמנית, שהחלה עם מעצרה בשלהי 2015 על ידי רשות המסים בחשד להעלמות מס בגין הכנסותיה בחו"ל בין השנים 2009-2012.

סיפור המסגרת לחשדות נגד רפאלי הוא היותה דוגמנית ישראלית שפרצה את גבולות ישראל וטיפחה קריירת דוגמנית בינלאומית. סביב המסגרת הזו החלו לצוף שאלות בנוגע להכנסותיה - בהיקף עשרות מיליוני שקלים - ואיזו מדינה תהנה מהמס עליהן.

השאלה הזאת עברה דרך מענה לשאלה המקדמית - איפה גרה בר רפאלי באותן שנים. בעוד שרפאלי טענה כי ב-2007 עברה להתגורר בארה"ב, בין היתר על מנת להיות קרובה לבן זוגה באותה תקופה, כוכב העל ההוליוודי ליאונרדו דיקפריו - ולכן היא אינה חייבת במס בישראל. רשות המסים הישראלית טענה כי הדוגמנית הונתה את המדינה באשר למקום מגוריה, ובמשך כל השנים שבמחלוקת התגוררה בפועל בישראל - ולכן היא חייבת במס בארץ.

המחלוקת סביב שאלת מגוריה של הדוגמנית התפצלה לשתי זירות משפטיות: הראשונה היא הזירה האזרחית, שבמסגרתה דרשה המדינה לחייב את רפאלי במס בגובה מיליוני שקלים. הנושא נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שהכריע כי על הדוגמנית לשלם מס בהיקף שמונה מיליון שקל למדינה בגין הכנסותיה בשנים 2009-2010.

הזירה השנייה, והדרמטית יותר, היא הזירה הפלילית. הזירה הזאת התפוצצה בסוף 2015, אז נעצרו ונחקרו בר ואמה ציפי רפאלי בחשד כי לא דיווחו לרשויות על מלוא הכנסותיהן, וכי הציגו מצג כוזב לפקיד השומה לעניין התושבות של בר רפאלי, מה שבעצם מנע את מיסוי הכנסותיה מחו"ל הנאמדות בעשרות מיליוני שקלים.

הסאגה הזאת הסתיימה בהסדר טיעון כולל הסוגר את כל הזירות. כתב האישום שהוגש יחד עם הסדר הטיעון מגולל את סיפור העלמת ההכנסות של משפחת רפאלי, בהיקף עשרות מיליוני שקלים, והתרמית שביצעו הדוגמנית ואמה כלפי המדינה, במשך כארבע שנים, בין השנים 2009-2012. כתב האישום מייחס את רוב האחריות לתרמית לאמה של הדוגמנית, ובכך למעשה מספק את ההצדקה להעברת נטל המאסר בפועל אל כתפיה של האם, תוך "ויתור" על מאסר בפועל לבת.

שאלת התושבות של בר

לפי האישום הראשון, בשנים 2009-2012 חילקה בר רפאלי את חייה בין ישראל לארה"ב והפיקה הכנסות משמעותיות מעבודותיה בחו"ל בסך 24,964,862 שקל. לבר רפאלי הייתה טענה מול רשויות המס בישראל כי היא תושבת חוץ שמתגוררת בארה"ב, שאינה חייבת בדיווח ובתשלום מס בישראל.

ציפי רפאלי, אשר ניהלה במועדים הרלוונטיים את עסקיה של בתה בר רפאלי, חששה כי זיקות שונות של בר רפאלי לישראל יהוו זיקות בהן יתחשב פקיד השומה בשוקלו אם מרכז חייה של בר רפאלי הוא בישראל לצורך חיוב במס בישראל. לפיכך, ובמטרה להתחמק מתשלום מס בישראל, ציפי רפאלי פעלה כדי להסתיר את זיקותיה של בתה לישראל, ובין היתר הביאה לכך שבחוזה השכירות של דירה במגדלי YOO שנשכרה על מנת שתשמש את בר רפאלי למגוריה בישראל בשנת 2009, צוין כי שוכר הדירה הוא דור רפאלי, אחיה של בר רפאלי, ולא צוין שמה של בר רפאלי; הביאה לכך שבחוזה השכירות של דירה במגדלי W שנשכרה על מנת שתשמש את בר רפאלי למגוריה בעת שהותה בישראל בשנת 2010, צוין כי שוכרת הדירה היא ציפי רפאלי, ולא צוין שמה של בר רפאלי ; בשנת 2011 ציפי רפאלי חתמה על חוזים לרכישת זכויות במקרקעין בפרויקט "בלו", אשר נועדו למגוריה של בר רפאלי בישראל בעתיד.

במסגרת דיוני השומה לשנות המס 2009-2012, ציפי רפאלי, כמנהלת עסקיה של בר רפאלי, הסתירה מפקיד השומה כי לבתה שני בתים למגורים, במגדלי YOO ומגדלי W.

בנוסף, ציפי רפאלי הסתירה מפקיד השומה כי הזכויות בפרויקט "בלו" נועדו לשמש בעתיד למגוריה של בר רפאלי. כמו כן, ציפי רפאלי מסרה לפקיד השומה עובדות לא נכונות והשיבה תשובות כוזבות בעניין נכסים אלה והשתמשה במרמה, עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה לעזור לבר להתחמק ממס.

לפי האישום הראשון, במסגרת דיוני השומה לשנות המס 2009-2012, בר רפאלי מסרה לפקיד השומה ידיעות לא נכונות שיכולות להיות רלוונטיות לקביעת תושבותה, וזאת בנוגע לדירות במגדלי YOO ובמגדלי W ולזכויות לדירה בפרויקט בלו. בר רפאלי עשתה כן ללא הצדק סביר.

על פי האישום השני שבו הורשעה ציפי רפאלי, בשנים 2007-2014 קיבלה ציפי רפאלי עמלות בסך 2,509,169 שקל. בגין פעילותה בחו"ל כסוכנת של בר רפאלי, ישירות מהחברות שהעסיקו את בר רפאלי. זאת, בנוסף להכנסות של בר רפאלי בגין פעילותה בחו"ל.

לבקשת ציפי רפאלי, במהלך השנים 2007-2012 ו-2014, ועל מנת להתחמק ממס בגין עמלות אלה, הסוכנויות העבירו את העמלות לחשבונות בנק בחו"ל על שמה של בר רפאלי או חשבונות של חברות בשליטתה, או לחשבונות זרים אחרים. ציפי רפאלי לא דיווחה בדוחות השנתיים שהגישה למס הכנסה על הכנסות אלה מעמלות סוכנות אם בחו"ל בכוונה להתחמק ממס, והציגה אותם בדיוני השומה כהכנסותיה של בר רפאלי, שלגביהן נטען כי אינן חייבות במס בישראל.

על-פי האישום השלישי, ציפי ובר רפאלי לא דיווחו לפקיד השומה על הכנסות בחו"ל בסך 4,488,028 שקל שהופקו בשנת 2007 והוחזקו בחברת Sweet Life בסינגפור בבעלותה של בר רפאלי. השתיים לא ציינו בפני פקיד השומה את קיומה של חברת Sweet Life וההכנסות שהופקדו בה ולא דיווחו לפקיד השומה על הכנסות חברת Sweet Life, וזאת ללא הצדק סביר.

על-פי האישום הרביעי, בשנות המס 2009-2015 הפיקה בר רפאלי הכנסות בישראל בסך 2,439,636 שקל שהתקבלו תמורת הסכמת בר וציפי רפאלי, לאפשר לחברות וגורמים שונים להשתמש בשמה של בר רפאלי לקידום מכירות ויחסי הציבור שלהם. כך קיבלה בר רפאלי הנחה בדמי שכירות בדירה במגדלי YOO , תשלום דמי שכירות בדירה במגדלי W, הנחה במחיר הקרקע לקניית דירה בפרויקט "בלו", שימוש ברכבים ללא תשלום, קבלת מניות מחברת קוויק צ'ק והנחה בשירותי עיצוב פנים.

בנוסף, בשנים 2014-2015 הפיקה בר רפאלי הכנסות ממכירת בגדי מעצבים באמצעות בוטיק בגדים בסך 189,600 שקל. בר וציפי רפאלי לא כללו את ההכנסות האמורות בסך 2,629,236 שקל בדוחות השנתיים שהוגשו לפקיד השומה עד למועד החקירה הגלויה או בספרי הנהלת חשבונות כלשהם.

ציפי רפאלי הורשעה על פי הודאתה בשורת עבירות בניגוד לסעיף 220 לפקודת מס הכנסה, ובהן השבת תשובה כוזבת על שאלה שנשאלה על-פי הפקודה (3 עבירות), שימוש במרמה, עורמה ותחבולה (10 עבירות), השמטת הכנסה מדו"ח (6 עבירות), וכל זאת "במזיד ובכוונה להתחמק ממס" (על הכנסותיה מעמלת סוכנות אם) או לעזור לאחר להתחמק ממס. כן, הורשעה ציפי רפאלי בעבירות בניגוד לסעיף 217 לפקודת מס הכנסה: עריכת דוח לא נכון ומסירת ידיעות לא נכונות ללא הצדק סביר (9 עבירות).

בר רפאלי הורשעה על פי הודאתה ב-12 עבירות לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה בגין מסירת ידיעות לא נכונות ללא הצדק סביר.

עונש מקל ביחס לסוג העבירות

לגבי העונש של בר רפאלי, ציינה השופטת עוד, כי "אכן, עונש המאסר בעבודות שירות המוסכם לנאשמת 2 (בר, א' ל"ו) הוא מקל ביחס לסוג העבירות בהן הורשעה, בפרט בראי היקפן. יחד עם זאת, ומבלי להתעלם משיקולי ההרתעה, משקילת כלל הנסיבות אשר פורטו לעיל במבחן האיזון ובשים לב לגובה הקנס המוסכם, מסקנתי היא כי מדובר בענישה כוללת שהיא סבירה, ואינה מצדיקה סטייה מהסדר הטיעון בין הצדדים".

באשר לעונש המאסר של ציפי רפאלי צוין, כי "המדובר בעונש העולה בקנה אחד עם הרף הנמוך של מדיניות הענישה בעבירות הנדונות ובנסיבות ביצוען על ידה, מבלי להתעלם מהיקפן, והוא עונש ראוי וסביר בראי כלל נסיבותיה ואף בשים לב לגובה הקנס המוסכם".

פרקליטותיה של ציפי רפאלי, עורכות הדין מיכל רוזן עוזר וענבל דוכובני זאבי, מסרו: "כעת משניתן שניתן גזר הדין ואושר הסדר הטיעון אגב קביעה מפורשת שנסיבות המעשים בגינם הורשעה אינם ברף הגבוה, הגיעה העת שציפי רפאלי תוכל לשים פרק זה מאחוריה".

עוה"ד רותי ליטבק ומוטי לזר, המייצגים את בר רפאלי, מסרו: "בית המשפט קבע כי הסדר הטיעון הוא מאוזן והולם את הנסיבות האישיות והמשפטיות החריגות. בית המשפט הדגיש את כך שבר לא פעלה מתוך כוונה או מטרה להתחמק ממס, את מעורבותה השולית, חלוף הזמן ועינוי הדין שלצידו, והראשוניות של אכיפת עבירות שכונו 'הנחות סלב'. לפי קביעת בית המשפט, הנסיבות המיוחדות הללו, הן הסיבה להקלה בקשר לבר.

עם סיומו של ההליך המשפטי הגיע הקץ לעינוי הדין שנמשך תקופה ארוכה וגבה מחיר כבד מבר ומשפחתה. בר כואבת מאוד את המחיר האישי שאמה צפויה לשלם, דואגת לשלומה ומייחלת לסיים את הפרשה ולהתמקד בחייה המשפחתיים".

עוד כתבות

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

פשרה בייצוגית נגד טבע: האם התרופה להקלת גודש באף באמת מועילה?

טבע דחתה את הטענות כי התרופה "טבע קולד" אינה יעילה, אך במסגרת הפשרה הסכימה לתרום תכשירים בשווי של 440 אלף שקל לעמותת "חברים לרפואה" עפ"י צורכי הארגון

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שלקחה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

חוות השרתים של אמזון בתנובות / צילום: ט. ג. הפקות

דוחות חדשים חושפים: אלה העובדים המבוקשים בעידן ה־AI באמריקה - ובישראל

לפי נתוני חברת המחקר Synergy Research Group, חוות השרתים הפכו לאחד ממוקדי התעסוקה הצומחים ביותר כיום ● כתוצאה מכך, הביקוש לעובדים טכניים מתרחב - מחשמלאים ועד רתכים

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת של פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם D.V. Ivory, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי

אורי יוגב / צילום: יונתן בלום

הקרן שחתומה על שני אקזיטים בשבוע: "רצינו להוכיח לשוק"

קרן אלומה סיכמה על מכירת אקסלרה בחצי מיליארד שקל וחלק ממניותיה באסקו ● היו"ר אורי יוגב: "מחיר המניה שלנו מאוד ירד, וחשבנו שאנחנו ‫צריכים להוכיח לשוק. זו ההוכחה האולטימטיבית"

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

לפי דוח האינטרנט של בזק, הישראלים מקדישים בממוצע 1.5 שעות ביום לכלי AI - על חשבון גלישה רגילה, צפייה בטלוויזיה ורשתות חברתיות ● כלי ה-AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT, ובמקום השני נמצא ג'מיני

בורסות וול סטריט / צילום: Shutterstock

ענקית קרנות הסל מעריכה: ההזדמנויות הבאות - בבריאות ובשווקים המתעוררים

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

ישראל וארה"ב לקראת סגירת הסכם סחר: המכסים יופחתו, אבל לא באופן אחיד

לגלובס נודע כי הצוותים קרובים לחתימה על הסכם מכסים: השיעור יהיה נמוך מ־15%, אך עדיין לא ברור מה גובהו, והוא ישתנה בין ענף לענף ● הסנונית הראשונה הגיעה השבוע עם חתימת הסכם סחר בתחום החקלאות, במסגרתו תעניק ישראל פטור ממכס לכ־300 פריטי מזון אמריקאי, תוך החרגת 28 מוצרים ● וגם: עסקת המטוסים של אל על ובואינג בסכנה, ויש לזה קשר למכסים

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר נסוג: הגבלות יצוא הגז הוצאו מחוק ההסדרים בעקבות התנגדות משרד האנרגיה

המהלך הדרמטי של האוצר להגבלת יצוא הגז, שנועד לעודד תחרות מקומית ולהאריך את חיי המאגרים, ירד מחוק ההסדרים לאחר שמשרד האנרגיה סירב לקדם שינוי מחוץ לוועדת דיין ● כעת המשרדים יידרשו להגיע לפשרה בתוך הוועדה עצמה ולא במסגרת התקציב

תוכנית הותמ''ל בגבעת אולגה / צילום: משרד ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים

פעילות הותמ"ל תוארך עד 2028: השינויים בחוק ההסדרים בתחום הנדל"ן

בנוסף, לפי הגרסה האחרונה של חוק ההסדרים, תוכניות ותמ"ל יוקפאו, תיבחן היתכנותן הכלכלית, וחלקן ישונו בצורה של הוספת יחידות דיור או הפחתת דירות להשכרה ארוכת-טווח ● ומה השינוי בנוגע לסיווג תעריפי הארנונה?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מי יפקח? הסעיף ברפורמת הבנקים הגדולים שעבר מתחת לרדאר

הרפורמה שתאפשר למוסדיים להקים בנקים זעירים מותירה סימני שאלה מהותיים לגבי זהות הרגולטור ● במשרד האוצר ובבנק ישראל מבטיחים להסדיר את הנושא בימים הקרובים

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

חברות הנדל"ן מסתערות על שוק ההון: מה עומד מאחורי הזינוק במספר ההנפקות?

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

עו''ד אלדד כורש / צילום: איל יצהר

אלדד כורש בדרך להקים משרד חדש עם 50 עורכי דין

לגלובס נודע כי עו"ד אלדד כורש ניהל מגעים עם מספר משרדים גדולים, אך בסופו של דבר הוא צפוי לפנות לדרך עצמאית ● חברת הנדל"ן תדהר, הלקוחה המרכזית של כורש, תעבור איתו למשרד החדש, שצפוי להתמקם במגדל ביונד בגבעתיים ● כורש אישר את הפרטים