גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

העיוות ההיסטורי בבחירות בארה"ב: מדוע קול מקליפורניה שווה רבע מקול מוויומינג

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ קיבל 3 מיליון קולות פחות מהמתחרה הילארי קלינטון בבחירות 2016, אבל זה לא הפריע לו לנצח ● איך נולדה שיטת הבחירות האמריקאית, איך הגזענות קשורה לכך ואיך היא תשפיע על המערכה הקרובה

דונלד טראמפ נואם בעצרת תומכים במנהטן לאחר שזכה בבחירות ב-2016 / צילום: Mike Segar, רויטרס
דונלד טראמפ נואם בעצרת תומכים במנהטן לאחר שזכה בבחירות ב-2016 / צילום: Mike Segar, רויטרס

המתעניינים בבחירות הקרבות בארה"ב לבטח שמעו לא אחת את הביטוי ה"מדינות המתנדנדות" ועל כך שבמדינות אלו יוכרע המירוץ. אך איך זה בדיוק עובד? למה הקול של מצביע פוטינציאלי במדינת וויומינג "שווה" יותר מפי 4 מקולו של מצביע פוטנציאלי בקליפורניה? ואיך העבדות והגזענות המושרשת בדרום בימים של טרום תנועת שוויון הזכויות שיחקה תפקיד כה קריטי בעיוות הדמוקרטיה האמריקאית ככל שהדברים נוגעים לבחירות לנשיאות?

לאחר שנים של מאבק קשה באוקטובר 1781 הנחיל צבא הקולוניות המורדות, בסיוע הצרפתים, תבוסה ניצחת לצבא האנגלי בשדה קרב הסמוך לעיירה יורקטוון שבוורג'יניה. שש שנים לאחר הניצחון התאספו נציגים מ-13 הקולוניות בפילדלפיה לכתוב את התוכנית לאירגון וניהול הישות החדשה. הכינוס אשר לימים כונה "האסיפה הקונסטיטוציונית" ייצר את החוקה האמריקאית והניח את היסודות למדינה החדשה - הדמוקרטיה הראשונה בעולם המודרני.

בראש הזרוע הביצועית של איחוד הקולוניות, "המדינות המאוחדות של אמריקה", נקבע כי יעמוד נשיא. אך איך יבחר אותו נשיא? בעולם של מלכים ואצולה לא היו לנציגי הקולוניות תקדימים של ממש. קבוצה אחת ביקשה כי הנשיא יבחר על ידי הציבור בכללותו, לעומתה קבוצה אחרת, אשר ביסודה האמינה בדמוקרטיה ייצוגית, ביקשה כי הקונגרס יבחר את הנשיא.

לכל צד היו טיעונים חזקים. בחירה על ידי הקונגרס תפתח פתח לשחיתות שילטונית ודילים בין חברי הקונגרס באופן שיעוות את רצון הציבור, טענו הראשונים. הקבוצה השניה התנגדה בתוקף. לא ראוי ולא מעשי יהיה להניח את בחירתו של הנושא בתפקיד חשוב זה בידי קהילות של איכרים חסרי כל השכלה בסיסית, המשוללים כל מערכת תיקשורת של ממש, כפי שהיו הדברים במאה ה-18, והמפוזרים על פני אלפי קילומטרים. הוויכוח נמשך חודשים, וכאשר הושגה הפשרה היו הצירים עייפים ומותשים בכדי לא להסכים. בלב הפשרה הרעיון כי יבחר מעין "קונגרס חד פעמי", אשר נציגיו, שיבחרו על ידי הציבור למשימה זו בלבד, יבחרו את הנשיא. כך נולד הגוף המכונה עד היום ה"מועצה הבוחרת" (The Electoral College).

עיוות המועצה הבוחרת

בגוף האמור כך נקבע, יהיו לכל המדינות נציגים כמספר חברי הבית התחתון והסנט במצורף. כאן כבר נקבע היתרון הראשון למדינות הקטנות. אם למשל היום יש למדינת וויומינג שני חברי סנט (לכל מדינה שני חברי סינט) וחבר קונגרס אחד (נקבע לפי גודלה היחסי של אוכלוסיית המדינה) יש לה שלושה נציגים ב"מועצה הבוחרת". הואיל ובוויומינג בשנת 2020 כ-230,230 רשומים בפנקס הבוחרים הרי שלכל כ-76,500 מצביעים בוויומינג נציג אחד במועצה הבוחרת. בקליפורניה לעומת זאת כ-21 מיליון רשומים בפנקס הבוחרים ולה 55 נציגים במועצה הבוחרת, או נציג אחד לכל 382 אלף בוחרים. כלומר, אם הייתה שיטה של בחירה ישירה, משקל בוחרי וייומינג היה קטן בהרבה ממשקלם היום (שהוא כאמור 3 מתוך 538).

אך העיוות הזה, שהוא קיצוני במיוחד בדוגמה שלעיל, היה הקטן מבין העיוותים. בעת שנכתבה החוקה בערך 40% מהתושבים במדינות הדרום היו עבדים שחורים להם כמובן לא ניתנה זכות הבחירה, בוורג'יניה מספרם הגיע אף לכ-60%. אך כאשר הדברים הגיעו למספר הנציגים בקונגרס המשלחות מהדרום דרשו להכלילם במנין האוכלוסייה, זו שקבעה את מספר חברי בית הנבחרים להם זכאים המדינות. לאחר דיונים הושגה פשרה גם בעניין זה, עבד יחשב כשלוש חמישיות אדם לצורך ספירת מספר התושבים וקביעת גודל הנציגות בבית הנבחרים. כך קיבלו מדינות הדרום גם "בונוס" משמעותי של נציגים במועצה הבוחרת אף שהעבדים עצמם היו כמובן משוללי זכות הצבעה, וכך נותרו פני הדברים עד ל-1965 לפחות.

שיטת הבחירות הזו עוד תשוב ותזרע הרס על זכויות האזרחים השחורים בשנים הבאות. לאחר ניצחון הצפון במלחמת האזרחים בשנת 1865 הוצבו צבאות הממשלה הפדרלית במדינות הדרום לפקח על בנייתן מחדש ברוח שוויון בין שחורים ולבנים. אך בבחירות ב-1876 נפל דבר. הנציג הדמוקרטי זכה ברוב קולות הבוחרים אך מחלוקת עזה התעוררה ביחס להצבעה של צירים מפלורידה במועצה הבוחרת.

בהסכם הפשרה שנערך בשנת 1877 הוסכם כי המועמד הרפובליקני יהפוך לנשיא, אך בתמורה כל יחידות הצבא המוצבות במדינות הדרום יסוגו, מה שהביא במהרה לחקיקה נמרצת של חוקי אפליה וגזע. כך נוצרה בדרום מערכת גזענית מקיפה שכונתה "ג'ים קראו" (על שם דמות פיקטיבית מלגלגת), שביסודה בין השאר מניעת זכות ההצבעה משחורים בדרכים ובטכניקות שונות ומשונות. כך, למשל, בשנת 1900 בלואיזיאנה היו רק 5,320 בעלי זכות בחירה שחורים בפנקס הבוחרים, אף שהשחורים היוו רוב מכ-1.4 מיליון תושבי המדינה. חוקים אלו לא תוקנו אלא בשנת 1965 כשחוקק חוק "זכות ההצבעה" בשנות המאבק לזכויות האזרח.

חיש מהר נעלמה הכוונה כי ה"מועצה הבוחרת" תבחר את הנשיא באופן עצמאי, ועם השנים נקבע בחוקי המדינות השונות כי הנציגים הנבחרים למועצה חייבים להצביע בעד המתמודד לנשיאות שקיבל את הרוב הקולות במדינה. השיטה הפכה איפוא לדרך לתת עדיפות לקולות במדינות הקטנות והמתנדנדות.

טראמפ ובוש הפסידו בקולות העם, וניצחו במועצה

מאז יסוד הרפובליקה, חמישה נשיאים נבחרו בזכות רוב ב"מועצה הבוחרת", אף שהפסידו למתחרה במספר הקולות בכללותו. יתרה מזו, שניים משלושת הנשיאים שנבחרו במאה הזו זכו בתפקיד אף שקיבלו פחות מקולות הבוחרים מאשר המתחרה. הנשיא בוש בבחירות 2000 זכה בנשיאות בזכות יתרון של 500 קולות בפלורידה אף שיריבו זכה בכ-500 אלף, או כחצי אחוז, יותר מקולות הבוחרים בכלל ארה"ב. הנשיא דונלד טראמפ הגדיל לעשות וזכה בבחירות 2016, אף שבאותם בחירות קיבלה הילארי קלינטון כמעט 3 מיליון קולות, כמעט 2% מהמצביעים, יותר ממנו.

במועצה הבוחרת כיום 538 נציגים, מכאן שסך של 270 נדרשים כדי לזכות בנשיאות. אף שקיבל כ-3 מיליון קולות פחות מאשר מיריבתו, במועצה זכה טראמפ ב-304 קולות לעומת 227 בלבד שקיבלה קלינטון, והנשיאות נפלה בחיקו בזכות פחות מ-80 אלף מצביעים (פחות מעשירית האחוז של כלל המצביעים בפועל ב-2016) במדינות הצפון-מרכז. רוב של כ-10.5 אלף מצביעים במדינת מישיגן, מתוך 4.5 מיליון מצביעים, העניק לו את 16 הנציגים של המדינה. רוב של כ-23 אלף מצביעים מתוך כ-2.7 מיליון המצביעים במדינת וויסקונסין שהביא למחנהו את 10 נציגי המדינה ו-20 נציגי פילדלפיה במועצה הנבחרת הצביעו לטראמפ בזכות יתרון של 44 אלף קולות מתוך 6 מיליון המצביעים במדינה. נדמה כי בבחירות ב-2016 השיטה הגיעה לאבסורדיותה האולטימטיבית.

בשנות השבעים של המאה שעברה נעשה ניסיון דו-מפלגתי לבטל את המועצה הבוחרת ולשנות את החוקה כך שהנשיא ייבחר בבחירה ישירה על ידי כלל הבוחרים. ההצעה קבעה כי במקרה של יותר משני מועמדים, אם אף אחד מהם לא זכה בלפחות 40% מהקולות יערך סיבוב שני בין שני בעלי התוצאות הגבוהות, בדומה לשיטה בצרפת. החוק עבר את בית הנבחרים ברוב דו-מפלגתי של 339 כנגד 70. מאחר ומדובר בתיקון לחוקה היה נדרש לחוק בסנט רוב של 67 מתוך מאה חברי הסנט. חרף תמיכתו השקטה של הנשיא ניקסון, זכתה ההצעה ברוב של 54 קולות בעד כנגד 36 שהתנגדו. נציגי מדינות הדרום והמדינות הקטנות, משתי המפלגות, מנעו את התיקון.

המדינות "המתנדנדות" יכריעו גם הפעם

בעוד פחות מ-45 יום ילכו הבוחרים בארה"ב לקלפי, ומפת האלוקטורים אינה נראית הפעם כה מבטיחה לנשיא טראמפ. כדי לשוב ולזכות הנשיא יכול להרשות לעצמו להפסיד רק 34 נציגים. המועמד הדמוקרטי לעומת זאת חייב לנצח בכל המדינות שבה ניצחה המועמדת הדמוקרטית ב-2016 ובנוסף במדינות נוספות אשר יביאו לו עוד 43 קולות נוספים במועצה הבוחרת. מבט על תמונת המצב כפי שהיא נראית כיום מצביעה כי זו בהחלט משימה אפשרית.

על פי האתר "רייל קליר פוליטיקס" המרכז ומחשב ממוצעים של כל הסקרים המתפרסמים, לנשיא כיום מובטחים 115 נציגים ולמתחרה הדמוקרטי 212. היתרה, בסך 211 נציגים במועצה הבוחרת, נמצאת במדינות "מתנדנדות".

לפי תמונת מצב זו על המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן לאסוף 58 נציגים בלבד מתוך 211 המתנדנדים בכדי לזכות. והקומבינציות האפשריות להגיע למספר זה רבות, שכן הוא מוביל בסקרים ב-10 מתוך 13 המדינות האלו. בין האפשרויות הפשוטות יותר הוא ניצחון בכל המדינות בהם ניצחו הדמוקרטים ב-2016 וכן להפוך ולזכות במישגן, אותה הפסידה קלינטון בכ-0.23% ובה מוביל כעת ביידן על פי הסקרים של החודש האחרון בכ-6.5% בממוצע. וכן להפוך את וויסקונסין, אותה ניצח טראמפ בכ-0.77% ובסקרי החודש האחרון ביידן מוביל בה ב-6.3% בממוצע. ובתוספת פנסילבניה אותה ניצח טראמפ ברוב של 0.71% ובה מוביל ביידן בחודש האחרון ברוב ממוצע של 4.3%. אם לא יצליח ביידן בכל שלוש המדינות האלו, אפשרויות נוספות הן אריזונה עם 11 נציגיה אותה ניצח טראמפ ב-3.5% ואשר על פי סקרי החודש האחרון מוביל בה ביידן ב-4.8%. גם במשחק המתנדנדת הקלאסית, הפרס הגדול מכולם, פלורידה, על 29 נציגיה. מדינה אותה ניצח טראמפ ב-1.2% ואשר על פי הסקרים האחרונים מתנהלת בה מערכה צמודה שבה מוביל ביידן בממוצע של 1.2%. גם צפון קרוליינה ואוהיו, ומספר מדינות קטנות יותר הינן במשחק. אפילו ג'ורג'יה וטקסס, שתי מדינות עם מסורת של הצבעה למועמד הרפובליקני, אינן בכיסו של טראמפ.

כולם זוכרים את הפיאסקו של הסקרים ב-2016, ומטבע הדברים האמון במוסד כולו התערער, ועדיין חשוב לציין כי ב-12 לספטמבר 2016 הובילה קלינטון על טראמפ בממוצעים הכלל ארציים ב-2% לאחר התדרדרות שנמשכה במשך כל אוגוסט, בהשוואה לאותו תאריך כיום מוביל ביידן ב-7.5% וכמעט ללא שינוי במהלך כל החודש וחצי האחרונים.

הבחירות אינן מחר, דברים יכולים להשתנות וגם סקרים יכולים לטעות, אך כשזה מגיע לדעות המגובות בכסף, קרי הימורים, ביידן מוביל בממוצע של 7% על הנשיא. דבר אחד ניתן להניח בבטחה, אם שוב יזכה בנשיאות מועמד שיפסיד במספר הקולות ליריבו, הלחצים לשנות את השיטה, שנבנתה לפני כ-250 שנה בעולם כה שונה, יתעצמו עד מאוד.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקאסט KanAmerica.Com. בטוויטר: chanansteinhart

עוד כתבות

האוויר יוצא  ממניות ה–AI / איור: Shutterstock

החששות מבועה וההשוואה ל-2008: האוויר יוצא ממניות ה-AI

הביקוש לשבבים עדיין בשיא, אבל המשקיעים כבר לא מוכנים לממן הקמת חוות שרתים בחוב עתק ● בין החשש מהמינוף של קרנות הגידור לסימני השאלה המרחפים סביב ההתחייבויות של OpenAI - כך הפכה ההבטחה הגדולה של וול סטריט למבחן של רווחיות

תל אביב / צילום: Shutterstock

גם באזור ת"א המשקיעים מפסידים: 57% ממי שמכרו דירה בתוך חמש שנים רשמו הפסד

57% מהמשקיעים שמכרו דירה באזור תל אביב בתוך חמש שנים הפסידו ריאלית ● כעת עולה השאלה אם הקבלנים ימשיכו להחזיק אלפי דירות לא מכורות בתקווה להתאוששות השוק

אתר בנייה ברמת גן / צילום: Shutterstock

שרשרת ההתייקרויות שמכבידה עוד יותר על ענף הבנייה

מדד תשומות הבנייה עלה בכ־11.8% מאז ספטמבר 2023, ערב המלחמה, אך קבלנים ושמאים מדווחים על התייקרות של 20% ואף יותר בחלק מהפרויקטים ● כך משפיעים קשיי האספקה, הוצאות המימון הטופחות והוויתור של פועלים פלסטינים על האתגרים של היזמים בתקופה זאת

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

שירי וקס, מנכ''לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס / צילום: פיני סלוק

מנכ"לית חברת הגיוס: "אם תיכנסו לתחומים האלה - תהיו שווים יותר כסף"

"ההייטק הפך לשפוי יותר באופן שבו הוא מוציא כסף. יש פחות שואו אוף, משרדים ראוותניים או מסיבות חברה ענקיות. השכר הולך לעובדים ומסתכלים על כל שקל" ● שיחה קצרה עם שירי וקס, מנכ"לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס (Gotfriends)

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

אחרי הסערה בתאגיד: איילה חסון עוברת לערוץ 14

לאחר העימות החריף עם הנהלת חדשות כאן והעזיבה המתוקשרת של תאגיד השידור, אילה חסון הודיעה כי תצטרף לערוץ 14 כבר בימים הקרובים: "איש לא יכתיב לי ולא ישתיק אותי"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גם הישראליות חטפו: איך תשפיע הקריסה בוול סטריט על ת״א?

גל המכירות במניות השבבים פגע גם בחברות הישראליות בענף במיוחד טאואר וקמטק. מנגד, מאנדיי עלתה ב־3.3% וטבע הוסיפה 1.8% • וול סטריט סערה וגלי ההדף יגיעו גם לבורסה בתל אביב

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו אתמול על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

קליניקת Tomorrow בתל אביב / צילום: נעם פרויליך - קריאייטיב ''שנון במחלוקת''

לשלם 9,000 שקל כדי לגלות עד מתי תחיו

בדיקות דם, סריקות וסוף עם ציון מפתיע - כתבת גלובס ביקרה במרפאת לונג'ביטי וגילתה מה מושך אליהן את אמידי העולם ● מדעי אריכות החיים

מבלים ב''רובין''. מיקום מרכזי / צילום: ויקה פלסקוב

עם צ'יפס כמו בממלכה ואוכל מבוצע לעילא: תל אביב זכתה לפאב אנגלי כהלכתו

בעיר מלאת ברי יין כמעט שכחו מההנאה שבנקניקיות, כנפיים וביסים מושחתים ● "רובין" החדש נותן מענה עם אוכל נהנתני ולא מתנצל

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה הצליחה – אז למה מניות השבבים ממשיכות לרדת?

הנפקת הענק של אנתרופיק  לא החזירה את האופטימיות לוול סטריט שנפלה אתמול ב-2% ● ברקע: חשש שההנפקה שאבה נזילות ממניות אחרות, סימני שאלה לגבי הרווחיות של חברות ה-AI וגם החששות ממינוף יתר ● המבחן יהיה בשבוע הבא עם תחילת המסחר באופציות על מניית אנתרופיק

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

חידה של 167 שנה נפתרה והחוקרים מחכים לפרס של מיליון דולר

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

כוכבי ''דברים מוזרים'' בערב הבכורה בברודוויי. האימה ממלאת שני תפקידים כלכליים כמעט מנוגדים / צילום: Reuters, Janet Mayer/ INSTARimages

אחרי שעשה קופה בהוליווד: ז'אנר האימה מככב גם על הבמות

כניסת הזוועתונים לברודוויי לא מנותקת ממה שמתרחש בבתי הקולנוע, ומסוגה נישתית זה הפך למנוע שמביא נתחי שוק אדירים ● עבור הוליווד, שמתקשה להוציא את הקהל מהבית, הפחד הפך למוקד משיכה של ממש

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המוכרים הבינו שהדירה צריכה שיפוץ והורידו את המחיר. הקונה זיהתה את הפוטנציאל

דירת 4 חדרים בחולון נמכרה ב-2.24 מיליון שקל ● "המוכרים ניסו למכור את הדירה במשך תקופה די ארוכה במחיר שיווק של 2.58 מיליון שקל. אך מכיוון שהיא זקוקה לשיפוץ הבנו שצריך לתמחר אותה אחרת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

בניית ספינת מודיעין טורקית / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב

טורקיה מהדקת את שיתוף הפעולה הביטחוני עם שכנה של ישראל

חברה הודית חתמה על הסכם עם אלביט, שלפיו תטמיע את מערכת PULS בשרשראות הייצור שלה ● טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות ● בגרמניה הוחלט להחליף את הרחפנים הסיניים בחלופות אירופאיות בשל החשש הביטחוני ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ליאור פרנקל בשיחה עם דורון ממן / צילום: פרטי

"פחדתי שלא אתעורר מניתוח המוח, אז כתבתי לילדיי קורס לחיים"

עם מי מדברים? דורון ממן, חוקר מצבי לחץ ודוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים ● על מה מדברים? איך למנף כאב למוטיבציה בעבודה, כיצד רותמים עובד עם ערכים שונים למטרת החברה, ומה למד כשהפך את עצמו ל"עכבר מעבדה" ● פופקורן