גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את האישה שרוצה להיות שרת האושר הראשונה של ישראל

זה אולי נשמע כמו עוד ג'וב מומצא בממשלה מנופחת, אבל ענת פנטי משוכנעת שזה בדיוק התפקיד שחסר לנו כדי שמשהו ישתנה כאן ● וחוץ מזה, אפילו אצל ידידינו החדשים מהאמירויות כבר יש משרד שעוסק בכך ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

ענת פנטי / צילום: איל יצהר
ענת פנטי / צילום: איל יצהר

ענת פנטי, חוקרת בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה, באוניברסיטת בר אילן, רגילה להיות מאחורי הקלעים. לאחר שסיימה את התואר השני שלה בפסיכולוגיה ארגונית באוניברסיטת קולומביה, היא עבדה במשך כמעט 20 שנה כיועצת ארגונית ובמשאבי אנוש בהיי טק, וכעת היא כותבת את הדוקטורט שלה, על ההיסטוריה של הפיכת האושר למדיניות. ובכל זאת, יש תפקיד אחד שעבורו היא מוכנה לנטוש את הרגליה ולפרוץ לקדמת הבמה: מחזיקת תיק האושר בממשלות ישראל.

עבור מי שזה נשמע לו תואר הזוי או רוחני מדי, פנטי מגייסת שתי עובדות: האחת, שבעבר כבר הייתה פונקציה כזו בישראל, כשהכוונה היא לתפקיד בשם נציב הדורות הבאים, שהתקיים זמן קצר בלבד, בעשור הקודם. העובדה השנייה היא שאפילו אצל ידידתנו החדשה, איחוד האמירויות, יש תפקיד כזה. ולא רק זה, גם שם ממלאת אותו אישה.

 

"האושר שאני מדברת עליו כמדיניות הוא כיום מושג שעבר תיקוף מדעי לאורך 40 השנים האחרונות", היא אומרת ומזכירה כדוגמה את מדד האושר של האו"ם שכולל שאלון שבו מעידים האזרחים על תחושותיהם, אבל גם משקלל לתוכו נתונים קשיחים כמו התל"ג של המדינה, תוחלת החיים בה, רמת השחיתות כפי שהיא נתפסת ועוד.

זה נחמד שבאמירויות יש שרה לעניני אושר, אבל אולי לנו אין את הלוקסוס להסתכל קדימה, כי יש עלינו איום תמידי, ואנחנו לא טובעים כמוהם בעושר שהוא כמעט אין סופי?
"זה לא אמור להיות סותר. אלו שני מהלכים שמתנהלים במקביל: התמודדות עם הכאן ועכשיו, לצד ההסתכלות קדימה. אבל אם אנחנו מדברות על ישראל, אז אני חושבת שבאירוע של הקורונה נחשף מצבה האמיתי. איזה סטארט אפ ניישן?! תשתיות בריאות מיושנות, משרדי ממשלה שלא יכולים לעבור לעבודה דיגיטלית. אנחנו באמת נמצאים עדיין בתרבות של ‘חומה ומגדל': באים באישון ליל ושמים גדר. התודעה היא של ‘קודם נטפל במה שדחוף ואחר כך נתפנה לכל השאר'. אבל בצורה הזו אנחנו מנציחים את מדיניות הטלאי על טלאי. מה עם להסתכל קדימה? לא יכול להיות שאין לנו תוכנית חומש לדורות הבאים, תוכנית כלכלית, חברתית וסביבתית.

"ובעניין הזה אני מסתכלת בהערכה על איחוד האמירויות. מספיק לראות, למשל, כיצד הם הבינו שיצטרכו לחשב מסלול מחדש בעניין הנפט כהכנסה מרכזית, והם עוסקים בשאלות כמו כיצד ימשיכו להתקיים כמדינה בעולם שהולך ומתחמם, וכיצד הם ממצבים את עצמם בעולם המערבי. ללא ספק, תהליך הנורמליזציה איתנו הוא חלק מתוכנית סדורה".

אם באמת היה תפקיד כזה בישראל במה הוא היה צריך להתמקד?
"בטובת הפרט, האזרח והאזרחית, ולא במה שנתפס כטובת המדינה. אני לא מרגישה שיש כיום אידיאולוגיה ערכית שמסתכלת על הרווחה החברתית הכוללת, ה-well-being הפיזי, המנטלי, והסוציו-אקונומי של האוכלוסייה, מה שכן נעשה במקומות אחרים בעולם. נהיינו ציניים, אבל אם נסתכל על מדינות כמו ניו זילנד, איסלנד, או סקוטלנד מתקיים בהן כיום מהלך של קשירת תקציב המדינה ל-well-being. המשמעות היא שכשבוחנים מדיניות חדשה, לא מסתכלים רק על העלות-תועלת הכלכלית שלה, אלא גם על איך זה תורם לרווחת כלל התושבים, ובמקומות שהשניים מתנגשים צריך לעשות הערכה מחודשת של המדיניות לאור הערכים המובילים".

אפשר בכלל ללכת לתהליכים כאלה בישראל של היום שבה האמון של האזרחים בשלטון נשבר?
"אני חושבת שכן, אולי בקונסטלציה הנוכחית של ממשלה ענקית זה בעייתי, אבל בעתיד אולי ממשלה אחרת תראה את העולם דרך פילטרים אחרים כמו קהילתיות, חיבור בין האזרחים, אמון. במדינות הנורדיות שמדורגות גבוה במדד האושר, רמת האמון של האזרחים בשלטון מאוד גבוהה, כיון שהציבור מרגיש שעובדים עבורו. גם בישראל אנחנו מדורגים גבוה במדד האושר של האו"ם (מקום 14 השנה, ו-13 אשתקד, ה' מ'), אבל אצלנו זה מגיע מתחושת השייכות שלנו. יש לנו את האתוס של מעטים נגד רבים, של 'מדינה קטנה מתחמקת מצרה'. אבל התחושה כרגע היא שהמרקם החברתי הולך ומתפורר, רואים את זה בפערים הגדלים במדדי אי-שוויון וזה מהדהד את אי האמון. יש תחושה של חוסר דוגמה אישית".

אז מה צריך לעשות?
"צריך להוביל חזרה לערכים של קהילתיות וסולידריות, במקום הטירוף של החיים הנוכחיים, גם אלו שלפני הקורונה. כל עוד אנו חיים בעולם שהפרדיגמה השולטת בו היא פרדיגמה של צמיחה כלכלית ולא של well-being ושביעות רצון מהחיים, זה יגזור את ההתנהלות. אם נחיה בעולם שבו איכות החיים שלנו ושביעות הרצון שלנו יהיו במקום הראשון, המדיניות תיגזר מכך באופן טבעי. אני לא צריכה להיות עשירה כדי להיות מאושרת, אני כן צריכה להרגיש שהממשלה עובדת באופן הוגן עבור כלל האזרחים".

ואם היו מציעים לך להתמנות כעת לשרת האושר, מה היית עושה?
"כרגע אני לא רואה איך דבר כזה קורה, אבל במצב יציב הייתי מתחילה לבדוק מה חשוב לישראלים, מה גורם להם לתחושת רווחה אישית. אם היו שואלים את האזרחים איך הם היו מחלקים את עוגת התקציב, נראה לי שהם היו מציעים לחלק אותה אחרת ממה שקיים בפועל. אולי היו מבקשים לשים יותר דגש על ביטחון כלכלי, מערכת בריאות מתפקדת, יותר זמן לפנאי ופחות סטרס. אבל אנחנו האזרחים לא חלק מקבלת ההחלטות".

עוד כתבות

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן