יעקב ליצמן / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט
ההתפטרות של השר יעקב ליצמן מהממשלה היא רק סימפטום. הנגיף עצמו, זה שמסתתר מאחורי כסות של הצלת חיים, הוא התחלואה של הממשלה, שבחרה לקדש מלחמת דת במקום לצאת לקרב משותף עם המגזר החרדי למיגור הקורונה. האמון בין המגזר החרדי למדינת ישראל כבר שנים ארוכות לא ידע שפל כזה. בחסות המאבק בנגיף הקורונה הותרה הרצועה להפיכת חרדים למקור הדבקה, ואת הערים החרדיות למכלאות. הדמוקרטיה, כך הוכח בתקופת האחרונה, עובדת רק לצד אחד, ודובריה הם אנשים דמוקרטיים מאוד, כל עוד חושבים כמוהם.
זו הסיבה שחופש ההפגנה והמחאה, לפחות בדמוקרטיה הישראלית, גובר על חופש הדת והפולחן. אלה לא רק ההגבלות על התפילות בשעה שההפגנות בבלפור הפכו לקנה השמיני של המנורה, אלא ה"מקריות" המגוחכת של הטלת סגר מלא בחגים. כשסגרו את בני ברק לקראת פסח עוד היה מי שהאמין שהחלטות המשלה מתקבלות בצורה עניינית, אך כשהסגר חוזר על עצמו עם פרודיה חדשה בחגי תשרי, חרדים רבים מסרבים לקנות את ההסברים המלומדים על התגברות התחלואה. הם דורשים, ובצדק, שההחלטות יתקבלו בשקיפות. עם הסברים.
השר ליצמן, בצעד ראוי לשבח, החליט שהפעם הוא לא שותק. האיום ששיגר בבוקר הפך תוך זמן קצר למכתב התפטרות מתפקידו כשר השיכון. התחושה שהוא מבטא במכתב ההתפטרות, מלווה חרדים רבים בשבועות האחרונים. הם רואים את המתווה המיוחד שמגביל את התפילות בכותל המערבי, וקצת צורם להם שבמרחק לא רב משם ישנם ערכים מקודשים שהדמוקרטיה לא יכולה להרשות לעצמה להגביל. הם רואים ערים אדומות שנמלטו מהעוצר הלילי, ומנסים להבין מה גורם רק לערים חרדיות להפוך למכלאות אנושיות. זה, אם תרצו, התמצית שמרכיבה את החלטת השר ליצמן. ההחלטה עצמה היא רק סימפטום למחלה כואבת בהרבה.
הדרישה החרדית אינה שונה מהדרישות האחרות. הסגר אינו מיטיב עם אף אוכלוסייה, ולכן היא דורשת תשובות. בהנחה שסגר הוא כלי יעיל לטיפול בעקומות מטפסות, הממשלה מוכרחת להגיש את הסגרים על מצע כלכלי סדור. כשממשלה מקבלת החלטה לשלול את חירותם של מיליוני אזרחים, היא צריכה להסביר להם במקביל איך הם מתפרנסים, מה המדינה מתכוונת לעשות כדי לספק להם את הצרכים הבסיסיים, וכיצד היא תוביל מהלכים שימנעו התמוטטות של עסקים שעוד מתמודדים עם תופעות-הלוואי של ההגבלות הקודמות. סגר מלא בלי מעטפת שתגונן עליו, מהווה פגיעה אנושה בזכויות האזרח. יש לנו זכות לדרוש תשובות. ולקבל אותן.
נכון, ליצמן הוא כרגע הפוליטיקאי היחיד מהזירה החרדית שנקט בצעד דרמטי כדי לזעזע את המערכת. ישנם פוליטיקאים חרדים שדווקא מגבים את הסגר הכללי, אך אסור לנו להתעלם מאווירת המכתב שמבטאת רוחות שנושבות היום ברחוב החרדי. סגר הוא כלי קיצוני, אפילו אכזרי, שפוגע במשק בצורה קשה. הטלתו על אוכלוסייה אזרחית מחייבת הסתכלות רוחבית על ההשלכות הצפויות. אסור שהסגר יפלה בין אוכלוסיות, יגלה מדיניות של איפה ואיפה, וישאיר את ההיבטים הכלכליים מאחור. את משרד הבריאות, כידוע, מעניינת הבריאות. אולי המכתב של ליצמן יגרום לו להתעניין גם בכלכלה.
הכותב הוא איש תקשורת וכתב בעיתון החרדי "משפחה"