גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כל ההתנהלות בתחום התכנון והבנייה פועלת נגדנו ונגד הציבור"

דנה וישקין נבחרה לאחרונה ליו"ר התאחדות האדריכלים על רקע המאמץ שלה לקדם רפורמות ברישוי • בדרך, היא מצהירה, תנסה לשפר את מעמד האדריכלים

דנה וישקין / צילום: עדי ארד
דנה וישקין / צילום: עדי ארד

לפני שבועות אחדים נבחרה האדריכלית דנה וישקין לתפקיד יו"ר התאחדות האדריכלים. וישקין הצליחה להדיח מהתפקיד את האדריכל הוותיק דוד קנפו, אחרי קדנציה אחת בלבד. קנפו החליף את אלי פירסט, אדריכל ותיק ומורה רב זכויות. בדרך כלל נבחרים לתפקיד הזה אדריכלים שמאחוריהם שלל מכובד של פרויקטים, ונוכחות גם במגזר הציבורי.

וישקין, לעומת זאת, היא בת 45 בלבד, והיא אדריכלית המתמקדת בבנייה למגורים. את המוניטין שלה צברה רק בשלוש השנים האחרונות, בזכות קבוצת הפייסבוק שהקימה, "רישוי שפוי" שבה כ-2,900 חברים, בעיקר אדריכלים.

 

בראיון עצמו היא שוקלת כל מילה. אחריו, כדי לוודא שאין אי הבנות, היא שלחה טקסטים ארוכים שמבטאים את ה"אני מאמין" שלה. אפשר ללמוד מההתנהלות הזאת עליה: יש לה תפיסת עולם ברורה, היא לא סומכת על אף אחד וחשוב לה שהדברים ייעשו בדיוק כמו שהיא רוצה.

מה גרם לך להתחיל בפעילות ציבורית?
"ב-20 השנה שבהן אני עוסקת בתכנון הייתי שקועה לגמרי בעשייה האדריכלית. ב-2017 התחלתי להרגיש שמתרחשות בענף כל מיני תופעות לא סבירות ושהליך רישוי הבנייה הופך להזוי ומטורלל מרגע לרגע. ראיתי תיקי מידע שהגיעו ריקים, פסילה אוטומטית של בקשות להיתר על ידי הרשויות, החלה רטרואקטיבית של דרישות על בקשות ואין סוף גורמים שסוחטים את הלקוחות. הדברים האלה עיכבו את ההתקדמות של הפרויקטים שלי וגרמו לי לשאול שאלות.

"לפני קצת יותר משנתיים, אחרי רצף של מכות שניחתו עליי מצד הרשויות, ברגע של ייאוש, באישון לילה, פתחתי את קבוצת הפייסבוק ‘רישוי שפוי’. בבוקר כבר היו בקבוצה מאות חברים, כל אחד מהם חשב עד אז שהוא לבד, שאולי הוא לא מבין משהו.
"מי שייצגו את האדריכלים במשך שנים היו אדריכלים ותיקים יותר שעוסקים בבנייה ציבורית. העובדה שאני לא מתפרנסת מפרויקטים של משרדי ממשלה או רשויות מקומיות היא דווקא יתרון במקרה הזה ולא חיסרון - אין לי צורך לייצר קשרים או לשמר אותם, ואני חופשייה לומר את כל האמת, לחשוף את הפופוליזם וההטעיות וגם להילחם לטובת האינטרס הציבורי.

"אני גם פועלת לכך שכל נציגי ההתאחדות מול גורמי הממשל השונים יתחייבו להיעדר ניגוד אינטרסים. זה חלק מהערכים שאני שואפת לקדם, של שקיפות והוגנות, ואת מה שאני דורשת מאחרים אני דורשת קודם כול מעצמנו".

 אילו קשיים מיוחדים יש לאדריכלים בתחום הרישוי?
"בשנים האחרונות אנחנו מרגישים שכל ההתנהלות בתחום התכנון והבנייה, במיוחד בעניין הוצאת ההיתרים והרישוי, פועלת נגדנו ונגד הציבור. הדברים האלה גורמים להתארכות של התהליכים, לחוסר ודאות ולסחיטה של הלקוחות. אנחנו האדריכלים מוצאים את עצמנו בתווך, נתונים לגחמות של עשרות גורמים שמשנים את הדרישות תוך כדי תהליך".

מה היה החזון שלך כשהקמת את "רישוי שפוי"?
"המטרה המקורית הייתה בעיקר לחבר בין כולם כדי להבין מה קורה. אחרי שבמשך תקופה כולנו קיטרנו, הבנתי שהקבוצה הזו לא יכולה להפוך לקבוצת תמיכה, ומתוך תחושת אחריות פניתי בעצמי לגורמים הרלוונטיים. בהתחלה הופתעתי לטובה מההיענות של מינהל התכנון ושל מטה הדיור, העברנו ניירות עמדה והוזמנו לדיונים. אחרי עשרות שעות של דיונים שבהם השתתפו עשרות אדריכלים לאורך חודשים, התחלתי להרגיש שהדברים לא מתקדמים לשום מקום, שעושים מאיתנו צחוק: שום שינוי לא נעשה, וכשביקשתי תשובות אף אחד לא הסכים להתחייב, אפילו סיכומי פגישה לא הוציאו. השינוי היחיד שביצעו באותה התקופה בתקנות היה הגדרת חופשת אוגוסט של הרשויות במערכת רישוי זמין - כל הענף בקריסה והם לא מתביישים לדאוג לחופשה השנתית שלהם.

"בלית ברירה הגשנו באפריל 2019 עתירה לבג"ץ נגד תקנות רישוי הבנייה. עברנו מאז כמה שלבים ובקרוב צפוי דיון בעתירה".

מה מקורות המימון של הקבוצה?
"זו לא קבוצה מוגדרת או פורמלית והפעילות היא התנדבותית. אין לנו מימון מסודר. את הבג"ץ מימנו באמצעות מימון המונים. בחודשים האחרונים, לנוכח התקופה הקשה, תמכו במימון הפעילות שלי עשרות משרדי אדריכלים".

מהי בעצם התאחדות האדריכלים? את מי אתם מייצגים?
"כרגע חברים בהתאחדות כ-2,000 אדריכלים ואני מוכרחה לומר שאף אחד לא יודע כמה אדריכלים יש כרגע בארץ, וכמה משרדי אדריכלים פועלים. ההתאחדות היא הגוף היציג של האדריכלים בארץ, ותפקידנו לייצג את האדריכלים מול גורמי הממשל בארץ, להביע דעה מקצועית. בשנים האחרונות ההתאחדות בעיקר ארגנה אירועי תרבות. זה נחמד, אבל זה לא מספיק. הייתה פה הזנחה של שנים שנובעת מזה שהארגון פעל כמו ארגון חברים, בהתנדבות, ולא כמו ארגון מקצועי".

לאורך השנים ניתן להבחין בירידה נמשכת במעמד האדריכלים שהופכים לעוד יועצים בפרויקט. מה בדעתך לעשות בקשר לכך?
"אדריכלים לא ממש מצליחים לתכנן כאן בשנים האחרונות - אנחנו כבולים. במקום שהאדריכל יתכנן את הבניין עם קבוצה קטנה של יועצים מקצועיים, הוא צריך בכל פרויקט להתנהל מול עשרות יועצים, מאכערים, מלווים, מקדמי רישוי, מנהלי רגולציה, יועצי סטטוטוריקה, מסירי חסמים, עורכי דין, שמאים, מנהלי פרויקטים, שכחתי מישהו? ואז הוא צריך לרצות פקידים שבודקים אותו מטעם עשרות גורמים. רוב המאמץ מושקע בבירוקרטיה, בטפל, בלנסות לתאם בין דרישות סותרות וגחמות של אינסוף גורמים.

"השילוב של המערכת המסורבלת והמסואבת הזו עם חוסר הוודאות שהתעצם מאוד בשנים האחרונות הפך את האדריכל מאוטוריטה מקצועית לעוד גורם חסר ערך ואת האדריכלות ללא רלוונטית, אדריכלות היא אפילו לא חלק מהשיח.

"תראה מה קורה בבנייה הציבורית - בחירת מתכננים, קבלנים ותכנון נקבעת כיום לפי קריטריונים של מחיר, במקום לפי איכות. זו פשוט שערורייה שמי שמתכנן ובונה מרחבים ציבוריים ומבני ציבור בארץ הוא מי שנותן את הצעת המחיר האטרקטיבית ביותר - וככה אנחנו נראים.

"ישנם לא מעט שינויים שנדרשים כמו תעריפים קבועים, בחירה לפי איכות, קוד אתי למכרזים ותחרויות, ופתיחת שיעור קבוע מתכנון מבני הציבור לתחרויות פתוחות. אבל כל זה תלוי לפני הכול בהבנה הציבורית של חשיבות האיכות האדריכלית. גם הציבור וגם מקבלי ההחלטות צריכים להבין שתכנון טוב הוא לא מותרות, הוא לגמרי הבסיס".   

דנה וישקין

בת 45, אם לשני ילדים ● בעלת תואר באדריכלות מאוניברסיטת ת"א ● בעלת משרד משנת 2007, המתמחה בבנייה למגורים ● ב-2017 הקימה את קבוצת הפייסבוק "רישוי שפוי"

עוד כתבות

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לידיעת משקיעי קרנות הנאמנות: יכול להיות שדמי הניהול שלכם יעלו בקרוב. מה אפשר לעשות?

גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● אחרי שנה של תשואות פנומנליות, למנהלי הקרנות קל למכור התייקרות ● המשקיעים בפלונטר: אם יעבירו את הכסף, ישלמו 25% מס על הרווח, אבל אם יישארו מה ימנע העלאה נוספת בשנה הבאה?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

אוניית LNG של צים / צילום: Craig Cooper

הקשר הקטארי וההצעה של גליקמן: ועד עובדי צים מבקש ממירי רגב שתשתמש במניית הזהב

הוועד צפוי לפגוש השבוע את שרת התחבורה מירי רגב ולדרוש שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בחברת הספנות ● זאת בניסיון למנוע מכירה אפשרית של צים לחברת הפג לויד מגרמניה, שבין בעלי המניות הגדולים שלה גופים בשליטת קטאר וערב הסעודית

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

סופר פארם. מפרסם ענק במונחי דיגיטל / צילום: אייל טואג

מבצעי נובמבר הקפיצו את ביצועי האתרים הישראליים, הרבה יותר מהבינלאומיים

מספר ההזמנות באתרים המקומיים זינק ב־32% לעומת עלייה של 18% באתרים הבינלאומיים במהלך נובמבר ● כחמישית מהישראלים פיצלו את ההזמנות מחו"ל כדי ליהנות מהפטור ממע"מ, שאמור להכפיל עצמו בחודש הבא ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

ולדימיר טנב, מנכ''ל רובינהוד / צילום: ap, Mark Lennihan

"הוא הקים מעין כת": הכירו את הגורו העולה של ההשקעות המסוכנות בוול סטריט

ולאד טנב, שמוביל את פלטפורמת המסחר המקוון אותה ייסד עם שותף לפני 13 שנה, בגיל 25, מקפיד להפוך את מצגות החברה לשואו ואת לקוחותיה לחוד החנית של המסחר האקזוטי ● עם מועדון מעריצים הולך ומתרחב, טנב הבין את הפוטנציאל בסוחרים פעילים ואגרסיביים, בדרך להכניס את האקסטרים להשקעות המיינסטרים

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ חושש מרכישת הענק של נטפליקס. האם הוא יתערב?

בסוף השבוע נטפליקס הכריזה על רכישת חטיבת האולפנים והסטרימינג של וורנר ברדרס, וכעת דונלד טראמפ מביע חששות: "גודלן המשותף יכול להוות בעיה" ● הנשיא האמריקאי אף ציין כי הוא יהיה מעורב באופן אישי בהחלטה אם לאשר את העסקה

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד