גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם יש לנו הכלים הנכונים להעריך את האושר? התמ"ג הוא כבר לא הקריטריון היחיד

את תוכנית האושר של האו"ם יזמה בהוטן, הממלכה הנידחת במורדות ההימליה, שהקדימה את שאר העולם ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

בהוטן. חשבה על מדידת האושר הרבה לפני שאר העולם / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
בהוטן. חשבה על מדידת האושר הרבה לפני שאר העולם / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

אורן קאס, כלכלן אמריקאי מהימין תהה לאחרונה ב"ניו יורק טיימס" אם יש לנו הכלים הנכונים להעריך את שלומה של החברה, את שגשוגה ואת רווחתה:

"התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בששת החודשים האחרונים מוסיף לעמוד על שיעור גבוה בהרבה מזה שהיינו מסוגלים להשיג רק לפני עשר שנים. המשקיעים החזירו את מדדי הבורסה אל שיאיהם מחודש פברואר. אבל רק לעיתים רחוקות, אינדיקטורים כלכליים כאלה היו כה לא רלוונטיים.

"מה מועיל התמ"ג, אם אנשים שאנחנו אוהבים נופלים למשכב, ומתים במספרים חסרי תקדים; אם השתבש ללא תקנה קצב החיים היומי הנחוץ לאושרנו, ואם התפוגגו קשרינו החברתיים".

קשה להאמין שהתמ"ג לא היה איתנו מאז ומעולם. הוא נכנס לשימוש בארה"ב רק ב-1942. אביו מולידו היה הכלכלן האמריקאי סיימון קוזנייץ, שאני גאה לציין את שורשיו: הוא נולד למשפחה יהודית בפינסק, עיר אמותיי.

30 שנה לאחר שפיתח את מדד-המדדים קוזנייץ קיבל את פרס נובל לכלכלה על "הפירוש האמפירי שהעניק לצמיחה כלכלית". אבל כמו חלק מהכלכלנים החכמים של זמנו, הוא הזהיר את שומעיו מפני הענקת עודף חשיבות לכלים שהעניק להם. "אי אפשר לגזור את רווחתה של ארץ מחישוב הכנסתה הלאומית", הוא אמר.

האושר, הפוליטיקה והבנק המרכזי

הניסיון לשכלל את חישובי הרווחה מעסיק כלכלנים והוגי דעות. זה עשר שנים ויותר שכמה ארצות מנסות להתקדם "מעבר לתמ"ג" ולמצוא טכניקות של חישוב, שיראו לא רק ממוצעי צמיחה, אלא גם את אופן התחלקותה.

עוד לפני 20 שנה התחיל בית ההוצאה של שפרינגר בגרמניה לפרסם את ה"ז'ורנל ללימודי האושר". הוצאת הספרים של אוניברסיטת פרינסטון פרסמה לפני עשר שנים את "הפוליטיקה של האושר".

האיחוד האירופי כלל "רווחה" או "אושר" ברשימת היעדים של אמנת ליסבון (2007). בריטניה הכניסה לשימוש ב-2010 מדד לחישוב הרווחה (well-being) הלאומית. אחרות הלכו בעקבותיה. שלוחת בוסטון של הבנק המרכזי של ארה"ב ערכה עוד ב-2007 ועידה על "אושר, שביעות רצון ורגשות אחרים אצל בנקאים מרכזיים".

האו"ם כינס פגישה רמת-דרג על "אושר ורווחה" ב-2012, ובעקבותיה מצוין "יום האושר" כל שנה ב-20 במארס ובו מתפרסם "דוח האושר העולמי".
הדוח ל-2020 התפרסם בימי הקורונה הראשונים, וממילא לא הביא אותה בחשבון. הוא כלל 153 ארצות. כל 7 הראשונות נמצאות באירופה. בין 14 הראשונות, רק אוסטרליה (מקום 12) וישראל (14) הן לא אירופיות. אכן, לא ברור מדוע המוני מהגרים גרמניים ואמריקאיים אינם מתדפקים על שערי ישראל המאושרת.

את הצעת ההחלטה שהתחילה את תוכנית האושר של האו"ם הגישה אחת החברות הקטנות ביותר בארגון, בהוטן (Bhutan). הממלכה הנידחת במורדות הדרומיים של הרי ההימליה חשבה על מדידת האושר הרבה לפני שאר העולם.

המלך הרביעי של בהוטן, ג'יגמי סינגי וואנגצ’וק, הכריז ב-1973, תיכף לעלייתו לשלטון, כי "האושר הלאומי הגולמי (אל"ג) חשוב יותר מן התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג)". רבע מאה עברה לפני שהעולם החיצון התחיל להתייחס ברצינות אל האל"ג של המלך ג'יגמי. ב-1998 הזמין האו"ם את בהוטן לדבר בפורום האסיאני-פאציפי של ועידת המילניום" של האו"ם.

ועדה שהמלך מינה לפיתוח מדד האושר הכריזה שהיא מחפשת "איזון בין רווחה חומרית לצרכיה הרוחניים, הרגשיים והתרבותיים של החברה". מקור ההשראה: מסורת בודהיסטית מאסכולת המאהאיאנה "המטעימה התפתחות אישית, קדושת החיים, חמלה, כבוד לטבע, הרמוניה חברתית וחשיבות הפשרה" (מתוך "בהוטן 2020: חזון לשלום, לשגשוג ולאושר").

במרכז החתירה לצמיחת האל"ג עומדת ההכרה שכל התקדמות חייבת להיות "מאוזנת". העדפת האל"ג על התל"ג/תמ"ג לא מניחה נסיגה מהמודרניות. היא מניחה לעומת זאת את הצורך בשקלול של כל הפקטורים, לא רק ייצור וצריכה. אבל במשך שנים ארוכות לא הייתה לממשלת בהוטן תשובה על השאלה איך לחשב את האל"ג. הוא היה הלכה יותר מאשר מעשה, קונספציה יותר מאשר פרקטיקה.

אין לנו כאן המקום, או הידע, או הסמכות, להעמיק בדיון על היסודות התיאולוגיים והפילוסופיים. המתעניינות יוכלו לעיין למשל בספרו של ק. שרודר, "הפוליטיקה של האושר הלאומי הגולמי".

"אידיאל, לא שיטה"

יעדיה הקונקרטיים של בהוטן יכלו להיכלל בכל תוכנית פיתוח רב-שנתית בעולם המתפתח: חשמל ל-50% מן האוכלוסייה הכפרית עד 2012 ו-100% עד 2020; השלשת הכנסתם הריאלית של חקלאים עד 2012; הרחבת רשת הכבישים במידה שתעמיד 75% מן האוכלוסייה במרחק של חצי יום הליכה מן הדרך הסמוכה.

תקנת האל"ג בבהוטן הייתה חלק מתהליך מסובך של התפרקות המלוכה מכוחה הביצועי. המלך האבסולוטי גמר אומר לכונן דמוקרטיה רב-מפלגתית. כאשר השיג את מבוקשו, 30 שנה ויותר לאחר הכרזת האל"ג, הוא ויתר על כתרו, ומסר אותו לבנו. אם נאמין לטבלת האושר של האו"ם, בהוטן עמדה בשנה שעברה במקום ה-95. בהחלט באמצע, אבל לא בדיוק טוב.

מרק אניילסקי, כלכלן קנדי שלמד את בהוטן ויעץ לה, כתב בספרו "כלכלת האושר" (2007), כי "אושר לאומי גולמי מוסיף להיות אידיאל, לא שיטה כלכלית הניתנת לכימות".
ועדה של כלכלנים אולימפיים, שמינה לפני 10 שנים נשיא צרפת דאז, ניקולא סרקוזי, דיברה על הצורך למצוא דרך לחשב בנפרד "אושר, שביעות רצון, רגשות חיוביים כמו שמחה וגאווה, ורגשות שליליים כמו כאב ודאגה". הם כתבו את הדברים האלה בשלהי המיתון הגדול. ב-2020 הם לא יתקשו למצוא כאב ודאגה, ואפילו לחשב אותם.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

פרטי התוכנית של האוצר להגדיל את הנטו נחשפים. מי ייהנה ממנה?

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה ● כסף בסיכון

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה