גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אקדמיה אנלוגית בעידן דיגיטלי: מערכת ההשכלה הגבוהה חייבת להשתנות

כדי להתאים את עצמה לשוק העבודה המשתנה, האקדמיה צריכה לעבור למודל פתוח וגמיש, ולהפסיק להגן על מערכת התארים המסורתית

ZOOM. קשה למצוא ארגון או מוסד לימודים שפסח על השימוש במערכת  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
ZOOM. קשה למצוא ארגון או מוסד לימודים שפסח על השימוש במערכת / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הסטודנטים שיחזרו אחרי החגים ללמוד דרך זום שואלים את עצמם מדוע עליהם לשלם שכר לימוד לאוניברסיטה מקומית תמורת הזכות לצפות במרצה דרך מסך. אם כבר דרך מסך, אפשר לצפות במרצים ובמערכי שיעור מהטובים בעולם בכל תחום. ניתוק הלמידה ממקום פיזי, שהתרחש במשבר הקורונה, הוא הזדמנות מצוינת להגדיר איך צריכה להיראות השכלה גבוהה בעולם החדש - במיוחד לאור העובדה שנצטרך יותר השכלה, לא פחות, כדי להישאר מעודכנים ורלוונטיים לאורך שנים רבות של תעסוקה בעולם של שינויים מהירים.

כבר היום יש להשכלה הגבוהה מגבלות רבות מבחינת התאמתה לשוק התעסוקה ושוויון ההזדמנויות שהיא נותנת. 80% מהסטודנטים אמנם אומרים שנרשמו ללימודים כדי לשפר את הזדמנויות התעסוקה שלהם, אבל רובם אומרים גם שהם מסיימים את התואר בלי המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה. ויש כמובן גם מגבלות של תקציב, גיאוגרפיה ורקע חברתי שמגדירות את יכולתו של אדם לרכוש השכלה איכותית.

הרעיון שניתן ללמוד תואר ולרכוש זהות מקצועית לחיים לא תאם את המציאות עוד לפני המשבר הנוכחי. השינויים המהירים בעולם דורשים עדכון וגיוון של המיומנויות והעיסוקים, וכך נפתח פער יכולות משמעותי בין מה שמציעים התארים לבין מה שדורש עולם העבודה.

ויותר מזה. למרות הטכנולוגיה, התארים נשארו אנלוגיים. זה כמה שנים שאנחנו רואים ניסיונות לחדש בתחום ההשכלה - לדוגמה קורסים פתוחים ברשת (הידועים בשם MOOC) - אבל עדיין לא ראינו מעבר למודל השכלה פתוח, שמאפשר ללמוד בכלים שונים, בתקופות שונות, אצל מומחים שונים. האקדמיה ממשיכה להגן על מערכת התארים המסורתית בקמפוס הפיזי.

משבר הקורונה מסמן לנו הזדמנות לטפל בבעיות הקיימות במערכת ההשכלה הגבוהה. המודל הבינרי של השכלה - פנים אל פנים או ברשת - לא יתפוס בעולם החדש. סטודנטים צריכים לחוות למידה שמותאמת לעתיד שבתוכו הם יחיו ויעבדו. בעולם שבו אין תשובות נכונות, למידה לא יכולה להתבסס על מרצה שמעביר ידע ושורות של תלמידים פסיביים רושמים אותו במחברת או בנייד ואז מוכיחים שהם זוכרים אותו במבחן. בעידן החדש תצטרך מערכת ההשכלה הגבוהה לתת מענה לדרישות חדשות:

לייצר אקו-סיסטם שלם של למידה, שמותאם לעולם משולב למידה פיזית ודיגיטלית אבל כולל לא רק את השיעורים אלא גם את כל מה שנדרש לחוויית הלמידה: חדרי למידה, גישה לחומרים ועזרים, מפגשים אישיים, קבוצתיים וכיתתיים ואפילו התייחסות למערכת החברתית של הקמפוס הפיזי.

ללמוד אחד מהשני וביחד כי בעולם החדש אנחנו כמעט אף פעם לא יודעים כל מה שצריך לדעת ולכן צריך ללמוד גם להגיע אל מי שיודע או אל מי שאיתו אפשר ללמוד. הלמידה החדשה צריכה לעזור לנו לחוות עשייה משותפת מסוגים שונים וגם ללמוד לזהות ולרתום את האנשים שאיתם אנחנו יכולים ללמוד יחד. האקדמיה החדשה צריכה לעזור לנו להבין מתי להפריד בין למידה אישית ללמידה בחברותא ולהכין אותנו לעולם של עשייה בקהילות של אנשים מסוגים שונים.

לנהל את הזמנים ללמידה, כי אנחנו לא יכולים יותר להסתמך על זה שמישהו אחר יגדיר לנו את המסגרת. מערכות השכלה בעולם החדש צריכות לעזור לנו להתנהל בלמידה שהיא גם א-סינכרונית, כל אחד בזמנו, וגם סינכרונית, כולנו ביחד בשעת מפגש. זה אומר בין השאר פיצול של הלמידה לאישית ועצמאית, עצמאית בקבוצות קטנות וכיתתית מונחית. וזה כנראה אומר גם פיתוח של כלי למידה חדשים שיעזרו לנו לנהל את הלמידה על כל צורותיה.

לגוון את מקורות הלמידה, שכן עבר הזמן שבו כל הידע ישב אצל המרצה ובספרים. ההשכלה הגבוהה של העידן החדש צריכה לאפשר ללומד ללמוד ממגוון מקורות, גורמים, צורות וגם על פני תקופות ארוכות. מקורות כאלה יכולים להיות קורסים ברשת, תוך כדי עבודה, בלוגים, פודקאסטים, קבוצות דיון, מפגשים עם אנשים. במקום להכתיב את המקור ללמידה, נרצה אקדמיה שאוצרת עבורנו את איכות הלמידה, עוזרת לנו להבחין בין מידע, ידע ודעה, לבדוק, לחקור וללמוד מהמקורות הנכונים ביותר לכל זמן ונושא.

להכיר במסלולים פתוחים . אנחנו מסתמכים היום על תארים פורמליים ותעודות הסמכה כדי לסמן למידה. אבל זה לא תואם את העובדה שהלמידה לא נובעת רק מהקורסים באוניברסיטה. יותר מכך, אפילו אם אנחנו לומדים לתואר פורמלי, אין סיבה שהלמידה תוגבל למרצים בפקולטה שבה אנחנו רשומים. צריך לפתוח את ההגדרות של מסלולי ההכשרה, הלמידה וגם ההסמכה. וכן, אפשר לצפות שהשכלה גבוהה תתפתח מבעלות לאוצרות של למידה ברמה גבוהה, שתדע לספק לנו את חותמת האיכות בדמות תואר או אקרדיטציה ואפילו תעזור לנו לסמן את איכות החומרים בלי להגביל אותנו למוסד יחיד. אבל אנחנו צריכים ללמוד להכיר בהסמכה שנובעת מאוצרות למידה מסוג אחר.

בוגרי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל הם דוגמה לכך. שוק התעסוקה מכיר באיכות ההכשרה והניסיון של המשרתים ומקביל אותם למדרגים מסוימים של תעודות אקדמיות. וכך אנחנו רואים בוגרי יחידות טכנולוגיות נקלטים בתעשיית ההייטק בלא דרישה לתואר בהנדסה. דוגמאות דומות אנחנו רואים בחלק מהמערכות שמסיבות אקדמאים במקצועות לא הנדסיים ומסיבות אותם לתפקידים בהייטק או במערכות שמסיבות אנשי צבא והייטק להוראה.

למדוד אחרת, לא דרך בחינות, אלא כמו שהשוק מתגמל - על היכולת להתקדם, להתפתח, להשיג מטרות אישיות וקבוצתיות. הדרך לעולם העבודה לא עוברת ביכולת לשחזר משהו שמישהו לימד אותנו אלא ביכולת לעשות משהו עם מה שלמדנו. זה אתגר מורכב אבל הכרחי במיוחד מאחר שהוא משולב במוטיבציה ללמידה. המוטיבציה הזאת כבר לא יכולה להישען על קבלת 100 במבחן, אלא על התפתחות מתמדת ביחס ליעדים אישיים.

לעצב השכלה הוליסטית, בעולם שבו הידע מתיישן, ומקצועות ותעשיות משתנים, החיבור בין השכלה לעולמות העבודה עובר במיומנויות, בהיכרות ובהבנה של עולמות רחבים, בתכנים מעודכנים שמתאימים לקצב המהיר. היברידזציה של מקצועות, כך מכונה התופעה שבמסגרתה שוק העבודה דורש אנשים "עגולים" יותר, עם אוסף יכולות וניסיון במגוון דיסציפלינות. בחלק מהאוניברסיטאות כבר רואים את זה במסלולי לימוד חדשים שנוצרו לרוחב כמה פקולטות. אבל זה לא מספיק ולא עונה על הצורך להגמיש את הלמידה כך שנוכל לייצר בסיסים חדשים של "קרוא וכתוב" לעולם החדש והשכלה חוצת פקולטות מסורתיות.

ללמוד כיצד ללמוד ככלי לחיים - זאת כנראה המטרה העליונה של השכלה גבוהה בעולם החדש. זה כולל את היכולת לאתר מקורות, מובילי דעה, לפנות זמן ותשומת לב להתפתחות בחזית הידע, ליזום ולשאול - והכל בקצב, במקום ובכלים המתאימים, כל הזמן, כדי להישאר רלוונטיים.

בשנים הקרובות נגלה עוד צרכים של השכלה בעולם משתנה. ואם להיות הוגנים, התהליך הזה לא תלוי רק באקדמיה. התעשייה משתמשת כבר שנים רבות בתארים כמערכת של הסמכה וסינון, כזו שמגדירה את הזהות המקצועית, עולמות התוכן ואפילו האיכות של המועמדים. אנחנו יודעים כבר תקופה שכיום יש הרבה יותר השפעה לפוטנציאל המתקבל מניסיון ויכולות מוכחים מאשר לתואר. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים למדוד ולהסמיך יכולות ואין לנו דרך למיין באמצעותן, ולכן אנחנו עדיין נסמכים על קורות החיים הקלאסיים של השכלה. עד שנפצח את זה, כדאי לכל מי שלומד עכשיו דרך הזום להרחיב את הלמידה בכלים עצמאיים למה שבאמת חשוב, כדי להיות רלוונטיים לשוק התעסוקה ביום שאחרי הקורונה.

הכותבת היא יועצת אסטרטגית, חוקרת ומרצה בעולם העבודה העתידי 

עוד כתבות

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; יציבות בחוזים העתידיים בארה"ב לקראת דוח התעסוקה

הדאקס עולה ב-0.4% ● הניקיי ירד ב-0.2% ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי־צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת-ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

מוצרי שסטוביץ על מדפי סופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

במסגרת פרשת המזון: רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

1 מכל 3 צעירים בסיכון להתמכרות: חיילים בסדיר ומילואימניקים צעירים בסיכון מוגבר

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש מגלים שמאז 2018 קפץ מספר המדווחים על בעיית התמכרות בכ־150% ● ובקרב בני 18־26 התופעה רחבה עוד יותר ● מנהלי המרכז מסבירים כיצד רצף המשברים בארץ מרחיב את מעגל ההתמכרויות ואיזה טיפול יחולל שינוי אמיתי

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

מגמה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים, מניות הביטוח יורדות

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה