גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כל ההתנהלות בתחום התכנון והבנייה פועלת נגדנו ונגד הציבור"

דנה וישקין נבחרה לאחרונה ליו"ר התאחדות האדריכלים על רקע המאמץ שלה לקדם רפורמות ברישוי • בדרך, היא מצהירה, תנסה לשפר את מעמד האדריכלים

דנה וישקין / צילום: עדי ארד
דנה וישקין / צילום: עדי ארד

לפני שבועות אחדים נבחרה האדריכלית דנה וישקין לתפקיד יו"ר התאחדות האדריכלים. וישקין הצליחה להדיח מהתפקיד את האדריכל הוותיק דוד קנפו, אחרי קדנציה אחת בלבד. קנפו החליף את אלי פירסט, אדריכל ותיק ומורה רב זכויות. בדרך כלל נבחרים לתפקיד הזה אדריכלים שמאחוריהם שלל מכובד של פרויקטים, ונוכחות גם במגזר הציבורי.

וישקין, לעומת זאת, היא בת 45 בלבד, והיא אדריכלית המתמקדת בבנייה למגורים. את המוניטין שלה צברה רק בשלוש השנים האחרונות, בזכות קבוצת הפייסבוק שהקימה, "רישוי שפוי" שבה כ-2,900 חברים, בעיקר אדריכלים.

בראיון עצמו היא שוקלת כל מילה. אחריו, כדי לוודא שאין אי הבנות, היא שלחה טקסטים ארוכים שמבטאים את ה"אני מאמין" שלה. אפשר ללמוד מההתנהלות הזאת עליה: יש לה תפיסת עולם ברורה, היא לא סומכת על אף אחד וחשוב לה שהדברים ייעשו בדיוק כמו שהיא רוצה.

מה גרם לך להתחיל בפעילות ציבורית?
"ב-20 השנה שבהן אני עוסקת בתכנון הייתי שקועה לגמרי בעשייה האדריכלית. ב-2017 התחלתי להרגיש שמתרחשות בענף כל מיני תופעות לא סבירות ושהליך רישוי הבנייה הופך להזוי ומטורלל מרגע לרגע. ראיתי תיקי מידע שהגיעו ריקים, פסילה אוטומטית של בקשות להיתר על ידי הרשויות, החלה רטרואקטיבית של דרישות על בקשות ואין סוף גורמים שסוחטים את הלקוחות. הדברים האלה עיכבו את ההתקדמות של הפרויקטים שלי וגרמו לי לשאול שאלות.

"לפני קצת יותר משנתיים, אחרי רצף של מכות שניחתו עליי מצד הרשויות, ברגע של ייאוש, באישון לילה, פתחתי את קבוצת הפייסבוק ‘רישוי שפוי’. בבוקר כבר היו בקבוצה מאות חברים, כל אחד מהם חשב עד אז שהוא לבד, שאולי הוא לא מבין משהו.
"מי שייצגו את האדריכלים במשך שנים היו אדריכלים ותיקים יותר שעוסקים בבנייה ציבורית. העובדה שאני לא מתפרנסת מפרויקטים של משרדי ממשלה או רשויות מקומיות היא דווקא יתרון במקרה הזה ולא חיסרון - אין לי צורך לייצר קשרים או לשמר אותם, ואני חופשייה לומר את כל האמת, לחשוף את הפופוליזם וההטעיות וגם להילחם לטובת האינטרס הציבורי.

"אני גם פועלת לכך שכל נציגי ההתאחדות מול גורמי הממשל השונים יתחייבו להיעדר ניגוד אינטרסים. זה חלק מהערכים שאני שואפת לקדם, של שקיפות והוגנות, ואת מה שאני דורשת מאחרים אני דורשת קודם כול מעצמנו".

אילו קשיים מיוחדים יש לאדריכלים בתחום הרישוי?
"בשנים האחרונות אנחנו מרגישים שכל ההתנהלות בתחום התכנון והבנייה, במיוחד בעניין הוצאת ההיתרים והרישוי, פועלת נגדנו ונגד הציבור. הדברים האלה גורמים להתארכות של התהליכים, לחוסר ודאות ולסחיטה של הלקוחות. אנחנו האדריכלים מוצאים את עצמנו בתווך, נתונים לגחמות של עשרות גורמים שמשנים את הדרישות תוך כדי תהליך".

מה היה החזון שלך כשהקמת את "רישוי שפוי"?
"המטרה המקורית הייתה בעיקר לחבר בין כולם כדי להבין מה קורה. אחרי שבמשך תקופה כולנו קיטרנו, הבנתי שהקבוצה הזו לא יכולה להפוך לקבוצת תמיכה, ומתוך תחושת אחריות פניתי בעצמי לגורמים הרלוונטיים. בהתחלה הופתעתי לטובה מההיענות של מינהל התכנון ושל מטה הדיור, העברנו ניירות עמדה והוזמנו לדיונים. אחרי עשרות שעות של דיונים שבהם השתתפו עשרות אדריכלים לאורך חודשים, התחלתי להרגיש שהדברים לא מתקדמים לשום מקום, שעושים מאיתנו צחוק: שום שינוי לא נעשה, וכשביקשתי תשובות אף אחד לא הסכים להתחייב, אפילו סיכומי פגישה לא הוציאו. השינוי היחיד שביצעו באותה התקופה בתקנות היה הגדרת חופשת אוגוסט של הרשויות במערכת רישוי זמין - כל הענף בקריסה והם לא מתביישים לדאוג לחופשה השנתית שלהם.

"בלית ברירה הגשנו באפריל 2019 עתירה לבג"ץ נגד תקנות רישוי הבנייה. עברנו מאז כמה שלבים ובקרוב צפוי דיון בעתירה".

מה מקורות המימון של הקבוצה?
"זו לא קבוצה מוגדרת או פורמלית והפעילות היא התנדבותית. אין לנו מימון מסודר. את הבג"ץ מימנו באמצעות מימון המונים. בחודשים האחרונים, לנוכח התקופה הקשה, תמכו במימון הפעילות שלי עשרות משרדי אדריכלים".

מהי בעצם התאחדות האדריכלים? את מי אתם מייצגים?
"כרגע חברים בהתאחדות כ-2,000 אדריכלים ואני מוכרחה לומר שאף אחד לא יודע כמה אדריכלים יש כרגע בארץ, וכמה משרדי אדריכלים פועלים. ההתאחדות היא הגוף היציג של האדריכלים בארץ, ותפקידנו לייצג את האדריכלים מול גורמי הממשל בארץ, להביע דעה מקצועית. בשנים האחרונות ההתאחדות בעיקר ארגנה אירועי תרבות. זה נחמד, אבל זה לא מספיק. הייתה פה הזנחה של שנים שנובעת מזה שהארגון פעל כמו ארגון חברים, בהתנדבות, ולא כמו ארגון מקצועי".

לאורך השנים ניתן להבחין בירידה נמשכת במעמד האדריכלים שהופכים לעוד יועצים בפרויקט. מה בדעתך לעשות בקשר לכך?
"אדריכלים לא ממש מצליחים לתכנן כאן בשנים האחרונות - אנחנו כבולים. במקום שהאדריכל יתכנן את הבניין עם קבוצה קטנה של יועצים מקצועיים, הוא צריך בכל פרויקט להתנהל מול עשרות יועצים, מאכערים, מלווים, מקדמי רישוי, מנהלי רגולציה, יועצי סטטוטוריקה, מסירי חסמים, עורכי דין, שמאים, מנהלי פרויקטים, שכחתי מישהו? ואז הוא צריך לרצות פקידים שבודקים אותו מטעם עשרות גורמים. רוב המאמץ מושקע בבירוקרטיה, בטפל, בלנסות לתאם בין דרישות סותרות וגחמות של אינסוף גורמים.

"השילוב של המערכת המסורבלת והמסואבת הזו עם חוסר הוודאות שהתעצם מאוד בשנים האחרונות הפך את האדריכל מאוטוריטה מקצועית לעוד גורם חסר ערך ואת האדריכלות ללא רלוונטית, אדריכלות היא אפילו לא חלק מהשיח.

"תראה מה קורה בבנייה הציבורית - בחירת מתכננים, קבלנים ותכנון נקבעת כיום לפי קריטריונים של מחיר, במקום לפי איכות. זו פשוט שערורייה שמי שמתכנן ובונה מרחבים ציבוריים ומבני ציבור בארץ הוא מי שנותן את הצעת המחיר האטרקטיבית ביותר - וככה אנחנו נראים.

"ישנם לא מעט שינויים שנדרשים כמו תעריפים קבועים, בחירה לפי איכות, קוד אתי למכרזים ותחרויות, ופתיחת שיעור קבוע מתכנון מבני הציבור לתחרויות פתוחות. אבל כל זה תלוי לפני הכול בהבנה הציבורית של חשיבות האיכות האדריכלית. גם הציבור וגם מקבלי ההחלטות צריכים להבין שתכנון טוב הוא לא מותרות, הוא לגמרי הבסיס".

דנה וישקין

בת 45, אם לשני ילדים ● בעלת תואר באדריכלות מאוניברסיטת ת"א ● בעלת משרד משנת 2007, המתמחה בבנייה למגורים ● ב-2017 הקימה את קבוצת הפייסבוק "רישוי שפוי"

עוד כתבות

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בתי המשפט כבר מתחילים להטמיע את התיקון להלכת אפרופים

בתוך שבוע ניתנו שני פסקי דין ברוח התיקון להלכת אפרופים, הקובע כי ברירת המחדל בחוזים עסקיים היא כי הם יפורשו לפי לשונם ● באחד מהם נקבע כי "ללשון החוזה שמורה בכורה בהליך הפרשני"

מגדל פרישמן 46 בת''א / צילום: תמר מצפי

100 אלף שקל בחודש: תושב החוץ ששכר דירה במגדל בפרישמן-דיזינגוף

מדובר בדירה המשתרעת על פני קומה שלמה בשטח של 480 מ"ר בנוי, פלוס 90 מ"ר מרפסות, שמתפרשות כמעט לאורך כל הדירה ● לגלובס נודע כי הסכום הנדרש לשכירות עמד על 115 אלף שקל לחודש, אך לאחר משא ומתן ארוך, השוכר ובעלי הדירה סגרו את עסקת השכירות על 100 אלף שקל לחודש כאמור

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

עוד לפני שנכנסה לתפקיד החשכ"לית: אדלטק במכתב חריף נגד עבאדי-בויאנג'ו

לטענת אדלטק, כהונתה הקודמת של עבאדי-בויאנג'ו כיו"ר קצא"א וכיו"ר דוראד יצרה עימות אישי ועסקי עמוק, שמצדיק הסדר ניגוד עניינים רחב עם מינויה מחדש לתפקיד החשבת הכללית ● עבאדי: "ניסיונות שיטתיים להלך אימים, דוחה על הסף"

מנכ''ל קלרוטי יניב ורדי / צילום: דוקוארט

ההנפקה תחכה: קלרוטי גייסה לפי שווי של מעל ל-3 מיליארד דולר, העובדים יקבלו מיליונים

קלרוטי שעוסקת באבטחת סייבר של תשתיות קריטיות כמפעלי תעשייה, תחנות כוח, בתי חולים וארגוני ביטחון גייסה 200 מיליון דולר נוספים ● החברה התכוננה במהלך השנתיים האחרונות ליציאה להנפקה, אך עליית רף מינימום ההכנסות למהלך דחה אותו

מתחם קניאל בכפר סבא / הדמיה: משרד כנען שנהב

תושבי כפר סבא הירוקה יוצאים למאבק נגד תוכנית המגדלים הגדולה

במרכז המאבק עומדת תוכנית "מתחם קניאל־בראון" בצפון־מערב כפר סבא, המציעה להרוס את מפעלי קניאל ובראון הוותיקים ולהקים במקומם מתחם עירוב שימושים על כ־60 דונם ● עיריית כפר סבא ותושבי האזור מתנגדים למהלך וטוענים כי התוכנית מקודמת ללא פתרונות תחבורה מספקים ועלולה להוביל לקריסה תשתיתית

לי-אור אברבך / צילום: ינאי יחיאל

גל פרישות בתאגיד השידור הציבורי: סמנכ”ל הרדיו לי־אור אברבך מסיים את תפקידו

סמנכ"ל הרדיו בתאגיד השידור הציבורי, לי-אור אברבך מודיע על סיום תפקידו בתאגיד השידור הציבורי ויכנס לתפקיד מנכ"ל תזמורת ירושלים מזרח-ומערב ● עזיבתו מצטרפת לגל פרישות מההנהלה הבכירה של "כאן", ובהן סמנכ"לית הטלוויזיה טל פרייפלד וכל צוות הדוברות

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

השלטון התחלף, והמדינה באמריקה הלטינית רוכשת נשק ישראלי

לאחר חילופי שלטון, צ'ילה רוכשת אמצעי לחימה מחברה־בת של אלביט ● ערב הסעודית משלימה הכשרת צוותי THAAD אך בוחנת במקביל מטוסי קרב מתוצרת סין ופקיסטן ● ואזרבייג'ן חושפת מערכות הגנה אווירית מבוססות לייזר ומיקרו־גל לפגיעה בכטב”מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

כשנה לאחר שיווק הקרקעות: שישה מגרשים בשדה דב מתקרבים להיתר

הוועדה המקומית תדון בתוכניות העיצוב ל־1,700 יחידות דיור ● בין הפרויקטים: מגדלים של גינדי ומתחמי שכירות של פרשקובסקי ● המגרשים נהנים מלו"ז מהיר בזכות שיווק קרקעות נקי מבעיות

וולט מרקט, נווה צדק / צילום: שי עזרי, Wolt ישראל

וולט תיפרד מהנכס החשוב שלה? מאחורי האולטימטום של רשות התחרות

רשות התחרות פועלת בזהירות מוצדקת מול הכוח שצברה וולט בענף המשלוחים המהירים ● ואולם פירוק וולט מרקט כעת עלול לפגוע בשירות שממלא צורך אמיתי עבור הצרכנים – עוד בשלב שבו החשש מפגיעה בתחרות הוא עדיין תיאורטי בלבד

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

קנס של 8 מיליון שקל לשופרסל מרשות התחרות: העבירה נתונים באיחור

רשות התחרות שלחה דרישת נתונים לשופרסל כחלק ממחקר על מחירי המזון, אולם לטענת הרשות, למרות פניות חוזרות ונשנות - שופרסל עמדה על כך שהמידע שנדרש אינו בנמצא; עם זאת, לבסוף התברר כי הנתונים קיימים, והם נמסרו לרשות ● טענות החברה בשימוע שנערך לה נדחו ● שופרסל בתגובה: נערער על ההחלטה

עגבניות / צילום: Shutterstock

העגבנייה לא יכולה לחכות: הדבר החשוב שחסר לחקלאות בישראל

כשמחירי המזון שוברים שיאים, המדינה חייבת להגדיל גם את היקף הייצור והעיבוד המקומי - אחרת נמצא עצמנו תלויים לחלוטין ביבוא ● הדרך היחידה לשנות כיוון היא לראות בחקלאות ובנדל"ן החקלאי תחום מניב וכלכלי - ולא רק ייעוד לאומי שעולה כצורך

דן אקס ודור לי-לו, השותפים המנהלים של קרן Ibi tech fund / צילום: אילן בשור

חברת האלגוטריידינג האלמונית ש־IBI שותפה בה ונחשפה במקרה

קרן ההון סיכון IBI Tech Fund חשפה בדוחותיה השנתיים החזקה בחברת מסחר אלגוריתמי קטנה שמחלקת דיבידנדים בעשרות מיליוני שקלים בשנה ● סולידוס, הפועלת מתחת לרדאר, מתמחה בזיהוי הזדמנויות מסחר רווחיות ופערי ארביטראז' בבורסות בעולם

הפרויקט של רנט איט בשכונת הפרחים בקריית גת / צילום: מצגת החברה

למרות השוק הרותח: למה בוטלה הנפקת קרן הנדל"ן למגורים של נבחרת כוכבים

חרף הגאות בשוק ההנפקות ומעורבותם של אהרון פוגל, יובל כהן, משפחת יסלזון, כלל והפועלים, נסוגה רנט איט ממהלך לגיוס הון בבורסה ● בשוק תולים את הכישלון בעיתוי ההנפקה אבל גם בתחום השכרת הדירות שבו היא פועלת, הסובל מהריבית הגבוהה ● וגם: ההצלחה של צחי אבו

דידי גורפינקל, אייל כהן ועודד הר-טל, מייסדי דאטהריילס / צילום: שני צידקיהו

דאטהריילס חוזרת לצמוח: מגייסת 70 מיליון דולר לפי שווי של כ-600 מיליון דולר

הסטארט-אפ דאטהריילס, שהוקם לפני מהפכת הבינה המלאכותית ופיתח כבר בתחילת העשור מערכת ניהול תקציב אוטומטית המבוססת על גיליונות אקסל, השלים סיבוב גיוס חדש במסגרתו הכפיל את שוויו ● לפי ההערכה, קצב ההכנסות השנתי של החברה צפוי לחצות את רף 100 מיליון הדולר לקראת סוף השנה

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

ביהמ"ש המחוזי: ארנון בר-דוד יוכל לחזור להסתדרות בתוך שבועיים

המחוזי קיצר את הרחקתו של יו"ר ההסתדרות בר-דוד מהארגון ל-60 יום, שייספרו החל מתחילת דצמבר, וזאת בניגוד להחלטת בימ"ש השלום להרחיקו ל-90 יום ● השופט דרור ארד-איילון ציין כי דרישת המשטרה להרחיק את בר-דוד מ"גופי ההסתדרות" היא עמומה מדי, וחלק על קביעת בימ"ש השלום כי חזרתו לתפקיד מהווה "סכנה לביטחון הציבור"

מנכ''ל נטפליקס, טד סרנדוס / צילום: צילום מסך

הדוחות מראים: כדי להמשיך להוביל, נטפליקס חייבת את עסקת וורנר ברדרס

ענקית הסטרימינג רשמה ברבעון הרביעי של 2025 גידול בהכנסות וברווחים, אולם בוול סטריט ציפו ליותר ● בשוק מסבירים כי המשקיעים ממוקדים בין היתר בשאלה האם היא מסוגלת לשמור על צמיחה יציבה ובת קיימא, במיוחד על רקע ניסיון הרכישה השאפתני בתולדותיה

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

מכה נוספת לאיחוד: הפרלמנט האירופי השעה הסכם הסחר עם אמריקה הלטינית

ההסכם היה אמור לסלול את הדרך להגדלת היצוא האירופי לברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי ● המשמעות של ההשעיה היא עיכוב אפשרי של שנים בכניסתו לפועל של ההסכם, ומכה קשה לתדמית האיחוד האירופי כשותף סחר אמין

מספנות ישראל / צילום: איל יצהר

תחרות בנמלים: נמל מספנות ישראל יקלוט תבואה ללחם ולמזון בע"ח

נמל מספנות ישראל נכנס לתחום יבוא הגרעינים עם ממגורה חדשה של 65 אלף קוב, ומציב תחרות למתקנים הוותיקים בחיפה ובאשדוד

דורון קימלוב בעל השליטה בתומר שיווק, עו''ד חגית רוס מברנע, ג'פה, לנדה ושות', אורי מור מייסד-שותף במור-לנגרמן קפיטל, ושלי מסילתי סמנכ''לית הכספים בסיפיה / צילום: יח''צ

חברת מזון נוספת בדרך לבורסה: תומר שיווק תמוזג לשלד סיפיה ויז'ן

יבואנית מוצרי המזון תומר שיווק חתמה על הסכם מחייב למיזוג פעילותה לתוך השלד בורסאי סיפיה ויז'ן, אשר בסופו מניותיה יחלו להיסחר ● פרופ' ציפי שטראוס משיבא תציג בדאבוס מודל חדש לאריכות ימים ● ומשרד עורכי הדין השלישי בגודלו בישראל, גולדפרב גרוס זליגמן, ממנה 10 שותפים חדשים ● אירועים ומינויים

האם יהודים בארה"ב עדיין רצויים בבית הלבן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: במשך שנים יהודים היו חלק מהפוליטיקה האמריקאית - כעת זה משתנה, מדינות האזור מעדיפות שלטון לא מתפקד באיראן מאשר כאוס, והאם "הקו הצהוב" הפך מאז הפסקת האש לגבול החדש של ישראל עם רצועת עזה • כותרות העיתונים בעולם