ההפגנות בבלפור. "אין סגר בלי פיצוי מראש" / צילום: טל קירשנבאום
"אין סגר בלי מתווה פיצוי מראש" - זו הייתה הסיסמה שליוותה את הפגנת העצמאים והעסקים הקטנים במוצאי שבת בבלפור. הדרישה היא שהממשלה תלמד מהניסיון, תפיק לקחים מסבב א' של המשבר והסגר ותיערך מראש לתרחיש הצפוי שבו עסקים יקרסו אם לא תינתן להם תמיכה מסיבית וברורה. בלי מתווים ופיצויים עם אותיות קטנות וניסוחים פתלתלים - מתווה אחד ברור, על פי הפיצויים שחולקו לעסקים במבצע "צוק איתן".
רגע לפני ההפגנה הזאת, ביום חמישי, נפגשו חלק מראשי ארגוני העצמאים עם שר האוצר בלשכתו ופרסו בפניו את החשש שלהם מפני השלכותיו של סגר נוסף. הכותרת של נבואת הזעם שלהם היתה "מכת מוות" למשק אך בין הנושאים המרכזיים שעלו בפגישה הייתה גם הקריאה של ראשי הארגונים לשנות את מודל החל"ת שהמדינה הנהיגה מראשית המשבר, ולעבור למודל שמעודד עובדים לחזור לעבודה. החשש הגדול כעת הוא שחצי מיליון עובדים יישלחו שוב לחל"ת, והפעם לא רק שלא יהיה מי שיקלוט אותם, אלא שהם כבר לא ירצו לחזור לעבודה.
"המציאות של החל"ת היא מציאות של חוסר רצון של עובדים לחזור למעגל העבודה. ההפרש מאוד קטן בין מה שהם מקבלים באבטלה לבין השכר שיקבלו אם הם יחזרו לעבוד. נוצרת פה אבטלה כרונית שהתרענו עליה מבעוד מועד, כבר במרץ, ואף אחד לא הקשיב. מדינת ישראל משלמת כיום מחיר כבר על הניתוק שהיא יצרה בין המעסיקים לעובד" , אומר עו"ד רועי כהן, נשיא לה"ב, שהצטרף לקריאות לאמץ את "המודל הגרמני", שבמסגרתו מועסקים העובדים במשרה חלקית או מלאה, בהתאם לצורכי העסק, והמדינה משתתפת בסבסוד השכר של העובד.
לדברי כהן, "המודל הגרמני הוצג לאוצר כבר ב-12 במרץ מטעם לה"ב, כדי לשמר את יחסי העבודה בין העובדים למעסיקים, בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים. לצערי זה לא התקבל ואני מאמין שהסיבה נעוצה במשבר אמון שיש בין הממשלה למגזר העסקי. וכך מצאנו את עצמנו כיום עם חצי מיליון עובדים שעדיין לא חזרו לעבודה, ועיקרם בעסקים קטנים ובינוניים שהמציאות הכלכלית לא מאפשרת להם להחזיר עובדים".
המציאות של היום אומר כהן, לא הגיונית. "מדינת ישראל הפכה למעסיק הגדול ביותר, שבשיאו העסיק מיליון איש בלי תפוקה, בלי יצוא ובלי פריון".
והפתרון לבעיה, לדבריו, נמצא מעבר לפינה. "כמו שאומר הביטוי 'הפוך גוטה הפוך'. זה הזמן לחשב מסלול מחדש, ולתת אמון במעסיקים. הדרך הנכונה ביותר היא לאמץ מודל שבו המדינה משתתפת בחלק משכר העובדים, העובדים חוזרים למעגל העבודה, הפריון והצמיחה יגדלו וזה נותן מענה לחשש של המעסיקים שהם לא יוכלו לשלם את שכרם של העובדים".
ובממשלה לא מבינים את מה שהבנתם במרץ?
כהן: "פנינו בכל הזדמנות אפשרית לכל מי שאפשר, לראש הממשלה, לשר האוצר, ליו"ר ועדת הכספים ולגורמים נוספים, ודרשנו את המודל הגרמני שבו יהיה תשלום חל"ת חלקי ואדם יוכל לחזור ל-50% משרה כשהמעסיק משלם חלק והמדינה משלמת את היתרה. לא מקשיבים לנו. אף אחד לא רוצה להודות בטעות. באוצר מתבצרים בתוך עמדה שהייתה מוטעית מלכתחילה ועושים כל מיני אלתורים כדי לנסות להחזיר עובדים למעגל העבודה, והפתרון לנגד עיניהם - המעסיקים הם הפתרון. במקום ללכת על הפתרון הברור מייצרים פה אבטלה כרונית".
מעבר לכך, אומר כהן, נוצר קרע משמעותי בין המעסיק לעובדיו. "המעסיקים ששומעים שהעובד שלהם מעדיף לשבת בבית ולא לחזור לעבוד במשרה חלקית או בשכר שדומה למה שהוא מקבל בדמי האבטלה, לא מתלהבים להחזיר את אותו עובד לעבודה. נוצרה פה מציאות הזויה שבה העובד אומר למעביד אני רוצה להישאר בבית אלא אם תעלה את השכר יותר כשלמעסיק אין כסף להעלות את השכר. נוצר מתח מיותר בין עובד למעביד שלא היה צריך להתקיים מלכתחילה".
הבעיה מתחדדת כעת לאור הכוונות להטיל סגר על המדינה. כהן לא השתתף בפגישה עם שר האוצר ביום חמישי (הסיבות לכך שהודר אחד מראשי מאבק העצמאים מהפגישה שמורות במשרד האוצר), אך הוא שמע מהקולגות שלו על כך ששר האוצר לא מוכן לשחרר ממודל החל"ת, אך הציג רעיון חדש - לתמרץ ישירות את העובדים שמוכנים לחזור לעבודה. כהן לא מבין למה ללכת "מסביב" במקום לתת פתרון ישיר לבעיה. כהן : "לצערי אנחנו הולכים לסגר נוסף שבו ייצאו חצי מיליון עובדים לחל"ת. לקח תהליך של ארבעה חודשים להחזיר את אותם עובדים למקומות העבודה. המודל של החל"ת נכשל כישלון חרוץ, ובמקום שמשרד האוצר יחיל כבר בסגר הקרוב את המודל הגרמני, קרי המעסיקים לא יצטרכו להוציא את העבודים לחל"ת והמדינה תשפה את המעסיקים שישלמו לעובדים את שכרם בתקופת הסגר, הצעתו של שר האוצר היא להביא מודל שיתמרץ את העובדים לחזור למקומות העבודה - מודל המתעלם מהעובדה שקודם כל המעסיקים צריכים שתהיה סיבה להחזיר את העובדים".
לדברי כהן, "במקרה של אי ודאות ומדיניות כלכלית לא סדורה ללא מתווה פיצויים לסגר הקרוב לפי המודל המלא של 'צוק איתן' - התחזית של השר לא תתממש ולעובדים שהוא בצדק רוצה לתמרץ לא יהיה לאן לחזור".
לדברי אביר קארה, מייסד ומוביל קבוצת "אני שולמן", "בפגישה במשרד האוצר בין הדרישות שהעלנו כדי שלא יחזרו על טעויות העבר להוריד מיידית את הקריטריון של 40% לחלוטין (פגיעה בהכנסה, אל"ו), לשנות את מענק עידוד התעסוקה המסורבל, להקל על הגשת הבקשה, 348 שקל לחודש תשלום לביטוח לאומי על עובד שהיה בחל"ת, לתת פטור מארנונה, להחיל מס הכנסה שלילי ותיקונים נוספים, וכן דרשנו כי ביציאה לסגר כללי נוסף צריך לדאוג למענק מיידי לכל עצמאי. כמו כן, דרשנו לשנות את שיטת החל״ת כך ששל סגר עובד יהיה זכאי לאבטלה, אך במקרה של שוק פתוח לשנות את תוכנית התמריצים. עמדת השר בעניין נוטה לקבל את העמדה שהצגנו בפגישה".
לדברי ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, "שר האוצר לא פרס בפנינו את המתווה של הרעיון שלו. הוא רק אמר בישיבה שהוא שוקל לקדם מודל שנותן תמריץ לעובד לחזור לעבודה. עובד שיחזור לעבודה יקבל כסף זו כותרת יפה, אבל אני חושב שבגדול זה לא מודל נכון. הוא צריך לתת את הכסף למעסיקים, ושהם ייתנו אותו לעובדים. אמרתי לו שבעיני המודל הנכון זה חל"ת גמיש, אבל הוא נגד המודל הגרמני וחל"ת גמיש. הוא רוצה ללכת על מהלך של לפצות את העובד ישירות. לא ברור בכמה יפוצה העובד ואיך זה יעבוד ורק אחרי שנראה את המודל נדע אם הוא נכון או לא למשק, אבל כבר עכשיו יש מודל נכון - המודל הנכון ביותר זה חל"ת גמיש, שבו המעסיקים יוכלו להעסיק עובדים במשרה חלקית ובשכר חלקי ואת השלמת הסכום עד לגבוה דמי האבטלה המדינה תשלם. חשוב שהכסף יגיע למעסיקים והם ישלמו לעובדים, ולא דרך המדינה. זה המודל הנכון".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "במהלך החודשים האחרונים בוחן משרד האוצר מגוון רחב של פתרונות במטרה להוריד שיעור האבטלה ולחזק את התעסוקה במשק, בין השאר במסגרת צוות מנכ"לים בינמשרדי בראשות מנכ"לית משרד האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה".