גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ציפי רפאלי הגיעה לנווה תרצה לתחילת ריצוי מאסרה

רפאלי החלה את מאסרה לאחר שבית המשפט אישר את העונשים עליהם הוסכם בהסדר הטיעון שנחתם עמה ועם בתה, הדוגמנית בר רפאלי ● ביולי האחרון הורשעו השתיים בהתחמקות מתשלומי מס בשווי מליוני שקלים

ציפי רפאלי בבית המשפט. בר רפאלי ואביה מאחוריהם. / צילום: כדיה לוי, גלובס
ציפי רפאלי בבית המשפט. בר רפאלי ואביה מאחוריהם. / צילום: כדיה לוי, גלובס

ציפי רפאלי התייצבה הבוקר בכלא נווה תרצה לתחילת ריצוי 16 חודשי המאסר שנגזרו עליה בפרשת העלמות המס, במסגרתה הורשעה יחד עם בתה הדוגמנית הישראלית הבינלאומית, בר רפאלי, בשלל עבירות מס.

בשבוע שעבר הסתיימה פרשת העלמות המס של בר רפאלי ואמה, לאחר שביהמ"ש אישר את העונשים עליהם הוסכם בהסדר הטיעון שנחתם עם השתיים, לפיו הדוגמנית תשלם קנס ומס ויוטלו עליה תשעה חודשי עבודות שירות, בעוד אמה ציפי רפאלי תרצה 16 חודשי מאסר בפועל, וכן תשלם קנס. גם עבודות השירות של בר רפאלי יחלו היום, והיא תבצע אותם בבית נעם;

ההסדר שאושר נועד להביא לסיומה של פרשת העלמות המס שיוחסה למשפחת רפאלי בגין הכנסותיה של הדוגמנית בחו"ל בין השנים 2009-2012 וכן העלמת הכנסות והטבות נוספות שקיבלה בישראל .

ביולי האחרון הודו והורשעו הדוגמנית ואמה בשורת עבירות מס במסגרת הסדר הטיעון והצדדים עתרו במשותף להטלת העונשים הבאים על בר וציפי רפאלי: ציפי רפאלי תישלח ל-16 חודשי מאסר בפועל, תשלם קנס בסך 2.5 מיליון שקל, וכן יוטל עליה מאסר על תנאי. על בר רפאלי יוטלו 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, קנס בסך של 2.5 מיליון שקל ומאסר על תנאי .

עוד על-פי הסדר הטיעון, בר רפאלי תשלם את סכומי המס שנדרשו ממנה בהתאם לקביעת פקיד שומה אזרחי, בהיקף מיליוני שקלים. זאת בנוסף לשמונה מיליון שקל שחויבה לשלם על ידי ביהמ"ש המחוזי בת"א במסגרת מחלוקת שכבר הוכרעה מול רשות המסים.

על פי ההסדר, בר רפאלי תחזור בה מהערעורים האזרחיים שהגישה לבית המשפט העליון בקשר לשומות שהוציאה לה רשות המסים בנוגע להכנסותיה בשנים 2009-2010, ולבית המשפט המחוזי בתל אביב בנוגע לשנים 2011-2012; ובר וציפי רפאלי יידרשו לשלם את מלוא המס הנדרש על-ידי רשות המסים כדי לסגור את התיקים האזרחיים.

שתי זירות משפטיות

ההסדר סוגר את פרשת העלמות המס של הדוגמנית, שהחלה עם מעצרה בשלהי 2015 על ידי רשות המסים בחשד להעלמות מס בגין הכנסותיה בחו"ל בין השנים 2009-2012.

סיפור המסגרת לחשדות נגד רפאלי הוא היותה דוגמנית ישראלית שפרצה את גבולות ישראל וטיפחה קריירת דוגמנית בינלאומית. סביב המסגרת הזו החלו לצוף שאלות בנוגע להכנסותיה - בהיקף עשרות מיליוני שקלים - ואיזו מדינה תהנה מהמס עליהן.

השאלה הזאת עברה דרך מענה לשאלה המקדמית - איפה גרה בר רפאלי באותן שנים. בעוד שרפאלי טענה כי ב-2007 עברה להתגורר בארה"ב, בין היתר על מנת להיות קרובה לבן זוגה באותה תקופה, כוכב העל ההוליוודי ליאונרדו דיקפריו - ולכן היא אינה חייבת במס בישראל. רשות המסים הישראלית טענה כי הדוגמנית הונתה את המדינה באשר למקום מגוריה, ובמשך כל השנים שבמחלוקת התגוררה בפועל בישראל - ולכן היא חייבת במס בארץ.

המחלוקת סביב שאלת מגוריה של הדוגמנית התפצלה לשתי זירות משפטיות: הראשונה היא הזירה האזרחית, שבמסגרתה דרשה המדינה לחייב את רפאלי במס בגובה מיליוני שקלים. הנושא נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שהכריע כי על הדוגמנית לשלם מס בהיקף שמונה מיליון שקל למדינה בגין הכנסותיה בשנים 2009-2010.

הזירה השנייה, והדרמטית יותר, היא הזירה הפלילית. הזירה הזאת התפוצצה בסוף 2015, אז נעצרו ונחקרו בר ואמה ציפי רפאלי בחשד כי לא דיווחו לרשויות על מלוא הכנסותיהן, וכי הציגו מצג כוזב לפקיד השומה לעניין התושבות של בר רפאלי, מה שבעצם מנע את מיסוי הכנסותיה מחו"ל הנאמדות בעשרות מיליוני שקלים.

הסאגה הזאת הסתיימה כאמור בהסדר טיעון כולל הסוגר את כל הזירות. כתב האישום שהוגש יחד עם הסדר הטיעון מגולל את סיפור העלמת ההכנסות של משפחת רפאלי, בהיקף עשרות מיליוני שקלים, והתרמית שביצעו הדוגמנית ואמה כלפי המדינה, במשך כארבע שנים, בין השנים 2009-2012. כתב האישום מייחס את רוב האחריות לתרמית לאמה של הדוגמנית, ובכך למעשה מספק את ההצדקה להעברת נטל המאסר בפועל אל כתפיה של האם, תוך "ויתור" על מאסר בפועל לבת.

שאלת התושבות של בר

לפי האישום הראשון, בשנים 2009-2012 חילקה בר רפאלי את חייה בין ישראל לארה"ב והפיקה הכנסות משמעותיות מעבודותיה בחו"ל בסך 24,964,862 שקל. לבר רפאלי הייתה טענה מול רשויות המס בישראל כי היא תושבת חוץ שמתגוררת בארה"ב, שאינה חייבת בדיווח ובתשלום מס בישראל.

ציפי רפאלי, אשר ניהלה במועדים הרלוונטיים את עסקיה של בתה בר רפאלי, חששה כי זיקות שונות של בר רפאלי לישראל יהוו זיקות בהן יתחשב פקיד השומה בשוקלו אם מרכז חייה של בר רפאלי הוא בישראל לצורך חיוב במס בישראל. לפיכך, ובמטרה להתחמק מתשלום מס בישראל, ציפי רפאלי פעלה כדי להסתיר את זיקותיה של בתה לישראל, ובין היתר הביאה לכך שבחוזה השכירות של דירה במגדלי YOO שנשכרה על מנת שתשמש את בר רפאלי למגוריה בישראל בשנת 2009, צוין כי שוכר הדירה הוא דור רפאלי, אחיה של בר רפאלי, ולא צוין שמה של בר רפאלי;

עוד הביאה לכך שבחוזה השכירות של דירה במגדלי W שנשכרה על מנת שתשמש את בר רפאלי למגוריה בעת שהותה בישראל בשנת 2010, צוין כי שוכרת הדירה היא ציפי רפאלי, ולא צוין שמה של בר רפאלי ; בשנת 2011 ציפי רפאלי חתמה על חוזים לרכישת זכויות במקרקעין בפרויקט "בלו", אשר נועדו למגוריה של בר רפאלי בישראל בעתיד.

במסגרת דיוני השומה לשנות המס 2009-2012, ציפי רפאלי, כמנהלת עסקיה של בר רפאלי, הסתירה מפקיד השומה כי לבתה שני בתים למגורים, במגדלי YOO ומגדלי W.

בנוסף, ציפי רפאלי הסתירה מפקיד השומה כי הזכויות בפרויקט "בלו" נועדו לשמש בעתיד למגוריה של בר רפאלי. כמו כן, ציפי רפאלי מסרה לפקיד השומה עובדות לא נכונות והשיבה תשובות כוזבות בעניין נכסים אלה והשתמשה במרמה, עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה לעזור לבר להתחמק ממס.

לפי האישום הראשון, במסגרת דיוני השומה לשנות המס 2009-2012, בר רפאלי מסרה לפקיד השומה ידיעות לא נכונות שיכולות להיות רלוונטיות לקביעת תושבותה, וזאת בנוגע לדירות במגדלי YOO ובמגדלי W ולזכויות לדירה בפרויקט בלו. בר רפאלי עשתה כן ללא הצדק סביר.

על פי האישום השני שבו הורשעה ציפי רפאלי, בשנים 2007-2014 קיבלה ציפי רפאלי עמלות בסך 2,509,169 שקל. בגין פעילותה בחו"ל כסוכנת של בר רפאלי, ישירות מהחברות שהעסיקו את בר רפאלי. זאת, בנוסף להכנסות של בר רפאלי בגין פעילותה בחו"ל.

לבקשת ציפי רפאלי, במהלך השנים 2007-2012 ו-2014, ועל מנת להתחמק ממס בגין עמלות אלה, הסוכנויות העבירו את העמלות לחשבונות בנק בחו"ל על שמה של בר רפאלי או חשבונות של חברות בשליטתה, או לחשבונות זרים אחרים. ציפי רפאלי לא דיווחה בדוחות השנתיים שהגישה למס הכנסה על הכנסות אלה מעמלות סוכנות אם בחו"ל בכוונה להתחמק ממס, והציגה אותם בדיוני השומה כהכנסותיה של בר רפאלי, שלגביהן נטען כי אינן חייבות במס בישראל.

על-פי האישום השלישי, ציפי ובר רפאלי לא דיווחו לפקיד השומה על הכנסות בחו"ל בסך 4,488,028 שקל שהופקו בשנת 2007 והוחזקו בחברת Sweet Life בסינגפור בבעלותה של בר רפאלי. השתיים לא ציינו בפני פקיד השומה את קיומה של חברת Sweet Life וההכנסות שהופקדו בה ולא דיווחו לפקיד השומה על הכנסות חברת Sweet Life, וזאת ללא הצדק סביר.

על-פי האישום הרביעי, בשנות המס 2009-2015 הפיקה בר רפאלי הכנסות בישראל בסך 2,439,636 שקל שהתקבלו תמורת הסכמת בר וציפי רפאלי, לאפשר לחברות וגורמים שונים להשתמש בשמה של בר רפאלי לקידום מכירות ויחסי הציבור שלהם. כך קיבלה בר רפאלי הנחה בדמי שכירות בדירה במגדלי YOO , תשלום דמי שכירות בדירה במגדלי W, הנחה במחיר הקרקע לקניית דירה בפרויקט "בלו", שימוש ברכבים ללא תשלום, קבלת מניות מחברת קוויק צ'ק והנחה בשירותי עיצוב פנים.

בנוסף, בשנים 2014-2015 הפיקה בר רפאלי הכנסות ממכירת בגדי מעצבים באמצעות בוטיק בגדים בסך 189,600 שקל. בר וציפי רפאלי לא כללו את ההכנסות האמורות בסך 2,629,236 שקל בדוחות השנתיים שהוגשו לפקיד השומה עד למועד החקירה הגלויה או בספרי הנהלת חשבונות כלשהם.

ציפי רפאלי הורשעה על פי הודאתה בשורת עבירות בניגוד לסעיף 220 לפקודת מס הכנסה, ובהן השבת תשובה כוזבת על שאלה שנשאלה על-פי הפקודה (3 עבירות), שימוש במרמה, עורמה ותחבולה (10 עבירות), השמטת הכנסה מדו"ח (6 עבירות), וכל זאת "במזיד ובכוונה להתחמק ממס" (על הכנסותיה מעמלת סוכנות אם) או לעזור לאחר להתחמק ממס. כן, הורשעה ציפי רפאלי בעבירות בניגוד לסעיף 217 לפקודת מס הכנסה: עריכת דוח לא נכון ומסירת ידיעות לא נכונות ללא הצדק סביר (9 עבירות).

בר רפאלי הורשעה על פי הודאתה ב-12 עבירות לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה בגין מסירת ידיעות לא נכונות ללא הצדק סביר.

עונש מקל ביחס לסוג העבירות

לגבי העונש של בר רפאלי, ציינה השופטת עוד, כי "אכן, עונש המאסר בעבודות שירות המוסכם לנאשמת 2 (בר, א' ל"ו) הוא מקל ביחס לסוג העבירות בהן הורשעה, בפרט בראי היקפן. יחד עם זאת, ומבלי להתעלם משיקולי ההרתעה, משקילת כלל הנסיבות אשר פורטו לעיל במבחן האיזון ובשים לב לגובה הקנס המוסכם, מסקנתי היא כי מדובר בענישה כוללת שהיא סבירה, ואינה מצדיקה סטייה מהסדר הטיעון בין הצדדים".

באשר לעונש המאסר של ציפי רפאלי צוין, כי "המדובר בעונש העולה בקנה אחד עם הרף הנמוך של מדיניות הענישה בעבירות הנדונות ובנסיבות ביצוען על ידה, מבלי להתעלם מהיקפן, והוא עונש ראוי וסביר בראי כלל נסיבותיה ואף בשים לב לגובה הקנס המוסכם".

פרקליטותיה של ציפי רפאלי, עורכות הדין מיכל רוזן עוזר וענבל דוכובני זאבי, מסרו: "כעת משניתן שניתן גזר הדין ואושר הסדר הטיעון אגב קביעה מפורשת שנסיבות המעשים בגינם הורשעה אינם ברף הגבוה, הגיעה העת שציפי רפאלי תוכל לשים פרק זה מאחוריה".

עוה"ד רותי ליטבק ומוטי לזר, המייצגים את בר רפאלי, מסרו: "בית המשפט קבע כי הסדר הטיעון הוא מאוזן והולם את הנסיבות האישיות והמשפטיות החריגות. בית המשפט הדגיש את כך שבר לא פעלה מתוך כוונה או מטרה להתחמק ממס, את מעורבותה השולית, חלוף הזמן ועינוי הדין שלצידו, והראשוניות של אכיפת עבירות שכונו 'הנחות סלב'. לפי קביעת בית המשפט, הנסיבות המיוחדות הללו, הן הסיבה להקלה בקשר לבר.

עם סיומו של ההליך המשפטי הגיע הקץ לעינוי הדין שנמשך תקופה ארוכה וגבה מחיר כבד מבר ומשפחתה. בר כואבת מאוד את המחיר האישי שאמה צפויה לשלם, דואגת לשלומה ומייחלת לסיים את הפרשה ולהתמקד בחייה המשפחתיים".

עוד כתבות

אוניברסיטאות העילית האמריקאיות שקיבלו ציון נכשל בהתמודדות עם אנטישמיות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס ממשיך להתחזק בעזה, ניתוח חדש של האו"ם קובע כי "בעזה יש 68 טון של פסולת בניין", והדוח שמעניק ציונים למוסדות אקדמיים בארה"ב על התמודדות עם אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

שמאי רז אברהם / צילום: רון כהן

שמאים מכריעים נגד ועדות מקומיות: מעכבות תשלומים עבורנו

מספר ועדות מקומיות מעכבות תשלומים לשמאים מכריעים, בנוגע להכרעות של היטלי השבחה, ובכך מעכבות את ההליך ופוגעות ביזמים ובאנשים פרטיים, כך לפי כמה משרדי שמאים • השמאי רז אברהם: "הוועדות המקומיות מתעשרות על חשבון הנישומים"

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

אחרי 15 שנה: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

ההשקעות הזרות עלו או ירדו? דוח האוצר מדגיש את הנתונים האופטימיים

בעוד שבדוח הכלכלן הראשי של האוצר המבוסס על נתוני OECD נראה זינוק בהשקעות הזרות במחצית הראשונה של 2025, מאגר העסקאות העצמאי של המשרד מספר סיפור אחר לחלוטין ● השוני במועד התיעוד, לצד השפעה חריגה של עסקת אינטל, יצר פער בין נתוני האוצר לנתונים שהוא עצמו בחר להדגיש

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, בכנס ''בילד'' שנערך בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך

17.5 מיליארד דולר: השקעת הענק של מיקרוסופט בהודו

עוד צעד להגשמת חזונה של הודו הפוך למוקד בינלאומי מוביל בתחום ה-AI, הענן והשבבים ● מיקרוסופט מצטרפת לאלפאבית שהודיעה על השקעה של 15 מיליארד דולר במדינה

דירה במתנה / אילוסטרציה: Shutterstock

להגן על ההון המשפחתי: האם דירה שאדם קיבל במתנה יכולה להיות על תנאי?

בית המשפט הורה לגבר להחזיר להורי אשתו לשעבר את הסכום שנתנו להם לצורך רכישת דירה ● זאת מכיוון שחתם על "כתב התחייבות" שבו הסכים כי אם יתגרש ישיב להורים את הכסף שקיבל לקניית הדירה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

האוצר: תשלומי הריבית של המדינה יהיו גבוהים ב־50% ביחס לערב המלחמה

גיוס חוב של חצי טריליון שקל, סביבת ריבית גבוהה ופרמיית סיכון שטרם התאפסה הביאו לזינוק בהוצאות הריבית של ישראל ● הצד האופטימי: חלק ניכר יתגלגל לפנסיות של הישראלים

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עסקת הענק עומדת לצאת לדרך: הושגו הסכמות על מתווה יצוא הגז למצרים

השותפות במאגר לוויתן ומשרד האנרגיה הגיעו לסיכום שיאפשר יצוא גז למצרים בתמורה ל-35 מיליארד דולר ● ראש הממשלה נתניהו צפוי לחתום על ההסכם ביממה הקרובה ● לגלובס נודע כי טראמפ ובכירים נוספים בממשל האמריקאי היו מעורבים בניסיונות להביא את ההסכם לאישור

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שבע תשע, ,103FM י02.12.25 / צילום: כדיה לוי

יאיר לפיד התגאה בגיוס חרדים. האם הוא צודק?

במאבק על גיוס החרדים לצבא, ראש האופוזיציה לפיד טוען שכבר יש לו הצלחה מוכחת ● אבל כשמרחיבים קצת את הפריזמה, מגלים שהנתונים של לפיד הרבה פחות מרשימים ● המשרוקית של גלובס

מחבלי חמאס בעזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

המסר של ישראל לחמאס: השבת החלל החטוף רן גואילי – תנאי להתקדמות בהסכם

מעל 600 משאיות מדי יום, 5,600 טון של סיוע רפואי נכנסים לרצועת עזה ● השר שיקלי שיתף תיעוד של צבא סוריה קורא להתאחדות עם עזה - וכתב: "מלחמה היא בלתי נמנעת" ● עדכונים שוטפים

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, Jose Luis Magana

קרע פנימי ולחץ של טריליון דולר: מאחורי מצב החירום ב–OpenAI

הכרזת ה"קוד האדום" של סם אלטמן לאחר השקת מודל ה־AI החדש של גוגל, חשפה מחלוקת עמוקה לגבי זהות OpenAI ● כעת, בחברה מנסים לשמור על צמיחה בזמן שהמתחרות מחזקות מעמדן

צילום: Shutterstock

מתמחור המניות ועד צמיחה כלכלית: 5 סיבות לאופטימיות המחודשת בוול סטריט

העליות בשוק לאחרונה מעידות שהמשקיעים רוחשים יותר אמון כיום למניות, וזה לא רק בגלל הייפ הבינה המלאכותית ● מדדים פופולריים לחישוב תשואה עודפת נוטים שוב לטובת המניות, נתוני מאקרו נותנים סיבה לתקווה, ומסתמן שגם סקטורים פחות נחשקים מצטרפים לחגיגה

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

בעלי המניות של צים בדרישה לדירקטוריון: לפטר את מנכ"ל החברה

בחברת הספנות, שמתנהלת כבר שנה ללא בעל שליטה, מתפתח בשבועות האחרונים מאבק פרוקסי סוער ● צחי אברהם, אחד מבעלי המניות:"חברי הנהלה מנסים לרכוש את החברה בפחות מסך המזומנים בקופה" ● בעלי המניות קוראים לדירקטוריון להפסיק את כהונת המנכ"ל גליקמן

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

חבילות מחו''ל בדואר ישראל / צילום: מיכל רז חיימוביץ

לקראת הכפלת הפטור ממע"מ בינואר: מי ירוויח ומי יפסיד מהמהלך?

עו"ד רז נזרי נשכר על ידי הסוחרים להגשת עתירה לבג"ץ נגד החלטת שר האוצר להכפלת הפטור ליבוא מוצרים ● במקביל, השחקנים המרכזיים בתחומי השילוח והקליטה כבר מתכוננים להסתערות של הצרכן הישראלי ● גלובס בדק כיצד ייראה שוק האונליין לאחר השינוי

חניון תת קרקעי, רחוב ז'בוטינסקי 9  בני ברק / צילום: איל יצהר

חוק החניונים כמשל: כשרגולציות שנועדו להיטיב עם הצרכנים הופכות לנטל כלכלי כבד

חוק החניונים החדש, שנועד לגבות חניה לפי דקה במקום לפי שעה, הוביל דווקא לעליית מחירים ● סקירת גלובס את השנים האחרונות מראה כיצד חוקים שונים, משכירות הוגנת ועד הפעוטונים, התחילו מכוונה טובה - אך הסתיימו בהכבדה על הציבור