גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כל ההתנהלות בתחום התכנון והבנייה פועלת נגדנו ונגד הציבור"

דנה וישקין נבחרה לאחרונה ליו"ר התאחדות האדריכלים על רקע המאמץ שלה לקדם רפורמות ברישוי • בדרך, היא מצהירה, תנסה לשפר את מעמד האדריכלים

דנה וישקין / צילום: עדי ארד
דנה וישקין / צילום: עדי ארד

לפני שבועות אחדים נבחרה האדריכלית דנה וישקין לתפקיד יו"ר התאחדות האדריכלים. וישקין הצליחה להדיח מהתפקיד את האדריכל הוותיק דוד קנפו, אחרי קדנציה אחת בלבד. קנפו החליף את אלי פירסט, אדריכל ותיק ומורה רב זכויות. בדרך כלל נבחרים לתפקיד הזה אדריכלים שמאחוריהם שלל מכובד של פרויקטים, ונוכחות גם במגזר הציבורי.

וישקין, לעומת זאת, היא בת 45 בלבד, והיא אדריכלית המתמקדת בבנייה למגורים. את המוניטין שלה צברה רק בשלוש השנים האחרונות, בזכות קבוצת הפייסבוק שהקימה, "רישוי שפוי" שבה כ-2,900 חברים, בעיקר אדריכלים.

 

בראיון עצמו היא שוקלת כל מילה. אחריו, כדי לוודא שאין אי הבנות, היא שלחה טקסטים ארוכים שמבטאים את ה"אני מאמין" שלה. אפשר ללמוד מההתנהלות הזאת עליה: יש לה תפיסת עולם ברורה, היא לא סומכת על אף אחד וחשוב לה שהדברים ייעשו בדיוק כמו שהיא רוצה.

מה גרם לך להתחיל בפעילות ציבורית?
"ב-20 השנה שבהן אני עוסקת בתכנון הייתי שקועה לגמרי בעשייה האדריכלית. ב-2017 התחלתי להרגיש שמתרחשות בענף כל מיני תופעות לא סבירות ושהליך רישוי הבנייה הופך להזוי ומטורלל מרגע לרגע. ראיתי תיקי מידע שהגיעו ריקים, פסילה אוטומטית של בקשות להיתר על ידי הרשויות, החלה רטרואקטיבית של דרישות על בקשות ואין סוף גורמים שסוחטים את הלקוחות. הדברים האלה עיכבו את ההתקדמות של הפרויקטים שלי וגרמו לי לשאול שאלות.

"לפני קצת יותר משנתיים, אחרי רצף של מכות שניחתו עליי מצד הרשויות, ברגע של ייאוש, באישון לילה, פתחתי את קבוצת הפייסבוק ‘רישוי שפוי’. בבוקר כבר היו בקבוצה מאות חברים, כל אחד מהם חשב עד אז שהוא לבד, שאולי הוא לא מבין משהו.
"מי שייצגו את האדריכלים במשך שנים היו אדריכלים ותיקים יותר שעוסקים בבנייה ציבורית. העובדה שאני לא מתפרנסת מפרויקטים של משרדי ממשלה או רשויות מקומיות היא דווקא יתרון במקרה הזה ולא חיסרון - אין לי צורך לייצר קשרים או לשמר אותם, ואני חופשייה לומר את כל האמת, לחשוף את הפופוליזם וההטעיות וגם להילחם לטובת האינטרס הציבורי.

"אני גם פועלת לכך שכל נציגי ההתאחדות מול גורמי הממשל השונים יתחייבו להיעדר ניגוד אינטרסים. זה חלק מהערכים שאני שואפת לקדם, של שקיפות והוגנות, ואת מה שאני דורשת מאחרים אני דורשת קודם כול מעצמנו".

 אילו קשיים מיוחדים יש לאדריכלים בתחום הרישוי?
"בשנים האחרונות אנחנו מרגישים שכל ההתנהלות בתחום התכנון והבנייה, במיוחד בעניין הוצאת ההיתרים והרישוי, פועלת נגדנו ונגד הציבור. הדברים האלה גורמים להתארכות של התהליכים, לחוסר ודאות ולסחיטה של הלקוחות. אנחנו האדריכלים מוצאים את עצמנו בתווך, נתונים לגחמות של עשרות גורמים שמשנים את הדרישות תוך כדי תהליך".

מה היה החזון שלך כשהקמת את "רישוי שפוי"?
"המטרה המקורית הייתה בעיקר לחבר בין כולם כדי להבין מה קורה. אחרי שבמשך תקופה כולנו קיטרנו, הבנתי שהקבוצה הזו לא יכולה להפוך לקבוצת תמיכה, ומתוך תחושת אחריות פניתי בעצמי לגורמים הרלוונטיים. בהתחלה הופתעתי לטובה מההיענות של מינהל התכנון ושל מטה הדיור, העברנו ניירות עמדה והוזמנו לדיונים. אחרי עשרות שעות של דיונים שבהם השתתפו עשרות אדריכלים לאורך חודשים, התחלתי להרגיש שהדברים לא מתקדמים לשום מקום, שעושים מאיתנו צחוק: שום שינוי לא נעשה, וכשביקשתי תשובות אף אחד לא הסכים להתחייב, אפילו סיכומי פגישה לא הוציאו. השינוי היחיד שביצעו באותה התקופה בתקנות היה הגדרת חופשת אוגוסט של הרשויות במערכת רישוי זמין - כל הענף בקריסה והם לא מתביישים לדאוג לחופשה השנתית שלהם.

"בלית ברירה הגשנו באפריל 2019 עתירה לבג"ץ נגד תקנות רישוי הבנייה. עברנו מאז כמה שלבים ובקרוב צפוי דיון בעתירה".

מה מקורות המימון של הקבוצה?
"זו לא קבוצה מוגדרת או פורמלית והפעילות היא התנדבותית. אין לנו מימון מסודר. את הבג"ץ מימנו באמצעות מימון המונים. בחודשים האחרונים, לנוכח התקופה הקשה, תמכו במימון הפעילות שלי עשרות משרדי אדריכלים".

מהי בעצם התאחדות האדריכלים? את מי אתם מייצגים?
"כרגע חברים בהתאחדות כ-2,000 אדריכלים ואני מוכרחה לומר שאף אחד לא יודע כמה אדריכלים יש כרגע בארץ, וכמה משרדי אדריכלים פועלים. ההתאחדות היא הגוף היציג של האדריכלים בארץ, ותפקידנו לייצג את האדריכלים מול גורמי הממשל בארץ, להביע דעה מקצועית. בשנים האחרונות ההתאחדות בעיקר ארגנה אירועי תרבות. זה נחמד, אבל זה לא מספיק. הייתה פה הזנחה של שנים שנובעת מזה שהארגון פעל כמו ארגון חברים, בהתנדבות, ולא כמו ארגון מקצועי".

לאורך השנים ניתן להבחין בירידה נמשכת במעמד האדריכלים שהופכים לעוד יועצים בפרויקט. מה בדעתך לעשות בקשר לכך?
"אדריכלים לא ממש מצליחים לתכנן כאן בשנים האחרונות - אנחנו כבולים. במקום שהאדריכל יתכנן את הבניין עם קבוצה קטנה של יועצים מקצועיים, הוא צריך בכל פרויקט להתנהל מול עשרות יועצים, מאכערים, מלווים, מקדמי רישוי, מנהלי רגולציה, יועצי סטטוטוריקה, מסירי חסמים, עורכי דין, שמאים, מנהלי פרויקטים, שכחתי מישהו? ואז הוא צריך לרצות פקידים שבודקים אותו מטעם עשרות גורמים. רוב המאמץ מושקע בבירוקרטיה, בטפל, בלנסות לתאם בין דרישות סותרות וגחמות של אינסוף גורמים.

"השילוב של המערכת המסורבלת והמסואבת הזו עם חוסר הוודאות שהתעצם מאוד בשנים האחרונות הפך את האדריכל מאוטוריטה מקצועית לעוד גורם חסר ערך ואת האדריכלות ללא רלוונטית, אדריכלות היא אפילו לא חלק מהשיח.

"תראה מה קורה בבנייה הציבורית - בחירת מתכננים, קבלנים ותכנון נקבעת כיום לפי קריטריונים של מחיר, במקום לפי איכות. זו פשוט שערורייה שמי שמתכנן ובונה מרחבים ציבוריים ומבני ציבור בארץ הוא מי שנותן את הצעת המחיר האטרקטיבית ביותר - וככה אנחנו נראים.

"ישנם לא מעט שינויים שנדרשים כמו תעריפים קבועים, בחירה לפי איכות, קוד אתי למכרזים ותחרויות, ופתיחת שיעור קבוע מתכנון מבני הציבור לתחרויות פתוחות. אבל כל זה תלוי לפני הכול בהבנה הציבורית של חשיבות האיכות האדריכלית. גם הציבור וגם מקבלי ההחלטות צריכים להבין שתכנון טוב הוא לא מותרות, הוא לגמרי הבסיס".   

דנה וישקין

בת 45, אם לשני ילדים ● בעלת תואר באדריכלות מאוניברסיטת ת"א ● בעלת משרד משנת 2007, המתמחה בבנייה למגורים ● ב-2017 הקימה את קבוצת הפייסבוק "רישוי שפוי"

עוד כתבות

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

הראל ויזל ואדם אדרי רכשו קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן

קבוצת משקיעים בראשות הראל ויזל ואדם אדרי רכשה קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן ● התוכנית לקרקע כוללת הקמת מרכז בילוי, פנאי ומסחר, משרדים ושירותים קהילתיים, בשטח בנוי של כ-30 אלף מ"ר ובהשקעה מוערכת של 600 מיליון שקל

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

ארכיון / צילום: Shutterstock

כוננות לסופת "ביירון": צפי לכמויות גשמים גדולות והצפות

יחד עם כמות המשקעים צפויים להיות גם פרצי רוח של עד 80 קמ"ש ● בארגוני החירום מזהירים כי אין לחצות שיטפונות או אזורי הצפה בכביש, גם אם נראה שהדבר אפשרי, ולא לטייל באפיקי נחל ● בחברת החשמל תגברו את צוותי השטח

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עסקת הענק עומדת לצאת לדרך: הושגו הסכמות על מתווה יצוא הגז למצרים

השותפות במאגר לוויתן ומשרד האנרגיה הגיעו לסיכום שיאפשר יצוא גז למצרים בתמורה ל-35 מיליארד דולר ● ראש הממשלה נתניהו צפוי לחתום על ההסכם ביממה הקרובה ● לגלובס נודע כי טראמפ ובכירים נוספים בממשל האמריקאי היו מעורבים בניסיונות להביא את ההסכם לאישור

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

משבר בהגדלות הרמטכ"ל: נתניהו שינה את דעתו, צה"ל מסרב לפשרה

לאחר פגישה לילית עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט וראש המתנגדים להכשרת הגדלות הרמטכ"ל, ח"כ עמית הלוי, ראש הממשלה עבר לתמוך בפשרה מקיפה שלא כוללת את אישור ההגדלות לפנסיות הגישור ● בצה"ל דוחים את המהלך, והדיון שתוכנן בוועדת החוץ והביטחון בוטל - בעוד המועד שקבע בג"ץ להסדרת החוק מתקרב

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

אוניברסיטאות העילית האמריקאיות שקיבלו ציון נכשל בהתמודדות עם אנטישמיות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס ממשיך להתחזק בעזה, ניתוח חדש של האו"ם קובע כי "בעזה יש 68 טון של פסולת בניין", והדוח שמעניק ציונים למוסדות אקדמיים בארה"ב על התמודדות עם אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

שלושת השרים התנגדו להצעת האוצר. מימין: מירי רגב, דוד אמסלם ואלי כהן / איור: גיל ג'יבלי

מאחורי הקלעים של ליל התקציב: כך נעצרה היוזמה להקמת נמלים חדשים

הצעת האוצר להקים נמלים פרטיים חדשים נעצרה לאחר נסיגת שרים מרכזיים ברגע האחרון ● גורמים שונים טענו כי הופעלו לחצים כבדים מצד יו"ר ועד נמל אשדוד עמית שרף - טענות שהוא מכחיש ● במקום מהלך נרחב שהיה מחזק את התחרות, הוחלט להקים צוות בחינה בלבד

ג'ארד קושנר / צילום: Shutterstock, Alex Brandon

ג'ארד קושנר מצטרף למאבק על האחים וורנר. האם עסקת נטפליקס בסכנה?

במהלך שעשוי לאיים על עסקת נטפליקס לרכישת האחים וורנר שאושרה לאחרונה, פרמאונט מגישה הצעה נגדית ומביאה עימה חיזוק בלתי צפוי - קרן Affinity Partners שבה שותף ג'ארד קושנר ● ברקע: הסתייגות הנשיא טראמפ מהכוח הרב שהרכישה עשויה להביא לנטפליקס

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, Jose Luis Magana

קרע פנימי ולחץ של טריליון דולר: מאחורי מצב החירום ב–OpenAI

הכרזת ה"קוד האדום" של סם אלטמן לאחר השקת מודל ה־AI החדש של גוגל, חשפה מחלוקת עמוקה לגבי זהות OpenAI ● כעת, בחברה מנסים לשמור על צמיחה בזמן שהמתחרות מחזקות מעמדן

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

פרויקט המגורים Riverside של איה במנהטן. בעיגול: אמיר שריקי, בעל השליטה באיה / צילום: מצגת החברה

עם הלוואות בריבית של 17%: יזם הנדל"ן הישראלי מניו יורק שמגייס חוב בת"א

הנהירה לשוק החוב נמשכת: חברת הנדל"ן המניב איה ניו יורק שבשליטת אמיר שריקי, רוצה להנפיק אג"ח בכ–550 מיליון שקל בבורסה המקומית ● תמורת ההנפקה צפויה לשמש לפירעון חובות יקרים עבור שלושה נכסים, בהיקף של כ–140 מיליון דולר

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

אחרי 15 שנה: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

בזמן שצים עומדת למכירה: בעלי המניות מגבירים את הלחץ

בחברת הספנות, שמתנהלת כבר שנה ללא בעל שליטה, מתפתח בשבועות האחרונים מאבק פרוקסי סוער ● צחי אברהם, אחד מבעלי המניות:"חברי הנהלה מנסים לרכוש את החברה עם פחות מסך המזומנים בקופה" ● הדירקטוריון נגד בעלי המניות: מטעים את בעלי המניות האחרים

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

מונית שעובדת עם TAXIGO / צילום: טקסיגו

המיזם החדש שמאיים על נתח השוק של גט טקסי

פלטפורמת המוניות והשירותים החדשה TAXIGO יוצאת לדרך וכבר גייסה 4,000 נהגים ● בשיבא מוקמת חטיבת חדשנות ע"ש איל מאיר ברקוביץ וגל מאיר איזנקוט שנפלו בעזה, המשלבת סטארט־אפים וצוותים קליניים ● אוני' רייכמן פתחה קליניקה משפטית חדשה לייצוג וסיוע לנכי צה"ל ● וגם: עשרות דיפלומטים ובכירים בתעשייה נפגשו באירוע שהוקדש לכלכלה הישראלית ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר