המהפכה השיפוטית השקטה של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות
לאחרונה חתם שר המשפטים אבי ניסנקורן על תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2021, ושעתידות לחולל רפורמה מרחיקת לכת בהליכי הדיון האזרחי. התקנות החדשות, פרי יזמתה של הנהלת בתי המשפט, לא נושאות כל בשורה משמעותית לייעול הדיונים, ולפיכך מנהלת לשכת עורכי הדין בראשותי מאבק איתנים נגדן.
הרפורמה יוצקת מחדש את התשתית הדיונית של כלל ההליכים האזרחיים במדינה, וטומנת בחובה גם חששות לפגיעה קשה בזכויות בעלי הדין באופן שיקשה מאד על עורכי הדין, לעשות את עבודתם נאמנה בייצוג שולחיהם. היא משנה למעשה את שיטת המשפט בישראל ממצב שבו הצדדים הם "בעלי הדין", למצב שבו השופט הופך לשליט הכל יכול באולמו - חוקר, מתערב, קוצב בזמן. זוהי מהפכה של ממש, אשר ראוי כי תתגבש במסגרת חקיקה ראשית ולא במסגרת תקנות.
היעילות חשובה אך אינה חזות הכל, ואינה אמורה לבוא על חשבון הצדק. הרפורמה מצמצמת באופן ניכר את האפשרות לבירור ההליך (כתבי טענות, תצהירים, בקשות וסיכומים) ואף פוגעת קשות בזכות הערעור, כמו גם חובת הנמקה דלה, דבר הגורם לפגיעה קשה ביכולתו של המתדיין לקבל משפט צדק.
בית המשפט האזרחי אמור להיות מפלטו של האזרח בבואו לקבל סעד כספי או נזיקי, אם נפגעו ממונו, שמו או רכושו. הוא מסדיר את הזכויות של האזרח הקטן מול הרשות ואת הזכויות שבין האזרחים לבין עצמם - בין אם מדובר בתביעה נזיקית, חוזית או כספית. זכויות דיוניות חשובות לא פעם יותר מזכויות מהותיות. אם מסמך אינו מתקבל משום שהוגש באיחור, אם לאזרח אין זמנו ויומו בבית המשפט, אם חובת ההנמקה בבית המשפט מצטמצמת עוד יותר מזו הקיימת כיום, אם היכולת לברר את ההליך פוחחת באופן משמעותי - המשמעות הינה פגיעה קשה בזכות האזרחים להליך הוגן.
הרפורמה גם מצמצמת באופן ניכר את מספר התקנות, כך שאת החוסרים ימלא בית המשפט באמצעות "חקיקה שיפוטית" ואקטיביזם שיפוטי בכל הקשור לאופן ניהול הדיון, דבר שיגרום להעדר ודאות ביחס לאופן ניהול ההליכים המשפטיים.
הרפורמה תייקר את ההליכים המשפטיים, שכן לפיה, חלק ניכר מהעבודה המשפטית ייעשה עם קבלת התיק לטיפול. זה יגרום לצמצום במספר הפשרות, שכן העלויות העיקריות כבר הוצאו בתחילת ההליך ואין תמריץ לפשרה. גם חיוב בהוצאות על כל בקשה שתוגש יפגע בראש ובראשונה בבעלי דין מוחלשים.
הרפורמה גם אינה נושאת כל בשורה טכנולוגית לייעול ההליכים המשפטיים או לניהול מודרני או שונה מהדרך בה הליכים משפטיים מתנהלים כיום.
לא יתכן ששינויים קלים בטופס ממוכן או ברכיב של אגרה מצריכים את אישור הכנסת באמצעות אחת מוועדותיה המקצועיות, ואילו רפורמה רחבת היקף, המטמיעה שינויים חסרי תקדים באופן ניהול ההליכים האזרחיים במדינה, לא תעבור תחת שבט ביקורתה של הרשות המחוקקת ולא תקבל את אישורה של ועדת חוקה חוק ומשפט טרם תיושם.
הפיקוח הפרלמנטרי חשוב ביותר כיוון שמאפשר דיון יסודי מקצועי וציבורי כמו למשל: שמיעת עמדות של גופים וארגונים שונים, התייחסות לחוות דעת מקצועיות, סקירת שלל העמדות של חברי הכנסת ועוד. זאת בניגוד לחקיקת משנה שאינה דורשת דיון ציבורי או אישור מוועדות הכנסת. אכן פשטות ומהירות הן תכונות נדרשות וחיוביות של חקיקת המשנה. אולם במקרים רבים, חקיקת משנה אינה יכולה להבטיח שיקול דעת מספיק והתחשבות ראויה בציבור.
מן הראוי שרפורמה כה משמעותית ובעלת השלכות מרחיקות לכת על תחום המשפט האזרחי על כלל ענפיו, שמעמדה קרוב לסטטוס של חקיקה ראשית, תאושר לאחר שיקויים לגביה דיון יסודי ומעמיק בוועדת חוקה חוק ומשפט.
ואכן, בעקבות פניית לשכת עורכי הדין תקיים ועדת החוקה בראשותו של ח"כ יעקב אשר דיון בנושא, ואין לנו אלא לברך על קיום הליך של פיקוח פרלמנטרי, שיאפשר דיון ציבורי ופתוח, שיתייחס לכלל ההיבטים הרלבנטיים לטובת הציבור.
הכותב הוא ראש לשכת עורכי הדין
