גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בהייטק מודים שהתנתקו מהכלכלה וחוששים מחקיקה פופוליסטית

נייר עמדה של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל מזהיר כי צמצום השפעת ההייטק על הכלכלה המקומית והנסיקה במשכורות, מגבירים את העוינות כלפיו ● המסמך קורא ליצור "חוזה חברתי חדש בין הענף לחברה בישראל" ● ואילו תחומים צפויים להוביל בתקופת הפוסט-קורונה?

עובדי הייטק. המסמך קורא גם לחזק את המאמצים לשלב אוכלוסיות בתת־ייצוג / צילום: איל יצהר, גלובס
עובדי הייטק. המסמך קורא גם לחזק את המאמצים לשלב אוכלוסיות בתת־ייצוג / צילום: איל יצהר, גלובס

ככל שהולך משבר הקורונה ומתמשך, מסתבר שלמרבה המזל, ההייטק הישראלי לא נתפס עם המכנסיים למטה. העובדים עברו לעבוד מהבית, התפוקה בחברות רבות עלתה, ועם כל המגבלות, גם גיוסי ההון נמשכים, בזום. המשקיעים מצליחים לחיות איכשהו בלי למשש את הסטארט-אפים בידיים.

אלא שלהייטק הישראלי, רק להיות טוב או לשרוד זה לא מספיק. ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) פרסם נייר עמדה שמזהיר מפני שאננות. במסמך, שפורסם תחת הכותרת "העידן הדיגיטלי החדש: ממשבר בריאותי להזדמנויות כלכליות לישראל - תעשיית החדשנות הטכנולוגית כמנוע שיקום ביום שאחרי הקורונה", קורא הארגון לנקיטת צעדים שיעזרו לאקוסיסטם המקומי, לא רק לעבור את הגל, אלא לשאוב מהעוצמות שלו כדי שבשוך הקורונה - בין אם הנגיף ימוגר כליל או רק ירוסן - ימשיך ההייטק הישראלי להיות אחד האקוסיסטמים המובילים בעולם.

המסמך שפורסם קורא לייסוד חוזה חברתי חדש בין ענף ההייטק לחברה בישראל, וזאת לנוכח הקביעה כי במהלך השנים עבר המגזר תהליך התרחקות מכלכלת המיינסטרים של ישראל. "המסלול הזה מסוכן", נכתב במסמך שמנמק: "התחלנו לראות את הסימנים המבשרים על התפתחות כזאת בשלבים המוקדמים של המגפה, כאשר תוכניות תמיכה בחברות הייטק התקבלו בעוינות בציבור הרחב. הנתק ההדרגתי של המגזר מכלכלת המדינה הרחבה עלול להפוך אותו למטרה לחקיקה פופוליסטית שתתייחס אליו כאל מגזר הפועל על סמך מניעים של 'קולוניאליזם זר', המנצל את הכישרונות המקומיים אך שומר את הרווחים לעצמו. תרחיש זה מהווה איום חמור על המשך קיומו של ענף ההייטק ומכאן גם על כלכלת ישראל התלויה בו מאוד".

על כן, קוראים בסטארט-אפ ניישן סנטרל, לחברה הישראלית בכלל, ובתוכה למגזר העסקי ולמגזר הטכנולוגיה להתייחס למגפת הקורונה העולמית כאל הזדמנות. ואולם, לשם נדרשת ראשית התבוננות ואבחנה של הנקודות המרכזיות שבהן ההייטק המקומי חזק ואותן יש לטפח לצד הכשלים שבו, שדורשים תכנון והשקעה מצד המדינה, תוך שיתוף פעולה של החברות המקומיות.

בנוסף, ברקע הדברים, בסטארט-אפ ניישן סנטרל מודאגים גם מהאפשרות שחלה עצירה מסוימת בזרם ההשקעות לחברות חדשות בשלב הסיד. זאת לעומת המשך זרם ההשקעות בחברות בשלבים מתקדמים. לדברי מנהלת מחלקת המחקר והידע בסטארט-אפ ניישן סנטרל, אביב אלפר, הדיווחים על השקעות בחברות הצעירות נוטים להגיע בעיכוב מה ורק בעוד כמה חודשים ניתן יהיה להבין האם אכן חלה האטה בהשקעות בחברות הללו בחודשי הקורונה.

יוג'ין קנדל, ראש סטראט־אפ ניישן סנטרל. דאגה ממצב ההשקעות בשלב הסיד / צילום: יוסי זמיר, גלובס

"הקורונה הפילה לנו את האסימון"

המסמך מציין את התחומים שלדעת סטארט-אפ ניישן סנטרל, יוכלו להוביל את ישראל בעידן הפוסט קורונה: בינה מלאכותית, (AI) מציאות רבודה (AR) , טכנולוגיות אוטונומיות, ביג דאטה והאינטרנט של הדברים (IoT) . לצד אלה הוא מציין את ענפי ההייטק בעלי פוטנציאל ההובלה הגדול ביותר: אבטחת סייבר, בריאות דיגיטלית, פינטק, תעשייה 4.0, אגריטק ופודטק.

התחומים הללו מוצגים בדוח האינטראקטיבי באתר סטארט-אפ ניישן סנטרל, על פי גודל השוק, כיוון הצמיחה החזוי - חיובי או שלילי, ומידת האטרקטיביות ופוטנציאל הצמיחה שלו.

לצד הדגשת תחומי החוזקה, מנסה נייר העמדה להפנות את תשומת הלב למה שנראה ככשלים - כאלה שעל המדינה ועל שאר השחקנים באקוסיסטם מוטלת האחריות לסייע בתיקונם. בעשותו כן הוא מנסה לערער על כמה מהמאפיינים היסודיים של שוק ההייטק, וקורא לבחינה וארגון מחדש שלהם.

"מגפת הקורונה העניקה לנו הזדמנות לדמיין מחדש את היחסים בין מגזר ההייטק לשאר חלקי הכלכלה", נכתב בנייר העמדה. המסמך מונה שלוש דרכים מרכזיות בדרך ליעד זה. ראשית, כפי שפורסם ב"גלובס" בראשית השנה, קורא הארגון לשתף גם את החוסכים בישראל, ולא רק את משקיעי ההון סיכון, הזרים ברובם, בהשקעות בהייטק, "על ידי ניתוב כספי הארגונים המוסדיים להשקעה במגזר".

בסטארט-אפ ניישן סנטראל מדווחים שנערכו מספר פעולות כדי לקדם את ההשתתפות של המוסדיים בהשקעות בהייטק. בוצעו הדרכות עבור חברות שמעוניינות לקבל השקעה באפיק זה, במקביל לעבודה מול המוסדיים בכדי להכשירם לתחום. עד כה, אומרים בארגון, "נרשמו בקשות מצד המוסדיים להשקעה במסגרת התוכנית בסכום כולל של 3.5 מיליארד שקל".

אובדן פוטנציאל השבחה למשק הישראלי

מאמצים נוספים קורא המסמך להשקיע בחיזוק מאמציהן של חברות הטכנולוגיה לשלב אוכלוסיות בתת-ייצוג. אחת הדוגמאות לטיפול חדש בנושא היא תוכנית שהשיקה רשות החדשנות לפני כחודש, אשר מרחיבה את התפיסה כלפי אוכלוסיות בתת ייצוג. לצד נשים, חרדים, וערבים, היא מנסה לטפח שילוב של קהלים נוספים, בעלי פוטנציאל השתלבות גבוה, אך כאלה ששילובם מצריך השקעה ולקיחת סיכון מצד המעסיק.

"משבר הקורונה הפיל לנו את האסימון. הבנו שאנו צריכים להפוך את צורת ההסתכלות, כך שנעבוד כמו בתחום המו"פ - מהשטח כלפי מעלה", סיפרה ראש הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות, נעמי קריגר כרמי, בשיחה עם "גלובס".

היוזמה החדשה של הרשות מבקשת להעתיק את מודל המו"פ - שתומך בצמיחת חברות, גם אל תחום ההון האנושי. לדבריה, "כמו שאנו לא אומרים לאף אחד להקים סטארט-אפ, אלא החברות באות אלינו עם רעיונות, והרשות תומכת ברעיונות עם פוטנציאל למשק, כך כעת התחלנו עתה לעבוד גם בנושאים של הון אנושי בהייטק".

נעמי קריגר כרמי מנהלת הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות / צילום: רשות החדשנות

קריגר כרמי הדגישה כי לא מדובר בתוכניות להכשרת כוח אדם בתפקידי זוטרים. "אנו רוצים שישראל תוכל להתחרות ברמות של כוח אדם איכותי ומיומן. אנחנו לא רוצים להיות כמו מדינות שהפכו שם נרדף למיקור חוץ. צריך לזכור שהיום ההייטק זה לא רק כתיבת קוד אלא גם מקצועות כמו ביו-אנג'נירינג, מדע נתונים, או דאטה אנליטיקס. הוצאנו הזמנה פתוחה לשוק שמיודעת לא רק לחברות עסקיות, אלא לכל מי שההצעה עשויה לעניין אותו - עמותות ושחקנים אחרים. הם נדרשים רק לפרט את התוכנית העסקית".

החלק השלישי של ההמלצות נוגע לאחת הנקודות הכואבות באקוסיסטם הישראלי. ישראל הפכה בעיני המתבוננים מבחוץ, לבית גידול לחברות. בהסתכלות מסוימת, מוצר הייצוא של ישראל הוא לא טכנולוגיה, אלא חברות טכנולוגיה. בהכללה גסה, ישראל, על פי תפיסה זו, מייצאת חברות טכנולוגיה לחו"ל. אמנם חלק מפעילות החברות נותרת בישראל, במקרה של אקזיט חלק מהמיסים משולמים בישראל וכמובן עובדים ישראלים נהנים מתעסוקה באותן חברות, אבל בפועל המשמעות של ייצוא חברות שונה מייצוא מוצרים. בראש ובראשונה המשמעות של פעילות מוטת חו"ל, היא שהטכנולוגיה הישראלית מסייעת לשפר משקים זרים על חשבון התועלת שניתן היה להפיק ממנה באופן מקומי. האילוץ המובן לפעול בצמידות ללקוחות ולמשקיעים הגדולים, בארה"ב בעיקר, טומן בחובו גם אובדן פוטנציאל של השבחה למשק הישראלי.

"בעבר, האקוסיסטם הישראלי שגשג באמצעות שותפויות פוריות בין המגזר הציבורי לפרטי. ואולם, ככל שתעשיית ההייטק צמחה, היא הפכה לגלובלית יותר והשותפות הזאת נשחקה", נכתב בנייר העמדה, "הקורונה מציעה הזדמנות להצית מחדש שותפויות הממוקדות בחזון משותף. שילוב צרכיה של החברה בישראל עם החוזקות של המנוע הטכנולוגי, יכול להניב הישגים חסרי תקדים. ישראל יכולה להפוך לאומה המובילה בעולם במתן פתרונות דיגיטליים מתוחכמים ומובילים בבריאות, חינוך ורווחה לאזרחיה - ובסופו של דבר לעולם כולו. כל המגזרים צריכים לנתב את מאמציהם לקראת עיצוב ויישום חזון כזה".

גם במשרד המדע, שותפים במידה מסוימת לגישה שמציגה סטארט-אפ ניישן סנטרל. שי-לי שפיגלמן, מנכ"לית המשרד, אמרה בשיחה עם "גלובס" כי "אולי לא 'חוזה חברתי חדש', אבל בהחלט הגענו לשלב שהתעשייה כל כך מבוססת עד שהיא צריכה לדעת כיצד להפיק מעצמה עוד יותר ממה שהפיקה".

שי-לי שפיגלמן / צילום: דורון לאטצר

שפיגלמן הדגימה זאת באמצעות כמה צעדים שננקטים בין היתר על ידי משרד המדע, כמו למשל בתחום ההון האנושי, "בעיקר בשלב בית הספר התיכון, שם נעשים מאמצעים להגדיל את שיעור הבנות והערבים שהולכים למקצועות ההייטק, כמו למשל תוכנית מדעניות העתיד, שמעודדת בנות מהפריפריה ללמוד מקצועות טכנולוגיים בתיכון". לדברי שפיגלמן, המטרה היא "להרחיב את בסיס הפירמידה".

שפיגלמן דיברה גם על הצורך לחשוב על אזורי עדיפות לאומית טכנולוגית ולגבש אסטרטגיה לאומית במדע וטכנולוגיה. לדבריה, "הרעיון שלנו כרגע הוא לגבש ביחד עם המועצה להשכלה ורשות החדשנות מדיניות לאן צריך ללכת במדע וטכנולוגיה. רשות החדשנות מאמינה בהשקעות במנעד רחב של תחומים, אבל אנחנו סבורים שיש מקומות שבהם צריך להסתכל אסטרטגית, כמו הבינה המלאכותית. האקדמיה מצידה תמשיך להשקיע במה שהיא משקיעה, בעוד שהפוקוס של הממשלה הוא לדאוג להסרת חסמים, לבנות תשתיות מתאימות או לנקוט בצעדים של דה-רגולציה".

עוד כתבות

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר