ח"כ גילה גמליאל / צילום: דוברות המשרד לשוויון חברתי
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, ביקשה מבג"ץ לדחות את התאריך שבו תנמק מדוע המדינה לא מחילה את חוק הפיקדון גם על בקבוקי משקה גדולים, זאת לאחר שהייתה אמורה להציג את מדיניות משרדה בנושא מחר (יום ד'). מדובר בדחייה שנייה שביקשה גמליאל להצגת המדיניות בנושא, ובדחייה שלישית בסך הכל שביקש המשרד להגנת הסביבה בתגובה לעתירת לבג"ץ אותה הגישה עמותת "אדם טבע ודין". גמליאל נימקה את בקשתה בכך שעליה להעמיק בנושא עוד בטרם תתקבל החלטה כלשהי.
ארגון אדם טבע ודין מתנגד בכל תוקף לבקשת האורכה, כאשר לדבריו "בקשה זו מעידה ששום פרק זמן לא יהיה בו די כדי לגבש את עמדת המשיבה, שהלא הנתונים בגינם הוגשה העתירה, התפרסמו לפני כ-4 שנים, והצו על תנאי ניתן לפני כ-9 חודשים. מה עוד נותר לבצע שלא התבצע בשנים האחרונות או בחודשים האחרונים? לכך אין תשובה אמיתית. אין מנוס מהמסקנה, שבקשת האורכה הנוכחית נועדה לדחות את הקץ על מנת להימנע מקבלת ההחלטה היחידה המתבקשת בנסיבות העניין: החלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים".
בחודשים האחרונים גברו הלחצים מצד חברות המשקאות, הקמעונאים וחברי הכנסת החרדים על גמליאל, בדרישה שתפנה לוועדת הכלכלה של הכנסת ותכריז שאיננה מרחיבה את הפיקדון. אך מנגד, לצידם של הארגונים הירוקים - שהתאחדו בעצמם למען המאבק, ניצבו בשבוע שעבר ראשי ערים; רון חולדאי פנה לשרה גמליאל, והביע את תמיכתו "החד משמעית בהטלת דמי פיקדון על בקבוקי משקה גדולים". לדברי חולדאי, "ניסיון הטלת דמי הפיקדון על בקבוקי המשקה הקטנים מלמד כי הדבר הביא להיעלמותם מהמרחב הציבורי, והפיכתו לנקי הרבה ויתר. רק התנגדותם של החרדים היא זו שמנעה את הטלת הפיקדון גם על בקבוקי המשקה הגדולים בעבר - התנגדות שהתבררה כבכייה לדורות".
פורום ה-15 הצטרף לחולדאי, והביע אף הוא תמיכה חד משמעית בהרחבת חוק הפיקדון. "איסוף הבקבוקים בכלובים גדולים הפרושים במרחב העירוני, אינו נותן מענה הולם לזרם פסולת הבקבוקים, כפי שמתבטא בקושי של תאגיד אל"ה לעמוד מדי שנה ביעדי המחזור, ואף יוצר נזקים נוספים לערים - החל בחסימת מדרכות, דרך יצירת מפגעי לכלוך ברחוב, ועד ליצירת תשטיפים שחודרים למי תהום", כתבו ראשי הערים, וקראו למשרד להגנת הסביבה שלא לדחות את החלת החוק על בקבוקים גדולים, שכן דחייה "תשמר מצב זה ותוביל לכך שבקבוקי הפלסטיק הגדולים ימשיכו לזהם את הרחובות, החופים ואתרי הטבע".
תאגיד אל"ה, הפועל לבלימת החלת החוק, הזמין לאחרונה חוות דעת כלכלית, במטרה לאמוד את העלות הכספית של הרחבת החוק. לפי חוות הדעת שהזמין התאגיד מהכלכלן רמי בלניקוב, הצעד יטיל תוספת הוצאה של 250-400 מיליון שקלים על הציבור, שרובם "לא יוחזרו לציבור אלא יופנו לגורמי האיסוף". יתר על כן, יהיה צורך להשקיע כ-300 מיליון שקלים במכונות איסוף מיכלים אוטומטיות ברשתות השיווק. יתר על כן, עלות איסוף המיכל תגיע ל-141 אג', "עסקה גרועה למשק בלשון המעטה". העלות הממוצעת למחזור תעלמה מ-3 אג' ל-25 אגורות. לדבריהם, הטלת הפיקדון תסיג לאחור "את כל הצעדים שננקטו לאיסוף ולונטארי". החברות, אגב כך, גייסו לצידן את יו"ר השלטון המקומי - חיים ביבס.
ואולם, בחוות דעת שהזמין המשרד להגנת הסביבה מחברת פארטו, מצטיירת תמונה אחרת; החלת חובת פיקדון גם על בקבוקים גדולים תוביל גם לחלוקה מאוזנת של הנטל - צמצום עלויות לרשויות המקומיות, וקבלת תמריצים לגורמים ממחזרים. לצרכנים היא צפויה להביא תועלת של כ-57 מיליון שקל בשנה, לאספנים הקטנים (בתי ספר, אנשים פרטיים) - תועלת כוללת של כמעט 30 מיליון שקל, ושאר גורמי האיסוף - לתועלת של כ-16 מיליון שקל בשנה. הרשויות המקומיות, צפויות לחיסכון של למעלה מ-5 מיליון שקל בשנה. המפסידות, אולם, הן החברות המרוויחות ממכירת הבקבוקים.
מדי שנה נמכרים כ-750 מיליון מכלי משקה גדולים והם מהווים כ-75% מנפח מכלי המשקה המגיעים בסופו של דבר להטמנה. ארגוני הסביבה דורשים מגמליאל להחיל את החוק ולפעול לפי העיקרון "המזהם ישלם". לטענתם, החישובים הכלכליים אותן עורכות החברות - בעוד הן המרוויחות הגדולות ממכירת מוצרים בעלי השפעה סביבתית שלילית, אינם עומדים ביחס ישיר לפגיעה בסביבה. "השטחים הפתוחים, הים והנחלים סובלים מזיהום אשפה כבד והדרך להתמודד איתו הוא, בין השאר, בהצמדת ערך כלכלי לאשפה, שיתן פרנסה לנצרכים ויעודד אנשים לאסוף את הבקבוקים המושלכים בטבע", אומרת מאיה יעקבס, מנכ"לית צלול. "על השרה להכריע האם לחסוך כסף לתעשיינים או להצמיד ערך כלכלי לבקבוקים גדולים, שיטה שמוכיחה עצמה כבר שנים עם הבקבוקים הקטנים. לא ברור מה תכלית משיכת הזמן בהכרעה לגבי הבקבוקים גדולים, ומה השרה מבקשת להרוויח בכך. מה שברור, מי שיסבלו הם הטבע וזכות הציבור לטבע נקי ובריא".