גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"שוק הסלולר מוטה מחיר בצורה לא בריאה": מנכ"לית משרד התקשורת בראיון ראשון

בתקופה הקצרה שלירן אבישר-בן חורין מנהלת את משרד התקשורת היא כבר הספיקה להוציא מכרז לדור החמישי בסלולר, לטפל במיזוג סלקום-גולן ולאשר את מתווה הסיבים ● בראיון ראשון בתפקיד היא מספרת כיצד הם רואים את מפת התקשורת העתידית, ועל מה הצרכן הישראלי צריך ללמוד להסתכל

לירן אבישר-בן חורין / צילום: רפי קוץ, גלובס
לירן אבישר-בן חורין / צילום: רפי קוץ, גלובס

האירועים האחרונים בשוק התקשורת אינם תואמים את הדיכאון הכללי השורר בארץ בעקבות הסגר השני. אלמלא הנגיף והחתימה על הסכמי השלום עם איחוד האמירויות הערביות ועם בחריין, ייתכן שהם היו מקבלים את ההתייחסות הראויה. באיחור משווע מצטרפת ישראל למשפחת העמים, שהבינו שתשתיות התקשורת קריטיות לעתיד המשק, ופרצה סכר שכולנו נרגיש את השפעתו עד מהרה.

השבוע נפל דבר בישראל: המכרז לדור חמש בסלולר הושלם, ומתווה הסיבים אושר בממשלה. האישור איפשר לדירקטוריון בזק לשחרר השקעה של מיליארדי שקלים לפרויקט, שיהווה למעשה את תשתית התקשורת הנייחת של מדינת ישראל בעשורים הבאים. 

מבקריו של שר התקשורת יועז הנדל אומרים שהתמזל מזלם שלו ושל מנכ"לית המשרד, לירן אבישר-בן חורין, להיות אלו ש"גוזרים את הסרט" בשני האירועים הדרמטיים הללו. אולם הם טועים. במקורות אומרים כי "אין המלאכה נקרית אלא על שם גומרה", ואכן אי אפשר ליטול מהנדל את ההישג של השלמת המכרז לדור חמש בסלולר ושל אישור מתווה הסיבים בממשלה. זה יהיה כמו לזקוף את הישגי הרפורמה בסלולר לזכותו של שר התקשורת לשעבר, אריאל אטיאס, שהחל להניע את המכרזים בסלולר ואת הפחתת תעריפי הקישוריות, ולא ליורשו בתפקיד, משה כחלון, שבזמנו התרחשה הרפורמה והוא יישם אותה.

אבישר-בן חורין היא המנכ"לית הראשונה בתולדות משרד התקשורת. היא לא מגיעה מתחום התקשורת, אולם נראה שבתוך זמן מאוד קצר הצליחה להשתלט על התחום. אמנם היא נהנית מרוח גבית בשל העבודה הרבה שנעשתה על ידי משרד התקשרות. אולם אבישר-בן חורין היא שהביאה לכלל סיום את המכרז לדור חמש בסלולר ואת מתווה הסיבים בצורה מרשימה.

אבישר-בן חורין יודעת לנהל ומצויה היטב במסדרונות הפקידות. מכיוון שגם היא יודעת שימיה של ממשלת האחדות כנראה קצרים, היא והנדל פועלים כשהם ממוקדי מטרה, והתנהלותם מוכיחה את עצמה. מובן שלפועלו של השר הנדל במשרד התקשורת יש קשר לרצונו להציג כמה שיותר הישגים בזמן קצר לטובת הקריירה הפוליטית שלו. אולם עניין זה פחות חשוב לנוכח ההישג הכל-כך חשוב ברמה הלאומית של הכנסת הדור החמישי בסלולר ושל יציאת בזק לפרויקט הסיבים.

עוצמה ועצמאות דיגיטליות

יום אחרי שדירקטוריון בזק אישר את הכניסה לפרויקט הסיבים והוט הודיעה שהיא נכנסת כשותפה במיזם הסיבים האופטיים IBC, במשרד התקשורת יוצאים מגדרם אחרי שנים של תסכול. "כל השוק בוער עכשיו", אומרת אבישר-בן חורין בראיון ל"גלובס". "יצרנו סדק בסכר, ואנחנו חושבים שזה הולך לשטוף את המדינה בסיבים. בשבילנו זה יום חג. כל השחקניות הגדולות ייכנסו למשחק. הדבר הזה יבטיח פריסה מהירה עד לאזרח האחרון ויבטיח מחירים תחרותיים, כי יהיה יותר משחקן אחד בזירה. זה המפתח לעצמאות ולעוצמה דיגיטלית שיבטיח שאומת הסטארט-אפ לא תלך יחפה. אנחנו מצפים בכיליון עיניים להתפתחויות".

זה לקח יותר מדי זמן.
"בתי הקברות מלאים בדוחות שנכתבו על ידי טובי הצוותים המקצועיים. ללא מלחמה מצידנו ומצד השר לקדם את האירועים הללו, זה לא היה קורה. אתם לא מבינים באיזה כוחות נלחמנו כדי להעביר את מתווה הסיבים. הצלחנו להביא את זה לידי מימוש, ועכשיו רואים את העסק פורח. בסוף יש לנו מטרה שתהיה פה יותר מרשת סיבים אחת, ואין לנו שום עניין לתת הטבות לאף אחד. יש לנו עניין לתת הטבות לעם ישראל".

מה המטרה המרכזית ששמת לנגד עינייך כשנכנסת למשרד התקשורת?
"אני מרגישה שאנחנו נוגעים בדברים שלא נגעו בהם שנים. קצב העבודה שלנו טוב, אנחנו לא חוששים לגעת בדברים מורכבים ולקבל החלטות. המוטיבציה שלי היא לטפל ב'אבנים הגדולות'. שני הצירים המרכזיים שעומדים לפניי הם: העוצמה הדיגיטלית והעצמאות הדיגיטלית של ישראל. בסופו של דבר זה עובר דרך 'גי'גה בקיר' ודרך 'ג'יגה באוויר'. זהו. אני קמה בבוקר ואלה שני הווקטורים שאני פועלת לפיהם: עצמאות דיגיטלית ועוצמה דיגיטלית.

"אחר כך אנחנו מסתכלים על 'האבנים הגדולות' בשוק התקשורת שלא נגעו בהן ב-15 השנים האחרונות והן צריכות עדכון ומבט קדימה לעשור הקרוב. זאת, בהינתן שהשוק מאוד השתנה".

מתווה חכם ויצירתי 

למתווה הסיבים שאושר בממשלה, שלושה עקרונות מרכזיים: א. ביטול חובת הפריסה האוניברסלית של סיבים, החלה על בזק והוט; ב. בזק תפרוס סיבים רק היכן שכדאי לה כלכלית; ג. במקומות שבהם בזק לא תפרוס סיבים, יפרסו אותם המתחרים באמצעות הקמת קרן השקעות במימון המפעילים. זאת, כאשר בזק עצמה לא תוכל להתמודד במכרזים על מקומות שבהם ויתרה על חובת הפריסה.

יכול להיות שאם לא הייתם בלחץ מכך שהממשלה עלולה ליפול ושהבחירות יוקדמו, הייתם פועלים לאישור מתווה אחר?
"המתווה לא שלי, אז אני יכולה להגיד אותו ישירות: המתווה חכם, יצירתי ונותן מענה למרבית האתגרים בסוגיית פריסת תשתית בהיקף כזה. דבר ראשון שיש לך הוא שאתה נותן מענה לאזורים הלא-כדאיים באמצעות הקמת קרן תשתיות. אנחנו פעם ראשונה מקימים קרן תשתיות, שאומרת שהסיפור הוא לא רק כדאיות כלכלית בשוק תחרותי".

מה היתרונות של קרן תשתיות במימון המפעילים?
"המודל של קרן תשתיות שבה החברות משקיעות, הוא מודל טוב שנותן מענה לצורך לפרוס תשתיות בכל המדינה, וכן לכך שלחברה עסקית לא בהכרח יש כדאיות כלכלית לפרוס סיבים בכל מקום. המודל של קרן תשתיות נותן פתרון לכך שתהיה תחרות גם באזורים הלא-כדאיים, שבהם אין לאף אחד מוטיבציה לפרוס סיבים. גם לאזורים אלו, כולל אזורי הספר, מגיע לקבל מענה, לא פחות מלאזורים אחרים".

אם זה כל כך חשוב מדוע המדינה לא משתתפת בקרן? המדינה שופכת מיליארדים כדי לעזור לחברות מסחריות רווחיות, את לא חושבת ששווה לה להשקיע כמה מאות מיליוני שקלים כדי לפתור את הבעיה?
"אני לא פוסלת אפשרות שבשלב מסוים של הפריסה תידרש התערבות יותר משמעותית של הממשלה, אבל אנחנו לא שם. אנחנו בשלב של לצאת לדרך בריצה, ואנחנו מאמינים שאחרי שהמהלך ייצא לדרך, אנחנו נראה כאן שינויים גדולים בקצב אדיר.

"אם בשלב מסוים נראה שהעסק טעון חשיבה מחדש לגבי הצורך של התערבות ממשלתית בשוק שהוא שוק תשתיות קריטי פרטי, נשקול את הדבר מחדש. אבל אני לא חושבת שאנחנו שם בשלב הזה".

המדינה נתנה 150 מיליון שקל ל-IBC (מיזם הסיבים האופטיים)?
"כן, וכמו שאתה יודע למהלך הזה היו הרבה מאוד מורכבויות שדרשו תיקון ולקחו הרבה שנים, ולא בהכרח הניבו את התוצאות הרצויות".

בסוף את אומרת שאת לא רוצה להכריח חברות שיפרסו היכן שלא כדאי להם כלכלית. אולם הניסיון מלמד שזו תפיסה בעייתית, כאשר את רואה את חילוקי הדעות סביב הפריסה של הוט גם ביהודה ושומרון וגם באזורים רבים בארץ שהיא לא מגיעה אליהם. לוותר לבזק על חובת פריסה אוניברסלית זה בעייתי.
"כל חברה צריכה לעשות את השיקולים שלה. המשמעות של הדרישה לחייב את בזק בפריסה אוניברסלית היא להישאר עוד 10 שנים בלי תשתית סיבים. בזק היא חברה שהופרטה, היא לא חברה ממשלתית יותר, ויש פה רגולציה שקובעת שמרגע שהיא הכניסה סיב אופטי, היא צריכה להכניס סיב ממטולה ועד אילת. אנחנו חושבים שהרגולציה הזו, כשאתה משית אותה על שוק עסקי, אתה תוקע את השוק והוא פשוט לא זז.

"צריך להסתכל על החברות בצורה פרגמטית. אילו כלים רגולטוריים אנחנו מפעילים כדי לשחרר את הפקק. הצלחנו בעשור האחרון להישאר מאחורי העולם בפערים גדולים, להיות בכל מדדי התקשורת האפשריים בצד הלא נכון של העקומה; ואתה מציע לי להישאר על התקיעות הזו, ואני אומרת 'לא'. אנחנו צריכים להביא בחשבון את השיקולים העסקיים הרלוונטיים.

"גם צריך לזכור - לפי המתווה, בזק לא אומרת היכן היא פורסת סיבים והולכת לדרכה. בזק צריכה לממן אחוז מסוים בקרן התשתיות, כאשר היא לא יכולה לפרוס באזורים מסוימים. כלומר, שאף על פי שבזק לא לא יכולה להתמודד במכרזים על מקומות שבהם היא ויתרה על חובת הפריסה, היא חייבת לקחת חלק במימון הקרן".

לייצר בידול תחרותי 

את אומרת שאת רוצה להתעסק בדברים הגדולים, אבל בסוף הצרכנים מתלוננים על הדברים הקטנים.
"מיקרו-רגולציה היא 'פטיש 5 קילו' על התחרות. שוק של מיקרו-רגולציה מייצר שווקים מאוד גנריים. זאת, משום שכולם מתיישרים על המכנה המשותף הנמוך ביותר או הבינוני, כי הרגולטור לוקח משהו סביר באמצע ומפעיל אותו לגבי כולם. האינטרס שלי הוא לייצר יתרון ובידול תחרותי שמביא למצוינות. רגולטור צריך להתעסק ב'אבנים הגדולות' של השוק, ולא במיקרו-רגולציה.

"אני רוצה שיהיה בידול תחרותי בין המפעילים. האחריות שלנו, וזו המהפכה הצרכנית האמיתית, היא לכוון את הזרקור על הבידול התחרותי. אני רוצה שהצרכן הישראלי יידע אילו שירותי תקשורת הוא יכול לקבל ואילו ביצועים בדירה שהוא עובר אליה. ושם זה המקום שלי, ולא במיקרו-רגולציה שקשה לאכיפה.

"אחת המחלות של השוק היא שהכל מוטה מחיר. אני רוצה שהציבור יוכל לבחור בגלל שהמפעילים ייכנסו לתחרות, וזה יגרום במידה רבה לציבור לרכוש שירותי תקשורת לא רק על בסיס מחיר. 

הבטחתם שייפסק הפיצול באינטרנט בין ספק לתשתית. בינתיים החברות יוצאות להשקעות במיליארדים, אבל הרגולציה מפגרת ב-30 שנה?
"אנחנו יוצאים לשימוע בעוד שבועיים. הפיצול מייצר עלויות מיותרות. מי שנפגע מההפרדה הזו הוא הצרכן - גם בעלויות שמתגלגלות אליו, ובעיקר במורכבות תפעולית. הצרכן לא יודע למי להתקשר כשיש לו תקלה. זה אירוע צרכני שטעון טיפול וצריך לבחון מחדש את התועלות שלו".

לבזק אסור להיות ספקית אינטרנט (ISP) לפי הרגולציה הקיימת. האם עלתה אפשרות שבזק בינלאומי תמוזג לתוך בזק?
"אלו יהיו החלטות של בזק, אבל ההפרדה המבנית תעמוד על כנה לעת הקרובה, ובזק תעשה את ההחלטות שלה".

שאלה של רווחיות סבירה

בואי נדבר על השוק שאתם כל הזמן אומרים בניתוחים שהגזמתם והתוצאות לא טובות, מחירים נמוכים מדי, חוסר חדשנות, מה את חושבת?
"אני חושבת שהשוק מוטה מחיר באופן שהוא לא בריא בהיבט של ההשקעות. אני חושבת ששוק בריא הוא שוק שיש בו גם רווחיות סבירה. השוק מוטה מחיר היום באופן קיצוני באופן שמשליך על מצב התשתיות ועל האיכויות ועל השירות. לכן אני חושבת שהתהליכים האחרונים, כמו המיזוג (סלקום-גולן טלקום. ג"פ) והדור החמישי ומנועי הצמיחה שהוא יביא איתו, לוקחים את השוק לאיזון חדש. התהליך הזה דורש חינוך של הלקוח הישראלי. לכוון אותו לצריכה של איכות. האחריות שלנו היא לשים פנס על הבידולים התחרותיים. כל הדברים האלה יעשו הבדל ויביאו את השוק לנקודת איזון יותר טובה".

איך זה מסתדר בשוק שהולך ויורד בהכנסות שלו והמחירים הנמוכים הם בעיה לשיטתכם? כיצד ימומנו ההשקעות והחדשנות?
"הדור החמישי מייצר הזדמנויות לחברות. זה עניין של מה המודל העסקי שכל חברה תרצה לבנות סביב הדור החמישי. אנחנו מסתכלים על מודלים מעניינים ואני רואה ניצנים של זה ומקווה שהחברות יראו בדור החמישי הזדמנות. התהליכים מתכנסים לאורך זמן. בסוף האתגר שלנו הוא לא כמה כל חברה מרוויחה, אלא איכות התשתיות ואנחנו צריכים לדאוג לכך שהבידולים יקרו.

שוק השידורים בישראל, סובל מרגולציה בעייתית שאתם בעצמכם סבורים שאבד עליה הכלח. ומה אתה עושים? מקימים עוד ועדה.
"הקמנו ועדה שהיא בעיקרה צוות מקצועי בינמשרדי, לא התחלנו מהתחלה. אני לא רואה שום צורך להתחיל הכול מהתחלה. הייעוד של הצוות הוא להסתכל על כל העבודה שנעשתה, לעדכן אותה ולהפוך אותה לתזכיר חוק. והכול בשלושה חודשים. קבועי הזמן שלה קצרים כי זו המשימה שלה. לנו אין את הפריבילגיה להתייאש. זו המשימה שלנו להתקדם, הצוות יבחן את הוועדות כי השוק הזה מתקדם במהירות. אנחנו לא יכולים לקחת תזכיר חוק ישן ולהעביר אותו. נעדכן את החומרים ונייצר רגולציה הרבה יותר עדכנית כי השוק הזה לא יהיה אותו דבר בעוד שנתיים". 

לירן אבישר-בן חורין

בת 43, גרה בכפר סירקין, נשואה ואם לשניים ●  כיהנה בעבר כעוזרת משפטית ליועץ המשפטי לממשלה במשרד המשפטים; כיועצת מנכ"ל משרד ראש הממשלה וכראש המטה למנכ"ל המשרד וניהלה את ארגון "מסע", שמעודד צעירים יהודים להגיע לישראל ● סיימה בהצטיינות תואר ראשון במשפטים ובמינהל עסקים מאוניברסיטת ת"א, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת NYU, ניו יורק ● בוגרת תוכנית מעוז להכשרת מנהיגות ציבורית (כולל קורס מנהלים ב-Harvard business school)

עוד כתבות

טים קוק, מנכ"ל אפל /  צילום: רויטרס Thomas Peter

ההכנסות מהאייפון אכזבו - ומניית אפל יורדת במסחר המאוחר

הפתעה לטובה במכירות האייפדים ומחשבי מק פיצו על הירידה בהכנסות מהאייפונים, והחברה עקפה את התחזיות ● אפל לא סיפקה תחזית לרבעון הבא, שיכלול את מכירות האייפונים החדשים

גונן אוסישקין  / צילום: סיון פרג'

מנכ"ל אל על יעזוב את תפקידו על רקע חילופי השליטה בחברה

כפי שפורסם ב"גלובס", הדירקטוריון החדש כבר החל בהקמה של ועדת איתור לחיפוש אחר מנכ״ל חדש יחד עם רוב השדרה הניהולית שצפויה להתחלף ● גונן אוסישקין צפוי לעזוב את התפקיד בינואר 2021

עדי צפדיה / צילום: גילת

לאחר ביטול הרכישה: גילת תחלק דיבידנדים בגובה 20 מיליון דולר

"בעקבות קבלת התשלום מקומטק, אנו שמחים לחלק את הסכום המשמעותי הזה כדיבידנד לבעלי המניות שלנו", אמר המנכ"ל הזמני של גילת, עדי צפדיה ● נוסף על כך, בהתאם לדרישות החוק בישראל, דירקטוריון גילת יבקש מבית המשפט אישור לחלוקת דיבידנד נוסף של כ-35 מיליון דולר

הכנס השנתי על שם פרופ' ירון אזרחי - "מדמיינים מחדש דמוקרטיה" - מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה / צילום: צילום מסך

"מהי עיתונות, מיהו עיתונאי, מיהו מו"ל, ומי שם ילד בן 18 או 20 בגל"צ להכריע מי הטוב ומי הרע"

בפאנל של המכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה אלונה בר און מו"ל גלובס כי "הבעיה העיקרית של העיתונות כיום היא היעדר אתוס, תרבות ומקצוענות" ● גיא רולניק סגן מו"ל הארץ אמר כי לשיטתו תיקי 2,000 ו-4,000 היו אמורים להוביל לחשבון נפש בעיתונות וכי בכל מקרה הקשיים הכלכליים לא הם אלו שדרדרו את האתיקה ● גולן יוכפז מנכ"ל חדשות 13 לשעבר טען שהעיתונות נפלה לכרוניקה בסיקור הקורונה ועו"ד נגה רובינשטיין דיברה על העיכוב שבו נמצאת הרגולציה הישראלית ביחס לטיפול בגוגל ובפייסבוק ● את הפאנל הנחתה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר

פיליפ פרוסט, בעל השליטה באופקו / צילום: תמר מצפי, גלובס

תחום בדיקות הקורונה ממשיך להתבסס כאוצר החבוי שחיפשה אופקו

ההכנסות הכוללות ברבעון היו 428.1 מיליון דולר לעומת 228.8 מיליון דולר ברבעון המקביל - עליה של 87% ● לראשונה מזה זמן רב רושמת אופקו רבעון שני ברציפות של רווחיות ● מניית אופקו עלתה בעקבות פרסום הדו"חות ב-5%, והחברה שווה היום 2.8 מיליארד דולר

הקמע של אנט / צילום: Kin Cheung, Associated Press

בדרך להנפקה הגדולה בעולם: ביקושי ענק של 3 טריליון דולר להנפקת חברת הפינטק הסינית של ג'ק מא

אנט גרופ תחל להיסחר בבורסות הונג קונג ושנחאי ביום חמישי ● מרבית הביקושים הגיעו לחלק של ההנפקה בשנחאי ● בקרב משקיעים פרטיים הביקוש עלה פי 872 על ההיצע

משימת אפולו 14. הפעם האחרונה שבני אדם נחתו על הירח הייתה ב־1972 / צילום: NASA, רויטרס

גילויים חדשים, תוכניות ישנות: בנאס"א מעיזים שוב לדבר על שיגור בני אדם לירח

אחרי שנים שבהן הפוקוס עבר למאדים, בנאס"א מעיזים שוב לדבר על שיגור בני אדם לירח. הגילוי האחרון של מים שם עשוי לקדם את התוכניות להקמת התיישבות שם • ד"ר יוג’ין טו, מנהל מרכז המחקר של נאס"א, מדבר על הניסיונות לקצר את זמן ההגעה לירח, על השלכות השימוש בחומרי גלם ממנו ועל חלוקת העבודה בין המגזר הציבורי לפרטי

חנויות סגורות בקניון דיזנגוף סנטר. סגר סבב ב' / צילום: כדיה לוי, גלובס

רשתות האופנה והמסעדות התייאשו: מפסיקות את הדיונים עם הממשלה

הצהרת התאגדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה להפסיק את ההתדיינות מול הממשלה מגיעה לדבריהם לאחר ש"פניותיהם נפלו על אוזניים ערלות" ● "החל מיום ראשון כל אחד יהיה חייב לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורו, עבור עובדיו ועבור משפחתו"

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

תלונה למבקר המדינה נגד אופן המינוי במועצת התאגיד

חברת המועצה לשעבר אורנה דויטש פנתה בתלונה למבקר המדינה על האופן שבו מונו חברי המועצה החדשה ● דויטש טוענת בין היתר שאופן מינוי הועדה התנהל באופן לא תקין במספר מובנים ● מינוי החברים למועצה מתעכב שוב ושוב כמה מספר רב של חודשים

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

קריאת ההשכמה לנתניהו, המרוץ הרדום לנשיאות ואיך ייראו בחירות בימי קורונה?

יותר קלפיות, אמצעי מיגון ומוקדי הצבעה מיוחדים לחולים ומבודדים - כל זה צפוי להעלות את תקציב ועדת הבחירות באופן דרמטי לקראת הבחירות הבאות ● בינתיים, ראש הממשלה נתניהו קיבל באריאל עוד קריאת השכמה, בעוד המירוץ למשכן הנשיאות נראה רדום במיוחד

עובד חברת החשמל על מנוף / צילום: תמר מצפי

בעקבות תקלה טכנית: הפסקות חשמל דווחו ברחבי הארץ

תושבי באר שבע, אשקלון, חיפה, ראשון לציון ויישובים רבים נוספים דיווחו על הפסקות חשמל למשך דקות ארוכות ● לדברי חברת החשמל, הסיבה להן הייתה תקלה ביחידות ייצור, שהובילה להשלת עומס ● במקרים מסוג זה המערכת מתוכננת לשוב בתוך כרבע שעה

סונדאר פיצ'אי מעיד בועדת השיפוט של הקונגרס האמריקאי בנושא שימוש בנתוני משתמשים בגוגל / צילום: Jim Young, רויטרס

גוגל ריסקה את התחזיות לרבעון: מציגה צמיחה של 14% - הרבה מעל לצפי

הרווח הנקי למניה עמד על 16.4 דולר – יותר מחמישה דולרים מעל התחזיות ● הרווח הנקי הסתכם ב-11.3 מיליארד דולר - זינוק של 61% לעומת הרבעון המקביל אשתקד

איור: עובדיה בנישו

דורשים רק מזומן ובלי רגשות אשם: הכלכלה השחורה פורחת בחסות הסגר השני

בחסות התנהלות הממשלה וחוסר האמון הציבורי, פורחת הכלכלה השחורה ● הספר שמגיע לבית הלקוח בהיחבא, הקוסמטיקאית ש"לא מפחדת למות מקורונה, אלא מפחדת למות מרעב", מאמני הכושר, השפים ויתר העצמאים שמקבלים תשלום בשחור, בלי לחשוב פעמיים

מבצעים ברשתות אופנה ומזון / צילום: שני מוזס, גלובס

העליון שם סוף לשיטת המבצעים הפופולרית: הפסיקה שמסעירה את ענף המזון והאופנה

ביהמ"ש העליון אשרר את החלטת המחוזי בת"א לפיה גם במקרה של מבצעים קצרי מועד יש לציין על המוצר או על שלט את המחיר הסופי לאחר ההנחה, ולא ניתן יותר להסתפק רק בהצגת אחוז ההנחה ● עו"ד סיטון-זלקינד המייצגת קמעונאיות בתחום האופנה והמזון: "נטל כבד ביותר על הקמעונאים שעלול להביא להימנעות ממבצעים קצרי טווח"

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

רה"מ לסוחרים: "התחלואה מזנקת בעולם, מבקש מכם לשתף פעולה עוד כמה ימים"

רה"מ פנה באמצעות חשבון הטוויטר שלו לסוחרים לאחר שחלקם איימו להפר את הנחיות הממשלה ולפתוח חנויות וביקש מהם להמתין ל-8 בנובמבר ● התאגדות הרשתות: "אין לנו עוד כמה ימים, לחלקנו אין אפילו עוד כמה שעות"

רות פולצ'ק וצביקה וגמן / צילום: כפיר זיו. פרופס: באדיבות חברת ס.י.מדה ציוד למעבדות

התכתבות בווטסאפ גרמה להם לעזוב הכל ולהקים סטארט-אפ מבטיח לבדיקות קורונה

הודעה בקבוצת ווטסאפ בתחילת המשבר הפילה לרות פולצ'ק ולצביקה וגמן אסימון בנוגע לאופן שבו צריכות להתבצע בדיקות קורונה - שילוב בין השיטה המוכרת של איגום לאלגוריתמיקה ● השבוע חברת הסטארט-אפ שהקימו זכתה לאישור רגולטורי לבצע בדיקות שיכולות להגדיל פי 10 את מספר הנבדקים

רוני שמאי / צילום: רוני שמאי

"כל שכונה יכולה לחפש את אותו מבוגר בודד שזקוק שמישהו יזעק בשבילו"

מעצב התאורה רוני שמאי נחשף למצוקת הקשישים העריריים עוד לפני הקורונה, לאחר ששכן ביקש ממנו עזרה טכנית ● הוא פתח עם שותפים קבוצת פייסבוק ייעודית שמארגנת סיוע לאותם אנשים ● מדור חדש מציג אנשים ועסקים שעושים טוב באמצע המהומה

טראמפ רוקד בעצרת באוהיו בשבת / צילום: Jeff Chiu, Associated Press

הסושיאל הולך להכריע את הבחירות בארה"ב. השאלה לטובת מי

ביידן מצידו עוד לא סיים ללמוד על הסושיאל את מה שטראמפ הספיק כבר לשכוח ● מאידך, הוא הספיק ללמוד לא מעט מהטעויות של הילארי ● אמנם עוד לא ניתן לדעת מי ינצח ואפילו לא מתי נדע זאת, אבל מנצח בטוח אחד כבר יש

קרייריסטית / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

אני רק שאלה: "המנהל שאל אותי אם אני 'קרייריסטית'. מה לענות?"

כך תעמידו את המנהל במקומו כשתישאלו שאלות שהן לא לעניין ● טור ייעוץ

כמו לכל דבר, גם לעבודה מהבית יתרונות וחסרונות / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

ביחד אבל בנפרד: עתיד העבודה במשרד הווירטואלי

מודל העבודה ההיברידי יחייב ארגונים לשנות את האופן שבו הם מגדירים משרד ולהתמודד עם השאלה איך יוצרים מרחב וירטואלי שמאפשר עבודה משותפת אמיתית