גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

העיוות ההיסטורי בבחירות בארה"ב: מדוע קול מקליפורניה שווה רבע מקול מוויומינג

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ קיבל 3 מיליון קולות פחות מהמתחרה הילארי קלינטון בבחירות 2016, אבל זה לא הפריע לו לנצח ● איך נולדה שיטת הבחירות האמריקאית, איך הגזענות קשורה לכך ואיך היא תשפיע על המערכה הקרובה

דונלד טראמפ נואם בעצרת תומכים במנהטן לאחר שזכה בבחירות ב-2016 / צילום: Mike Segar, רויטרס
דונלד טראמפ נואם בעצרת תומכים במנהטן לאחר שזכה בבחירות ב-2016 / צילום: Mike Segar, רויטרס

המתעניינים בבחירות הקרבות בארה"ב לבטח שמעו לא אחת את הביטוי ה"מדינות המתנדנדות" ועל כך שבמדינות אלו יוכרע המירוץ. אך איך זה בדיוק עובד? למה הקול של מצביע פוטינציאלי במדינת וויומינג "שווה" יותר מפי 4 מקולו של מצביע פוטנציאלי בקליפורניה? ואיך העבדות והגזענות המושרשת בדרום בימים של טרום תנועת שוויון הזכויות שיחקה תפקיד כה קריטי בעיוות הדמוקרטיה האמריקאית ככל שהדברים נוגעים לבחירות לנשיאות?

לאחר שנים של מאבק קשה באוקטובר 1781 הנחיל צבא הקולוניות המורדות, בסיוע הצרפתים, תבוסה ניצחת לצבא האנגלי בשדה קרב הסמוך לעיירה יורקטוון שבוורג'יניה. שש שנים לאחר הניצחון התאספו נציגים מ-13 הקולוניות בפילדלפיה לכתוב את התוכנית לאירגון וניהול הישות החדשה. הכינוס אשר לימים כונה "האסיפה הקונסטיטוציונית" ייצר את החוקה האמריקאית והניח את היסודות למדינה החדשה - הדמוקרטיה הראשונה בעולם המודרני.

בראש הזרוע הביצועית של איחוד הקולוניות, "המדינות המאוחדות של אמריקה", נקבע כי יעמוד נשיא. אך איך יבחר אותו נשיא? בעולם של מלכים ואצולה לא היו לנציגי הקולוניות תקדימים של ממש. קבוצה אחת ביקשה כי הנשיא יבחר על ידי הציבור בכללותו, לעומתה קבוצה אחרת, אשר ביסודה האמינה בדמוקרטיה ייצוגית, ביקשה כי הקונגרס יבחר את הנשיא.

לכל צד היו טיעונים חזקים. בחירה על ידי הקונגרס תפתח פתח לשחיתות שילטונית ודילים בין חברי הקונגרס באופן שיעוות את רצון הציבור, טענו הראשונים. הקבוצה השניה התנגדה בתוקף. לא ראוי ולא מעשי יהיה להניח את בחירתו של הנושא בתפקיד חשוב זה בידי קהילות של איכרים חסרי כל השכלה בסיסית, המשוללים כל מערכת תיקשורת של ממש, כפי שהיו הדברים במאה ה-18, והמפוזרים על פני אלפי קילומטרים. הוויכוח נמשך חודשים, וכאשר הושגה הפשרה היו הצירים עייפים ומותשים בכדי לא להסכים. בלב הפשרה הרעיון כי יבחר מעין "קונגרס חד פעמי", אשר נציגיו, שיבחרו על ידי הציבור למשימה זו בלבד, יבחרו את הנשיא. כך נולד הגוף המכונה עד היום ה"מועצה הבוחרת" (The Electoral College).

עיוות המועצה הבוחרת

בגוף האמור כך נקבע, יהיו לכל המדינות נציגים כמספר חברי הבית התחתון והסנט במצורף. כאן כבר נקבע היתרון הראשון למדינות הקטנות. אם למשל היום יש למדינת וויומינג שני חברי סנט (לכל מדינה שני חברי סינט) וחבר קונגרס אחד (נקבע לפי גודלה היחסי של אוכלוסיית המדינה) יש לה שלושה נציגים ב"מועצה הבוחרת". הואיל ובוויומינג בשנת 2020 כ-230,230 רשומים בפנקס הבוחרים הרי שלכל כ-76,500 מצביעים בוויומינג נציג אחד במועצה הבוחרת. בקליפורניה לעומת זאת כ-21 מיליון רשומים בפנקס הבוחרים ולה 55 נציגים במועצה הבוחרת, או נציג אחד לכל 382 אלף בוחרים. כלומר, אם הייתה שיטה של בחירה ישירה, משקל בוחרי וייומינג היה קטן בהרבה ממשקלם היום (שהוא כאמור 3 מתוך 538).

אך העיוות הזה, שהוא קיצוני במיוחד בדוגמה שלעיל, היה הקטן מבין העיוותים. בעת שנכתבה החוקה בערך 40% מהתושבים במדינות הדרום היו עבדים שחורים להם כמובן לא ניתנה זכות הבחירה, בוורג'יניה מספרם הגיע אף לכ-60%. אך כאשר הדברים הגיעו למספר הנציגים בקונגרס המשלחות מהדרום דרשו להכלילם במנין האוכלוסייה, זו שקבעה את מספר חברי בית הנבחרים להם זכאים המדינות. לאחר דיונים הושגה פשרה גם בעניין זה, עבד יחשב כשלוש חמישיות אדם לצורך ספירת מספר התושבים וקביעת גודל הנציגות בבית הנבחרים. כך קיבלו מדינות הדרום גם "בונוס" משמעותי של נציגים במועצה הבוחרת אף שהעבדים עצמם היו כמובן משוללי זכות הצבעה, וכך נותרו פני הדברים עד ל-1965 לפחות.

שיטת הבחירות הזו עוד תשוב ותזרע הרס על זכויות האזרחים השחורים בשנים הבאות. לאחר ניצחון הצפון במלחמת האזרחים בשנת 1865 הוצבו צבאות הממשלה הפדרלית במדינות הדרום לפקח על בנייתן מחדש ברוח שוויון בין שחורים ולבנים. אך בבחירות ב-1876 נפל דבר. הנציג הדמוקרטי זכה ברוב קולות הבוחרים אך מחלוקת עזה התעוררה ביחס להצבעה של צירים מפלורידה במועצה הבוחרת.

בהסכם הפשרה שנערך בשנת 1877 הוסכם כי המועמד הרפובליקני יהפוך לנשיא, אך בתמורה כל יחידות הצבא המוצבות במדינות הדרום יסוגו, מה שהביא במהרה לחקיקה נמרצת של חוקי אפליה וגזע. כך נוצרה בדרום מערכת גזענית מקיפה שכונתה "ג'ים קראו" (על שם דמות פיקטיבית מלגלגת), שביסודה בין השאר מניעת זכות ההצבעה משחורים בדרכים ובטכניקות שונות ומשונות. כך, למשל, בשנת 1900 בלואיזיאנה היו רק 5,320 בעלי זכות בחירה שחורים בפנקס הבוחרים, אף שהשחורים היוו רוב מכ-1.4 מיליון תושבי המדינה. חוקים אלו לא תוקנו אלא בשנת 1965 כשחוקק חוק "זכות ההצבעה" בשנות המאבק לזכויות האזרח.

חיש מהר נעלמה הכוונה כי ה"מועצה הבוחרת" תבחר את הנשיא באופן עצמאי, ועם השנים נקבע בחוקי המדינות השונות כי הנציגים הנבחרים למועצה חייבים להצביע בעד המתמודד לנשיאות שקיבל את הרוב הקולות במדינה. השיטה הפכה איפוא לדרך לתת עדיפות לקולות במדינות הקטנות והמתנדנדות.

טראמפ ובוש הפסידו בקולות העם, וניצחו במועצה

מאז יסוד הרפובליקה, חמישה נשיאים נבחרו בזכות רוב ב"מועצה הבוחרת", אף שהפסידו למתחרה במספר הקולות בכללותו. יתרה מזו, שניים משלושת הנשיאים שנבחרו במאה הזו זכו בתפקיד אף שקיבלו פחות מקולות הבוחרים מאשר המתחרה. הנשיא בוש בבחירות 2000 זכה בנשיאות בזכות יתרון של 500 קולות בפלורידה אף שיריבו זכה בכ-500 אלף, או כחצי אחוז, יותר מקולות הבוחרים בכלל ארה"ב. הנשיא דונלד טראמפ הגדיל לעשות וזכה בבחירות 2016, אף שבאותם בחירות קיבלה הילארי קלינטון כמעט 3 מיליון קולות, כמעט 2% מהמצביעים, יותר ממנו.

במועצה הבוחרת כיום 538 נציגים, מכאן שסך של 270 נדרשים כדי לזכות בנשיאות. אף שקיבל כ-3 מיליון קולות פחות מאשר מיריבתו, במועצה זכה טראמפ ב-304 קולות לעומת 227 בלבד שקיבלה קלינטון, והנשיאות נפלה בחיקו בזכות פחות מ-80 אלף מצביעים (פחות מעשירית האחוז של כלל המצביעים בפועל ב-2016) במדינות הצפון-מרכז. רוב של כ-10.5 אלף מצביעים במדינת מישיגן, מתוך 4.5 מיליון מצביעים, העניק לו את 16 הנציגים של המדינה. רוב של כ-23 אלף מצביעים מתוך כ-2.7 מיליון המצביעים במדינת וויסקונסין שהביא למחנהו את 10 נציגי המדינה ו-20 נציגי פילדלפיה במועצה הנבחרת הצביעו לטראמפ בזכות יתרון של 44 אלף קולות מתוך 6 מיליון המצביעים במדינה. נדמה כי בבחירות ב-2016 השיטה הגיעה לאבסורדיותה האולטימטיבית.

בשנות השבעים של המאה שעברה נעשה ניסיון דו-מפלגתי לבטל את המועצה הבוחרת ולשנות את החוקה כך שהנשיא ייבחר בבחירה ישירה על ידי כלל הבוחרים. ההצעה קבעה כי במקרה של יותר משני מועמדים, אם אף אחד מהם לא זכה בלפחות 40% מהקולות יערך סיבוב שני בין שני בעלי התוצאות הגבוהות, בדומה לשיטה בצרפת. החוק עבר את בית הנבחרים ברוב דו-מפלגתי של 339 כנגד 70. מאחר ומדובר בתיקון לחוקה היה נדרש לחוק בסנט רוב של 67 מתוך מאה חברי הסנט. חרף תמיכתו השקטה של הנשיא ניקסון, זכתה ההצעה ברוב של 54 קולות בעד כנגד 36 שהתנגדו. נציגי מדינות הדרום והמדינות הקטנות, משתי המפלגות, מנעו את התיקון.

המדינות "המתנדנדות" יכריעו גם הפעם

בעוד פחות מ-45 יום ילכו הבוחרים בארה"ב לקלפי, ומפת האלוקטורים אינה נראית הפעם כה מבטיחה לנשיא טראמפ. כדי לשוב ולזכות הנשיא יכול להרשות לעצמו להפסיד רק 34 נציגים. המועמד הדמוקרטי לעומת זאת חייב לנצח בכל המדינות שבה ניצחה המועמדת הדמוקרטית ב-2016 ובנוסף במדינות נוספות אשר יביאו לו עוד 43 קולות נוספים במועצה הבוחרת. מבט על תמונת המצב כפי שהיא נראית כיום מצביעה כי זו בהחלט משימה אפשרית.

על פי האתר "רייל קליר פוליטיקס" המרכז ומחשב ממוצעים של כל הסקרים המתפרסמים, לנשיא כיום מובטחים 115 נציגים ולמתחרה הדמוקרטי 212. היתרה, בסך 211 נציגים במועצה הבוחרת, נמצאת במדינות "מתנדנדות".

לפי תמונת מצב זו על המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן לאסוף 58 נציגים בלבד מתוך 211 המתנדנדים בכדי לזכות. והקומבינציות האפשריות להגיע למספר זה רבות, שכן הוא מוביל בסקרים ב-10 מתוך 13 המדינות האלו. בין האפשרויות הפשוטות יותר הוא ניצחון בכל המדינות בהם ניצחו הדמוקרטים ב-2016 וכן להפוך ולזכות במישגן, אותה הפסידה קלינטון בכ-0.23% ובה מוביל כעת ביידן על פי הסקרים של החודש האחרון בכ-6.5% בממוצע. וכן להפוך את וויסקונסין, אותה ניצח טראמפ בכ-0.77% ובסקרי החודש האחרון ביידן מוביל בה ב-6.3% בממוצע. ובתוספת פנסילבניה אותה ניצח טראמפ ברוב של 0.71% ובה מוביל ביידן בחודש האחרון ברוב ממוצע של 4.3%. אם לא יצליח ביידן בכל שלוש המדינות האלו, אפשרויות נוספות הן אריזונה עם 11 נציגיה אותה ניצח טראמפ ב-3.5% ואשר על פי סקרי החודש האחרון מוביל בה ביידן ב-4.8%. גם במשחק המתנדנדת הקלאסית, הפרס הגדול מכולם, פלורידה, על 29 נציגיה. מדינה אותה ניצח טראמפ ב-1.2% ואשר על פי הסקרים האחרונים מתנהלת בה מערכה צמודה שבה מוביל ביידן בממוצע של 1.2%. גם צפון קרוליינה ואוהיו, ומספר מדינות קטנות יותר הינן במשחק. אפילו ג'ורג'יה וטקסס, שתי מדינות עם מסורת של הצבעה למועמד הרפובליקני, אינן בכיסו של טראמפ.

כולם זוכרים את הפיאסקו של הסקרים ב-2016, ומטבע הדברים האמון במוסד כולו התערער, ועדיין חשוב לציין כי ב-12 לספטמבר 2016 הובילה קלינטון על טראמפ בממוצעים הכלל ארציים ב-2% לאחר התדרדרות שנמשכה במשך כל אוגוסט, בהשוואה לאותו תאריך כיום מוביל ביידן ב-7.5% וכמעט ללא שינוי במהלך כל החודש וחצי האחרונים.

הבחירות אינן מחר, דברים יכולים להשתנות וגם סקרים יכולים לטעות, אך כשזה מגיע לדעות המגובות בכסף, קרי הימורים, ביידן מוביל בממוצע של 7% על הנשיא. דבר אחד ניתן להניח בבטחה, אם שוב יזכה בנשיאות מועמד שיפסיד במספר הקולות ליריבו, הלחצים לשנות את השיטה, שנבנתה לפני כ-250 שנה בעולם כה שונה, יתעצמו עד מאוד.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקאסט KanAmerica.Com. בטוויטר: chanansteinhart

עוד כתבות

אבי שבתאי, מנכ''ל רמון ספייס / צילום: רמון ספייס

בונה את התשתית לחוות שרתים בחלל: החברה הישראלית שגייסה 124 מיליון דולר

חברת החלל הישראלית רמון ספייס השלימה סבב גיוס בהיקף של 124 מיליון דולר בהובלת קרן PSG ובהשתתפות ענקית השבבים מיקרון והפניקס ● החברה, המפתחת תשתיות מחשוב ללוויינים, מעסיקה כ-130 עובדים ומתכננת להכפיל את מצבת כוח האדם שלה ● המנכ"ל אבי שבתאי: "אנחנו נמצאים בתקופה של מהפכה בתעשיית החלל"

נשיא ברזיל, לואיז אינסיו דה סילבה / צילום: Associated Press, Bruna Prado

הנשיא מרבה להתבטא נגד ישראל, אך הצבא קונה מאלביט מל"טים

נשיא ברזיל מזוהה מאוד עם המנהיגים בעולם שמתנגדים לממשלה בישראל, ואף השווה אותה לפני כשנתיים למשטר הנאצי בגרמניה, אך נראה כי הוא מתגבר על סלידתו מישראל כאשר הוא זקוק למל"טים ● כך, הגיע אתמול לבן גוריון מטוס מטען של חיל האוויר הברזילאי, שרכש מאלביט מלט"ים מתקדמים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית קלה בתל אביב; אלביט זינקה וחזרה למקום השלישי בשווי השוק בבורסה

לאחר יום מסחר תנודתי בצל עונת הדוחות, המדדים המובילים ננעלו בעלייה קלה וביציבות ● סקטור הנפט והגז ומניות המזון הובילו את העליות, בעוד הקלינטק והביומד הכבידו ● דנאל בלטה בירוק לאחר שדיווחה על עסקת ענק לרכישת חברות סיעוד ● לאומי הציג רווח רבעוני של 3 מיליארד שקל ויחלק 1.5 מיליארד שקל לבעלי המניות ● מזרחי טפחות רשם רווח של 1.37 מיליארד שקל ● שיאים בהכנסות וברווחים לחברות ה-IT חילן ומטריקס ● בשוק המט"ח: הדולר נסחר ביציבות לאחר שהיה אתמול בשיא של שנה

שכר עובדי המדינה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השכר במגזר הציבורי ב-2025: מיהם שיאני השכר והיכן נרשמו הפערים הגדולים ביותר

דוח השכר לשנת 2025 מצביע על שכר ממוצע של כ־18 אלף ש״ח במגזר הציבורי, עם פערים משמעותיים בין גופים, מקצועות ותפקידים ● לצד רוב נשי של כ־70% בקרב העובדים, נשים משתכרות בממוצע 26.2% פחות מגברים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

"עשיתי טעויות חמורות": ג'נסן הואנג שובר שתיקה

הואנג הודיע כי יהיה מוכן לשוב לתפקיד אם הדירקטוריון יבקש זאת, לאחר גל לחצים מצד עובדים, משקיעים ואפילו הנשיא טראמפ ● אלא שלמרות הקריאות הגוברות להחזירו, הדירקטוריון אינו שוקל בשלב זה את חזרתו ● במקביל, הואנג התנצל על קשריו מחוץ לנישואים והודה: "עשיתי טעויות חמורות" ● ההצהרה המלאה בסוף הכתבה

נתב''ג. האוצר יחייב ישראלים שיוצאים מהארץ לשלם מס / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוקלים לעזוב את הארץ? תתכוננו לשלם על זה. היוזמה החדשה של רשות המסים

מהלך חדש של האוצר ורשות המסים יחייב ישראלים העוזבים את הארץ לשלם מס על רווחים שטרם מומשו ● במקביל, ניתוק תושבות ייקבע אך ורק לפי מספר ימי השהייה בישראל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות בהובלת מניות הפיננסים והטכנולוגיה

נאסד"ק השיל 1% ● הירידות העמיקו בתחילה בעקבות דיווח לפיו רשת תקשורת מסווגת המשמשת את הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב ● אחרי התפטרות המנכ"ל ג'נסן הואנג, היום הוא שבר שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות" ● ישראליות: אלביט וסימילרווב זינקו בעקבות הדוחות ● תשואת האג"ח לעשר שנים מעל ל-5%

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

"מקסימום חשיפה": ההמלצה המפתיעה של ענק ההשקעות

על אף הטלטלות בשווקים, בבנק ההשקעות מורגן סטנלי מאמינים שהגיע הזמן להיכנס לנכסי סיכון גלובליים במלוא הכוח, ומאמינים שה-S&P 500 יטפס ביותר מ-15% עד סוף השנה הבאה ● בבנק צופים כי בום ה-AI יחלחל לאזורים נוספים בשוק, ומסמנים סקטור אחד במיוחד

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

כפי שפורסם בגלובס: הכנסות מאגר לוויתן עומדות על 843 מיליון דולר ברבעון

הרחבת יכולת היצוא למצרים והמשך מחירי הגז הגבוהים, הזניקו את הכנסות מאגר לוויתן לשיא של 843 מיליון דולר ברבעון, בעוד המדינה צפויה ליהנות מהכנסות של כ־200 מיליון דולר

ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם / צילום: ap

ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על חברות בנייה שפועלות בהתנחלויות; שר החוץ: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה"

שמונה חברות המעורבות לפי בריטניה בבנייה בהתנחלויות נכנסו לרשימת הסנקציות של הממשלה, הכוללת הקפאת נכסים וכן צעדים נגד מי שממונה כדירקטור באותה חברה ● מדובר בחבילת הסנקציות הראשונה של ממשלת בריטניה במסגרת שינוי המדיניות שלה כלפי ישראל ● שר החוץ גדעון סער בהודעה רשמית: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה, עליהן הודיעה היום ממשלת הלייבור בבריטניה"

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

שיבושים נרחבים בשירותי אפל

שירותים מרכזיים של אפל, בהם iCloud, App Store ו-Apple Pay, חווים שיבושים נרחבים ברחבי העולם, הכוללים קשיי התחברות וגישה לחשבונות ● למרות ריבוי הדיווחים, אפל טרם אישרה את התקלה ועמוד הסטטוס הרשמי שלה מציג את השירותים כתקינים

דונלד טראמפ וג'נסן הואנג / צילום: ap, Alex Brandon

דיווח: חשבונות מסחר הקשורים בנשיא ארה"ב קנו ומכרו מניות אנבידיה

תחקיר CNBC חושף כי חשבונות ההשקעות המקושרים לנשיא ארה"ב ביצעו לפחות 103 עסקאות במניית ענקית השבבים מאז שובו לבית הלבן, בהיקף של עד 97.5 מיליון דולר - חלקן סביב החלטות דרמטיות על ייצוא לסין ואזהרות מודיעין על קשריו של המנכ"ל המודח ג'נסן הואנג ● הבית הלבן: "יועצים עצמאיים מנהלים את התיק ללא מעורבות הנשיא"

חנן פרידמן, מנכ''ל בנק לאומי בסרטון ברשת X / צילום: רשתות חברתיות

מה חשבו הגולשים על הסרטון שפרסם מנכ"ל בנק לאומי?

חנן פרידמן ניסה להסביר את רווחי הבנק ברשת X, ומחצית מהתגובות שקיבל היו שליליות ● עם זאת, לפי הניתוח של סוכנות DABUR, הגולשים מפרגנים לשקיפות

משה בר סימן טוב / צילום: לע''מ

משה בר סימן טוב בשיחת פרישה: "הדבר שלא הספקנו לטפל בו הוא הרשתות החברתיות והמסכים"

משה בר סימן טוב מסכם קדנציה רצופת משברים ומזהיר כי מערכת הבריאות חייבת להיערך לעתיד של חירום מתמשך ● כמו כן, הוא מציין כי יש להתמודד עם השמנת ילדים, עישון והשפעת הרשתות החברתיות, ולהגדיל את ההשקעה הציבורית כדי למנוע העמקת פערים בשירותי הבריאות

120 חברי קונגרס חדשים בתמונה קבוצתית בגבעת הקפיטול / צילום: Reuters, CNP Matt Rourke

בחירות האמצע שינו את מאזן הכוחות בשוק הבריאות: מה כדאי למשקיעים לדעת?

הניצחון הגורף של הדמוקרטים צפוי להשפיע על סדר היום בשוק הבריאות ● מהלחץ להורדת מחירי התרופות ועד ביטול תוכנית הקיצוץ בבתי החולים והחזרת התקציבים למדע - אנליסטים מנתחים מי המרוויחים והמפסידים, ואיך כל זה ישפיע על חברות הביוטק הישראליות

דויטשה בנק / צילום: אסנת פרץ שמש

אוליגרכים וקשר לפרשת מין: ההדלפה שמטלטלת בנק ענק

הדלפת ענק בגרמניה מעלה חשד כי למרות אזהרות, דויטשה בנק המשיך לנהל קשרים פיננסיים עם אוליגרכים רוסים שנמצאים ברשימות סנקציות ופשיעה ● בנוסף, נחשף כי הבנק ניהל בעבור פושע המין ג'פרי אפשטיין כ-600 מיליון אירו בהשקעות "חשודות"

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

העסקה נחשפה בתקשורת, וישיבת הדירקטוריון התפוצצה: מאחורי הקלעים של מכירת ארקיע

שעתיים אחרי שהכריזו על סכסוך עבודה, עובדי ארקיע גילו דרך הפושים שהעסקה למכירת החברה כבר נחתמה – בלי שהתייעצו איתם ● לאחר שיחה שכללה צעקות ודפיקות על השולחן, החל מרוץ למציאת משקיע חלופי, שכלל גם את ישראייר ובלו בירד, ובסופו נבחר רונן אלעד ● כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

ראש השב''כ דוד זיני / צילום: ap, Olivier Fitoussi

זיני עדכן את סולברג: "אין ראיות לתשלום שוחד בחירות בהיקף שישפיע על התוצאות"

ועדת הבחירות המרכזית פרסמה הודעה רשמית, עם חוות דעתו של ראש השב"כ אשר עדכן בחשדות, נכון לשלב זה ● החקירה עודנה מתנהלת ותתמקד גם בהיבטים הביטחוניים ● סולברג הודה לשב"כ ואמר כי הם פעלו "ביושר, במקצועיות ובממלכתיות"

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

למה לאומי מרוויח כל כך הרבה? מנכ"ל הבנק כפי שלא שמעתם

לאחר שבנק לאומי הציג רווח שיא של כ־3 מיליארד שקל ברבעון, המנכ"ל חנן פרידמן פנה לציבור בסרטון חריג והסביר מדוע רווחי הבנקים משרתים, לדבריו, את כלל הישראלים: "מי הם בעלי המניות של הבנק? זה אתם" ● אלא שהדרך שבה הכסף חוזר לציבור מורכבת יותר ● וגם: מה ענה פרידמן לח"כ שמתכוון להגדיל את המס על רווחי היתר של הבנקים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

חברות התוכנה שצמחו למרות השקל החזק, וזו שהרווח שלה זינק בכ-80%

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● רווחי חברות ה-IT מטריקס וחילן הציגו צמיחה דו־ספרתית ברבעון השלישי, על אף אתגרי שערי החליפין ● מנגד, התחזקות השקל דווקא תמכה בתוצאות של מקס סטוק, שרווחיה המריאו בקרוב ל-80%