לא תמיד הפקידים צודקים, לא תמיד הפוליטיקאים טועים
בעשורים האחרונים התקבעה בתקשורת הישראלית דעה מופרכת כאילו יש שני עולמות: עולם הפוליטיקאים ועולם עובדי המדינה וה"מומחים", כאשר תדמית הפוליטיקאים היא: תאבי כוח, לא הגונים, עוסקים רק בבחירתם מחדש ועסוקים בפוליטיקה זולה, בעוד שפקידי המדינה מייצגים את האינטרס הציבורי, נקיי כפיים, תמיד ענייניים, מומחים בתחומם והגונים.
אין דבר מופרך מזה. זו הנחה שאינה מדויקת ברוב המקרים, מרושעת ומזיקה, כי בסופו של דבר זה פוגם קשות באמון הציבור במערכת הפוליטית שמגיעה לשיאה בימים הללו. מכאן הציפייה שיבוא מישהו ש"יגאל אותנו" מהבינוניות של הפוליטיקה לזרועות של מנהיג מוכר ו"חזק", בעיקר בעבר הצבאי שלו (שמוכיחים פעם אחר פעם שאין להם שוב הבנה פוליטית, כלכלית ואזרחית), שייקח את מוסדות השלטון ל"זמן מסוים לטובת העם".
הדוגמאות הן בשפע, אך ניקח מספר מקרים מתקופה זו.
המומחה (שאינו פקיד מדינה) ד"ר חגי לוין: אפידמיולוג, אשר בשבועות האחרונים מופיע כנביא זעם ומסביר לכל מראיין חולף איך הממשלה אשמה בכל. לא הטילו מגבלות, כן הטילו מגבלות אך לא בזמן המתאים או במקום המתאים, וכדומה. ואני שואל, מה אתה מציע? כחבר ות"ת ותיק, אני יודע שהמדינה משקיעה בסטודנטים לרפואה כ-60 אלף שקל לשנה על הלימודים וכמובן שהמדינה עושה זאת, בשמחה ובהערכה, כפול מספר השנים וההתמחות. המדינה משקיעה בממוצע כחצי מיליון שקל לכל רופא ואני שמח על כך. האם לא הבשילו התנאים שנשמע מהרופאים המומחים עמדה קוהרנטית וסבירה כדי שהפוליטיקאים יקבלו החלטה מושכלת, ולא נשמע מכל "רופא" מומחה מטעם עצמו עמדה אחרת והפוכה, תלוית שעה ומזג אויר לפעמים?
ואם נעבור לפקידי מדינה - ראש אגף התקציבים לשעבר, שאול מרידור, התפטר מתפקידו עקב אי תפקוד כביכול של שר האוצר ישראל כ"ץ. שוב להאשים את הפוליטיקאי. אם אכן הייתה כנות בדאגתו לתקציב המדינה, היו לו סיבות טובות יותר להתפטר בעבר. לדוגמה: אישור תוכנית "מחיר למשתכן", שעלה למשק הישראלי כשמונה מיליארד שקלים, האם זה היה כדאי? האם בדקו זאת המקצוענים לכאורה מאגף התקציבים? ואולי היה ראוי להתפטר אז, כדוגמת הכלכלן הראש במשרד האוצר לשעבר ד"ר מיכאל שראל במקרה של מע"מ אפס של ה"מומחה" יאיר לפיד ..
דוגמה נוספת: הסדר הפנסיה עם השוטרים, שעלה עשרות מיליארדים לשנים רבות קדימה, היכן נשמע קולו של מר מרידור?
ולבסוף, החל"ת אליה הוציאו את העובדים בתחילת משבר הקורונה. מדובר בנזק קשה וארוך למשק הישראלי. האם נשמע קולו? לא אתפלא אם בשבועות הקרובים נראה אותו מצטרף למפלגת יש עתיד או לכחול לבן.
אם נתייחס לעו"ד שי ניצן - לטעמי הוא התנהל כאיש פוליטי תחת המסווה של פרקליט המדינה, והתואר של עובד מדינה נתן לו לכאורה חסות לעשיית מעשים שאינם ראויים לטעמי עם טובת עם ישראל. למשל, בדוא"ל שנחשף לאחרונה ע"י עמית סגל מערוץ 12 נכתב "אם מתרוממים מול האירוע ומסתכלים על כל מערכת יחסי פרקליטות ומשטרה וכולי". לאוכפי חוק אין את הפריבילגיה להסתכל על כל המערכת, אלא לעסוק באירוע ספציפי, בעובדות, בפרט העומד לפניו ועל המקרה שנידון האם קרה ואיך קרה. לנבחר ציבור שמייצג את האינטרס הציבורי והכללי, הוא ורק הוא תפקידו לדאוג לכלל המערכת כי לשם כך הוא נבחר, ושפרקליט מתבלבל בין הפרטי לציבורי הוא עלול להתדרדר למערכת מסוכנת וברוטלית ורווית אי אמיתות כפי שאני סבור ש קרה.
ולבסוף, שאלה לקוראים: האם אתם רוצים לחיות במדינה שבה נבחרים במערכת בחירות מסודרת, פוליטיקאים עם היתרונות והחסרונות שאפשר להחליף אותם בבחירות, או לחיות תחת שלטון של פקידי מדינה, משטרה, פרקליטות שיכורת כוח ותקשורת, שלא נבחרו ואי אפשר להחליפם. אין אדם יודע מה מניע אותם, הכוחות המפעילים אותם? ובדרך כלל האנשים הפועלים במסגרות הללו לא מוכרים לציבור הרחב, אין למי לבוא ולדרוש דין וחשבון ואחריות מינימלית.
האמירה של השופט המהולל ברנדייס "אור השמש מחטא את הכל" משום מה לא חלה עליהם, ואני שואל מדוע?
הכותב הוא מנכ"ל משרד האוצר לשעבר
