גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם בהלת הקורונה החזירה את מניות הטכנולוגיה לימי הבועה?

התנהגות השווקים בעקבות מגפת הקורונה הגדילה את הפערים בין מניות הערך למניות הצמיחה במידה מוגזמת ומטרידה ● המסקנה: השקעה במניות ערך עדיפה כיום

בניין בורסת המניות של ניו יורק, החודש  / צילום: Anthony Behar, רויטרס
בניין בורסת המניות של ניו יורק, החודש / צילום: Anthony Behar, רויטרס

הדיכוטומיה בין מניות הערך למניות הצמיחה התחילה הרבה לפני הקורונה, אבל אין ספק שהמגפה האיצה את המגמה. זוהי תופעה גורפת בכל המדינות והשווקים, כאשר אצלנו בישראל היא בולטת באבחנה הברורה בין תשואת מדד ת"א-35 לבין ת"א-90 - מה שבא לידי ביטוי ביתר שאת בביצועי הסקטורים השונים.

זה לא מתרחש רק בישראל, וזה לא ממוקד רק בסקטור הטכנולוגיה. זרימת הכספים והתארכות המכפילים מאפיינת את מרבית מניות הצמיחה בכל השווקים - ארה"ב, אירופה, המזרח הרחוק ועוד. כשמביטים על רמות המכפילים בשוק האמריקאי, לדוגמה, מגלים שכזה תמחור חסר של מניות הערך כמעט ועוד לא היה. מדוע כמעט? כי ב-30 השנים האחרונות הייתה תקופה אחת בלבד, שבה הפרמיה לה זכו מניות הצמיחה הייתה דומה - איפשהו בסוף שנות ה-90, תחילת שנות ה-2000. אינני טוען שהסיטואציה כיום זהה, אבל אני חושב שעוצמת הפערים בתמחור מוגזמת ומטרידה.

זו לא רק הקורונה, גם לריבית הנמוכה יש השפעה: חברות הערך הן ברובן עתירות עבודה, כך שהשבתת כוח האדם העובד, כתוצאה מהצורך בבידוד ומניעת התקהלות - פגעה בהן בצורה ישירה וחריפה. המשקיעים הבינו זאת מיד בהתחלה, תוך שהם נוטשים את מניות הערך ועוברים למניות הטכנולוגיה והצמיחה - שנתפסות כמי שלא רק מרחפות מעל למגפה, אלא שחלק מהן אף מרוויחות ממנה.

העניין הוא שהקורונה היא רק צעד אחרון במגמה ארוכת שנים - מה שאומר שחייבת להיות סיבה נוספת לפער האדיר שנפתח במכפילים. מעבר לטענה הרווחת והנכונה, שהטכנולוגיה הופכת להיות יותר ויותר דומיננטיות בכלכלה, אני חושב שלריבית האפסית יש תרומה נכבדה לתופעה. ההסבר לכך טריוויאלי ופשוט, שכן ככל שהריבית נמוכה יותר, כך הערך הנוכחי של תזרים המזומנים העתידי גבוה יותר.

זה נכון לכל המניות, אבל השפעת הריבית על ערכן של חברות צמיחה גדולה יותר - שכן הרווחים של חברות אלה מצויים רובם ככולם בעתיד.

הבעיה היא בעוצמה, לא בכיוון המגמה

מה שמטריד בהבדלי התמחור הדרמטיים בין מניות הערך לצמיחה, היא לא המגמה - שכן זו מובנת, ויש היגיון רב בבסיסה. החשש הוא בעיקר מעוצמת התופעה. לא אלאה אתכם בחישובים, רק אומר שגם אם משקללים את כל הסיבות שתומכות בפרמיה לחברות צומחות - החל בצמיחה העודפת, עבור בריבית הנמוכה וכלה בהשלכות המגפה - מקבלים פער של 30% עד 40% ברמות המכפילים.

אז זו בדיוק הנקודה, שבהשוואה למכפיל שבו נסחרות כיום מניות הערך, זה של מניות הצמיחה משייט ברמה כפולה. בפעם הקודמת שיחס כזה נראה, זה הסתיים ברעש מחריש אוזניים - שהתלווה לפיצוץ הבועה.

מה עוד הביא לנקודת הקצה האמורה? הנבואה שהגשימה את עצמה. קחו, למשל, את המשקיעים המוסדיים בישראל: היקף הכספים שהם הסיטו לחו"ל בשנה האחרונה, על חשבון שוק המניות המקומי, היה הגבוה ביותר אי פעם. הם מכרו מניות מקומיות בהיקף של 1.8 מיליארד שקל, והעבירו 45 מיליארד שקל להשקעות בחו"ל - הסכום הגדול ביותר מאז ומעולם. מאחר שאני "מנחש" שהם לא החליפו מניות של בנקים מקומיים בעמיתיהם האמריקאים, אזי החלופה היא שהם פשוט הצטרפו למגמה וקנו מניות צמיחה.

אם כך, נשאלת השאלה, מה יקרה ביום שבו החיסון יהיה במרחק נגיעה? נדמה לי שחלק לא מבוטל מהכספים שיצאו - ישובו למניות הערך בחזרה, וזו לא נראית לי הערכה פרועה.

מי שהתעייף לשמוע אותי מדבר על חברות הביטוח, יכול לדלג ישר לשורה התחתונה, אבל אני חייב להתוודות שמחירי המניות שלהן נראים לי לעתים כמו "הטרלה". אין לי כל כוונה לחזור ולנתח את הגורמים והסיבות, פשוט להציג את התוצאה האומללה: סקטור שלם איבד בעשור האחרון מחצית מערכו, בזמן שההון העצמי שלו הכפיל את עצמו. תגידו אתם, לאן נעלם הקשר בין שוק ההון לכלכלה?

שורה תחתונה: הפרמיה הקיצונית והחריגה שלה זוכות כיום מניות הצמיחה, מובילה למסקנה שההשקעה במניות הערך עדיפה. משכך, אני גם מעדיף את שוק המניות הישראלי על עמיתו האמריקאי. 

הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר מניות בלאומי שוקי הון, עובד בנק לאומי. הסקירה בוצעה על בסיס מידע ונתונים ציבוריים, המפורסמים לכלל המשקיעים, ועל בסיס זה בלבד.

עוד כתבות

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם