גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ערב ראש השנה: כמה יהודים באמת יש בעולם?

אלוהים הבטיח שעם ישראל "לא ייספר מרוב", אבל הססטיסטיקאים מתעקשים לנסות • כמו כל שאלה סטטיסטית, התשובה תלויה בהגדרה • קראנו את האומדנים העדכניים בעין ביקורתית והשתדלנו להיזהר ממסקנות כוזבות

שירבו זכויותינו כרימון. כמה יהודים באמת יש בעולם / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס
שירבו זכויותינו כרימון. כמה יהודים באמת יש בעולם / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

משרוקית יקרה, רציתי לשאול מי זה "אחרים".
סליחה?

זה מידיעה שקראתי באחד העיתונים לחג. "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת שבסוף 2019, אוכלוסיית ישראל נאמדה ב-9.14 מיליון נפש, מהם 6.773 מיליון יהודים, 1.919 מיליון ערבים, ו-448 אלף אחרים". מה זה? בהאים? בודהיסטים? עובדים זרים?
אהמממ. שאלה רגישה. לא ולא ולא. אם קוראים את האותיות הקטנות, ההסבר המנומס של למ"ס הוא שהאחרים הם "נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים". אבל תכלס, רובם עולות ועולים שהגיעו לישראל לפי חוק השבות, ומשרד הפנים לא רושם אותם כיהודים.

ומה הם?
מבחינת הסטטיסטיקאים, לא פה ולא שם. לכן נתנו להם שם מיוחד: פה סופרים אותם יחד עם היהודים הכשרים, שם מפרידים. כש- ynet כתבו על מספר היהודים לרגל יום השואה האחרון, למשל, הם הקפידו להזכיר שבישראל יש 6.7 מיליון יהודים "ועוד כ-400 אלף ישראלים" - שהם אותם אחרים.

מה זה מוכיח?
שלמספרים החגיגיים והמדויקים יש קצוות פרומים. השאלה כמה יהודים יש תלויה בהגדרה שבוחרים.

אבל אם ככה, התסבוכת הזאת לא נוגעת רק לישראל. הרי ספירת הראשים הזאת היא עניין קבוע בחגים: כמה יהודים יש בחו"ל, וכמה נוספו מאז השואה, וכמה יהודיות ויהודים בדיוק התחתנו, וכמה בדיוק התחתנו עם יהודיות ויהודים, ואיך הדור הולך ופוחת בגלל נישואי תערובת.
"זוגות מעורבים".

מה?
אנחנו מעדיפים לדבר על זוגות מעורבים. אבל זה נכון: העיתונים העבריים בישראל מתים על המשחקים המתמטיים האלה. והמתמטיקה יוצרת אשליה שהכול פשוט. בחו"ל המצב אפילו מסובך יותר מאשר בישראל.

יכול להיות משהו מסובך יותר מישראל?
מסתבר שכן. במקרה הזה. כאן הסטטיסטיקאים יכולים להישען על ציון ברור במרשם האוכלוסין, זאת אומרת על סעיף הלאום. יחסית למספר היהודיות והיהודיות הרשמיים, ה"אחרים" שהזכרנו הם מיעוט קטן. אבל בחוץ לארץ אין סעיף כזה. לספור יהודים שם היא משימה קשה.

איך מגדירים שם מיהו יהודי?
לפני שקובעים הגדרה סטטיסטית צריך לשאול שאלות אידיאולוגיות. האם יהודי הוא עניין של מוצא משפחתי? האם הוא צריך לקיים מנהגים דתיים מסוימים? האם מספיק רקע תרבותי? או שהכול תלוי בהגדרה עצמית? התפיסות של היהודים עצמם משתנות מקהילה לקהילה. בדוח שעומד להתפרסם מטעם JPR, מכון מחקר לונדוני למדיניות יהודית, שאלו יהודיות ויהודים ב-12 מדינות באירופה "מהי המשמעות העיקרית של להיות יהודי?" בבריטניה, 61% מהציבור בחר בפולחן דתי. בהולנד ובפולין, 52% נקבו במוצא אתני. בהונגריה, 54% העדיפו מטען תרבותי.

כשלים סטטיסטיים, כשלים סטטיסטיים בכל מקום

איך אפשר להפוך הגדרות כאלה למספרים?
כאב ראש. כדי להכין סטטיסטיקה על יהודים בעולם, חוקרים צריכים לאסוף מידע מהרבה מקורות - מפקדי אוכלוסין, רישומי הגירה, פנקסים של הקהילות עצמן. אבל מאחר שחלק מההגדרות תלויות בתודעה של היהודים עצמם, מוכרחים להישען גם על סקרים.

המחקר הרציני ביותר שראינו התפרסם בקיץ הזה במסגרת השנתון של יהדות ארצות הברית. זאת במה מכובדת מאוד, ספר שיצא לראשונה בא' בתשרי תר"ס - כלומר 5 בספטמבר 1899! - ומספק כל שנה אומדן של מספר היהודים בעולם. מי שערך את האומדן במהדורה האחרונה הוא הדמוגרף סרג'יו דלה-פרגולה מהאוניברסיטה העברית, שהוא אולי גדול המומחים לקהילות היהודיות בתפוצות.

דלה-פרגולה עשה דבר מעניין: הוא הציג כמה הגדרות אלטרנטיביות, ובדק איך הן משפיעות על המספרים. להגדרה הצרה ביותר הוא קרא "יהודי ליבה" (Core Jews). אלה אנשים שרואים ביהדות את הזהות העיקרית שלהם. במעגל השני נמצאים גם בנים ובנות להורים יהודים שכבר לא רואים ביהדות סממן זהות בלעדי. במעגל שלישי כלולים גם אנשים "בעלי רקע יהודי", ובני בית אחרים של יהודים. במעגל הרביעי - הרחב ביותר - נמצא כל מי שישראל מאפשרת לו לעלות במסגרת חוק השבות.

והמסקנות?
אז ככה. לפי ההגדרה הצרה, "יהודי ליבה", בשנת 2019 חיו ברחבי תבל 14.7 מיליון יהודיות ויהודים. זה הנתון שאנחנו רואים בדרך כלל בתקשורת. 6.6 מיליון בישראל (השנה כבר יותר), 8.1 מיליון בחו"ל.

אבל ככל שמרחיבים את ההגדרה, נוצרים "יהודים" חדשים. יחד עם בנות ובנים של יהודים, מתקרבים ל-18 מיליון נפש. בצירוף שאר בני הבית ו"בעלי רקע יהודי" אנחנו נושקים ל-21 מיליונים. ובאשר לזכאי חוק השבות - 23.7 מיליון איש ואישה בישראל ומחוצה לה עומדים בתנאים.

מי זה, כל החברים החדשים האלה?
רובם אמריקאים. כשמרחיבים את המעגלים, מספר היהודים האמריקאים עולה בעקביות מ-6 מיליון בערך ל-8 מיליון, 10 מיליון, ולבסוף 12 מיליון נפש לפי הגדרת חוק השבות. בישראל, כמו שאמרנו, הגבולות של הקהילה היהודית הרבה פחות מטושטשים. אלה שוב מאות אלפי ה"אחרים" שלנו.

ומה עם הטענה שהעם היהודי מצטמק?
אפילו לפי ההגדרה הכי צרה, מספר היהודים עולה בהתמדה מאז השואה, אם כי לא חזר עדיין למצב שהיה לפניה. ב-1945 נשארו בערך 11 מיליונים; היום יש 3.7 מיליון יותר. התוצאה הסופית היא שמספר היהודים בעולם בכל זאת גדל: לפי האומדנים של דלה-פרגולה, יהדות העולם גדולה היום בשליש משהייתה אחרי השואה.

אז היהודים לא איבדו את מקומם בעולם.
זהירות מכשלים סטטיסטיים. הם אורבים בכל מקום. בזמן שלקח ליהודי העולם להתרבות בכמה עשרות אחוזים, אוכלוסיית העולם כולו יותר משילשה את עצמה: מ-2.3 מיליארד ל-7.6 מיליארד ב-2018. המשמעות היא ששיעור היהודים בתבל ירד מאוד. בסוף המלחמה, כמעט חמישה מכל אלף נפש היו יהודיות ויהודים. היום - פחות משניים. 

והכול באשמת התפוצות.
במובן מתמטי די מוגבל, זה נכון. אם מפרקים את השינוי במספר היהודים לשניים, בתוך ומחוץ לישראל, רואים שהעקומה של ישראל טיפסה בקביעות מחצי מיליון בערך ב-1945 עד יותר משישה מיליון בשנים האחרונות. מספר היהודים בחו"ל, לעומת זאת, היה כמעט קפוא בין 1945 עד שנות ה-70 - 10.5 מיליונים בערך - ומאז יורד בהדרגה.

אבל "תפוצות" היא מילה כללית. במחקר של דלה-פרגולה יש גרף מרתק שמראה כמה יהודים חיו באזורים שונים בעולם בכל תקופה בהיסטוריה. כל אזור קיבל צבע, ואם עוקבים אחרי הצבעים, מתקבל סיפור רב-תהפוכות: בתחילת המאה העשרים, רוב עצום של יהדות העולם נמצא במזרח אירופה. בעשורים הבאים הגיעו מיליוני יהודים לצפון אמריקה, ובתחילת מלחמת העולם השנייה היו שני מרכזים יהודיים גדולים: מזרח אירופה וארצות הברית. בשלב הזה ישראל היא מרכז יהודי די זניח, אבל אחרי המלחמה היא מתחילה לצמוח, ובמקביל "שותה" חלק גדול מהיהודים שנשארו במזרח.

אפשר לומר שהאוכלוסייה היהודית היא באמת "כחול אשר על שפת הים", לא בגלל המספרים, אלא בגלל התנועה. מי שמגיע לחוף לעתים קרובות רואה איך כמות החול נשארת דומה, אבל הוא נודד ממקום למקום לפי מזג האוויר ומשטר הזרמים. רוב עצום של יהודי העולם מתגורר היום בשני מרכזים שהיו זניחים לחלוטין ב-1900. 

נישואים מעורבים מגדילים או מקטינים?

אומרים שהיהדות בחו"ל נעלמת בגלל נישואים עם לא-יהודים.
לא מזמן בדקנו במדור שלנו מספר מעניין שח"כ בצלאל סמוטריץ' אוהב להזכיר. סמוטריץ' טוען שאצל יהודי ארצות הברית ואירופה, שיעור נישואי התערובת - אנחנו מעדיפים לומר "נישואים מעורבים" - מגיע ל-70%, ולכן "בעוד שניים-שלושה דורות העם היהודי שם נכחד לחלוטין". אנחנו ממליצים להתייחס לטיעונים האלה בספקנות.

למה?
קודם כול, המספרים מוגזמים. ביהדות ארצות הברית, שיעור הזוגות המעורבים בקרב מי שנמצאים בקשרי נישואין או זוגיות נע לפי מחקרים בין 50% ל-58%. באירופה, לפי האומדנים של דלה-פרגולה, שיעור הנישואים המעורבים בקהילות הגדולות ביותר - צרפת, בריטניה וגרמניה - הוא 40% ומטה. רק בפולין ובשוודיה השיעור גבוה מ-70%.

כמו כן, בניגוד לאמונה המקובלת, לא תמיד השיעור הולך וגדל. צריך להיזהר מאשליה סטטיסטית: מצבת הזוגות המעורבים כוללת חתונות שהתקיימו לפני עשרות שנים. כשמסתכלים מקרוב מוצאים מדינות שבהן שיעור הזוגות המעורבים אצל צעירים (עד גיל 50) דווקא נמוך מאשר אצל מבוגרים. אצל יהודי הולנד, 63% מהנשים ו-60% מהגברים המבוגרים נשואים ללא-יהודים, אבל רק כמחצית מהצעירים. בשבדיה ובדנמרק, לעומת זאת, המגמה הפוכה.

איוונקה טראמפ וג'ראד קושנר בהדלקת נרות חנוכה בבית הלבן. לפעמים הנישואים מובילים לצירוף יהודים חדשים / צילום: Olivier Douliery, רויטרס

אבל כל קשר כזה פוגע בסטטיסטיקה!
לא בהכרח. לפעמים הנישואים מובילים לצירוף יהודים חדשים. בסקר של JPR, שיעור ניכר של היהודים בכמה מדינות דיווחו שהם לא נולדו כאלה, אלא התגיירו. לא ברור מה טיב הגיורים ואם הם יהיו כשרים בעיני משרד הפנים שלנו, ובכל זאת: בספרד 25% מהיהודים הם גרות וגרים. בפולין - שבה הנישואים המעורבים נפוצים במיוחד - 21%.

לפעמים מה שמשפיע על גודל הקהילה בשנים הבאות הוא בכלל היעדר נישואים. במחקר של המכון למדיניות העם היהודי בארה"ב (JPPI), שהתבסס על נתונים מ-2013, נמצא שרק 21% מהיהודיות והיהודים הלא-חרדים בין גיל 25 ל-54 חיים עם בן או בת זוג יהודים, עם או בלי חתונה רשמית. אבל רוב האחרים לא חיים עם "גויים" - שני-שלישים מהם לא נמצאים בכלל בזוגיות.

אז השאלה היא לא עם מי יתחתנו היהודיות, אלא מה יעשו הגויים?
חלק מהשאלה, אבל לאו דווקא החלק החשוב. אסור לשכוח שחתונה וילדים הם לא הדרך היחידה שבה קהילות שורדות או דועכות. הרבה קהילות מאבדות או מגייסות חברים בעיקר באמצעות הגירה. רוב היהודים שחיים היום בספרד ובגרמניה נולדו במדינה אחרת, וכך גם רבע מיהודי צרפת וחמישית מיהודי בריטניה והולנד. בשורה התחתונה, שתי האחרונות בכל זאת קטנו מאוד ב-40 השנים האחרונות. אבל הקהילה הגרמנית הקטנה צמחה פי 3.5, והקהילות הגדולות ממנה בקנדה ובאוסטרליה גדלו בעשרות אחוזים. 

ומי האנשים הטובים שמחזקים את הקהילות האלה?
לפעמים אלה בדיוק האנשים שנקראים כאן "יורדים". כפי שעלייה לישראל הייתה סיבה חשובה להיחלשות של כמה קהילות באירופה, כך ירידה מישראל היא לפעמים חבל הצלה בשבילן. יהודים-ישראלים שעזבו את ישראל והשתקעו בנכר נספרים כחלק מהקהילה היהודית שם, ולפעמים הם מהווים חלק לא-מבוטל בתוכה. 

כמעט 30% מיהודי ספרד וחמישית מיהודי אוסטריה נולדו בישראל. באיטליה ובפולין אחד מתשעה יהודים הוא ישראלי לשעבר. מטבע הדברים, כשהקהילה קטנה, שיעור הישראלים יכול להיות גבוה במיוחד. בנורבגיה, לפי הספירה של דלה-פרגולה, חיים כ-1,300 יהודים. 58% מהם נולדו בישראל. בפינלנד המספרים כמעט זהים. כנהוג בקרב מהגרים, לא תמיד הם נטמעים מיד בקהילה היהודית המקומית, אבל אחרי זמן מה הם הופכים לחלק ממנה - ולא רק בתור נתון סטטיסטי. 

עוד כתבות

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, היכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בנימוק כי הבורר סבור שהוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה - מהן עולה חדש ליחסי תן וקח בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"