גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אקדמיה אנלוגית בעידן דיגיטלי: מערכת ההשכלה הגבוהה חייבת להשתנות

כדי להתאים את עצמה לשוק העבודה המשתנה, האקדמיה צריכה לעבור למודל פתוח וגמיש, ולהפסיק להגן על מערכת התארים המסורתית

ZOOM. קשה למצוא ארגון או מוסד לימודים שפסח על השימוש במערכת  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
ZOOM. קשה למצוא ארגון או מוסד לימודים שפסח על השימוש במערכת / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הסטודנטים שיחזרו אחרי החגים ללמוד דרך זום שואלים את עצמם מדוע עליהם לשלם שכר לימוד לאוניברסיטה מקומית תמורת הזכות לצפות במרצה דרך מסך. אם כבר דרך מסך, אפשר לצפות במרצים ובמערכי שיעור מהטובים בעולם בכל תחום. ניתוק הלמידה ממקום פיזי, שהתרחש במשבר הקורונה, הוא הזדמנות מצוינת להגדיר איך צריכה להיראות השכלה גבוהה בעולם החדש - במיוחד לאור העובדה שנצטרך יותר השכלה, לא פחות, כדי להישאר מעודכנים ורלוונטיים לאורך שנים רבות של תעסוקה בעולם של שינויים מהירים.

כבר היום יש להשכלה הגבוהה מגבלות רבות מבחינת התאמתה לשוק התעסוקה ושוויון ההזדמנויות שהיא נותנת. 80% מהסטודנטים אמנם אומרים שנרשמו ללימודים כדי לשפר את הזדמנויות התעסוקה שלהם, אבל רובם אומרים גם שהם מסיימים את התואר בלי המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה. ויש כמובן גם מגבלות של תקציב, גיאוגרפיה ורקע חברתי שמגדירות את יכולתו של אדם לרכוש השכלה איכותית.

הרעיון שניתן ללמוד תואר ולרכוש זהות מקצועית לחיים לא תאם את המציאות עוד לפני המשבר הנוכחי. השינויים המהירים בעולם דורשים עדכון וגיוון של המיומנויות והעיסוקים, וכך נפתח פער יכולות משמעותי בין מה שמציעים התארים לבין מה שדורש עולם העבודה.

ויותר מזה. למרות הטכנולוגיה, התארים נשארו אנלוגיים. זה כמה שנים שאנחנו רואים ניסיונות לחדש בתחום ההשכלה - לדוגמה קורסים פתוחים ברשת (הידועים בשם MOOC) - אבל עדיין לא ראינו מעבר למודל השכלה פתוח, שמאפשר ללמוד בכלים שונים, בתקופות שונות, אצל מומחים שונים. האקדמיה ממשיכה להגן על מערכת התארים המסורתית בקמפוס הפיזי.

משבר הקורונה מסמן לנו הזדמנות לטפל בבעיות הקיימות במערכת ההשכלה הגבוהה. המודל הבינרי של השכלה - פנים אל פנים או ברשת - לא יתפוס בעולם החדש. סטודנטים צריכים לחוות למידה שמותאמת לעתיד שבתוכו הם יחיו ויעבדו. בעולם שבו אין תשובות נכונות, למידה לא יכולה להתבסס על מרצה שמעביר ידע ושורות של תלמידים פסיביים רושמים אותו במחברת או בנייד ואז מוכיחים שהם זוכרים אותו במבחן. בעידן החדש תצטרך מערכת ההשכלה הגבוהה לתת מענה לדרישות חדשות:

לייצר אקו-סיסטם שלם של למידה, שמותאם לעולם משולב למידה פיזית ודיגיטלית אבל כולל לא רק את השיעורים אלא גם את כל מה שנדרש לחוויית הלמידה: חדרי למידה, גישה לחומרים ועזרים, מפגשים אישיים, קבוצתיים וכיתתיים ואפילו התייחסות למערכת החברתית של הקמפוס הפיזי.

ללמוד אחד מהשני וביחד כי בעולם החדש אנחנו כמעט אף פעם לא יודעים כל מה שצריך לדעת ולכן צריך ללמוד גם להגיע אל מי שיודע או אל מי שאיתו אפשר ללמוד. הלמידה החדשה צריכה לעזור לנו לחוות עשייה משותפת מסוגים שונים וגם ללמוד לזהות ולרתום את האנשים שאיתם אנחנו יכולים ללמוד יחד. האקדמיה החדשה צריכה לעזור לנו להבין מתי להפריד בין למידה אישית ללמידה בחברותא ולהכין אותנו לעולם של עשייה בקהילות של אנשים מסוגים שונים.

לנהל את הזמנים ללמידה, כי אנחנו לא יכולים יותר להסתמך על זה שמישהו אחר יגדיר לנו את המסגרת. מערכות השכלה בעולם החדש צריכות לעזור לנו להתנהל בלמידה שהיא גם א-סינכרונית, כל אחד בזמנו, וגם סינכרונית, כולנו ביחד בשעת מפגש. זה אומר בין השאר פיצול של הלמידה לאישית ועצמאית, עצמאית בקבוצות קטנות וכיתתית מונחית. וזה כנראה אומר גם פיתוח של כלי למידה חדשים שיעזרו לנו לנהל את הלמידה על כל צורותיה.

לגוון את מקורות הלמידה, שכן עבר הזמן שבו כל הידע ישב אצל המרצה ובספרים. ההשכלה הגבוהה של העידן החדש צריכה לאפשר ללומד ללמוד ממגוון מקורות, גורמים, צורות וגם על פני תקופות ארוכות. מקורות כאלה יכולים להיות קורסים ברשת, תוך כדי עבודה, בלוגים, פודקאסטים, קבוצות דיון, מפגשים עם אנשים. במקום להכתיב את המקור ללמידה, נרצה אקדמיה שאוצרת עבורנו את איכות הלמידה, עוזרת לנו להבחין בין מידע, ידע ודעה, לבדוק, לחקור וללמוד מהמקורות הנכונים ביותר לכל זמן ונושא.

להכיר במסלולים פתוחים . אנחנו מסתמכים היום על תארים פורמליים ותעודות הסמכה כדי לסמן למידה. אבל זה לא תואם את העובדה שהלמידה לא נובעת רק מהקורסים באוניברסיטה. יותר מכך, אפילו אם אנחנו לומדים לתואר פורמלי, אין סיבה שהלמידה תוגבל למרצים בפקולטה שבה אנחנו רשומים. צריך לפתוח את ההגדרות של מסלולי ההכשרה, הלמידה וגם ההסמכה. וכן, אפשר לצפות שהשכלה גבוהה תתפתח מבעלות לאוצרות של למידה ברמה גבוהה, שתדע לספק לנו את חותמת האיכות בדמות תואר או אקרדיטציה ואפילו תעזור לנו לסמן את איכות החומרים בלי להגביל אותנו למוסד יחיד. אבל אנחנו צריכים ללמוד להכיר בהסמכה שנובעת מאוצרות למידה מסוג אחר.

בוגרי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל הם דוגמה לכך. שוק התעסוקה מכיר באיכות ההכשרה והניסיון של המשרתים ומקביל אותם למדרגים מסוימים של תעודות אקדמיות. וכך אנחנו רואים בוגרי יחידות טכנולוגיות נקלטים בתעשיית ההייטק בלא דרישה לתואר בהנדסה. דוגמאות דומות אנחנו רואים בחלק מהמערכות שמסיבות אקדמאים במקצועות לא הנדסיים ומסיבות אותם לתפקידים בהייטק או במערכות שמסיבות אנשי צבא והייטק להוראה.

למדוד אחרת, לא דרך בחינות, אלא כמו שהשוק מתגמל - על היכולת להתקדם, להתפתח, להשיג מטרות אישיות וקבוצתיות. הדרך לעולם העבודה לא עוברת ביכולת לשחזר משהו שמישהו לימד אותנו אלא ביכולת לעשות משהו עם מה שלמדנו. זה אתגר מורכב אבל הכרחי במיוחד מאחר שהוא משולב במוטיבציה ללמידה. המוטיבציה הזאת כבר לא יכולה להישען על קבלת 100 במבחן, אלא על התפתחות מתמדת ביחס ליעדים אישיים.

לעצב השכלה הוליסטית, בעולם שבו הידע מתיישן, ומקצועות ותעשיות משתנים, החיבור בין השכלה לעולמות העבודה עובר במיומנויות, בהיכרות ובהבנה של עולמות רחבים, בתכנים מעודכנים שמתאימים לקצב המהיר. היברידזציה של מקצועות, כך מכונה התופעה שבמסגרתה שוק העבודה דורש אנשים "עגולים" יותר, עם אוסף יכולות וניסיון במגוון דיסציפלינות. בחלק מהאוניברסיטאות כבר רואים את זה במסלולי לימוד חדשים שנוצרו לרוחב כמה פקולטות. אבל זה לא מספיק ולא עונה על הצורך להגמיש את הלמידה כך שנוכל לייצר בסיסים חדשים של "קרוא וכתוב" לעולם החדש והשכלה חוצת פקולטות מסורתיות.

ללמוד כיצד ללמוד ככלי לחיים - זאת כנראה המטרה העליונה של השכלה גבוהה בעולם החדש. זה כולל את היכולת לאתר מקורות, מובילי דעה, לפנות זמן ותשומת לב להתפתחות בחזית הידע, ליזום ולשאול - והכל בקצב, במקום ובכלים המתאימים, כל הזמן, כדי להישאר רלוונטיים.

בשנים הקרובות נגלה עוד צרכים של השכלה בעולם משתנה. ואם להיות הוגנים, התהליך הזה לא תלוי רק באקדמיה. התעשייה משתמשת כבר שנים רבות בתארים כמערכת של הסמכה וסינון, כזו שמגדירה את הזהות המקצועית, עולמות התוכן ואפילו האיכות של המועמדים. אנחנו יודעים כבר תקופה שכיום יש הרבה יותר השפעה לפוטנציאל המתקבל מניסיון ויכולות מוכחים מאשר לתואר. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים למדוד ולהסמיך יכולות ואין לנו דרך למיין באמצעותן, ולכן אנחנו עדיין נסמכים על קורות החיים הקלאסיים של השכלה. עד שנפצח את זה, כדאי לכל מי שלומד עכשיו דרך הזום להרחיב את הלמידה בכלים עצמאיים למה שבאמת חשוב, כדי להיות רלוונטיים לשוק התעסוקה ביום שאחרי הקורונה.

הכותבת היא יועצת אסטרטגית, חוקרת ומרצה בעולם העבודה העתידי 

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Abir Sultan, AP

נתניהו: הליכוד יצביע נגד בחירות ובעד אחדות

רה"מ מסר הצהרה מיוחדת בפתח ישיבת סיעת הליכוד בנושא הבחירות ● ההודעה של נתניהו נמסרה לאחר שבכחול לבן הודיעו כי בכוונתם לקדם חבילת חוקים בנושא דת ומדינה כבר ביום רביעי הקרוב, וכשעל הפרק האפשרות להצביע בעד הפלת הממשלה

כספומט שנפגע מהירי בצפון / צילום: מרכז מוסאוא

האלימות בחברה הערבית מגיעה לבנקים: שורת תקריות ירי לסניפים בצפון

לפי הערכות, מדובר בפעולות של ארגוני פשע במטרה לסחוט "דמי חסות" ● בשבת נפצעה מירי אישה במע'אר שעמדה ליד כספומט ● ח"כ ג'אבר עסאקלה: "המשטרה פועלת להגן על הבנקים אבל לא על סתם אזרחים ערבים"

מחשוב קוונטי במעבדת מחקר של IBM בציריך / צילום: באדיבות IBM Research

יבמ תספק שרותי הצפנה קוונטית בענן כדי להגן על דאטה מאיומים עתידיים

השירות החדש, שיוצע בענן של החברה IBM Cloud, נועד להגן על מידע מפני התפתחויות טכנולוגיות בתחום הקוונטי, שעשויות לאפשר בעתיד פיצוח ההצפנות הקיימות כיום

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

נעילה שלילית בוול סטריט; הדאו ג'ונס סיכם את החודש הטוב ביותר מאז 1987; מודרנה זינקה ב-20%

מימושים בוול סטריט אחרי הבלאק פריידיי: מדד הנאסד"ק השיל 0.1% ומדד S&P 500 איבד 0.6%, הדאו איבד 0.9% ● ביידן הודיע רשמית על מינויה של ג'נט ילן, נגידת הפד לשעבר, לשרת האוצר ● המסחר באירופה ננעל בירידות ● עסקת הענק של השנה: S&P גלובל רוכשת את HIS Markit ב-44 מיליארד דולר

איציק שמולי/ צילום: שלומי יוסף

עמיר פרץ ואיציק שמולי הודיעו שיצביעו בעד פיזור הכנסת מחר, גם גנץ צפוי לתמוך

שני השרים ממפלגת העבודה הודיעו כי יתמכו בהצעת החוק שיעלה מחר להצבעה במליאה ● "במקום שיתוק מתמשך וחילופי האשמות, עדיף לפזר את הכנסת וללכת כעת לבחירות"

מטרו / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

"יותר פוליטיקה מתכנון, יותר נזק מתועלת": מחאת ראשי הערים נגד המטרו

ראשי הערים שבתחומן יעבור המטרו מותחים ביקורת חריפה גם על הליכי התכנון הלא משתפים, וגם על התוואי המתוכנן, שלדבריהם מפספס מקומות חשובים • נת"ע: היו מאות פגישות עם נציגי הרשויות

המפקח על הבנקים יאיר אבידן / צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח על הבנקים על דחיית החזר ההלוואות: "מקווים שיהיה כבר חיסון וללקוחות תהיה הזדמנות להשתקם"

המפקח על הבנקים יאיר אבידן אומר כי המתווה החדש לדחיית החזרי הלוואות מתמקד בהעלאת הוודאות, ומסתכל מעבר לתקופה שבמהלכה יסתיים המשבר בטווח הזמן המרבי ● בראיון לגלובס הוא מספר כי הדחייה לא מסכנת את יציבות הבנקים וחשובה לעתידם של לקוחות

מסכים במנהטן. לפי אחד התרחישים, בעתיד נוצף עוד יותר במסכים עם תכנים פרסומיים / צילום: Associated Press, John Minchillo

הקרב על תשומת הלב: 4 תרחישים משרטטים איך ישתלבו המסכים בחיינו

ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום התקשורת יצרו שדה קרב חדש: מי ישלוט בתכנים שנצפה בהם, ובאופן שבו נעשה זאת ● דוח חדש משרטט ארבעה תרחישים אפשריים לחיים עם המסכים, ומכולם עולה סוגיה מהותית נוספת: מי יחזיק במידע שלנו, אנחנו או חברות הטכנולוגיה

מאיר שמיר / צילום: איל יצהר

רכבת ההנפקות דוהרת: מניף תגייס 200 מיליון שקל לפי שווי של עד 600 מיליון שקל

חבראת האשראי החוץ-בנקאי של מאיר שמיר מייעדת חלק מסכום הגיוס לפירעון חובותיה לבעלי המניות, מבטח שמיר ודיסקונט קפיטל, "בגין תשואת הסיכון"

רמי דרור / צילום: תמר מצפי

הלמן אלדובי מציג גידול ניכר בהכנסות וברווח, כשהשוק ממתין להחלטה על להצעות לרכישה

בית ההשקעות שבניהול רמי דרור לא שופך אור חדש על גורל ההצעות לרכישתו מצד אלטשולר שחם גמל, הפניקס וקרן בריטית ● בינתיים: מתחילת השנה עבר בית ההשקעות לרווח של כ-5 מיליון שקל

אח מבוערת. לצד ההשפעות הבריאותיות, הקמינים מובילים גם לפליטת גזי חממה / צילום: Shutterstock

איך לחמם את הבית בלי להזיק לסביבה (ולמה קמין זו לא תשובה טובה)

רק ל-5% מהישראלים יש קמיני עץ בבית, אך אלה תורמים לעשירית מפליטת המזהמים בארץ בחורף ● בזמן שניתן להחליפם ברדיאטורים ומזגנים בדירוג אנרגטי גבוה, מספר רשויות מקומיות הגישו למשרד הפנים חוקי עזר בנושא, אך המשרד להגנת הסביבה בולם את קידומם

מנהל המכון הביולוגי פרופ' שמואל שפירא / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון, יח"צ

ראש המכון הביולוגי: "אין לנו רוח גבית חזקה, בארץ נותנים כבוד לחברות ששפתן אנגלית"

הצטיידות המדינה בחיסונים של חברות כמו פייזר ומודרנה עוררו היום תגובה ביקורתית מראש המכון הביולוגי: "הייתי רוצה, למרות שאנחנו דוברי עברית, עדיין לקבל את התמיכה" ● האחראי על החיסונים במשרד הבריאות דווקא החמיא לתוצאות שהתקבלו מהמכון הביולוגי עד כה ואמר: "מדובר בנתונים מרשימים מאוד"

קונים בקניון איילון, שנפתח בסוף השבוע / צילום: ראובן קסטרו - וואלה! News

אחרי הביקורת על פיילוט הקניונים: הממשלה משנה את ההנחיות

קבינט הקורונה קבע כי התפוסה המרבית בקניון תשתנה מיחס של אדם ל-7 מ"ר לאדם ל-15 מ"ר

עמדת בדיקה בשדה התעופה רמון / צילום: סופיה ישראל

מי מממן את הבדיקות המהירות בכניסה לאיים הירוקים? ובכן, לא היה קל לגלות

ניסינו לבדוק מי מממן את עמדות הבדיקה המהירה שהוצבו בכניסה לאילת וים המלח במסגרת חוק איי התיירות ● וגם: מנשה (גוגי) זילכה מונה לתפקיד מנכ"ל רני צים מרכזי קניות ● השיחה

מאיר אריאל ז"ל / צילום: יוטיוב, לילה גוב

למי שייך הביטוי "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה"?

בתו של הזמר מאיר אריאל ז"ל, תובעת פיצוי של 100 אלף שקל משותפות נדל"ן, שעשתה שימוש בביטוי בתור סלוגן שיווקי על הפרת זכויות יוצרים ● השותפות: ביטוי יהודי עתיק

אוטובוס חוצה כביש מוצף ליד באר מילכה. ההצעה היא להקים אתרי ויסות / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהיעדר רגולטור אחראי: מינהל התכנון מציע תוכניות חדשות להתמודדות עם שיטפונות

לגלובס נודע כי במינהל מציעים הקמת אגני ניקוז ש”יתפסו” את מי הגשמים בשטחים הפתוחים ● כיום ניהול ההתמודדות עם שיטפונות והצפות מבוזר בין ידיים רבות עם אינטרסים שונים

דניאל פלד, מייסד שותף של אורבס / צילום: יח"צ

הסכסוך בין מייסדי מיזם הבלוקצ'יין Zen הגיע לבית המשפט בתל אביב

אמנון דפני תובע את שותפיו לשעבר דניאל פלד ואוהד עשור בסכום של 3 מיליון שקל, בטענה כי נישלו אותו מזכויותיו בחברת זנט יישומים מבוזרים, שהייתה אחראית על המיזם

המגן צילום: מסך

משרד הבריאות: פיתוח אפליקציית מגן הופסק

סגן ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר אודי קלינר אמר בוועדת חוץ וביטחון כי "היישומון לא נתן את מה שרצינו, לא מבחינת מספר המשתמשים, ולא מבחינת מספר האנשים שנכנסו לבידוד" ● משרד הבריאות מתכוון לעבור לשימוש באפליקציית רמזור

מטוסים חונים בנתב"ג / צילום: יואב יערי

מסתמן: חברות התעופה יידרשו להשיב לצרכנים כספים על טיסות שבוטלו תוך 30 ימים

זאת במקום 90 יום כפי שקובע החוק כיום ● השינוי בחוק יעלה לאישור בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, בציפייה שייכנס לתוקף כבר בשבוע הבא

חנות מקס סטוק בבני ברק / צילום: שני מוזס

הפרשנות היצירתית והרפיסות הממשלתית שסידרו למקס סטוק את הרבעון

הדוחות הרבעוניים שמפרסמת החברה מוכיחים שמשבר הקורונה הוא גם הזדמנות עסקית ומצדיקים את המחיר ששילמה עליה אייפקס ● מתחת לרדאר החברה המשיכה לפעול תחת הגדרה מעורפלת של מפעל חיוני והרחיבה את סל המוצרים שלה