גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חזית חדשה במלחמה בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

בקשה למענק מחקר שחזרה עם הערה "זה לא יעבוד לעולם" הובילה את ד"ר ברק עקביוב לפתח שיטה חדשנית לתכנון תרופות אנטיביוטיות ● התקווה היא שהיא תיתן מענה למחסור בתרופות יעילות חדשות

ד"ר ברק עקביוב  / צילום: איל יצהר, גלובס
ד"ר ברק עקביוב / צילום: איל יצהר, גלובס

אנחנו מפחדים מווירוסים וחושבים שאנחנו די מסודרים עם חיידקים, אלא אם כן תקף אותנו חיידק טורף או אחד שעמיד לאנטיביוטיקה. במציאות, זיהומים נרכשים בבתי חולים הורגים כ-6,000 איש בשנה. גם מחוץ לבתי החולים, יש מגפות חיידקיות שמפתחות . בהדרגה עמידות לתרופות אנטיביוטיות קיימות. לדוגמה, שחפת. בעולם כולו, כ-700 אלף איש מתים מדי שנה מזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה.

מחקר שנולד מפוליטיקה אקדמית

האנושות זקוקה לתרופות אנטיביוטיות חדשות, ובכל זאת בשנים האחרונות לא פותחו תרופות רבות כאלה, וגם אלה שפותחו ואושרו לשיווק פחות מוצלחות מהוותיקות - אלה שכוחן הולך ויורד בהדרגה בגלל עמידות שהחיידקים. המחקר של ד"ר ברק עקביוב, מהפקולטה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון, עשוי לסייע במלחמה הזאת. הוא פיתח שיטה חדשנית לתכנון תרופות אנטיביוטיות חדשות שמתמקדות באזור קטן במולקולת RNA בריבוזום. המחקר שלו פורסם בכתב העת המוביל Chemical Science.

"בגלל הצורך הבוער בסוגים חדשים של אנטיביוטיקה, הרגולטור מאשר גם מוצרים פחות יעילים ועם יותר תופעות לוואי מהאנטיביוטיקות הקלאסיות", אומר עקביוב, "הן לא משמשות בשגרה, אלא רק כמוצא אחרון, ורק במטופלים שלא צפויים לסבול מתופעות הלוואי".

לדברי עקביוב, האתגר הוא לפתח לא רק תרופות חדשות, אלא כאלה שיכוונו להרוג חיידקים ספציפיים. התרופות האנטיביוטיות הקיימות בשוק כיום הורגות גם חיידקים רצויים לגוף בבואן לחסל את המחלה. כל החיידקים דומים במנגנונים מסוימים ונבדלים באחרים, כך שניתן לפתח מולקולות שיתקפו את המנגנונים השונים באופן ספציפי.

עקביוב הגיע לכיוון המחקר הנוכחי שלו בגלל, או בזכות, פוליטיקה פנים-אקדמית. "כשמתכננים אנטיביוטיקה חדשה, אפשר לנסות לתקוף מנגנונים חדשים לגמרי או לנסות לתקוף טוב יותר מנגנונים קיימים", הוא מסביר. "אלה ממש שתי אסכולות במחקר. חוקרים מסוימים טוענים שיש סיבה לכך שכל התרופות האנטיביוטיות שעבדו עד היום תוקפות אותם חמישה-שישה מנגנונים מוכרים, ורק זה יעבוד. אסכולה אחרת מחפשת פתרונות חדשים יותר. אנחנו החלטנו לעסוק בשני התחומים, כדי לא לעצבן אף אחד.

"זה קרה בעצם בגלל מענק שביקשתי לחקר מנגנון חדשני וחזר עם הערה 'זה לא יעבוד לעולם. תקוף את המסלולים המוכרים'. זה היה די נבזי, אבל נשמנו עמוק, ושינינו את ההצעה. קיבלנו את המענק, שהיה מאוד תחרותי, ומאז אנחנו ממוקדים גם בתחום הזה".

במעבדה פועלים בשני כיווני מחקר עיקריים כרגע: תכנון אנטיביוטיקה שתוקפת מנגנון חדש בשם פרימאז, ותכנון אנטיביוטיקה שתוקפת את המנגנון המוכר של הריבוזום. "אין היום אנטיביוטיקות שתוקפות פרימאז, ולכן כל דבר שנייצר נגדו יהיה חדשני, משפחה חדשה של אנטיביוטיקה", אומר עקביוב. "החיסרון הוא שאנחנו לא יודעים עדיין אם מה שרואים במבחנות יעבוד בבני אדם. אין משהו כזה בבית המרקחת, ואולי יש לכך סיבה.

"אבל יש אנטיביוטיקות נגד ג'יראז, מנגנון שקשור לאותו מסלול, ואנטיביוטיקות שפועלות עליו כבר נמצאות בניסויים קליניים, אז יש לנו סיבה טובה לחשוב שכל המסלול הזה הוא מעניין. אנחנו מפתחים מולקולות גם נגד ג'יראז, וגם כאלה הפועלות נגד שניהם בבת אחת".

"כיוון אחר הוא המנגנון המוכר של הריבוזום. ידוע שאפשר לגרום לתא למות אם מעכבים את האתר הפעיל של הריבוזום, את הלב שלו. זוכת פרס נובל עדה יונת גילתה את מבנה הריבוזום של החיידק, וכך למדנו לעומק את המבנה של האתר הפעיל הזה. עכשיו גם צריך למצוא איך לעכב אותו.

לא צריך יותר לירות באפלה

"הגישה שלנו, בניגוד לגישה הקלאסית בתחום התרופות, לא כרוכה בהפגשה של אינסוף חומרים מוכרים עם התא כדי לראות מתי הוא ימות. יש 10 בחזקת 120 אפשרויות לחומרים כאלה, זה יותר מכל כוכבי הלכת ביקום! ואין בכלל ספריות חומרים המכילות את כולם. במקום זאת, אנחנו מייצרים רק מולקולות קטנות מאוד ובוחנים את עוצמת ההיקשרות שלהן לאתר המטרה במד תהודה מגנטית - NMR.

"כשאנחנו יודעים איזו מולקולה קטנה נקשרת, אנחנו משתמשים בה כמו בחלק לגו במולקולה גדולה יותר, שאותה אנחנו מתכננים באופן ממוחשב כך שתוכל להיקשר באופן חזק. כשיש לנו כמה עשרות או מאות חומרים כאלה, אנחנו מתחילים לסרוק, כמו בשיטה הקלאסית. זו כבר סריקה רציונלית והגיונית. לא ירייה באפלה".

המחקר שפורסם ב-Chemical Science בחן את האפשרות לפתח כך תרופה ספציפית נגד חיידק השחפת, על בסיס פענוח הריבוזום של חיידק זה, שהוא מעט שונה מאחרים. 

ד"ר ברק עקביוב
בן 46, נשוי + 1 ● חוקר ומרצה בכיר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון ● המחקר הבא שלי: בחינת השיטה שפיתחנו על מטרות אחרות, כמו נגיפי RNA שאחראים למחלות כמו צהבת, HIV וסרטן

מחקר בולט בתחום מחו"ל:
"מחקר מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, על פלטפורמה לסריקת עתק וירטואלית של מולקולות"

עוד כתבות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה

זינוק של 1,000% במניית בית ההשקעות בשלוש שנים, תורגם לגיוס הון של חצי מיליארד שקל, בעיקר ממוסדיים זרים ● הדוחות של בית ההשקעות מלמדים כי הוא מעלה את דמי הניהול לכספים חדשים שנכנסים אליו בגמל, בניגוד למגמה בענף, אך עדיין הוא "זול" בממוצע

ד''ר יפעת בן חי שגב / צילום: איל יצהר

ד"ר יפעת בן חי שגב עוזבת את חדשות 13, אך הפלונטר עדיין לא הותר

דירקטוריון חדשות 13 מתנהל זה זמן רב ללא יכולת הכרעה, בשל דד לוק שיצרו שניים מחבריה ● ההתפטרות העכשווית עשויה לפתור זאת, ולהוביל למינוי מנכ"לית קבועה

אריאל בבלי / צילום: קבוצת בראל

1.5 מיליון שקל לשלוש שנים: איש העסקים שלוקח חסות על אצטדיון ילדותו

אריאל בבלי, שגדל כמה מאות מטרים מאצטדיון גרין בנוף הגליל, חוזר אליו כעת עם קבוצת הנדל"ן בראל ● טכנולוגיית הדפוס הדיגיטלי של HP Indigo הישראלית עומדת בלב קמפיין חג המולד בספרד למותג השוקולד Suchard ● וזה המינוי החדש של המפקח על הבנקים בבנק ישראל לשעבר ● אירועים ומינויים

אורי יוגב / צילום: יונתן בלום

הקרן שחתומה על שני אקזיטים בשבוע: "רצינו להוכיח לשוק"

קרן אלומה סיכמה על מכירת אקסלרה בחצי מיליארד שקל וחלק ממניותיה באסקו ● היו"ר אורי יוגב: "מחיר המניה שלנו מאוד ירד וחשבנו שאנחנו ‫צריכים להוכיח לשוק. זו ההוכחה האולטימטיבית"

פעילות כוחות צה''ל ברפיח (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

בתגובה לתקרית ברפיח: חיל האוויר תקף בדרום רצועת עזה

ארבעה לוחמים נפצעו בהיתקלות ברפיח, אחד מהם במצב קשה; צה"ל תקף מפקד שטח בחטיבת רפיח בתגובה ● החל הליך הזיהוי של החטוף החלל במכון לרפואה משפטית ● מעבר רפיח ייפתח בימים הקרובים ליציאת תושבים בלבד מרצועת עזה למצרים ● העצרת הכללית של האו"ם אישרה החלטה הקוראת לישראל לסגת מרמת הגולן ● עדכונים שוטפים

17 מניות בת"א זינקו ביותר מ-100%. האם יגיע גל מימושים לפני סוף השנה?

סוף השנה האזרחית מייצר באופן מסורתי פעילות מוגברת בשוק ההון, כשמשקיעים מתאימים את התיק לקראת השנה הקרובה ● בבורסה בת"א העריכו השבוע כי לאחר שנת שיא בשוק המניות המקומי, משקיעים עשויים לנצל את דצמבר "למימוש רווחים", גם לצורך קיזוז מס ● בשוק חלוקים

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

מסקר שנערך, עולה כי בממוצע הישראלים מקדישים 1.5 שעות לכלי AI, על חשבון גלישה רגילה, צפייה טלוויזיונית ורשתות חברתיות ● כלי ה–AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT ובמקום השני נמצא ג'מיני

צורי דבוש, יו''ר קליל / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יו"ר החברה הציבורית שיתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים

צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל, החליט להתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● זהו צעד מפתיע, משום שהציפייה הייתה שאברהם נובוגרוצקי, יו"ר איגוד המתכת החשמל והתשתיות, יהיה המועמד היחיד ● כעת יש לדבוש שבועיים לנסות להשיג 50 חתימות של תעשיינים תומכים

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר נסוג: הגבלות יצוא הגז הוצאו מחוק ההסדרים בעקבות התנגדות משרד האנרגיה

המהלך הדרמטי של האוצר להגבלת יצוא הגז, שנועד לעודד תחרות מקומית ולהאריך את חיי המאגרים, ירד מחוק ההסדרים לאחר שמשרד האנרגיה סירב לקדם שינוי מחוץ לוועדת דיין ● כעת המשרדים יידרשו להגיע לפשרה בתוך הוועדה עצמה ולא במסגרת התקציב

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע שגופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

שר הכלכלה ניר ברקת פגוש את העיתונות, קשת 12, 22.11.25 / צילום: איל יצהר

ברקת אכן מממן לעצמו את כרטיסי הטיסה, אבל זה לא הכול

שר הכלכלה חוזר ואומר שהוא משלם על שלל טיסותיו לחו"ל • אבל העלויות לא מתמצות במושב במטוס • המשרוקית של גלובס 

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

רשות ני"ע אוסרת על שיווק פיקדון ה-S&P 500 של לאומי

בהמשך לחשיפת גלובס, בנק לאומי החליט לעצור את שיווק הפיקדון המובנה של לאומי, אשר עורר התנגדות עזה מצד קרנות הנאמנות ● ברשות צפויים לפרסם בתקופה הקרובה נייר עמדה המסדיר את המגבלות החלות על המוצרים המובנים

איראן ממשיכה את המרוץ לגרעין בעזרת "רשתות סודיות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המרוץ האיראני לגרעין לא הופסק, בצרפת מתלוננים שישראל פוגעת בחופש העיתונות, והשתתפות ישראל באירוויזיון עלולה להיות בסכנה ● כותרות העיתונים בעולם

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע

ביטולי הטיסות הולידו הר תביעות, ובתי המשפט נותנים פסיקות סותרות

בעקבות ביטולי עשרות טיסות במלחמה, נוסעים רבים פנו לבתי המשפט כדי לזכות בפיצוי ● בחינת מספר פסקי דין מגלה החלטות סותרות, כשבחלקן בתי המשפט מאשרים את התביעות ובאחרות לא ● חברות התעופה: החוק בלתי ישים