גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כל ההתנהלות בתחום התכנון והבנייה פועלת נגדנו ונגד הציבור"

דנה וישקין נבחרה לאחרונה ליו"ר התאחדות האדריכלים על רקע המאמץ שלה לקדם רפורמות ברישוי • בדרך, היא מצהירה, תנסה לשפר את מעמד האדריכלים

דנה וישקין / צילום: עדי ארד
דנה וישקין / צילום: עדי ארד

לפני שבועות אחדים נבחרה האדריכלית דנה וישקין לתפקיד יו"ר התאחדות האדריכלים. וישקין הצליחה להדיח מהתפקיד את האדריכל הוותיק דוד קנפו, אחרי קדנציה אחת בלבד. קנפו החליף את אלי פירסט, אדריכל ותיק ומורה רב זכויות. בדרך כלל נבחרים לתפקיד הזה אדריכלים שמאחוריהם שלל מכובד של פרויקטים, ונוכחות גם במגזר הציבורי.

וישקין, לעומת זאת, היא בת 45 בלבד, והיא אדריכלית המתמקדת בבנייה למגורים. את המוניטין שלה צברה רק בשלוש השנים האחרונות, בזכות קבוצת הפייסבוק שהקימה, "רישוי שפוי" שבה כ-2,900 חברים, בעיקר אדריכלים.

בראיון עצמו היא שוקלת כל מילה. אחריו, כדי לוודא שאין אי הבנות, היא שלחה טקסטים ארוכים שמבטאים את ה"אני מאמין" שלה. אפשר ללמוד מההתנהלות הזאת עליה: יש לה תפיסת עולם ברורה, היא לא סומכת על אף אחד וחשוב לה שהדברים ייעשו בדיוק כמו שהיא רוצה.

מה גרם לך להתחיל בפעילות ציבורית?
"ב-20 השנה שבהן אני עוסקת בתכנון הייתי שקועה לגמרי בעשייה האדריכלית. ב-2017 התחלתי להרגיש שמתרחשות בענף כל מיני תופעות לא סבירות ושהליך רישוי הבנייה הופך להזוי ומטורלל מרגע לרגע. ראיתי תיקי מידע שהגיעו ריקים, פסילה אוטומטית של בקשות להיתר על ידי הרשויות, החלה רטרואקטיבית של דרישות על בקשות ואין סוף גורמים שסוחטים את הלקוחות. הדברים האלה עיכבו את ההתקדמות של הפרויקטים שלי וגרמו לי לשאול שאלות.

"לפני קצת יותר משנתיים, אחרי רצף של מכות שניחתו עליי מצד הרשויות, ברגע של ייאוש, באישון לילה, פתחתי את קבוצת הפייסבוק ‘רישוי שפוי’. בבוקר כבר היו בקבוצה מאות חברים, כל אחד מהם חשב עד אז שהוא לבד, שאולי הוא לא מבין משהו.
"מי שייצגו את האדריכלים במשך שנים היו אדריכלים ותיקים יותר שעוסקים בבנייה ציבורית. העובדה שאני לא מתפרנסת מפרויקטים של משרדי ממשלה או רשויות מקומיות היא דווקא יתרון במקרה הזה ולא חיסרון - אין לי צורך לייצר קשרים או לשמר אותם, ואני חופשייה לומר את כל האמת, לחשוף את הפופוליזם וההטעיות וגם להילחם לטובת האינטרס הציבורי.

"אני גם פועלת לכך שכל נציגי ההתאחדות מול גורמי הממשל השונים יתחייבו להיעדר ניגוד אינטרסים. זה חלק מהערכים שאני שואפת לקדם, של שקיפות והוגנות, ואת מה שאני דורשת מאחרים אני דורשת קודם כול מעצמנו".

אילו קשיים מיוחדים יש לאדריכלים בתחום הרישוי?
"בשנים האחרונות אנחנו מרגישים שכל ההתנהלות בתחום התכנון והבנייה, במיוחד בעניין הוצאת ההיתרים והרישוי, פועלת נגדנו ונגד הציבור. הדברים האלה גורמים להתארכות של התהליכים, לחוסר ודאות ולסחיטה של הלקוחות. אנחנו האדריכלים מוצאים את עצמנו בתווך, נתונים לגחמות של עשרות גורמים שמשנים את הדרישות תוך כדי תהליך".

מה היה החזון שלך כשהקמת את "רישוי שפוי"?
"המטרה המקורית הייתה בעיקר לחבר בין כולם כדי להבין מה קורה. אחרי שבמשך תקופה כולנו קיטרנו, הבנתי שהקבוצה הזו לא יכולה להפוך לקבוצת תמיכה, ומתוך תחושת אחריות פניתי בעצמי לגורמים הרלוונטיים. בהתחלה הופתעתי לטובה מההיענות של מינהל התכנון ושל מטה הדיור, העברנו ניירות עמדה והוזמנו לדיונים. אחרי עשרות שעות של דיונים שבהם השתתפו עשרות אדריכלים לאורך חודשים, התחלתי להרגיש שהדברים לא מתקדמים לשום מקום, שעושים מאיתנו צחוק: שום שינוי לא נעשה, וכשביקשתי תשובות אף אחד לא הסכים להתחייב, אפילו סיכומי פגישה לא הוציאו. השינוי היחיד שביצעו באותה התקופה בתקנות היה הגדרת חופשת אוגוסט של הרשויות במערכת רישוי זמין - כל הענף בקריסה והם לא מתביישים לדאוג לחופשה השנתית שלהם.

"בלית ברירה הגשנו באפריל 2019 עתירה לבג"ץ נגד תקנות רישוי הבנייה. עברנו מאז כמה שלבים ובקרוב צפוי דיון בעתירה".

מה מקורות המימון של הקבוצה?
"זו לא קבוצה מוגדרת או פורמלית והפעילות היא התנדבותית. אין לנו מימון מסודר. את הבג"ץ מימנו באמצעות מימון המונים. בחודשים האחרונים, לנוכח התקופה הקשה, תמכו במימון הפעילות שלי עשרות משרדי אדריכלים".

מהי בעצם התאחדות האדריכלים? את מי אתם מייצגים?
"כרגע חברים בהתאחדות כ-2,000 אדריכלים ואני מוכרחה לומר שאף אחד לא יודע כמה אדריכלים יש כרגע בארץ, וכמה משרדי אדריכלים פועלים. ההתאחדות היא הגוף היציג של האדריכלים בארץ, ותפקידנו לייצג את האדריכלים מול גורמי הממשל בארץ, להביע דעה מקצועית. בשנים האחרונות ההתאחדות בעיקר ארגנה אירועי תרבות. זה נחמד, אבל זה לא מספיק. הייתה פה הזנחה של שנים שנובעת מזה שהארגון פעל כמו ארגון חברים, בהתנדבות, ולא כמו ארגון מקצועי".

לאורך השנים ניתן להבחין בירידה נמשכת במעמד האדריכלים שהופכים לעוד יועצים בפרויקט. מה בדעתך לעשות בקשר לכך?
"אדריכלים לא ממש מצליחים לתכנן כאן בשנים האחרונות - אנחנו כבולים. במקום שהאדריכל יתכנן את הבניין עם קבוצה קטנה של יועצים מקצועיים, הוא צריך בכל פרויקט להתנהל מול עשרות יועצים, מאכערים, מלווים, מקדמי רישוי, מנהלי רגולציה, יועצי סטטוטוריקה, מסירי חסמים, עורכי דין, שמאים, מנהלי פרויקטים, שכחתי מישהו? ואז הוא צריך לרצות פקידים שבודקים אותו מטעם עשרות גורמים. רוב המאמץ מושקע בבירוקרטיה, בטפל, בלנסות לתאם בין דרישות סותרות וגחמות של אינסוף גורמים.

"השילוב של המערכת המסורבלת והמסואבת הזו עם חוסר הוודאות שהתעצם מאוד בשנים האחרונות הפך את האדריכל מאוטוריטה מקצועית לעוד גורם חסר ערך ואת האדריכלות ללא רלוונטית, אדריכלות היא אפילו לא חלק מהשיח.

"תראה מה קורה בבנייה הציבורית - בחירת מתכננים, קבלנים ותכנון נקבעת כיום לפי קריטריונים של מחיר, במקום לפי איכות. זו פשוט שערורייה שמי שמתכנן ובונה מרחבים ציבוריים ומבני ציבור בארץ הוא מי שנותן את הצעת המחיר האטרקטיבית ביותר - וככה אנחנו נראים.

"ישנם לא מעט שינויים שנדרשים כמו תעריפים קבועים, בחירה לפי איכות, קוד אתי למכרזים ותחרויות, ופתיחת שיעור קבוע מתכנון מבני הציבור לתחרויות פתוחות. אבל כל זה תלוי לפני הכול בהבנה הציבורית של חשיבות האיכות האדריכלית. גם הציבור וגם מקבלי ההחלטות צריכים להבין שתכנון טוב הוא לא מותרות, הוא לגמרי הבסיס".

דנה וישקין

בת 45, אם לשני ילדים ● בעלת תואר באדריכלות מאוניברסיטת ת"א ● בעלת משרד משנת 2007, המתמחה בבנייה למגורים ● ב-2017 הקימה את קבוצת הפייסבוק "רישוי שפוי"

עוד כתבות

הדמיית פרויקט איינשטיין / צילום: 3dvision

ב-34.6 מיליון שקל: הפנטהאוז שנמכר בצפון תל אביב

היזמים חן ואיתי גינדי וחברת רמי שבירו דיווחו כי מכרו פנטהאוז דופלקס ברחוב איינשטיין 15 בתל אביב ● המבנה, שכולל מרפסת ובריכה פרטית, נמכר בעסקה שמשקפת 90 אלף שקל למ"ר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

הנשיא טראמפ במסיבת עיתונאים: נראה שאנחנו יודעים איפה נמצא רן גואילי

צרפת ובריטניה מסרבות להצטרף ל"מועצת השלום" של טראמפ, ובמערב חוששים: גם פוטין הוזמן ● דיווח: מנהיגי חמאס נערכים לעזוב את רצועת עזה עם המעבר לשלב ב' של הפסקת האש; טורקיה תהיה בין המדינות שיקבלו אותם ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני נתניהו וכ"ץ על מחסור חמור בלוחמים ועל השלכותיו המיידיות על כשירות צה"ל ● דיווח: מועצת זכויות האדם של האו"ם תכנס בקרוב ישיבת חירום בנושא איראן ● דיווחים שוטפים

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מצוקת דיור? מספר יחידות הדיור בישראל עולה על מספר משקי הבית

על אף שמלאי הדירות חצה את רף ה־3 מיליון ועקף את מספר משקי הבית, כשל תכנוני מעמיק את משבר הדיור ● שלוש נקודות על שוק הנדל"ן בישראל, בעקבות נתוני למ"ס חדשים לשנת 2025

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

ההצעה הנמוכה שזכתה והקשר למועדון הלקוחות: הוט מובייל בדרך לידי דלק ישראל

הקבוצה שבשליטת להב אל.אר מסתמנת כמנצחת במרוץ לרכישת חברת הסלולר שמחזיקה בכ-15% מהשוק ● בכך היא עוקפת את פלאפון, חרף הצעה הנמוכה ב-400 מיליון שקל ● מה השיקולים שהכריעו, ולמה בדלק ישראל הצליחו היכן שנכשלו בפעמיים הקודמות?

שר הכלכלה ניר ברקת. ''סופשבוע'', ערוץ 14, 08.01.26 / צילום: איל יצהר

ברקת צודק: הפטור ממע"מ ליבוא מנוגד למגמה בעולם

שר הכלכלה ניר ברקת התנגד להעלאת הפטור ממע"מ ליבוא, וציין כי מדינות אחרות עושות את ההפך ● בחינת המצב בארה"ב, באיחוד האירופי ובבריטניה מראה שהוא צודק ● המשרוקית של גלובס

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

הנקודה ה־4,000: מדדי ת"א חוצים רף היסטורי. האם זו בשורה טובה?

בתוך ימים מדד ת"א 125 וגם מדד ת"א 90 שברו שיא עגול חדש כשהגיעו ל־4,000 נקודות, וגם מדד ת"א 35 נמצא במרחק נגיעה מהשיא הזה ● ההיסטוריה מלמדת שהזמן שלוקח לחצות 1,000 נקודות הולך ומתקצר עם השנים, אבל בדרך לשם על המשקיעים לחצות רף פסיכולוגי ולעתים גם משבר

בית חולים יוספטל, אילת / צילום: שלומי יוסף

המל"ג אישרה, בן גוריון נסוגה: אוניברסיטה זרה בדרך לאילת

בהחלטה חריגה המל"ג אישרה שתי תוכניות להקמת בית ספר לרפואה באילת: של אוניברסיטת בן גוריון ושל קבוצה פרטית בהובלת ד"ר משה כהן ובשיתוף אוניברסיטת דברצן מהונגריה ● בבן גוריון הודיעו: אם הם בפנים, אנחנו לא מעוניינים ● בשלב הראשון נקבע כי כהן יקים בית ספר קטן שבו ילמדו כ־30 סטודנטים, גם זרים, במסלול תלת שנתי

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

כפי שנחשף בגלובס: משלחת ישראלית תצא לקפריסין לקדם את הסכם אפרודיטה-ישי

במשרד האנרגיה ציינו כי במסגרת ההסכמות, את פיתוח המאגר יבצעו בעלי הזכויות בצד הקפריסאי, ואילו בעלי חזקת ישי ומדינת ישראל יקבלו תגמול בגין חלקם במאגר, שיקבע מומחה בינלאומי ● מי שעלולה לזעום על המהלך היא טורקיה, שאינה מכירה בגבולות המים הכלכליים באזור בהתאם למשפט הבינלאומי

מירה מוראטי / צילום: ap, Barbara Ortutey

גל העזיבות מסטארט־אפ הבינה המלאכותית של מירה מוראטי; בכירים חוזרים ל־OpenAI

כ-5% מעובדי Thinking Machines Lab, שהקימה סמנכ"לית הטכנולוגיה לשעבר של OpenAI, הודיעו על עזיבה ● לפי דיווח של דה אינפורמיישן, החברה שואפת להשלים סבב גיוס לפי שווי של כ־50 מיליארד דולר, אך העזיבות עשויות להקשות על מימושו

הרטמכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

מכתב האזהרה החריג שהעביר הרמטכ"ל לנתניהו וכ"ץ

הקרמלין: טראמפ הזמין את פוטין להצטרף למועצת השלום של עזה ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בלבנון ● במערכת הביטחון מוטרדים משילוב קטאר וטורקיה בעזה: "אסור למדינת ישראל לעמוד מנגד" ● בכיר אמריקאי על התקיפה באיראן שבוטלה בשבוע שעבר: "זה לא היה פייק או הונאה, זה היה אירוע אמת" ● סמוטריץ': "להציב לחמאס אולטימטום קצרצר ולהסתער על עזה בכל הכוח" ● עדכונים שוטפים

פרופ' דן טרנר והסטטיסטיקאית רונה לוחן / צילום: המרכז הרפואי שערי צדק

אחרי שנים שבהן חשבו שהתרופה גורמת לסרטן - זו הסיבה האמיתית

מחקר רחב-היקף בחולי קרוהן וקוליטיס, שנערך בבית החולים שערי צדק, מראה כי העלייה בסיכון ללימפומה נובעת מחומרת הדלקת שהכתיבה את הטיפול – ולא מהתרופות עצמן, כפי שנהוג היה לחשוב

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק. ומה לגבי ישראל?

מדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בארה"ב, רושם את פתיחת השנה הטובה ביותר שלו מאז 2021, ובשוק מאמינים שהראלי יימשך ● האם גם בת"א המניות הקטנות יתפסו את קדמת הבמה? "מי שאופטימי על ישראל זה מדד טוב להיחשף אליו"

ענף האופנה העמיק מבצעים, והמכירות עלו / אילוסטרציה: איל יצהר

אחרי המהלך של סמוטריץ': ענף האופנה העמיק מבצעים, והמכירות עלו

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות ברוב הענפים - באופנה נרשמו מבצעים אגרסיביים במיוחד

חניה בכחול־לבן / צילום: עינת לברון

קיבלתם דוח חניה ממצלמה? כל מה שצריך לדעת על הפסיקה שמשנה את הכללים

פסק דין חדש קבע כי לעיריות אין סמכות להשתמש במצלמות LPR אוטומטיות לאכיפת חניה בכחול־לבן, בשל הפגיעה בפרטיות והיעדר הסמכה בחוק ● כעת, כשרשויות מקומיות כבר עוצרות את האכיפה ומבטלות מכרזים, עולה השאלה: האם ביטול המוני של קנסות בדרך?

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: הפטור מהסדר כובל לא יחודש, עלולה להידרש למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות הודיעה לוולט כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל במתכונתו הנוכחית, והציבה לחברה תנאים חדשים שעליה לקבל בתוך חודש ● אם המו"מ בין הצדדים לא יגיע לכדי הסכמות, וולט תיאלץ למכור את פעילותה הקמעונאית

חזרה בה: פרטנר החליטה שלא להקדים את סוף החוזה מול קשת

לאחר הפרסום בגלובס, פרטנר חזרה בה מההודעה על ביטול חוזה התוכן מול קשת, ושני הצדדים פועלים כדי להגיע להסכמים ● שנתיים אחרי ההשקה, שסטוביץ מקימה אתר איקומרס למותג החלבון TODAY ● ושגריר בריטניה בישראל חושף: "בשנה האחרונה הגיע היקף הסחר בין שתי המדינות ליותר מ-6 מיליארד ליש"ט" ● אירועים ומינויים

וולט מרקט, נווה צדק / צילום: שי עזרי, Wolt ישראל

וולט תיפרד מהנכס החשוב שלה? מאחורי האולטימטום של רשות התחרות

רשות התחרות פועלת בזהירות מוצדקת מול הכוח שצברה וולט בענף המשלוחים המהירים ● ואולם, פירוק וולט מרקט כעת עלול לפגוע בשירות שממלא צורך אמיתי עבור הצרכנים – עוד בשלב שבו החשש מפגיעה בתחרות הוא עדיין תיאורטי בלבד

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

הטרנד שמסעיר את עולם הקוד ומפיל את מניות חברות התוכנה

חברת ה־AI אנתרופיק שחררה לאחרונה את העוזר הדיגיטלי האוטונומי החדש שלה ● המהלך עורר חשש בקרב חברות התוכנה, שמניותיהן ירדו לאחר ההכרזה ●​ לדעת מומחים, הדבר עשוי לסמן על שינוי בדפוסי העבודה שאנו מכירים, אך מצביעים על שורת סיכונים הגלומים בו

אורמת טכנולוגיות / צילום: איל יצהר

מאסון טבע לחוזי ענק: האנליסטים היו פסימיים, אבל המניה הזו הפכה לכוכבת

בשנת 2018 התפרצות הר געש איימה על אחת מתחנות הכוח המרכזיות של אורמת ● אבל אז היא קדחה בבזלת, הפכה את האסון למנוע צמיחה ונכנסה בגדול לשוק הדאטה סנטרים ● כעת, עם שני חוזי ענק בשבוע ותשואה של 75% בשנה, עולה השאלה האם היא מצדיקה את המחיר? ● ניתוח חברה, מדור חדש

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל ב־2025

על פי הערכות של בכירים ברשות המסים, ההכנסות מרווחים צבורים צפויות להסתכם בשנת 2025 בעד 20 מיליארד שקל ● מדובר בגבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה ● בינואר אשתקד רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף ואילצה בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2%