גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ציפי רפאלי הגיעה לנווה תרצה לתחילת ריצוי מאסרה

רפאלי החלה את מאסרה לאחר שבית המשפט אישר את העונשים עליהם הוסכם בהסדר הטיעון שנחתם עמה ועם בתה, הדוגמנית בר רפאלי ● ביולי האחרון הורשעו השתיים בהתחמקות מתשלומי מס בשווי מליוני שקלים

ציפי רפאלי בבית המשפט. בר רפאלי ואביה מאחוריהם. / צילום: כדיה לוי, גלובס
ציפי רפאלי בבית המשפט. בר רפאלי ואביה מאחוריהם. / צילום: כדיה לוי, גלובס

ציפי רפאלי התייצבה הבוקר בכלא נווה תרצה לתחילת ריצוי 16 חודשי המאסר שנגזרו עליה בפרשת העלמות המס, במסגרתה הורשעה יחד עם בתה הדוגמנית הישראלית הבינלאומית, בר רפאלי, בשלל עבירות מס.

בשבוע שעבר הסתיימה פרשת העלמות המס של בר רפאלי ואמה, לאחר שביהמ"ש אישר את העונשים עליהם הוסכם בהסדר הטיעון שנחתם עם השתיים, לפיו הדוגמנית תשלם קנס ומס ויוטלו עליה תשעה חודשי עבודות שירות, בעוד אמה ציפי רפאלי תרצה 16 חודשי מאסר בפועל, וכן תשלם קנס. גם עבודות השירות של בר רפאלי יחלו היום, והיא תבצע אותם בבית נעם;

ההסדר שאושר נועד להביא לסיומה של פרשת העלמות המס שיוחסה למשפחת רפאלי בגין הכנסותיה של הדוגמנית בחו"ל בין השנים 2009-2012 וכן העלמת הכנסות והטבות נוספות שקיבלה בישראל .

ביולי האחרון הודו והורשעו הדוגמנית ואמה בשורת עבירות מס במסגרת הסדר הטיעון והצדדים עתרו במשותף להטלת העונשים הבאים על בר וציפי רפאלי: ציפי רפאלי תישלח ל-16 חודשי מאסר בפועל, תשלם קנס בסך 2.5 מיליון שקל, וכן יוטל עליה מאסר על תנאי. על בר רפאלי יוטלו 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, קנס בסך של 2.5 מיליון שקל ומאסר על תנאי .

עוד על-פי הסדר הטיעון, בר רפאלי תשלם את סכומי המס שנדרשו ממנה בהתאם לקביעת פקיד שומה אזרחי, בהיקף מיליוני שקלים. זאת בנוסף לשמונה מיליון שקל שחויבה לשלם על ידי ביהמ"ש המחוזי בת"א במסגרת מחלוקת שכבר הוכרעה מול רשות המסים.

על פי ההסדר, בר רפאלי תחזור בה מהערעורים האזרחיים שהגישה לבית המשפט העליון בקשר לשומות שהוציאה לה רשות המסים בנוגע להכנסותיה בשנים 2009-2010, ולבית המשפט המחוזי בתל אביב בנוגע לשנים 2011-2012; ובר וציפי רפאלי יידרשו לשלם את מלוא המס הנדרש על-ידי רשות המסים כדי לסגור את התיקים האזרחיים.

שתי זירות משפטיות

ההסדר סוגר את פרשת העלמות המס של הדוגמנית, שהחלה עם מעצרה בשלהי 2015 על ידי רשות המסים בחשד להעלמות מס בגין הכנסותיה בחו"ל בין השנים 2009-2012.

סיפור המסגרת לחשדות נגד רפאלי הוא היותה דוגמנית ישראלית שפרצה את גבולות ישראל וטיפחה קריירת דוגמנית בינלאומית. סביב המסגרת הזו החלו לצוף שאלות בנוגע להכנסותיה - בהיקף עשרות מיליוני שקלים - ואיזו מדינה תהנה מהמס עליהן.

השאלה הזאת עברה דרך מענה לשאלה המקדמית - איפה גרה בר רפאלי באותן שנים. בעוד שרפאלי טענה כי ב-2007 עברה להתגורר בארה"ב, בין היתר על מנת להיות קרובה לבן זוגה באותה תקופה, כוכב העל ההוליוודי ליאונרדו דיקפריו - ולכן היא אינה חייבת במס בישראל. רשות המסים הישראלית טענה כי הדוגמנית הונתה את המדינה באשר למקום מגוריה, ובמשך כל השנים שבמחלוקת התגוררה בפועל בישראל - ולכן היא חייבת במס בארץ.

המחלוקת סביב שאלת מגוריה של הדוגמנית התפצלה לשתי זירות משפטיות: הראשונה היא הזירה האזרחית, שבמסגרתה דרשה המדינה לחייב את רפאלי במס בגובה מיליוני שקלים. הנושא נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שהכריע כי על הדוגמנית לשלם מס בהיקף שמונה מיליון שקל למדינה בגין הכנסותיה בשנים 2009-2010.

הזירה השנייה, והדרמטית יותר, היא הזירה הפלילית. הזירה הזאת התפוצצה בסוף 2015, אז נעצרו ונחקרו בר ואמה ציפי רפאלי בחשד כי לא דיווחו לרשויות על מלוא הכנסותיהן, וכי הציגו מצג כוזב לפקיד השומה לעניין התושבות של בר רפאלי, מה שבעצם מנע את מיסוי הכנסותיה מחו"ל הנאמדות בעשרות מיליוני שקלים.

הסאגה הזאת הסתיימה כאמור בהסדר טיעון כולל הסוגר את כל הזירות. כתב האישום שהוגש יחד עם הסדר הטיעון מגולל את סיפור העלמת ההכנסות של משפחת רפאלי, בהיקף עשרות מיליוני שקלים, והתרמית שביצעו הדוגמנית ואמה כלפי המדינה, במשך כארבע שנים, בין השנים 2009-2012. כתב האישום מייחס את רוב האחריות לתרמית לאמה של הדוגמנית, ובכך למעשה מספק את ההצדקה להעברת נטל המאסר בפועל אל כתפיה של האם, תוך "ויתור" על מאסר בפועל לבת.

שאלת התושבות של בר

לפי האישום הראשון, בשנים 2009-2012 חילקה בר רפאלי את חייה בין ישראל לארה"ב והפיקה הכנסות משמעותיות מעבודותיה בחו"ל בסך 24,964,862 שקל. לבר רפאלי הייתה טענה מול רשויות המס בישראל כי היא תושבת חוץ שמתגוררת בארה"ב, שאינה חייבת בדיווח ובתשלום מס בישראל.

ציפי רפאלי, אשר ניהלה במועדים הרלוונטיים את עסקיה של בתה בר רפאלי, חששה כי זיקות שונות של בר רפאלי לישראל יהוו זיקות בהן יתחשב פקיד השומה בשוקלו אם מרכז חייה של בר רפאלי הוא בישראל לצורך חיוב במס בישראל. לפיכך, ובמטרה להתחמק מתשלום מס בישראל, ציפי רפאלי פעלה כדי להסתיר את זיקותיה של בתה לישראל, ובין היתר הביאה לכך שבחוזה השכירות של דירה במגדלי YOO שנשכרה על מנת שתשמש את בר רפאלי למגוריה בישראל בשנת 2009, צוין כי שוכר הדירה הוא דור רפאלי, אחיה של בר רפאלי, ולא צוין שמה של בר רפאלי;

עוד הביאה לכך שבחוזה השכירות של דירה במגדלי W שנשכרה על מנת שתשמש את בר רפאלי למגוריה בעת שהותה בישראל בשנת 2010, צוין כי שוכרת הדירה היא ציפי רפאלי, ולא צוין שמה של בר רפאלי ; בשנת 2011 ציפי רפאלי חתמה על חוזים לרכישת זכויות במקרקעין בפרויקט "בלו", אשר נועדו למגוריה של בר רפאלי בישראל בעתיד.

במסגרת דיוני השומה לשנות המס 2009-2012, ציפי רפאלי, כמנהלת עסקיה של בר רפאלי, הסתירה מפקיד השומה כי לבתה שני בתים למגורים, במגדלי YOO ומגדלי W.

בנוסף, ציפי רפאלי הסתירה מפקיד השומה כי הזכויות בפרויקט "בלו" נועדו לשמש בעתיד למגוריה של בר רפאלי. כמו כן, ציפי רפאלי מסרה לפקיד השומה עובדות לא נכונות והשיבה תשובות כוזבות בעניין נכסים אלה והשתמשה במרמה, עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה לעזור לבר להתחמק ממס.

לפי האישום הראשון, במסגרת דיוני השומה לשנות המס 2009-2012, בר רפאלי מסרה לפקיד השומה ידיעות לא נכונות שיכולות להיות רלוונטיות לקביעת תושבותה, וזאת בנוגע לדירות במגדלי YOO ובמגדלי W ולזכויות לדירה בפרויקט בלו. בר רפאלי עשתה כן ללא הצדק סביר.

על פי האישום השני שבו הורשעה ציפי רפאלי, בשנים 2007-2014 קיבלה ציפי רפאלי עמלות בסך 2,509,169 שקל. בגין פעילותה בחו"ל כסוכנת של בר רפאלי, ישירות מהחברות שהעסיקו את בר רפאלי. זאת, בנוסף להכנסות של בר רפאלי בגין פעילותה בחו"ל.

לבקשת ציפי רפאלי, במהלך השנים 2007-2012 ו-2014, ועל מנת להתחמק ממס בגין עמלות אלה, הסוכנויות העבירו את העמלות לחשבונות בנק בחו"ל על שמה של בר רפאלי או חשבונות של חברות בשליטתה, או לחשבונות זרים אחרים. ציפי רפאלי לא דיווחה בדוחות השנתיים שהגישה למס הכנסה על הכנסות אלה מעמלות סוכנות אם בחו"ל בכוונה להתחמק ממס, והציגה אותם בדיוני השומה כהכנסותיה של בר רפאלי, שלגביהן נטען כי אינן חייבות במס בישראל.

על-פי האישום השלישי, ציפי ובר רפאלי לא דיווחו לפקיד השומה על הכנסות בחו"ל בסך 4,488,028 שקל שהופקו בשנת 2007 והוחזקו בחברת Sweet Life בסינגפור בבעלותה של בר רפאלי. השתיים לא ציינו בפני פקיד השומה את קיומה של חברת Sweet Life וההכנסות שהופקדו בה ולא דיווחו לפקיד השומה על הכנסות חברת Sweet Life, וזאת ללא הצדק סביר.

על-פי האישום הרביעי, בשנות המס 2009-2015 הפיקה בר רפאלי הכנסות בישראל בסך 2,439,636 שקל שהתקבלו תמורת הסכמת בר וציפי רפאלי, לאפשר לחברות וגורמים שונים להשתמש בשמה של בר רפאלי לקידום מכירות ויחסי הציבור שלהם. כך קיבלה בר רפאלי הנחה בדמי שכירות בדירה במגדלי YOO , תשלום דמי שכירות בדירה במגדלי W, הנחה במחיר הקרקע לקניית דירה בפרויקט "בלו", שימוש ברכבים ללא תשלום, קבלת מניות מחברת קוויק צ'ק והנחה בשירותי עיצוב פנים.

בנוסף, בשנים 2014-2015 הפיקה בר רפאלי הכנסות ממכירת בגדי מעצבים באמצעות בוטיק בגדים בסך 189,600 שקל. בר וציפי רפאלי לא כללו את ההכנסות האמורות בסך 2,629,236 שקל בדוחות השנתיים שהוגשו לפקיד השומה עד למועד החקירה הגלויה או בספרי הנהלת חשבונות כלשהם.

ציפי רפאלי הורשעה על פי הודאתה בשורת עבירות בניגוד לסעיף 220 לפקודת מס הכנסה, ובהן השבת תשובה כוזבת על שאלה שנשאלה על-פי הפקודה (3 עבירות), שימוש במרמה, עורמה ותחבולה (10 עבירות), השמטת הכנסה מדו"ח (6 עבירות), וכל זאת "במזיד ובכוונה להתחמק ממס" (על הכנסותיה מעמלת סוכנות אם) או לעזור לאחר להתחמק ממס. כן, הורשעה ציפי רפאלי בעבירות בניגוד לסעיף 217 לפקודת מס הכנסה: עריכת דוח לא נכון ומסירת ידיעות לא נכונות ללא הצדק סביר (9 עבירות).

בר רפאלי הורשעה על פי הודאתה ב-12 עבירות לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה בגין מסירת ידיעות לא נכונות ללא הצדק סביר.

עונש מקל ביחס לסוג העבירות

לגבי העונש של בר רפאלי, ציינה השופטת עוד, כי "אכן, עונש המאסר בעבודות שירות המוסכם לנאשמת 2 (בר, א' ל"ו) הוא מקל ביחס לסוג העבירות בהן הורשעה, בפרט בראי היקפן. יחד עם זאת, ומבלי להתעלם משיקולי ההרתעה, משקילת כלל הנסיבות אשר פורטו לעיל במבחן האיזון ובשים לב לגובה הקנס המוסכם, מסקנתי היא כי מדובר בענישה כוללת שהיא סבירה, ואינה מצדיקה סטייה מהסדר הטיעון בין הצדדים".

באשר לעונש המאסר של ציפי רפאלי צוין, כי "המדובר בעונש העולה בקנה אחד עם הרף הנמוך של מדיניות הענישה בעבירות הנדונות ובנסיבות ביצוען על ידה, מבלי להתעלם מהיקפן, והוא עונש ראוי וסביר בראי כלל נסיבותיה ואף בשים לב לגובה הקנס המוסכם".

פרקליטותיה של ציפי רפאלי, עורכות הדין מיכל רוזן עוזר וענבל דוכובני זאבי, מסרו: "כעת משניתן שניתן גזר הדין ואושר הסדר הטיעון אגב קביעה מפורשת שנסיבות המעשים בגינם הורשעה אינם ברף הגבוה, הגיעה העת שציפי רפאלי תוכל לשים פרק זה מאחוריה".

עוה"ד רותי ליטבק ומוטי לזר, המייצגים את בר רפאלי, מסרו: "בית המשפט קבע כי הסדר הטיעון הוא מאוזן והולם את הנסיבות האישיות והמשפטיות החריגות. בית המשפט הדגיש את כך שבר לא פעלה מתוך כוונה או מטרה להתחמק ממס, את מעורבותה השולית, חלוף הזמן ועינוי הדין שלצידו, והראשוניות של אכיפת עבירות שכונו 'הנחות סלב'. לפי קביעת בית המשפט, הנסיבות המיוחדות הללו, הן הסיבה להקלה בקשר לבר.

עם סיומו של ההליך המשפטי הגיע הקץ לעינוי הדין שנמשך תקופה ארוכה וגבה מחיר כבד מבר ומשפחתה. בר כואבת מאוד את המחיר האישי שאמה צפויה לשלם, דואגת לשלומה ומייחלת לסיים את הפרשה ולהתמקד בחייה המשפחתיים".

עוד כתבות

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג רוצה לסדר ליו"ר ולמנכ"ל עלות שכר שנתית של 20 מיליון שקל

חברת המרכזים המסחריים מבקשת לאשר לבכיריה תגמול בהיקף חריג, הכולל הקצאות אופציות ושדרוג תנאי ההעסקה של היו״ר איתן בר זאב והמנכ״ל חי גאליס ● בר זאב צפוי לקבל אופציות בשווי כ־14 מיליון שקל ושכר בעלות שנתית של 11.7 מיליון שקל, בעוד גאליס יקבל אופציות בשווי כ־9 מיליון שקל ושכר בעלות של כ־7.5 מיליון שקל

הפגנת הרפתנים והחקלאים, הבוקר / צילום: יריב דגן

במחאה על רפורמת החלב: הרפתנים בהפגנת ענק מול משרד האוצר

מאות רפתנים וחקלאים מפגינים הבוקר מול הכנסת ומשרד האוצר, במחאה על רפורמת החלב שמקדם סמוטריץ' ● במסגרת המחאה נעה שיירת רכבים, טנדרים וכלים חקלאיים מאזור לטרון לכיוון הכנסת, ובמקביל יצאה שיירת טרקטורים מצומת מסמיה לירושלים, מה שגרם לשיבושי תנועה כבדים באזור

בנין משרד האוצר בירושלים / צילום: רפי קוץ

התפוררות חוק ההסדרים היא לפני הכול התפוררות אגף התקציבים

במשך עשורים חוק ההסדרים שימש כדרך כמעט יחידה להעביר רפורמות משמעותית במשק, כשאגף תקציבים חזק נתן לו רוח גבית ● השנה המצב השתנה - ומי שמחפש את הסיבה להתפוררות החוק השבוע, צריך להסתכל על החולשה הבלתי נתפסת של מי שבעבר נתפסו כ"נערי אוצר כל-יכולים"

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? / אילוסטרציה: Shutterstock

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? הנתונים מנפצים כמה מיתוסים

האם הורים לילדים קטנים לוקחים יותר ימי מחלה מאחרים, ובאילו ימים ישראלים נוטים להיעדר? ● חברת חילן Value ניתחה את דיווחי ימי המחלה של מאות אלפי עובדים מסקטורים שונים, וחלק מהמסקנות מפתיעות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

הרפורמה לריווח מדרגות המס לא פוצלה מחוק ההסדרים

הרפורמה תגדיל את שכר הנטו לעובדים המרוויחים מעל 16 אלף שקל, ומוצע כי היא תיכנס לתוקף כבר מתחילת השנה הנוכחית ● ההקלה במדרגות המס צפויה להקטין את הכנסות המדינה ב-4.5 מיליארד שקל בשנת 2026 וב-5 מיליארד שקל בשנים שלאחר מכן

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע בחודש דצמבר: 14,677 שקל. וכמה בהייטק?

מדובר בעלייה של 3.1% לעומת דצמבר 2024 ● עלייה זו גבוהה אפילו יותר מהאינפלציה השנתית שנרשמה באותו חודש, 2.5%, כך שמדובר למעשה בעלייה ריאלית שמתגברת על ההתייקרויות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

גוגל מכה את התחזיות ומכריזה על השקעת עתק

אלפאבית עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות של 111.3 מיליארד דולר ורווח למניה של 2.82 ● החברה דיווחה על הגדלה משמעותית של הוצאות ההון שלה ב-2026 ל-175-185 מיליארד דולר - משמעותית מעל צפי האנליסטים ● המניה יורדת במסחר המאוחר

איליה סוצקבר / צילום: כדיה לוי (עיבוד תמונה)

בכיר בחברה של איליה סוצקבר בישראל עוזב לסטארט־אפ חדש

עזיבה נוספת במרכז הפיתוח של SSI בתל אביב: שחר פפיני, מהמהנדסים הבכירים בחברה של איליה סוצקבר, פרש ומצטרף כ־CTO לסטארט־אפ Attestable AI, שגייס כ־20 מיליון דולר עוד לפני השקת מוצר

בורסת תל אביב. שינויים במדד ת''א 35 / צילום: Shutterstock

רף השווי הוכפל: מלך חוות השרתים או אימפריית מחשוב בדרך למדד ת"א 35

בתוך שנה וחצי בלבד זינק השווי הנדרש לכניסה למדד הדגל, לכ־13 מיליארד שקל ● אם לא תשלוף שפן מהכובע, תפנה דמרי את מקומה במדד למגה אור של צחי נחמיאס או לענקית המחשוב מטריקס (ואולי אף לשתיהן) ● גלובס עם השינויים המסתמנים במדדים המובילים

הסכם ממון / צילום: Shutterstock

מחיר הבגידה: הודעת הוואטסאפ שעלתה לגרוש בפנטהאוז

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה במחוזי תל אביב ובמחוזי חיפה מחדדים את גבולות שיתוף הרכוש בין בני זוג ● מתי מסר כתוב ייחשב להתחייבות מחייבת, מתי בן זוג יוכר כ"חלש" לצורך חלוקה לא שוויונית – ומה המשקל שניתן לסיוע כלכלי של הורים

חברת מלם / צילום: בר - אל

על רקע נפילה במניות ה-IT בת"א: ההפסד הצפוי של מלם תים בשוק הגמל

מניית חברות המחשוב בת"א צללו בשיעור חד על רקע החששות מהשפעות עתידיות של ה-AI על שוק התוכנה ● בד בבד, הודיעה מלם תים כי תפריש 30 מיליון שקל, בעקבות סיומו של מו"מ שניהלה במשך שנתיים עם בנק, לשיתוף פעולה בתחום תפעול קופות גמל וקרנות השתלמות

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: רמי זרנגר

משתלם לעבוד אצל ליאורה עופר: כמה יקבל המנכ"ל ב-2026?

חברת הקניונים מליסרון של ליאורה עופר מבקשת להקפיץ את שכרו של המנכ"ל אופיר שריד, לצד מענק בדמות שני סוגי אופציות בהיקף של 17.6 מיליון שקל ● רשת המסעדות נונו מימי ממנה מנכ"ל חדש, וגם לבנק ישראל יש מנכ"ל חדש - שמגיע מעיריית נתניה ● אירועים ומינויים

כמה שווה סל ההטבות שמציעה תדהר בפרויקט בשכונת ביצרון בתל אביב?

המבצע בשכנות ביצרון ששווה מאות אלפי שקלים לרוכשים

החברות תדהר ומבנה השיקו מבצע "חד־פעמי" בפרויקט הסוללים בשכונת ביצרון בתל אביב, הכולל סבסוד משכנתא, הנחות של מאות אלפי שקלים, מחסן במתנה והטבות נוספות ● בדקנו מה באמת שווה סל ההטבות - וכמה כסף הוא חוסך בפועל ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

מדינות ערב לחצו - ארה"ב הסכימה להיפגש עם איראן בעומאן

לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי-די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של הנשיא" ● עדכונים שוטפים

שמואל פרביאש, מנכ''ל DSIT / צילום: פרטי

נחשפת הסיבה לעיכוב בהנפקת החברה הביטחונית של רפאל

אף שהגישה תשקיף לפני למעלה מחודש, הנפקת DSIT בת"א טרם הושלמה ● לגלובס נודע שמאחורי העיכוב עומדת דרישת רשות ני"ע לחשיפת שני לקוחות מרכזיים של החברה, באפריקה ובאסיה

חלפים לרכב / צילום: Reuters

שוק החלפים רותח: קרן לגאסי רוכשת שליטה במ. פינס בחצי מיליארד שקל

חודש אחרי האקזיט של משפחת כדורי בחברת המאגר חלפים שנמכרה לידי יבואנית הרכב UMI, קרן ההשקעות הפרטיות רוכשת שליטה ביבואנית חלקי החילוף של משפחת פינס – לפי שווי מוערך של כ-700 מיליון שקל ● בעבר התעניינה בש. פינס גם קרן אייפקס של זהבית כהן

הנשק הרוסי החדש של איראן שצריך להדאיג את ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לפי דיווחים איראן קיבלה מרוסיה מטוסי קרב חדשים, הטיים הקדיש את השער שלו למפגינים באיראן, ובוושינגטון פוסט מפרגנים לתעשיות הביטחוניות הישראליות • כותרות העיתונים בעולם

איור: גיל ג'יבלי

"כמעט בלתי אפשרי לתזמן את השוק": איך בונים תיק השקעות כשהעולם סוער?

בין המתיחות הגיאו־פוליטית בעולם לראלי הארוך בשווקים, הניסיון "לתזמן את השוק" הוא טעות שעלולה לעלות ביוקר ולחתוך לכם חלק משמעותי מהתשואה ● וגם: מי שברח ל־S&P 500 גילה שהעוצמה הישראלית השאירה לו אבק ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

עו''ד שגית אפק ויו''ר ועדת הכנסת, ח''כ אופיר כץ, בדיון על פיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חוק ההסדרים נותר ללא בשורה אמיתית: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו

במשך 15 שעות דנו חברי ועדת הכספים של הכנסת בחוק ההסדרים, שלבסוף נותר רזה למדי ● מרפורמת החלב, דרך המיסוי הנוסף על הבנקים ועד הסעיף שהיה בקונצנזוס - אך לא עבר ● הרפורמות שנותרו בחוץ, אלו שנשארו והמשמעויות הקריטיות

וורן באפט / צילום: ap, Richard Drew

לפני שפרש: האם ההימור האחרון של וורן באפט משתלם?

בשנים האחרונות, ברקשייר צברה הר של מזומנים, לא רכשה כמעט מניות וביצעה מעט מאוד רכישות עצמיות של מניותיה ● אבל לפני שפרש, וורן באפט השקיע למעלה מ-58 מיליארד דולר בסקטור אחד ●  כעת, ההשקעה הזו מתחילה להוכיח את עצמה