גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בהייטק מודים שהתנתקו מהכלכלה וחוששים מחקיקה פופוליסטית

נייר עמדה של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל מזהיר כי צמצום השפעת ההייטק על הכלכלה המקומית והנסיקה במשכורות, מגבירים את העוינות כלפיו ● המסמך קורא ליצור "חוזה חברתי חדש בין הענף לחברה בישראל" ● ואילו תחומים צפויים להוביל בתקופת הפוסט-קורונה?

עובדי הייטק. המסמך קורא גם לחזק את המאמצים לשלב אוכלוסיות בתת־ייצוג / צילום: איל יצהר, גלובס
עובדי הייטק. המסמך קורא גם לחזק את המאמצים לשלב אוכלוסיות בתת־ייצוג / צילום: איל יצהר, גלובס

ככל שהולך משבר הקורונה ומתמשך, מסתבר שלמרבה המזל, ההייטק הישראלי לא נתפס עם המכנסיים למטה. העובדים עברו לעבוד מהבית, התפוקה בחברות רבות עלתה, ועם כל המגבלות, גם גיוסי ההון נמשכים, בזום. המשקיעים מצליחים לחיות איכשהו בלי למשש את הסטארט-אפים בידיים.

אלא שלהייטק הישראלי, רק להיות טוב או לשרוד זה לא מספיק. ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) פרסם נייר עמדה שמזהיר מפני שאננות. במסמך, שפורסם תחת הכותרת "העידן הדיגיטלי החדש: ממשבר בריאותי להזדמנויות כלכליות לישראל - תעשיית החדשנות הטכנולוגית כמנוע שיקום ביום שאחרי הקורונה", קורא הארגון לנקיטת צעדים שיעזרו לאקוסיסטם המקומי, לא רק לעבור את הגל, אלא לשאוב מהעוצמות שלו כדי שבשוך הקורונה - בין אם הנגיף ימוגר כליל או רק ירוסן - ימשיך ההייטק הישראלי להיות אחד האקוסיסטמים המובילים בעולם.

המסמך שפורסם קורא לייסוד חוזה חברתי חדש בין ענף ההייטק לחברה בישראל, וזאת לנוכח הקביעה כי במהלך השנים עבר המגזר תהליך התרחקות מכלכלת המיינסטרים של ישראל. "המסלול הזה מסוכן", נכתב במסמך שמנמק: "התחלנו לראות את הסימנים המבשרים על התפתחות כזאת בשלבים המוקדמים של המגפה, כאשר תוכניות תמיכה בחברות הייטק התקבלו בעוינות בציבור הרחב. הנתק ההדרגתי של המגזר מכלכלת המדינה הרחבה עלול להפוך אותו למטרה לחקיקה פופוליסטית שתתייחס אליו כאל מגזר הפועל על סמך מניעים של 'קולוניאליזם זר', המנצל את הכישרונות המקומיים אך שומר את הרווחים לעצמו. תרחיש זה מהווה איום חמור על המשך קיומו של ענף ההייטק ומכאן גם על כלכלת ישראל התלויה בו מאוד".

על כן, קוראים בסטארט-אפ ניישן סנטרל, לחברה הישראלית בכלל, ובתוכה למגזר העסקי ולמגזר הטכנולוגיה להתייחס למגפת הקורונה העולמית כאל הזדמנות. ואולם, לשם נדרשת ראשית התבוננות ואבחנה של הנקודות המרכזיות שבהן ההייטק המקומי חזק ואותן יש לטפח לצד הכשלים שבו, שדורשים תכנון והשקעה מצד המדינה, תוך שיתוף פעולה של החברות המקומיות.

בנוסף, ברקע הדברים, בסטארט-אפ ניישן סנטרל מודאגים גם מהאפשרות שחלה עצירה מסוימת בזרם ההשקעות לחברות חדשות בשלב הסיד. זאת לעומת המשך זרם ההשקעות בחברות בשלבים מתקדמים. לדברי מנהלת מחלקת המחקר והידע בסטארט-אפ ניישן סנטרל, אביב אלפר, הדיווחים על השקעות בחברות הצעירות נוטים להגיע בעיכוב מה ורק בעוד כמה חודשים ניתן יהיה להבין האם אכן חלה האטה בהשקעות בחברות הללו בחודשי הקורונה.

יוג'ין קנדל, ראש סטראט־אפ ניישן סנטרל. דאגה ממצב ההשקעות בשלב הסיד / צילום: יוסי זמיר, גלובס

"הקורונה הפילה לנו את האסימון"

המסמך מציין את התחומים שלדעת סטארט-אפ ניישן סנטרל, יוכלו להוביל את ישראל בעידן הפוסט קורונה: בינה מלאכותית, (AI) מציאות רבודה (AR) , טכנולוגיות אוטונומיות, ביג דאטה והאינטרנט של הדברים (IoT) . לצד אלה הוא מציין את ענפי ההייטק בעלי פוטנציאל ההובלה הגדול ביותר: אבטחת סייבר, בריאות דיגיטלית, פינטק, תעשייה 4.0, אגריטק ופודטק.

התחומים הללו מוצגים בדוח האינטראקטיבי באתר סטארט-אפ ניישן סנטרל, על פי גודל השוק, כיוון הצמיחה החזוי - חיובי או שלילי, ומידת האטרקטיביות ופוטנציאל הצמיחה שלו.

לצד הדגשת תחומי החוזקה, מנסה נייר העמדה להפנות את תשומת הלב למה שנראה ככשלים - כאלה שעל המדינה ועל שאר השחקנים באקוסיסטם מוטלת האחריות לסייע בתיקונם. בעשותו כן הוא מנסה לערער על כמה מהמאפיינים היסודיים של שוק ההייטק, וקורא לבחינה וארגון מחדש שלהם.

"מגפת הקורונה העניקה לנו הזדמנות לדמיין מחדש את היחסים בין מגזר ההייטק לשאר חלקי הכלכלה", נכתב בנייר העמדה. המסמך מונה שלוש דרכים מרכזיות בדרך ליעד זה. ראשית, כפי שפורסם ב"גלובס" בראשית השנה, קורא הארגון לשתף גם את החוסכים בישראל, ולא רק את משקיעי ההון סיכון, הזרים ברובם, בהשקעות בהייטק, "על ידי ניתוב כספי הארגונים המוסדיים להשקעה במגזר".

בסטארט-אפ ניישן סנטראל מדווחים שנערכו מספר פעולות כדי לקדם את ההשתתפות של המוסדיים בהשקעות בהייטק. בוצעו הדרכות עבור חברות שמעוניינות לקבל השקעה באפיק זה, במקביל לעבודה מול המוסדיים בכדי להכשירם לתחום. עד כה, אומרים בארגון, "נרשמו בקשות מצד המוסדיים להשקעה במסגרת התוכנית בסכום כולל של 3.5 מיליארד שקל".

אובדן פוטנציאל השבחה למשק הישראלי

מאמצים נוספים קורא המסמך להשקיע בחיזוק מאמציהן של חברות הטכנולוגיה לשלב אוכלוסיות בתת-ייצוג. אחת הדוגמאות לטיפול חדש בנושא היא תוכנית שהשיקה רשות החדשנות לפני כחודש, אשר מרחיבה את התפיסה כלפי אוכלוסיות בתת ייצוג. לצד נשים, חרדים, וערבים, היא מנסה לטפח שילוב של קהלים נוספים, בעלי פוטנציאל השתלבות גבוה, אך כאלה ששילובם מצריך השקעה ולקיחת סיכון מצד המעסיק.

"משבר הקורונה הפיל לנו את האסימון. הבנו שאנו צריכים להפוך את צורת ההסתכלות, כך שנעבוד כמו בתחום המו"פ - מהשטח כלפי מעלה", סיפרה ראש הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות, נעמי קריגר כרמי, בשיחה עם "גלובס".

היוזמה החדשה של הרשות מבקשת להעתיק את מודל המו"פ - שתומך בצמיחת חברות, גם אל תחום ההון האנושי. לדבריה, "כמו שאנו לא אומרים לאף אחד להקים סטארט-אפ, אלא החברות באות אלינו עם רעיונות, והרשות תומכת ברעיונות עם פוטנציאל למשק, כך כעת התחלנו עתה לעבוד גם בנושאים של הון אנושי בהייטק".

נעמי קריגר כרמי מנהלת הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות / צילום: רשות החדשנות

קריגר כרמי הדגישה כי לא מדובר בתוכניות להכשרת כוח אדם בתפקידי זוטרים. "אנו רוצים שישראל תוכל להתחרות ברמות של כוח אדם איכותי ומיומן. אנחנו לא רוצים להיות כמו מדינות שהפכו שם נרדף למיקור חוץ. צריך לזכור שהיום ההייטק זה לא רק כתיבת קוד אלא גם מקצועות כמו ביו-אנג'נירינג, מדע נתונים, או דאטה אנליטיקס. הוצאנו הזמנה פתוחה לשוק שמיודעת לא רק לחברות עסקיות, אלא לכל מי שההצעה עשויה לעניין אותו - עמותות ושחקנים אחרים. הם נדרשים רק לפרט את התוכנית העסקית".

החלק השלישי של ההמלצות נוגע לאחת הנקודות הכואבות באקוסיסטם הישראלי. ישראל הפכה בעיני המתבוננים מבחוץ, לבית גידול לחברות. בהסתכלות מסוימת, מוצר הייצוא של ישראל הוא לא טכנולוגיה, אלא חברות טכנולוגיה. בהכללה גסה, ישראל, על פי תפיסה זו, מייצאת חברות טכנולוגיה לחו"ל. אמנם חלק מפעילות החברות נותרת בישראל, במקרה של אקזיט חלק מהמיסים משולמים בישראל וכמובן עובדים ישראלים נהנים מתעסוקה באותן חברות, אבל בפועל המשמעות של ייצוא חברות שונה מייצוא מוצרים. בראש ובראשונה המשמעות של פעילות מוטת חו"ל, היא שהטכנולוגיה הישראלית מסייעת לשפר משקים זרים על חשבון התועלת שניתן היה להפיק ממנה באופן מקומי. האילוץ המובן לפעול בצמידות ללקוחות ולמשקיעים הגדולים, בארה"ב בעיקר, טומן בחובו גם אובדן פוטנציאל של השבחה למשק הישראלי.

"בעבר, האקוסיסטם הישראלי שגשג באמצעות שותפויות פוריות בין המגזר הציבורי לפרטי. ואולם, ככל שתעשיית ההייטק צמחה, היא הפכה לגלובלית יותר והשותפות הזאת נשחקה", נכתב בנייר העמדה, "הקורונה מציעה הזדמנות להצית מחדש שותפויות הממוקדות בחזון משותף. שילוב צרכיה של החברה בישראל עם החוזקות של המנוע הטכנולוגי, יכול להניב הישגים חסרי תקדים. ישראל יכולה להפוך לאומה המובילה בעולם במתן פתרונות דיגיטליים מתוחכמים ומובילים בבריאות, חינוך ורווחה לאזרחיה - ובסופו של דבר לעולם כולו. כל המגזרים צריכים לנתב את מאמציהם לקראת עיצוב ויישום חזון כזה".

גם במשרד המדע, שותפים במידה מסוימת לגישה שמציגה סטארט-אפ ניישן סנטרל. שי-לי שפיגלמן, מנכ"לית המשרד, אמרה בשיחה עם "גלובס" כי "אולי לא 'חוזה חברתי חדש', אבל בהחלט הגענו לשלב שהתעשייה כל כך מבוססת עד שהיא צריכה לדעת כיצד להפיק מעצמה עוד יותר ממה שהפיקה".

שי-לי שפיגלמן / צילום: דורון לאטצר

שפיגלמן הדגימה זאת באמצעות כמה צעדים שננקטים בין היתר על ידי משרד המדע, כמו למשל בתחום ההון האנושי, "בעיקר בשלב בית הספר התיכון, שם נעשים מאמצעים להגדיל את שיעור הבנות והערבים שהולכים למקצועות ההייטק, כמו למשל תוכנית מדעניות העתיד, שמעודדת בנות מהפריפריה ללמוד מקצועות טכנולוגיים בתיכון". לדברי שפיגלמן, המטרה היא "להרחיב את בסיס הפירמידה".

שפיגלמן דיברה גם על הצורך לחשוב על אזורי עדיפות לאומית טכנולוגית ולגבש אסטרטגיה לאומית במדע וטכנולוגיה. לדבריה, "הרעיון שלנו כרגע הוא לגבש ביחד עם המועצה להשכלה ורשות החדשנות מדיניות לאן צריך ללכת במדע וטכנולוגיה. רשות החדשנות מאמינה בהשקעות במנעד רחב של תחומים, אבל אנחנו סבורים שיש מקומות שבהם צריך להסתכל אסטרטגית, כמו הבינה המלאכותית. האקדמיה מצידה תמשיך להשקיע במה שהיא משקיעה, בעוד שהפוקוס של הממשלה הוא לדאוג להסרת חסמים, לבנות תשתיות מתאימות או לנקוט בצעדים של דה-רגולציה".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הסנאטור גראהם: גורמים בסביבת טראמפ מייעצים לו לא לתקוף באיראן

וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים