בעז בן צור, עורך הדין של נתניהו/ צילום: כדיה לוי
סנגורי ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעז בן-צור ועמית חדד, הגישו בקשה ארוכה ומפורטת לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה כי יורה לפרקליטות להעביר לידיהם העתקים של חומרי חקירה רבים שטרם הועברו להם.
אם עד עתה היה נראה כאילו סנגורי ראש הממשלה קופאים על השמרים ואף הועלה החשש כי מדובר בניסיון מכוון "למרוח זמן" שיאפשר את דחיית ההליך ההוכחות, עתה מוכח כי בחודש האחרון עובד צוות ההגנה של נתניהו במלוא הכוח.
בין היתר, ביקשו פרקליטי רה"מ מסמך מתיק 4000, אשר לטענתם הוא בגדר "ראייה מזכה שכלל לא נבחנה טרם הגשת כתב אישום". המדובר בחוות דעת של משרד המשפטים ומשרד התקשורת שכלל לא נדרשו ע"י הפרקליטות, הקובעות שלא נפל כל פגם בהחלטות ראש הממשלה ושלא היה מקום לבטל החלטות שהתקבלו במשרד התקשרות בענייניה של קבוצת בזק טרם הסדר ניגוד העניינים. חוות הדעת המזכות האלה כלל לא נתפסו ע''י המשטרה ולא נבחנו טרם הגשת כתב אישום.
יצויין כי טענה זו נטענה על ידי רה"מ עצמו בפתח משפטו בחודש מאי, אולם הפרקליטות הגיבה מיד לאחר מכן וטענה כי היא הציעה לבצע השלמת חקירה עוד ב-18 למאי כדי שתוכל לתפוס את המסמכים המבוקשים, אך לא קיבלה את התייחסות סנגורי נתניהו, ובכך על פי הנחיית פרקליט המדינה נמנע ממנה לתפוס את המסמכים. כעת מתברר שהפרקליטים אכן ביקשו את השלמת החקירה מספר פעמים החל מחודש אוגוסט.
בתיק 2000, נטען על ידי פרקליטי רה"מ כי המשטרה ביצעה פעולות חקירה נגד ראש ממשלה ללא אישור יועמ''ש ובניגוד לחוק יסוד הממשלה הקובע כי "לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". מחומרי החקירה עולה כי המשטרה החלה בפעולות חקירה נגד ראש הממשלה בתיק 2000 כבר בחודש מרץ 2016, אבל האישור לחקירה מסוג זה ניתן על ידי היועץ המשפטי לממשלה רק ביום 10.7.2016.
בוצע שימוש פסול בקלטות ארי הרו המהווה בסיס לפסילת תיק 2000
לטענת הסנגורים "אין מדובר בעניין של מה בכך", וכי "במסגרת פניות המבקש למשיבה ביקשה ההגנה לקבל לידיה את אישור היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירה ב"תיק 1000" ו"תיק 2000". אף שמדובר באישור מכונן, הנדרש מכוח חוק יסוד, באופן מדהים למדי במכתב התשובה ששלחה המשיבה למבקש ביום 7.9.2020 היא סירבה להעביר אישורים אלה, וציינה באופן כללי וגנרי כי - "הבדיקות בפרשות 1000 ו-2000 נערכו באישורו של היועץ המשפטי לממשלה כנדרש בדין"".
לדברי עוה"ד בן צור ועמית, הליכי המשא ומתן עם ארי הרו החלו לכל המאוחר בחודש מאי 2016. לדבריהם, "הריק הראייתי" הקיים בנוגע לעובדות רבות הנוגעות לחקירותיו של ארי הרו בכלל, ואיתור ההקלטות בין המבקש ומוזס בפרט, מחייב לעמוד באופן מלא על כלל המגעים שהתקיימו בין המשיבה לבין ארי הרו ועורך דינו בקשר לחתימה על הסכם עד מדינה. המבקש זכאי לקבל לידיו את כל המסמכים הרלוונטיים בנושא זה, לרבות מידע שהעביר הרו או מי מטעמו למשטרת ישראל בנוגע לקיומן של ההקלטות. לצורך בירור זה, נדרש המבקש לקבל לידיו את כלל טיוטות הסכם עד המדינה של ארי הרו, וכן כל תכתובת בין המדינה להרו ועורך דינו בהקשר זה.
לטענת הסנגורים, בוצע שימוש פסול בקלטות ארי הרו המהווה בסיס לפסילת תיק 2000. הסנגורים העלו טענה כי תפישת הטלפון הנייד של ארי הרו, התבצעה במסגרת חקירה שאינה קשורה לראש הממשלה, באופן לא חוקי וללא צו, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בעניין אוריך וגולן. עוד נטען כי הקלטות ארי הרו התגלו במקרה במסגרת חקירה שלא קשורה לראש הממשלה, וכי כשהמשטרה גילתה את ההקלטות היא ניסתה "להלבין" את החדירה הלא חוקית לנייד של ארי הרו והוציאה צווי חיפוש בדיעבד. מעבר לכך כתבו הסנגורים כי כשהמשטרה התבקשה להסביר כיצד גילו את הקלטות נטען שאין לכך תיעוד.
מי אישר את המעקב אחרי יאיר נתניהו?
נקודה מעניינת נוספת מתוך מסמך הסנגורים נוגע לשאלה מי אישר לעקוב אחרי יאיר נתניהו בקשר לתיק 1000. בקשות הסנגורים מתבססות בעניין זה על כתבה של כתבת חדשות 12 דנה ויס מחודש ינואר 2019. "במסגרתה הוצגו אמירות חשובות ביותר מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה. במסגרת כתבה זו, הציגו היועץ המשפטי לממשלה ומי מטעמו את השלבים הראשונים של חקירת המבקש, והסבירו אילו אירועים התרחשו והובילו לכך שהיועץ המשפטי לממשלה אישר לרשויות החוק והאכיפה לפתוח בחקירת משטרה בתיק 1000".
במסגרת הכתבה מתואר כיצד עם כניסתו של היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי לתפקיד, בחודש ינואר 2016, הציגו בפניו חוקרי המשטרה את החומרים שנמצאים ברשותם וכי עמדת היועץ המשפטי לממשלה באותה העת הייתה שהם אינם מספיקים כדי לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה.
בשלב מסוים, כך לפי הכתבה, ניתן אישור למשטרה לעקוב אחר יאיר נתניהו, וכי בזכות מעקבים אלו חלה התקדמות משמעותית בחקירת "תיק 1000". כך תיארה זאת דנה ויס: "רגע לפני שהחקירה מגיעה למבוי סתום, מני יצחקי מקבל אישור ללכת בעקבות יאיר נתניהו, ככה הוא מגיע למלון שבו התארח נתניהו ג'וניור על חשבון ג'יימס פאקר ולמי שביצעה בפועל את התשלום - הדס קליין העוזרת של פאקר".
בכתבה צוין עוד, כי ליועץ המשפטי לממשלה ולצוות הפרקליטים הועברו חומרים ממשרד מבקש המדינה מיד עם כניסתו לתפקיד של היועץ המשפטי לממשלה בחודש פברואר 2016. עוד נאמר, כי הוצגו ליועץ המשפטי לממשלה חוות דעת ביחס לתחולת חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979 וכן מסמך שכונה "מסמך תעבורה", שכלל טבלאות שסכמו את היקפי השמפניות והסיגרים שהתקבלו לכאורה אצל ראש הממשלה ורעייתו. לפי הפרסום, מסמך זה הוצג ליועץ המשפטי לממשלה בחודש נובמבר 2016, דבר שהוביל להחלטתו לפתוח בחקירה ב"תיק 1000".
בעקבות פרסומים פנו סנגורי רה"מ בתחילת החודש בבקשה לקבל את כל המסמכים שמפורטים בכתבה זו ובכלל זה את האישור שקיבל ניצב מני יצחקי כדי לעקוב יאיר נתניהו.
בתשובה, ציינה הפרקליטות ביחס למעקב אחר מר יאיר נתניהו כי "לא ידוע לנו על קיומם של חומרים אלה". לטענת סנגורי רה"מ "ביחס ליתר הבקשות השיבה המשיבה תשובות כלליות שאין בהן דבר". לדבריהם, "נוכח חשיבות הדברים ומרכזיותם, ולאור הפער בין תשובת המשיבה לבין הדברים הברורים והמפורטים שפורסמו בכתבה הנ"ל (אליה התראיין כאמור גם היועץ המשפטי לממשלה עצמו) נבקש כי המשיבה תבחן פעם נוספת את שאלת המעקב אחר מר יאיר נתניהו, ותברר את הדברים באופן ישיר מול היועץ המשפטי לממשלה עצמו (וזאת בשים לב לכך שהפרקליטות שמטפלת כיום בתיק אינה הפרקליטות שטיפלה בתיקים "1000" ו-"2000" בתחילת הדרך). כמו כן, מתבקשת המשיבה להעביר לעיון המבקש את כלל המסמכים שהתבקשו על ידו בסעיף 3 למכתבו מיום 1.9.2020 ובכלל זה את המסמך שכונה "מסמך התעבורה", את המסמכים שהתקבלו בחודש ינואר 2016 ממשרד מבקר המדינה וכיו"ב".
הדין לא מחייב כלל את הפרקליטות להעביר תיקונים של תמלילי חקירות במהלך ניהול המשפט
מוקדם יותר היום השיבה עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה את התייחסות הפרקליטות לבקשות סנגורי אלוביץ לקבל תמלילים מתוקנים של חומרי החקירה.
עו"ד תירוש טענה כי הדין לא מחייב כלל את הפרקליטות להעביר תיקונים של תמלילי חקירות במהלך ניהול המשפט. לדבריה, ככלל, החובה להעביר את חומר החקירה שנאסף על ידי הגוף החוקר חלה עם הגשת כתב האישום או לאחריו, אם התווספו לאחר הגשת כתב האישום חומרי חקירה. "מעבר לכך, כל עיבוד של החומרים שנעשה בידי רשויות התביעה, בין אם לפני הגשת כתב האישום ובין אם לאחריו, הוא בגדר "תרשומת פנימית", שבמהותה היא "יצירה" של התביעה - יצירה, שכמוה ממש יכולה לייצר גם ההגנה על סמך אותם החומרים עצמם".
עוד טענה עו"ד תירוש כי "גם במישור המעשי, הטלת חובה נוספת כזו מעוררת קושי של ממש, שכן גבולותיה הם אמורפיים ובלתי מוגדרים. כך, למשל, אפשר לתהות האם תחויב המאשימה למסור להגנה טעויות שגילתה בעמוד מסוים מתוך תמליל של עשרות עמודים? האם תחויב לעשות כך מיד עם הגילוי, גם כאשר אין בכוונתה לכלול את התמליל בראיותיה? האם תחויב לשוב ולעדכן את ההגנה, כאשר שבוע לאחר מכן היא תגלה טעות בעמוד אחר? האם תחויב לעשות כך ביחס לכל פער או טעות, שוליים ככל שיהיו? ומהי בכלל "טעות" בהקשר המסוים שבו מדובר?".
תירוש כותבת כי "לטעמה של המאשימה, התשובה לשאלות אלו היא ברורה לחלוטין. חומר החקירה מועבר לנאשמים בסמוך לאחר הגשת כתב אישום כדי שיוכלו להיערך לניהול ההגנה מבעוד מועד. במסגרת זו מועברים כל החומרים שנאספו על ידי הגוף החוקר לרבות חומרי התיעוד החזותי או הקולי ועימם גם התמלילים. מכאן ואילך, ובהקשר זה של דיוק ופענוח התיעוד החזותי והקולי, אין עוד יתרון לתביעה על פני ההגנה. יתר על כן, ניתן להניח, כי פערים או טעויות שהתביעה תחשוב שהם מהותיים ומצדיקים תיקון, לאו דווקא ייחשבו לכאלה על ידי ההגנה ולהיפך. הדברים תלויים, בסופו של דבר, גם בשמיעה ובפרשנות סובייקטיבית".
עוד היא הוסיפה כי הדרישה שלאורך כל שלבי ניהול התיק בבית המשפט תעביר התביעה - להבדיל מהגוף החוקר - כל דיוק ופער שתמצא בתמליל, כאילו היה זה "חומר חקירה לכל דבר ועניין" היא, אפוא, דרישה בלתי סבירה.
עוד דחתה עו"ד תירוש את טענת סנגורי אלוביץ, מיכל רוזן וז'ק חן, כי לאור סירובה להעביר תמלילים מתוקנים, יש הצדקה לעכב את פתיחת הליך ההוכחות. "המאשימה סבורה, בשים לב לשיקולים שפורטו לעיל, כי לרשות ב"כ הנאשמים עומד די והותר זמן להיערכות להוכחות בתיק וכי על ההוכחות להתחיל במועד שנקבע על ידי בית המשפט הנכבד".