לקרוא כאילו אין מחר: ספרי הפרוזה שינעימו לכם את הסגר
מיהו האדם, ומהם מגבלותיו
אורי סדן, רב מושב נוב
"מה הקשר בין אקטיביזם שיפוטי, שמאל כלכלי, טשטוש לאומי וליברליזם? מדוע כולם נמצאים אצל אותה קבוצת אנשים? מה הקשר בין שמרנות משפטית, ימין כלכלי, לאומיות ושמירת מסורת? מדוע כולם נמצאים לרוב אצל קבוצה אחרת? על מה קבוצות אלו נאבקות? למה קשה למצוא אנשים שמדלגים בין הקבוצות? מדוע קשה למצוא שופט אקטיביסט ימני?
"מעטים הם הספרים אשר מנסים, וגם מצליחים, לתת הסבר אחד לקונפליקטים רבים. אחד מהם הוא 'עימות בין השקפות' של תומאס סואל, כלכלן ופילוסוף אפרו-אמריקאי. הספר מצליח להציג נקודת מחלוקת עקרונית אחת סביבה חג העולם במאות השנים האחרונות - מיהו האדם, ומהם מגבלותיו.
"כאדם החי בחברה משוסעת, שמחתי לגלות שלפחות השסעים אינם רבים כל כך, ורובם נמצאים בנקודת מחלוקת אחת שלה השלכות רבות. שמחתי לגלות את מה שתמיד חשתי: שבסיפור הזה אין רעים וטובים, אלא מחלוקת בשאלה מה קורה כשהאדם מנסה לאנוס את המציאות לפעול לפי השקפת עולמו המוסרית. כאדם המתפלל בראש השנה על כך שהעולם יהפוך למקום טוב יותר ומוסרי יותר, ספר זה מהווה עבורי קריאת כיוון מחד ותמרור אזהרה מאידך".
האם אפשר היה לחזות את הזוועות
איילת שקד, ח"כית, ימינה
"הספר 'בגן חיות הטרף' של אריק לארסון מתאר את חיי שגריר ארה"ב ומשפחתו בגרמניה הנאצית לפני פרוץ המלחמה. חשיבותו בכך שהוא מתאר בצורה אנושית את חלאות האדם הגדולים ביותר, ראשי המשטר הנאצי, מנקודת מבטם של אנשים שהכירו אותם. הספר חושף את המורכבות האפלה של גרמניה הנאצית בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה, ומנסה לענות על שאלת השאלות, האם אפשר היה לחזות את הזוועות. זהו ספר מרתק, ומומלץ לקריאה".
לפני שהמפלצות הכריזו על טבען האמיתי
יובל אלבשן, פרופסור למשפטים וסופר
"לא בכדי מהווה החשכה חממת גידול משובחת לשנאת האדם. מעצם טבעה היא מסייעת לאויבי השונאים, רודפי הטוב, לא לראותם. נפש האדם, שמקווה תמיד לטוב, בוחרת להאמין בפרשנות שמקלה עם עושי הרע: זה לא לפיד שורף, זו אבוקה מאירה. כך מתרחבות הביצות וכך חודרים מימיהן המזוהמים אל בורות המים החיים של החברה. בשלב הבא, הנגיף שמתגלה בברזי האזרחים כבר לא מאפשר התעלמות; אלא שאז, כמעט למותר לציין, מאוחר מדי. החברה כבר חולה.
"גיבורי 'בגן חיות הטרף', ספר העיון המופלא של אריק לארסון, מגלים זאת על בשרם. פרופ' ויליאם דוד מתמנה על ידי הנשיא רוזוולט להיות שגריר ארה"ב בבירת גרמניה, שהפכה אך לאחרונה לנאצית. סיפור קורותיו בברלין - שהוא סיפור אמיתי, שעט הקסמים של לארסון מפיח בו חיים והופך אותו לספר העיון המרתק ביותר שקראתי בשנים האחרונות - מנסה לענות על כמה שאלות. למשל: האם אפשר היה לדעת מוקדם יותר על הסכנה הנאצית? האם הטבע האנושי מאפשר לנו להבין את הסכנה גם לפני שהמפלצות מרגישות חזקות דיין כדי להכריז על טבען האמיתי?
"לכאורה, זה קשה. על פני השטח, החיים בברלין נותרו כמעט ללא שינוי ביחס לתקופה שקדמה לעליית היטלר. לכן השגריר דוד 'נותר משוכנע שהממשל הגרמני מתמתן והולך ושההתעמרות הנאצית ביהודים נמצאת בדעיכה'. גם כשהמצב ממשיך להידרדר, והשגריר דוד מתחיל להבין מה מתחולל, הוא עדיין נתלה בכל סימן מעודד כדי לא לראות. העובדה שכ-10,000 יהודים שעזבו בראשית 1933 שבים לגרמניה בתחילת 1934 תומכת בתובנתו שהסכנה חלפה.
"אלא שאז מתחילות המפלצות להכריז על טבען האמיתי. נגיף הפחד שהן החדירו למערכות המים מתפשט לכל עבר, ומדביק את כולם. אזרחים חששו לישון באולמות שינה משותפים באתרי סקי, מפחד שידברו בשנתם. אחרים דחו ניתוחים בשל נטייתם של חומרי הרדמה להתיר את חרצובות הלשון. גם השגריר האמריקני, שבחר לעצום עיניו כשיכול היה להשפיע על מהלך העניינים, משלם מחיר כבד.
"לארסון שואל שאלה נוספת, חשובה לא פחות: האם זה היה בכלל משנה? הבה נניח שמיד עם בוא השגריר לברלין הוא היה מבין אל נכון את מצב הדברים, מה אז היה קורה? תשובתו היא שכנראה שום דבר, זאת משום ש'רבים מדי מאנשי העסקים המשפיעים ביותר בארצנו חשבו שאפשר לעשות עסקים עם היטלר'. התשובה הזו ממשיכה להדהד בראש הקורא גם אחרי שהמטוס ממריא מברלין, ויוצא מהשטח האווירי של גרמניה. אל תפספסו את הספר הנדיר הזה".
ג'ינגיס חאן כפי שלא הכרתם
עו"ד אמי פלמור, חברת מועצת התוכן של פייסבוק, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים
"כמי שחולמת כבר הרבה שנים על מסע איטי ברכבת הטראנס סיבירית, ממוסקבה לבייג'ין, עם הרבה עצירות בדרך ורכיבה על סוסים בערבות מונגוליה, אני ממליצה על 'ג'ינגיס חאן', ספרו של האנתרופולוג פרופ' ג'ק וותרפורד.
"קשה להאמין עד כמה מורכבת ורבת פנים היא מנהיגותו של ג'ינגיס חאן, שבדמיוננו הוא לוחם ברברי אכזר הדוהר על סוסו, ומוביל לוחמים נוודים לבזוז עמים ותרבויות ככל יכולתו. האיש היה אסטרטג צבאי ופיתח כלי נשק חדשניים, השכיל להנהיג שלטון מתקדם שבו הציב את החוק מעליו, הנהיג חופש דת, ביטל את העינויים וכונן סחר חופשי.
"מי זוכר (או מי ידע בכלל) שהתותח, המצפן, הדפוס ושטרות הכסף מקורם בשלטונו של ג'ינגיס חאן. הספר כתוב נפלא, מצית את הדמיון, מציג דמות מורכבת ורבת רבדים, ומעורר תשוקה עמוקה להכיר מקרוב את התרבות והמרחב המונגולי.
"מתוך הספר: 'הנער שגדל להיות ג'ינגיס חאן התבגר בעולם של אלימות שבטית עזה, שלא בחלה ברצח, בחטיפה ובשעבוד. כבן למשפחה מנודה שנזנחה לגורלה ועמדה לגווע בערבה... למד להכיר את מלוא הרגשות האנושיים - תשוקה, שאיפה ואכזריות. עוד בהיותו ילד הרג את אחיו למחצה הגדול ממנו, נשבה ושועבד בידי שבט יריב והצליח להימלט'".
כיוון נכון לעסק ולחיים
ג'וליה זהר, בעלת טחינה אל ארז
"בימים אלה אני קוראת את הספר של פרופ' דן אריאלי 'שווה לך' - ההיגיון הסמוי שעומד בבסיס המוטיבציה שלנו. לא מזמן יצא לי לפגוש ולהכיר את אריאלי - אדם צנוע, שמדבר בגובה העיניים וברור, וכל אחד יכול להיעזר בספרים שלו.
"בימים אלה, שבהם אנחנו חיים באי ודאות, במיוחד העסקים הקטנים שצריכים יותר מכל תקופה אחרת ייעוץ והדרכה, מה יותר טוב מלקרוא ספר שיכול לתת כיוון נכון לעסק ולחיים".
בלי לעשות חשבון לאיש
גיל ברינגר, עורך דין ופובליציסט
"כדי להסביר את חשיבות הספר 'הליברליזם בישראל' של מנחם מאוטנר, אני חוזר לרגע לחודש מרץ האחרון. במושב המרכזי של כנס ICON-S למשפט ציבורי, שנערך באוניברסיטת חיפה, שובצו על הבמה שניים - פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' מנחם מאוטנר. עם הישמע הגונג פנה קרמניצר למאוטנר, ושטח בפניו את טענתו המרכזית. ישבתי מולם בקהל, וחשבתי לעצמי, ולמעשה עודי חושב כך גם עתה, שהעובדה שהיא נמסרה על ידו באופן פומבי כמעט בלתי נתפסת.
"מול קהל של למעלה ממאה איש הסביר קרמניצר, וקולו לא רעד, שמשפטנים באקדמיה צריכים 'לנהוג באחריות', להימנע מפרסומים שעשויים להביך את המערכת, ובוודאי שלא לספק תחמושת 'לצד השני', שעשוי לעשות בדבריהם שימוש כלפי מערכת המשפט, באופן שמחליש אותה.
"הדברים האלה שהופנו למאוטנר היו ביקורת ממוקדת נגדו. אמנם שמו לא הוזכר, אבל הנמען היה ברור לכולם. זו הייתה ביקורת אישית כלפי מי שבמשך שנים מנסח ביסודיות, ובאופן די נדיר במחוזותינו גם בכנות רבה, ביקורת חריפה על בית המשפט העליון.
"ההמלצה שלי על 'הליברליזם בישראל' קשורה לנקודה הזו בדיוק. בספרו ממשיך מאוטנר לנהוג, לפחות במושגים של קרמניצר, בחוסר אחריות משווע. הוא פותח את הכול, בביקורתיות רבה ובלי לעשות חשבון לאיש. וזו בדיוק הסיבה לרוץ ולקרוא את הספר הנהדר הזה.
"מאוטנר, איש שמאל מובהק, השותף לתפיסת עולמם של רבים משופטי העליון, לא מוותר לבית המשפט על קוצו של יו"ד. הוא מבקר אותו על השימוש בסמכויות החדשות שנטל לעצמו, ועל האימפריאליזם המאפיין את פסיקותיו מאז סוף שנות השבעים. הוא סבור שהעליון כורה לעצמו בור. שהאופן שבו הוא פועל בחברה הישראלית כסוכן של ערכים ליברליים, הנכפים לא פעם על הציבור בדרכים עקלקלות, מיותר ומקרב את קצו.
הקהל בחיפה, שמחא מחיאות כפיים סוערות לביקורת של קרמניצר למאוטנר (שלא נותר חייב), כנראה לא יאהב את הספר. אבל לכל השאר אני ממליץ עליו בחום. בניגוד לטענה שנשמעה בחיפה, מאוטנר משיב את הכבוד למחקר האקדמי. הוא עושה בדיוק את מה שנדרש מחוקר דגול: מבחין כנדרש בין המצוי לרצוי, בין ערכיו האישיים ותפיסת עולמו המגובשת, הדוגלים בחום בליברליזם, לניתוח מדויק של הכשל בפעולותיו של העליון.
"למרות שמאוטנר שותף מלא ליעד הליברלי שהעליון מציב לחברה, הדרך שבה מבקש בית המשפט להגשימו זוכה אצלו לכל גנאי. בוודאי כשהדברים נעשים, כמו בשירו של מאיר אריאל, בספק מרמה, בחשד גזל, בחסות חשיכה, בחסינות מושל.
"הספר מספק את כל הראיות במשפטו ההיסטורי של העליון. מוצגי התביעה נפרשים אחד אחרי השני: הפער שבין חוקי היסוד שכוננה הכנסת לחוקה שעליה הכריז ברק; השתיקה המוחלטת בדיוני ועדת החוקה שהכינה את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ביחס לאפשרות לביקורת חוקתית (למרות שמאוטנר טוען במקרה זה ל'עצימת עיניים' של המחוקק); הניתוק של העליון מקבוצות רחבות באוכלוסייה והפיכתו למבצרה של 'הקבוצה החילונית'; ומעל הכול - העובדה שהמהפכה החוקתית כלל לא נדרשה, מבחינה משפטית, בנקודת הזמן שבה הוכרזה.
"'בעיקרו של דבר זהו סיפור של שקיעה', פותח מאוטנר את האפילוג של אחד החלקים בספר, 'ההיסטוריה כולה עשויה סיפורים כאלה'. וכך הוא חותם אותו - 'להשתנות? לחשוב מחדש?, אמרו השופטים. סלח לי, אינך מבין כלום, אם יש בכל העולם כולו בית משפט מעניין, אפילו נפלא, הרי זה בית המשפט שלנו'. הספר של מאוטנר הוא אכן סיפור שקיעתו של העליון. 'את סיפור העלייה', מבהיר מאוטנר עצמו, 'יספרו בני אדם אחרים'".
אנחנו לא רציונליים
גנט דסה - מנכ"לית עולים ביחד
"רב המכר הבינלאומי 'לחשוב מהר, לחשוב לאט', שכתב דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה, מדבר על כך שהחשיבה שלנו מוטה, אנחנו לא רציונליים. לכולנו שתי מערכות חשיבה נפרדות: אחת רגשית, מהירה ואוטומטית. השנייה הגיונית ואיטית, ומצריכה קשב ממוקד ואימוץ הזיכרון. אך גם היא מוטה, תוך הפעלת שיטות לפתרון מהיר, אך שגוי, של בעיות.
"למה? כי כולנו מתקשים לחשוב סטטיסטית, בשל כשלים כמו אפקט העוגן: נטייה לא מודעת לקבוע אומדן (למשל: מחיר, זמן, מרחק), על בסיס עוגן כלשהו, גם אם אינו רלוונטי לבעיה הנוכחית. והתוצאה: בתנאי אי ודאות אנשים מקבלים החלטות מוטות קוגניטיבית, בניגוד להנחות שבבסיס תורת הכלכלה. ספר חכם, מומלץ בחום".
להיקרע מהדילמות בירושלים הכבושה
דני דיין, קונסול ישראל בניו יורק לשעבר
"אריה אלדד מוכר ציבורית כמי שהיה חבר כנסת, פרופסור לרפואה פלסטית וקצין רפואה ראשי. אך בספר 'העצים והשבבים' הוא מתגלה גם כבעל עט מחונן.
"מרגע שמרימים את הספר ועד שמניחים אותו, חשים מרותקים לתיאורי הזמן והמקום, ממש כאילו הקורא עצמו נמצא שם. כמעט אפשר להריח את עשן הסיגריות הסמיך בדירות המסתור, לשמוע את שריקת הכדורים מעל הראשים בירושלים הכבושה, ולהיקרע מהדילמות שאיתן מתמודדים גרא (נתן ילין-מור), מיכאל (יצחק שמיר) ואלדד (ישראל שייב, אביו של הסופר) - גיבורי הספר ומנהיגי מחתרת לח"י, לאחר חיסולו של מפקדה יאיר שטרן, בידי הבריטים".
שאלת הזהות ההיברידית
יאנה שכטרמן, יועצת ארגונית, מאמנת מנהלים ומרצה לניהול באוניברסיטת נורת'איסטרן
"בספרו הראשון 'חלומות מאבי, סיפור של גזע ומורשת', אותו כתב בגיל 33 בהיותו עורך דין צעיר ומצליח, מביא ברק אובמה דוגמה חיובית ואופטימית מהמאבק הבין-גזעי בארה"ב.
"הסיפור של אובמה הותיר עליי רושם עמוק בהקשר של גיבוש הזהות ההיברידית שלו, כבן לאם לבנה ואב שחור, שאותו פגש רק פעם אחת בחייו. אובמה התקשה למצוא לעצמו קבוצת השתייכות, שכן מצד אחד מראהו השחור משך אותו לעבר חבריו השחורים, אך אלו ביטאו כעס וניכור כלפי האנשים הלבנים, כעס שהוא לא יכול היה להכיל ולהתחבר אליו, שכן גודל באהבה על ידי אמו והוריה הלבנים.
"שאלת הזהות היא שאלה שבה הוא מתחבט לאורך כל הספר, בייחוד בשלוש השנים בהן עבד כמארגן קהילתי וניסה לעזור לקהילות המוחלשות בשיקגו להתארגן כקהילה ולהילחם למען זכויותיהם. הוא עשה זאת בהצלחה חלקית בלבד, במידה רבה בשל חוסר היכולת של השחורים לפעול באופן מאורגן כדי לקדם את טובת הכלל.
"כישראלית הגרה בארה"ב אני מזדהה במידה רבה עם שאלת הזהות החצויה, שכן גם אני מרגישה את הזהות ההיברידית ישראלית-אמריקאית. הקושי שאובמה חווה במוביליזציה של אנשים לפעולה נותן פרספקטיבה נוספת על חשיבותה וכוחה של קהילה הדואגת לכל חבריה. הנושא הזה קרוב לליבי, שכן אני עוסקת כבר חמש שנים בפיתוח מנהיגות קהילתית בקרב הקהילה הישראלית באזור בוסטון, ורואה את העוצמה ביצירת מציאות חדשה".
החוכמה הפשוטה מקופלת בין השורות
משה ליאון, ראש עיריית ירושלים
"יהודה עמיחי הוא בעיניי המשורר הכי ירושלמי שיש. האהבה הגדולה שלו לירושלים הפכה לחלק בלתי נפרד מיצירתו, שהיא אחד מעמודי התווך של השירה העברית המודרנית.
"חמשת הכרכים של 'שירי יהודה עמיחי' הם חגיגה של ממש לאוהבי השירה ובכלל. יצירתו נעה מהלאומי לאישי, בין מלחמה לאהבה, בין הפרט והארץ. שפתו היא בגובה העיניים, והוא עוסק בנושאים הנוגעים לכולנו.
"אינך חייב להיות חובב שירה מושבע כדי להתחבר לשירים של עמיחי. החוכמה הפשוטה שמקופלת בין שורות השירים היא סוד ייחודו האמיתי, והסיבה לכך שרבים כל כך מעריצים את כתיבתו. 'וְלָמָּה יְרוּשָלַיִם בְּלָשוֹן זוּגִית כְּמוֹ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת רַק בִּירוּשָל אַחַת, כִּי אֲנִי רַק אֲנִי אֶחָד וְלֹא שֲנַיםִ' - כתב עמיחי באחד משיריו. כמה פשוט, כמה חכם".
לחשוב כמו אברהם
סיון רהב מאיר, אשת תקשורת
"כבר הרבה זמן רציתי לקרוא את הספר 'הפוך' של ד"ר יחיאל הררי. התחלתי כמה פעמים, אבל אז הגיעה הקורונה, וחזרנו הביתה באמצע שליחות בארצות הברית, וחיפשנו דירה, ובקיצור - תירוצים. אולי בסגר הזה אספיק. נדמה לי שהספר קריטי במיוחד לתקופה הזו.
"השם המלא שלו הוא 'הפוך - חשיבה יצירתית ומימוש פוטנציאל בדרך הסוד היהודי'. אנחנו רגילים לחשוב על היהדות כשמרנית, אבל הררי טוען שהיהדות היא קודם כל מהפכנית, מפתיעה, חושבת מחוץ לקופסה, ומנסה ללמד אותנו לסגל חשיבה כמו זו של אברהם אבינו, משה רבנו, וגדולי ההוגים שלנו מאז ומעולם.
"זו בדיוק החשיבה שדרושה לנו כעת, כדי לצאת מהמשבר הנוכחי. אני מסתכלת מסביב, ולא ברור לי איך העם שהביא לעולם את עשרת הדברות ומחזיק בשיא בלתי מעורער של זוכי פרס נובל - לא מסוגל לשמור על שלוש הנחיות פשוטות: מסיכה, אלכוג'ל ולא להתקהל".
ללמוד מדב לאוטמן
ד"ר עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש
"אני ממליצה לקרוא את 'לא מרים ידיים', ספרה של כרמית גיא על התעשיין דב לאוטמן ז"ל, שהיה חבר קרוב. דמותו סימלה עבורי את הישראלי המעז, זה שמבקש לצאת מאזור הנוחות. דב חשב שכל המדינה על כתפיו. הוא באמת דאג למדינה.
"כאשר ניהלתי את תיכון ברנקו וייס בבית שמש, דב היה 'כמעט תלמיד' בבית הספר. הוא הגיע מספר פעמים בשנה כדי לפגוש את תלמידי בית הספר. סיפור חייו, גם בתקופות הקשות פיזית, היו מודל לכל תלמיד בבית הספר, ולמעשה לכל ישראלי באשר הוא. הנוכחות של דב בבית הספר שידרה עוצמה לדור העתיד. לא פעם תלמידים ציטטו לי את דב ואת מסלול חייו, כמה שנתן עבורם כוח להתגבר על מכשול.
"גם כיום, בתפקידי כראש עיריית בית שמש, אני מנסה ליישם את מה שלמדתי מקורות חייו של דב ומדב האיש. אני משתדלת להעביר לחבריי בהנהלת העיר ולמשפחת עובדי עיריית בית שמש את החשיבות והכוח ביציאה מאזור הנוחות, את ראיית הטוב המשותף, ובעיקר את העובדה שכל קושי הוא תפיסתי. מי שלא רואה קושי, יצליח להעלים את הקושי הקיים. דב חסר לי, ומעת לעת אני חוזרת לסיפור חייו כדי לפצות על הגעגוע".
למה מייסד נטפליקס חושב שהיא גרועה
ערן גפן, מומחה לחדשנות ויצירתיות עסקית
"ממש כמו הסדרות שלו, ריד הייסטינגס מייסד נטפליקס לוקח אותך בספרו החדש לבינג' שאי אפשר להפסיק. רק שהפעם הסיפור הוא שלו עצמו, והוא מציג את אחורי הקלעים של אותה N מפורסמת.
בספר 'אין כללים: נטפליקס ותרבות ההמצאה מחדש' הייסטינגס משתף כיצד נטפליקס מטפחת סביבה של 'חופש ואחריות' של העובד. הוא טוען שהתרבות הארגונית הייחודית היא הבסיס לצמיחתה האסטרונומית של נטפליקס, ומתגאה מאוד בהישגיו: 200 מיליון לקוחות משלמים ברחבי העולם, ושווי שוק של רבע טריליון (!) דולר.
אז למה הוא עדיין אומר על נטפליקס "We suck"? לזה נגיע בהמשך, אבל לפני זה כמה שיעורים שאפשר לקחת מהספר החדש.
"מבחן השימור - איך מחליטים את מי ומתי לפטר? בנטפליקס המנהלים צריכים לשאול את עצמם כל הזמן: 'אם העובד היה חושב לעזוב לחברה אחרת, האם הייתי משתדל בכל כוחי למנוע ממנו לעזוב?'. אם התשובה היא לא, אז צריך באופן אקטיבי (גם אם אין בעיות) להיפרד ממנו בנימוס ובנדיבות. המבחן הזה נולד אצל הייסטינגס במשבר של 2001. אחרי הפיטורים הוא הבין ששחקן אחד בינוני מוריד את הביצועים של כל הצוות, ושהוא מעדיף צוות של שני אנשים מעולים מאשר של ששה טובים.
"כנות רדיקלית - בתרבות של תאגידים גדולים הרבה מהמנהלים זהירים מאוד אחד עם השני, ומנהלים את הקריירה שלהם מתוך הימנעות מסיכונים. הייסטינגס מעודד את עובדי נטפליקס להביע את עצמם, את דעותיהם והרגשות שלהם - גם אם זה אומר עימות. השקיפות זו נוגעת לחברה כולה - כשאתה נותן לעובדים זוטרים גישה למידע השמור בדרך כלל למנהלים (והמתחרים מתים לדעת), הם נהיים טובים יותר, עושים יותר ותורמים הרבה יותר לחברה.
"כנות רדיקלית צריכה לעבוד גם מלמטה למעלה. הייסטינגס החליט ב-2011 לפצל את נטפליקס לשתי חברות, מהלך קטסטרופלי שנכשל. בדיעבד הוא גילה שהרבה מהאנשים תחתיו חשבו בזמן אמת שזה היה רעיון רע, אבל הם לא העזו להגיד לו. מאז הוא מוודא שזה לא יקרה יותר. 'אם אתה לא אומר את הדברים בזמן אמת, זה אומר שאתה בוגד בנטפליקס'.
"להמר במקביל - השיטה של נטפליקס להמשיך ולחדש היא באמצעות המון ניסיונות קטנים, הבנויים על עצמאות ההחלטות של המנהלים. 'זה לא שאנחנו משקיעים בכל סדרה מיליארד דולר', הוא מסביר. 'תחשבו על אילון מאסק ו-SpaceX שמשגרים טיל לחלל. יש להם רק ירייה אחת. הכול או כלום.
"ברמת סיכון כזו, הניהול חייב להיות ריכוזי. לכן אילון הוא למעשה המנכ"ל והמהנדס הראשי. אבל במודל העסקי של נטפליקס יש הרבה כותרים לנסות, המון פיצ'רים להשיק ואינסוף קמפיינים שיווקיים. אז אנחנו חייבים להעצים הרבה מנהלים שיקבלו את ההחלטות האלה.
"והשאלה מההתחלה? ובכן, הייסטינגס אומר - 'אנחנו די טובים, אבל אנחחנו גרועים בהשוואה למקום שבו אנחנו עומדים להיות בו בעוד שלוש שנים'".
בן יהודה שלא הכרנו
רוני פלמר, מנכ"ל תנועת אור
"מהמסע שלנו בתנועת אור ליצור חזון לשנת ה-100 של ישראל, זכיתי לקבל משותף לדרך מתנה נפלאה - הספר "שפת הנביאים" של רוברט סנט ג'והן, המביא את סיפור חייו של אליעזר בן יהודה. זוהי מתנה מפתיעה לנפש החפצה בתענוג מהול במשמעות, בהיסטוריה משולבת במסע אפי העולה על כל דמיון, כטבעה של המציאות.
"בכמיהה שלנו למנהיגים ישרי דרך, נחושים ו'נעולים' על מטרה נעלה למען הציבור והחברה, אליעזר בן יהודה מתגלה פה מחדש. זוהי דמותו של ענק, כמו שאף פעם לא הכרנו לעומק. אמנם נכתבו ספרים על מייסדי האומה ועל בן יהודה בתוכם, אך מדובר בספר נדיר (ואלמוני יחסית) המגלגל את הקורא לקורות מפעל חייו, בעומק ובזוויות רלוונטיות כל כך.
"מלבד סיפור מצוין, אפשר לקחת ממנו המון - את ההבנה של הקושי שתמיד קיים על פני האדמה, היכולת להתמודד אתו במישור האישי והלאומי, וליצור תקווה".
מחברה חופשית לדיקטטורה דכאנית
רועי עידן, תסריטאי ושחקן
"הספר 'הדרך לשיעבוד', של הכלכלן וההוגה האוסטרי-בריטי זוכה פרס נובל פרידריך האייק, הוא טקסט מכונן שנכתב במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר האייק חי באנגליה. בספר הוא מזהה את הסכנה הנשקפת לחברה הליברלית-קפיטליסטית המערבית, ולערך היסוד של חופש הפרט, מצד תיאוריות קולקטיביסטיות כגון הסוציאליזם, הקומוניזם והנאציזם.
"האייק מפרט כיצד תנועות מסוג זה מסוגלות להשתלט על מוקדי כוח בחברה חופשית, ולהפוך אותה תוך זמן קצת לדיקטטורה דכאנית. הספר לא ארוך, עדיין מאוד רלוונטי היום, ונחשב לקריאת חובה בכל חוג מתוקן למדעי המדינה".
לבקר שגיאות, להעריך הישגים
רם בלניקוב, יו"ר נת"ע
"את 'נער האופניים' כתב הסופר המופלא בעיניי, אלי עמיר. העברית משובחת. הסיפור, שהוא גם מעין אוטוביוגרפיה, קולח. נוף הספר הוא מעברה, קיבוץ וירושלים. הראייה של הסופר מפוכחת. הוא חווה את קשיי הקליטה במעברה, בעיקר של ההורים, מבקר את השגיאות של החברה הישראלית אך מעריך עוד יותר את ההישגים. בעיניי הוא גאווה לאומית של יוצר מופלא".
הכול היה כל כך לא בסדר
רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי לשעבר, שותפה בקרן הפינטק של Team8
"אני רוצה לתת המלצה חמה על הספר האוטוביוגרפי 'ההסכמה' של וונסה ספרינגורה. זהו סיפורה הבלתי נתפס של וונסה בת ה-13 שהפכה לבת זוגו ולמאהבת של הסופר גבריאל מצנף בהיותו בן 50.
"הקריאה מלווה בתחושה קשה של חוסר יכולת לעכל. מדובר בצרפת של לפני 30 שנה, כשהסביבה ידעה על הקשר וקיבלה אותו, ואף עודדה אותו בדרכה. ספרינגורה, שכיום היא עצמה אם לבני נוער בגיל שהיא בו הייתה אז, מחליטה לספר את הסיפור מנקודת מבטה באומץ ובכנות.
"אכן הם היו מאוהבים, והיא גרה איתו, והוא אכל ארוחות ערב עם אימא שלה. הכול היה ממש בסדר אלמלא העובדה שהכול היה כל כך לא בסדר. דמותה העוצמתית כל כך למרות הסיפור הקשה, דמות אלגנטית וגאה - נשארת עם הקורא גם הלאה".
חכמתו של דוד המלך
שאול גלברד, מנכ"ל בנק יהב
"אני ממליץ על 'קהלת', ספר נפלא שהודפס (כאחד מספרי התנ"ך) במיליארדי עותקים ובאלפי שפות. הדעות על התפתחות הספר מגוונות, ועיקרן - ספר המבוסס על אוסף רעיונותיו של דוד המלך שגובשו על ידי בנו שלמה המלך, ויש הסוברים שעבר עריכות נוספות במשך מאות שנים. הטקסט העיקרי מתוארך לשנת 1,000 לפני הספירה, כך שמדובר בספרות בת כ-3,000 שנה.
"קהלת הוא סיפור על חיי האדם, חכמתו, דרכיו, הסתירות, הדעות השונות והאופציות שעומדות בפניו, ובעיקר רעיונות נפלאים בחתירה לאושר. הספר כולו, כל פרק בנפרד, וכמעט כל פסוק - עומדים בפני עצמם. כתוב בעברית המובנת לכל, כאילו נכתב ונערך היום. ממליץ בחום, הנאה מובטחת".
אגרוף ישיר וכואב לבטן התודעה
פרופ' שמעון עמר, נשיא ויצו חיפה
"בספר '21 מחשבות על המאה ה-21' צולל פרופ' יובל נח הררי עמוק אל תוך נושאים מרתקים, הנתפסים על ידי התודעה של בני אנוש באופן מסוים. הוא מנתח, חותך בהם ומפסל אותם מחדש, כך שכמעט בכל שורה הקורא תוהה איך הוא לא חשב על זה בעצמו. כל פסקה בספר הופכת לחוויה אינטלקטואלית ששולחת את הקורא למחשבות, תהיות ותובנות חדשות ומרעננות על סוגיות מיידיות חשובות הלקוחות מחיינו.
"נח הררי נוגע בנושאים חשובים כמו האתגר הטכנולוגי במאה ה-21. במקום לנתח את המצב, הוא שולח אותנו להרהר בשאלות מהותיות כמו האם תהיה עבודה לילדינו. הוא מנתח את המשבר הצפוי בשוק העבודה, ועד כמה נוכל לייצר עבודות חדשות או מודלים חברתיים חדשים במקרה ולא יומצאו משרות חדשות.
"בבואו לגעת באתגרים הפוליטיים הוא דן בקהילה, בלאומיות, בציוויליזציות ונחיצותן, בגלובליזציה, בדת ובאלוהים ועוד. זהו פרק חשוב עם סוגיות מרתקות, שמערערות את כל מה שידענו וחשבנו עליו עד עכשיו.
"למשל, ההסתכלות שלו על הטרור מעמידה שאלה כל כך נכונה: מדוע אנחנו מפחדים מטרור? כאן הוא יורה צרור של נתונים, שמקטינים באופן משמעותי את התפקיד שמשחק הטרור על במת התיאטרון העולמי. לפתע הקורא מוצא את עצמו תוהה על רגשות החרדה שהוא חווה ביושבו מול החדשות בטלוויזיה, שבהן אירועים משמעותיים עולמיים.
"טרוריסטים בודדים גרמו לנו להיכנס לטראומות מרחיקות לכת, כאשר מנגד אנו עדים למעשים של ממשלות שבחרנו בהן באופן דמוקרטי, אשר גורמים מדי יום לאסונות לא פחות מחרידים והטיפשות האנושית נמצאת בשיאה. וכך עוד ועוד נושאים, כמו אמת, צדק, חינוך ומשמעות החיים, עולים על שולחן הניתוחים של פרופ' הררי, ומקבלים תפנית מעניינת - ולא פעם אגרוף ישיר וכואב לבטן של תודעתנו.
"למי שעומד להיות בסגר בחגים הבאים עלינו לטובה, אני ממליץ בחום לצלול אל תוך הספר עם הרבה פתיחות - ולהסכים להסתכלות אחרת על דברים שעד היום היו עבורנו האמת האחת והיחידה".
שנת ההתפלגות לשבטים
שמרית מאיר, פרשנית לענייני ערבים
"חוץ מהמגפה, ואולי בחסות אווירת סוף העולם שהתלוותה אליה, זו הייתה השנה שבה חברות התפלגו לכדי שבטים. אצלנו מבלפור לאסי, ובאמריקה הגזענות המודחקת ופצע העבדות התפוצצו.
"התיאוריה של איזבל ווילקרסון בספר Caste: The Origins of Our Discontent משווה בין הסדר החברתי בארה"ב למערכת הקאסטות בהודו ולרייך השלישי. המבט הנשי על החוויה השחורה בארה"ב מרתק גם הוא".
עשר שנים לעמוד
תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה
"אני ממליץ על הספר 'תולדות היהודים', שכתב ד"ר עשהאל אבלמן. לאורך כ-500 עמודים מוביל אותנו הספר על פני כ-5,000 שנות ההיסטוריה של העם היהודי (עשר שנים לעמוד). באהבה מפוכחת, שאינה מקלקלת את השורה, אנחנו מגיעים לארץ עם אברהם אבינו, גולים ממנה עם גולי בבל, חוזרים אליה עם שבי ציון ושוב גולים ממנה.
"אנחנו פוגשים את חכמינו, את מנהיגנו וגם את רשעינו, אלו שמבפנים, ואלו הרבים יותר שמבחוץ. הספר מרתק וקריא ביותר, והלקח העיקרי ממנו הוא שהעם היהודי עבר את פרעה, ועוד כל כך הרבה קשיים וצרות אחריו, כך שאין ספק שנעבור גם את זה".
