אדריכל / צילום: שאטרסטוק
לאחרונה פרסמה כאן יו"ר התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל טור דעה בעקבות הכרזת הממשלה על כניסתן לתוקף של תקנות המחייבות עמידה בתקן הבנייה הירוקה.
בדבריה מציינת הכותבת את ה"ביורוקרטיה החזירית", כלשונה, שתחייב את ציבור האדריכלים להתכנס לעמידה בתקנים והוראות אשר יעיבו על חופש הפעולה "לייצר אדריכלות, במקצועיות ובהרמוניה".
מפתיע ומאכזב גם יחד לקרוא את הדברים, שכן זה עתה התקיימו בחירות משמעותיות לארגון זה (לאחר כניסתם של פורום האדריכלים הצעירים להתאחדות במטרה לאחד כוחות), משב רוח צעיר ורענן, שבא להפוך את ההתאחדות המקצועית לגוף יוזם ומוביל שינוי.
טוב היה לה להתאחדות האדריכלים לו היתה מנצלת באופן חיובי את המאורע, אשר עם עקרונותיו היא מסכימה לבטח, ויוצאת בבשורה ליישום התקן כחלק אינהרנטי מהתכנון.
מוצא אני לנכון להתייחס לדברים שנכתבו, ולו כדי להציג בפני הציבור אותו אנו משרתים, ולילדינו שלעתידם אנו מחויבים, זווית שונה, אופטימית, אחראית ומבשרת תקווה.
1. "יש לפעול למען קידום הקיימות בתכנון" - מצהירה יו"ר ההתאחדות. זו אמירה חיובית שמביעה אמפטיה כללית ולא מחייבת עם תחום הקיימות, הדרך לייצר שינוי היא לפעול תחילה בתוך ד' אמותיך וכאן המקום להעלות את השאלה הבסיסית בדבר פועלם ופעולותיהם של ציבור האדריכלים בקידום תחום הקיימות. הנטייה לעסוק בצורה ולא בתוכן מוכרת לכל מי שעוסק בתחום ובמשך שנים ארוכות נטינו להעמיק בהיבטים האסתטיים של המבנים תוך עצימת עיניים מההשלכות שיש להם על הסביבה. מותר לומר טעינו. צריך להיות אמיצים ולומר הגיעה העת לתקן. בשנת 2020, לנוכח האתגרים שעומדים בפנינו ובראשם הגידול הצפוי באוכלוסיית ישראל והציפוף המתבקש מכך, וכן בשל משבר האקלים, כמעט ואין מקום להציב את צורתו של הבניין והאסתטיקה שלו בראש סולם הערכים. ניתן לעשות זאת רק לאחר שהתקיים דיון מעמיק באופן הטיפול של השלכותיו השליליות על סביבתו והפתרונות שניתנו לכך בתכנון.
2. כותבת הטור מטילה דופי במחברי התקן והאשמתם כמי ש"מונעים מאינטרסים צרים", שכן, לדבריה, מוצרים המיוצרים בישראל אינם בהכרח ירוקים יותר מאחר שמחייבים יבוא חומרי גלם והנזק הסביבתי עשוי להיות גדול יותר (ועשוי גם לא, א.מ.). זה המקום להאיר את עיניהם של האדריכלים, ולהסביר שהמושג קיימות הינו תחום רחב ובעל השפעה מעבר למבנה עצמו. כלכלה מקומית גם היא חשובה בהתייחס למכלול היבטי הקיימות.
3. "הרגולטור בחר לייצר מנגנון מסורבל ומיותר שמעמיס על הציבור" - כשאנו עוסקים בבנייה ירוקה, מדובר בבריאותו של הציבור. האם אין הדבר מצדיק את תוספת העלות השולית? האם חומרי גמר יקרים ובזבזניים שמבוססים על גחמותיו של אדריכל, מעמיסים על יוקר הבנייה, ואין בהם כדי להשפיע על איכול החלל, הינם לגיטימיים?
4. "הרשויות המקומיות כשלו בתכנון עירוני ירוק ומטרת התקן היא לפצות על כך" - ראשית, תקן בנייה ירוקה הינו מוצר משלים לתכנון העירוני ואינו יכול לעמוד בפני עצמו. אכן מדובר בתחום מתפתח ותכניות העבר לא לקחו בחשבון מרכיבים אלו בתכנון, אולם מרבית התכנון שמקודם כיום ע"י הרשויות המקומיות מטמיע יסודות אלו, לעומקו ולרוחבו של התכנון, בהתייחס לפריסת שימושי הקרקע, רשת הרחובות, ניהול הנגר העירוני, נטיעות וטיפולוגיות הבינוי. בהקשר זה, יש לציין כי אנשי הסביבה שנמצאים בעמדות מפתח בוועדות התכנון השונות שותפים להצלחה זו ויש לזקוף לזכותם את השינוי שהחל מתבסס בכל תכנית.
5. "בשנים האחרונות נולד מקצוע חדש - מלווי בנייה ירוקה, שמונחתים היישר לתוך צוותי תכנון מקצועיים ומנוסים" - כל מי שלמד את יסודות הכלכלה מבין שזכות הקיום למוצר חדש בשוק הוא הביקוש. בהעדר לקיחת אחריות של האדריכלים עצמם ושליטה מלאה בפרטים, היא שהובילה ליצירת ההכשרות למלווי הבנייה הירוקה והעמדתם בתוך צוות התכנון כ"מפקחים" על עבודתו של האדריכל.
בשולי הדברים יאמר כי פורום אדריכלי הערים, במסגרת פעילותו להגדרת התפקיד מול מינהל התכנון, לוקח אחריות וכולל את נושא התכנון בר הקיימא (או כפי שנהוג לכנותו קיימות), במובן הרחב של המילה, כחלק מתפקידו של אדריכל העיר.
הכותב הוא אדריכל ומתכנן ערים, בוגר הטכניון. משמש כאדריכל העיר חולון ומייסד פורום אדריכלי ערים בישראל