גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"שוק הסלולר מוטה מחיר בצורה לא בריאה": מנכ"לית משרד התקשורת בראיון ראשון

בתקופה הקצרה שלירן אבישר-בן חורין מנהלת את משרד התקשורת היא כבר הספיקה להוציא מכרז לדור החמישי בסלולר, לטפל במיזוג סלקום-גולן ולאשר את מתווה הסיבים ● בראיון ראשון בתפקיד היא מספרת כיצד הם רואים את מפת התקשורת העתידית, ועל מה הצרכן הישראלי צריך ללמוד להסתכל

לירן אבישר-בן חורין / צילום: רפי קוץ, גלובס
לירן אבישר-בן חורין / צילום: רפי קוץ, גלובס

האירועים האחרונים בשוק התקשורת אינם תואמים את הדיכאון הכללי השורר בארץ בעקבות הסגר השני. אלמלא הנגיף והחתימה על הסכמי השלום עם איחוד האמירויות הערביות ועם בחריין, ייתכן שהם היו מקבלים את ההתייחסות הראויה. באיחור משווע מצטרפת ישראל למשפחת העמים, שהבינו שתשתיות התקשורת קריטיות לעתיד המשק, ופרצה סכר שכולנו נרגיש את השפעתו עד מהרה.

השבוע נפל דבר בישראל: המכרז לדור חמש בסלולר הושלם, ומתווה הסיבים אושר בממשלה. האישור איפשר לדירקטוריון בזק לשחרר השקעה של מיליארדי שקלים לפרויקט, שיהווה למעשה את תשתית התקשורת הנייחת של מדינת ישראל בעשורים הבאים. 

מבקריו של שר התקשורת יועז הנדל אומרים שהתמזל מזלם שלו ושל מנכ"לית המשרד, לירן אבישר-בן חורין, להיות אלו ש"גוזרים את הסרט" בשני האירועים הדרמטיים הללו. אולם הם טועים. במקורות אומרים כי "אין המלאכה נקרית אלא על שם גומרה", ואכן אי אפשר ליטול מהנדל את ההישג של השלמת המכרז לדור חמש בסלולר ושל אישור מתווה הסיבים בממשלה. זה יהיה כמו לזקוף את הישגי הרפורמה בסלולר לזכותו של שר התקשורת לשעבר, אריאל אטיאס, שהחל להניע את המכרזים בסלולר ואת הפחתת תעריפי הקישוריות, ולא ליורשו בתפקיד, משה כחלון, שבזמנו התרחשה הרפורמה והוא יישם אותה.

אבישר-בן חורין היא המנכ"לית הראשונה בתולדות משרד התקשורת. היא לא מגיעה מתחום התקשורת, אולם נראה שבתוך זמן מאוד קצר הצליחה להשתלט על התחום. אמנם היא נהנית מרוח גבית בשל העבודה הרבה שנעשתה על ידי משרד התקשרות. אולם אבישר-בן חורין היא שהביאה לכלל סיום את המכרז לדור חמש בסלולר ואת מתווה הסיבים בצורה מרשימה.

אבישר-בן חורין יודעת לנהל ומצויה היטב במסדרונות הפקידות. מכיוון שגם היא יודעת שימיה של ממשלת האחדות כנראה קצרים, היא והנדל פועלים כשהם ממוקדי מטרה, והתנהלותם מוכיחה את עצמה. מובן שלפועלו של השר הנדל במשרד התקשורת יש קשר לרצונו להציג כמה שיותר הישגים בזמן קצר לטובת הקריירה הפוליטית שלו. אולם עניין זה פחות חשוב לנוכח ההישג הכל-כך חשוב ברמה הלאומית של הכנסת הדור החמישי בסלולר ושל יציאת בזק לפרויקט הסיבים.

עוצמה ועצמאות דיגיטליות

יום אחרי שדירקטוריון בזק אישר את הכניסה לפרויקט הסיבים והוט הודיעה שהיא נכנסת כשותפה במיזם הסיבים האופטיים IBC, במשרד התקשורת יוצאים מגדרם אחרי שנים של תסכול. "כל השוק בוער עכשיו", אומרת אבישר-בן חורין בראיון ל"גלובס". "יצרנו סדק בסכר, ואנחנו חושבים שזה הולך לשטוף את המדינה בסיבים. בשבילנו זה יום חג. כל השחקניות הגדולות ייכנסו למשחק. הדבר הזה יבטיח פריסה מהירה עד לאזרח האחרון ויבטיח מחירים תחרותיים, כי יהיה יותר משחקן אחד בזירה. זה המפתח לעצמאות ולעוצמה דיגיטלית שיבטיח שאומת הסטארט-אפ לא תלך יחפה. אנחנו מצפים בכיליון עיניים להתפתחויות".

זה לקח יותר מדי זמן.
"בתי הקברות מלאים בדוחות שנכתבו על ידי טובי הצוותים המקצועיים. ללא מלחמה מצידנו ומצד השר לקדם את האירועים הללו, זה לא היה קורה. אתם לא מבינים באיזה כוחות נלחמנו כדי להעביר את מתווה הסיבים. הצלחנו להביא את זה לידי מימוש, ועכשיו רואים את העסק פורח. בסוף יש לנו מטרה שתהיה פה יותר מרשת סיבים אחת, ואין לנו שום עניין לתת הטבות לאף אחד. יש לנו עניין לתת הטבות לעם ישראל".

מה המטרה המרכזית ששמת לנגד עינייך כשנכנסת למשרד התקשורת?
"אני מרגישה שאנחנו נוגעים בדברים שלא נגעו בהם שנים. קצב העבודה שלנו טוב, אנחנו לא חוששים לגעת בדברים מורכבים ולקבל החלטות. המוטיבציה שלי היא לטפל ב'אבנים הגדולות'. שני הצירים המרכזיים שעומדים לפניי הם: העוצמה הדיגיטלית והעצמאות הדיגיטלית של ישראל. בסופו של דבר זה עובר דרך 'גי'גה בקיר' ודרך 'ג'יגה באוויר'. זהו. אני קמה בבוקר ואלה שני הווקטורים שאני פועלת לפיהם: עצמאות דיגיטלית ועוצמה דיגיטלית.

"אחר כך אנחנו מסתכלים על 'האבנים הגדולות' בשוק התקשורת שלא נגעו בהן ב-15 השנים האחרונות והן צריכות עדכון ומבט קדימה לעשור הקרוב. זאת, בהינתן שהשוק מאוד השתנה".

מתווה חכם ויצירתי 

למתווה הסיבים שאושר בממשלה, שלושה עקרונות מרכזיים: א. ביטול חובת הפריסה האוניברסלית של סיבים, החלה על בזק והוט; ב. בזק תפרוס סיבים רק היכן שכדאי לה כלכלית; ג. במקומות שבהם בזק לא תפרוס סיבים, יפרסו אותם המתחרים באמצעות הקמת קרן השקעות במימון המפעילים. זאת, כאשר בזק עצמה לא תוכל להתמודד במכרזים על מקומות שבהם ויתרה על חובת הפריסה.

יכול להיות שאם לא הייתם בלחץ מכך שהממשלה עלולה ליפול ושהבחירות יוקדמו, הייתם פועלים לאישור מתווה אחר?
"המתווה לא שלי, אז אני יכולה להגיד אותו ישירות: המתווה חכם, יצירתי ונותן מענה למרבית האתגרים בסוגיית פריסת תשתית בהיקף כזה. דבר ראשון שיש לך הוא שאתה נותן מענה לאזורים הלא-כדאיים באמצעות הקמת קרן תשתיות. אנחנו פעם ראשונה מקימים קרן תשתיות, שאומרת שהסיפור הוא לא רק כדאיות כלכלית בשוק תחרותי".

מה היתרונות של קרן תשתיות במימון המפעילים?
"המודל של קרן תשתיות שבה החברות משקיעות, הוא מודל טוב שנותן מענה לצורך לפרוס תשתיות בכל המדינה, וכן לכך שלחברה עסקית לא בהכרח יש כדאיות כלכלית לפרוס סיבים בכל מקום. המודל של קרן תשתיות נותן פתרון לכך שתהיה תחרות גם באזורים הלא-כדאיים, שבהם אין לאף אחד מוטיבציה לפרוס סיבים. גם לאזורים אלו, כולל אזורי הספר, מגיע לקבל מענה, לא פחות מלאזורים אחרים".

אם זה כל כך חשוב מדוע המדינה לא משתתפת בקרן? המדינה שופכת מיליארדים כדי לעזור לחברות מסחריות רווחיות, את לא חושבת ששווה לה להשקיע כמה מאות מיליוני שקלים כדי לפתור את הבעיה?
"אני לא פוסלת אפשרות שבשלב מסוים של הפריסה תידרש התערבות יותר משמעותית של הממשלה, אבל אנחנו לא שם. אנחנו בשלב של לצאת לדרך בריצה, ואנחנו מאמינים שאחרי שהמהלך ייצא לדרך, אנחנו נראה כאן שינויים גדולים בקצב אדיר.

"אם בשלב מסוים נראה שהעסק טעון חשיבה מחדש לגבי הצורך של התערבות ממשלתית בשוק שהוא שוק תשתיות קריטי פרטי, נשקול את הדבר מחדש. אבל אני לא חושבת שאנחנו שם בשלב הזה".

המדינה נתנה 150 מיליון שקל ל-IBC (מיזם הסיבים האופטיים)?
"כן, וכמו שאתה יודע למהלך הזה היו הרבה מאוד מורכבויות שדרשו תיקון ולקחו הרבה שנים, ולא בהכרח הניבו את התוצאות הרצויות".

בסוף את אומרת שאת לא רוצה להכריח חברות שיפרסו היכן שלא כדאי להם כלכלית. אולם הניסיון מלמד שזו תפיסה בעייתית, כאשר את רואה את חילוקי הדעות סביב הפריסה של הוט גם ביהודה ושומרון וגם באזורים רבים בארץ שהיא לא מגיעה אליהם. לוותר לבזק על חובת פריסה אוניברסלית זה בעייתי.
"כל חברה צריכה לעשות את השיקולים שלה. המשמעות של הדרישה לחייב את בזק בפריסה אוניברסלית היא להישאר עוד 10 שנים בלי תשתית סיבים. בזק היא חברה שהופרטה, היא לא חברה ממשלתית יותר, ויש פה רגולציה שקובעת שמרגע שהיא הכניסה סיב אופטי, היא צריכה להכניס סיב ממטולה ועד אילת. אנחנו חושבים שהרגולציה הזו, כשאתה משית אותה על שוק עסקי, אתה תוקע את השוק והוא פשוט לא זז.

"צריך להסתכל על החברות בצורה פרגמטית. אילו כלים רגולטוריים אנחנו מפעילים כדי לשחרר את הפקק. הצלחנו בעשור האחרון להישאר מאחורי העולם בפערים גדולים, להיות בכל מדדי התקשורת האפשריים בצד הלא נכון של העקומה; ואתה מציע לי להישאר על התקיעות הזו, ואני אומרת 'לא'. אנחנו צריכים להביא בחשבון את השיקולים העסקיים הרלוונטיים.

"גם צריך לזכור - לפי המתווה, בזק לא אומרת היכן היא פורסת סיבים והולכת לדרכה. בזק צריכה לממן אחוז מסוים בקרן התשתיות, כאשר היא לא יכולה לפרוס באזורים מסוימים. כלומר, שאף על פי שבזק לא לא יכולה להתמודד במכרזים על מקומות שבהם היא ויתרה על חובת הפריסה, היא חייבת לקחת חלק במימון הקרן".

לייצר בידול תחרותי 

את אומרת שאת רוצה להתעסק בדברים הגדולים, אבל בסוף הצרכנים מתלוננים על הדברים הקטנים.
"מיקרו-רגולציה היא 'פטיש 5 קילו' על התחרות. שוק של מיקרו-רגולציה מייצר שווקים מאוד גנריים. זאת, משום שכולם מתיישרים על המכנה המשותף הנמוך ביותר או הבינוני, כי הרגולטור לוקח משהו סביר באמצע ומפעיל אותו לגבי כולם. האינטרס שלי הוא לייצר יתרון ובידול תחרותי שמביא למצוינות. רגולטור צריך להתעסק ב'אבנים הגדולות' של השוק, ולא במיקרו-רגולציה.

"אני רוצה שיהיה בידול תחרותי בין המפעילים. האחריות שלנו, וזו המהפכה הצרכנית האמיתית, היא לכוון את הזרקור על הבידול התחרותי. אני רוצה שהצרכן הישראלי יידע אילו שירותי תקשורת הוא יכול לקבל ואילו ביצועים בדירה שהוא עובר אליה. ושם זה המקום שלי, ולא במיקרו-רגולציה שקשה לאכיפה.

"אחת המחלות של השוק היא שהכל מוטה מחיר. אני רוצה שהציבור יוכל לבחור בגלל שהמפעילים ייכנסו לתחרות, וזה יגרום במידה רבה לציבור לרכוש שירותי תקשורת לא רק על בסיס מחיר. 

הבטחתם שייפסק הפיצול באינטרנט בין ספק לתשתית. בינתיים החברות יוצאות להשקעות במיליארדים, אבל הרגולציה מפגרת ב-30 שנה?
"אנחנו יוצאים לשימוע בעוד שבועיים. הפיצול מייצר עלויות מיותרות. מי שנפגע מההפרדה הזו הוא הצרכן - גם בעלויות שמתגלגלות אליו, ובעיקר במורכבות תפעולית. הצרכן לא יודע למי להתקשר כשיש לו תקלה. זה אירוע צרכני שטעון טיפול וצריך לבחון מחדש את התועלות שלו".

לבזק אסור להיות ספקית אינטרנט (ISP) לפי הרגולציה הקיימת. האם עלתה אפשרות שבזק בינלאומי תמוזג לתוך בזק?
"אלו יהיו החלטות של בזק, אבל ההפרדה המבנית תעמוד על כנה לעת הקרובה, ובזק תעשה את ההחלטות שלה".

שאלה של רווחיות סבירה

בואי נדבר על השוק שאתם כל הזמן אומרים בניתוחים שהגזמתם והתוצאות לא טובות, מחירים נמוכים מדי, חוסר חדשנות, מה את חושבת?
"אני חושבת שהשוק מוטה מחיר באופן שהוא לא בריא בהיבט של ההשקעות. אני חושבת ששוק בריא הוא שוק שיש בו גם רווחיות סבירה. השוק מוטה מחיר היום באופן קיצוני באופן שמשליך על מצב התשתיות ועל האיכויות ועל השירות. לכן אני חושבת שהתהליכים האחרונים, כמו המיזוג (סלקום-גולן טלקום. ג"פ) והדור החמישי ומנועי הצמיחה שהוא יביא איתו, לוקחים את השוק לאיזון חדש. התהליך הזה דורש חינוך של הלקוח הישראלי. לכוון אותו לצריכה של איכות. האחריות שלנו היא לשים פנס על הבידולים התחרותיים. כל הדברים האלה יעשו הבדל ויביאו את השוק לנקודת איזון יותר טובה".

איך זה מסתדר בשוק שהולך ויורד בהכנסות שלו והמחירים הנמוכים הם בעיה לשיטתכם? כיצד ימומנו ההשקעות והחדשנות?
"הדור החמישי מייצר הזדמנויות לחברות. זה עניין של מה המודל העסקי שכל חברה תרצה לבנות סביב הדור החמישי. אנחנו מסתכלים על מודלים מעניינים ואני רואה ניצנים של זה ומקווה שהחברות יראו בדור החמישי הזדמנות. התהליכים מתכנסים לאורך זמן. בסוף האתגר שלנו הוא לא כמה כל חברה מרוויחה, אלא איכות התשתיות ואנחנו צריכים לדאוג לכך שהבידולים יקרו.

שוק השידורים בישראל, סובל מרגולציה בעייתית שאתם בעצמכם סבורים שאבד עליה הכלח. ומה אתה עושים? מקימים עוד ועדה.
"הקמנו ועדה שהיא בעיקרה צוות מקצועי בינמשרדי, לא התחלנו מהתחלה. אני לא רואה שום צורך להתחיל הכול מהתחלה. הייעוד של הצוות הוא להסתכל על כל העבודה שנעשתה, לעדכן אותה ולהפוך אותה לתזכיר חוק. והכול בשלושה חודשים. קבועי הזמן שלה קצרים כי זו המשימה שלה. לנו אין את הפריבילגיה להתייאש. זו המשימה שלנו להתקדם, הצוות יבחן את הוועדות כי השוק הזה מתקדם במהירות. אנחנו לא יכולים לקחת תזכיר חוק ישן ולהעביר אותו. נעדכן את החומרים ונייצר רגולציה הרבה יותר עדכנית כי השוק הזה לא יהיה אותו דבר בעוד שנתיים". 

לירן אבישר-בן חורין

בת 43, גרה בכפר סירקין, נשואה ואם לשניים ●  כיהנה בעבר כעוזרת משפטית ליועץ המשפטי לממשלה במשרד המשפטים; כיועצת מנכ"ל משרד ראש הממשלה וכראש המטה למנכ"ל המשרד וניהלה את ארגון "מסע", שמעודד צעירים יהודים להגיע לישראל ● סיימה בהצטיינות תואר ראשון במשפטים ובמינהל עסקים מאוניברסיטת ת"א, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת NYU, ניו יורק ● בוגרת תוכנית מעוז להכשרת מנהיגות ציבורית (כולל קורס מנהלים ב-Harvard business school)

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים במגמה דומה

הדאקס נסחר סביב רמות הבסיס ● הניקיי ירד ב-0.6% ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים במגמה מעורבת ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה