אלי רוזנברג (בעיגול) ומטוס אל על בשדה התעופה בן גוריון / צילום: פרטי, יואב יערי
ערב החג ובגיל 26 בלבד הפך אלי רוזנברג לבעלים של אל על. אלא שבמצבה של חברת התעופה, אין לו אפילו רגע אחד של חסד.
רוזנברג השקיע כ-100 מיליון דולר בהנפקת חברת התעופה הישראלית ורכש כ-43% מהמניות, אבל גם לו וגם לאביו (איש העסקים האמריקאי קני רוזנברג) ברור שמדובר בסכום שלא בהכרח יספק כדי לשקם את החברה והאתגר הראשון שלה הוא אתגר מימוני.
לאחר גיוס הון כולל של 150 מיליון דולר אל על צפויה לגייס חוב בהיקף של 250 מיליון דולר נוספים (לפי ההסכם עם המדינה) כאשר עד כה החברה לא הצליחה לקבל הסכמה מבנקים מממנים.
במקביל, בעורפו נושף ה-1 באוקטובר, המועד שבו לפי החוק צריכה אל על להשיב לרוכשי הכרטיסים כמיליארד שקל על טיסות שבוטלו.
בחזית הנוסעים מחכה אתגר נוסף ומרכזי - להשיב את אמון הנוסעים שנפגע. מאז פרוץ הקורונה בחודש מרץ, החברה לא העניקה שירות, והסתפקה במענה אוטומטי לפונים לפיו הם יטופלו כשהחברה תשוב לפעול. זאת בשעה שחברות התעופה הזרות וישראייר המשיכו להציע טיסות לקהל הישראלי.
אל על צריכה כעת לתקן את העוול השירותי הזה ולהבין שהזירה התחרותית שביום שאחרי הקורונה תהיה מאתגרת יותר מזו שלפני כן, בעיקר כאשר חברות התעופה של איחוד האמירויות צפויות להיכנס לשוק הישראלי ולהתחרות בצורה אגרסיבית על טיסות גם למזרח הרחוק.
חזית נוספת שמחכה לבעל השליטה החדש היא היחסים עם העובדים. ועד הטייסים מצוי במחלוקת מול ההנהלה וממתין להכרעת בית הדין בנוגע להסכם הקיבוצי שנחתם על ידי ההסתדרות לטענתם "מעל ראשם".
הנהלת אל על חתמה על הסכמים עם ארבעת הוועדים המייצגים את הסקטורים השונים של עובדיה כחלק מהליך התייעלות, שהוא תנאי לסיוע במתווה שאישרה הממשלה. התייעלות זו תכלול פיטורים של כשליש מעובדי החברה שמספרה עומד על כ-6,300. אל על הודיעה כי תחדש טיסותיה בהדרגה מה-21.9 ובתוך כך עדכנה כי היא מאריכה את החל"ת לעובדים עד לסוף אוקטובר. משימה קריטית לבעל השליטה החדש הוא לשקם את היחסים עם הטייסים לכדי אמון הדדי ונטול שביתות ושיבושים בלוח הטיסות ולסחוף אחריו את כלל העובדים שכבר חצי שנה יושבים בבית.