גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם בהלת הקורונה החזירה את מניות הטכנולוגיה לימי הבועה?

התנהגות השווקים בעקבות מגפת הקורונה הגדילה את הפערים בין מניות הערך למניות הצמיחה במידה מוגזמת ומטרידה ● המסקנה: השקעה במניות ערך עדיפה כיום

בניין בורסת המניות של ניו יורק, החודש  / צילום: Anthony Behar, רויטרס
בניין בורסת המניות של ניו יורק, החודש / צילום: Anthony Behar, רויטרס

הדיכוטומיה בין מניות הערך למניות הצמיחה התחילה הרבה לפני הקורונה, אבל אין ספק שהמגפה האיצה את המגמה. זוהי תופעה גורפת בכל המדינות והשווקים, כאשר אצלנו בישראל היא בולטת באבחנה הברורה בין תשואת מדד ת"א-35 לבין ת"א-90 - מה שבא לידי ביטוי ביתר שאת בביצועי הסקטורים השונים.

זה לא מתרחש רק בישראל, וזה לא ממוקד רק בסקטור הטכנולוגיה. זרימת הכספים והתארכות המכפילים מאפיינת את מרבית מניות הצמיחה בכל השווקים - ארה"ב, אירופה, המזרח הרחוק ועוד. כשמביטים על רמות המכפילים בשוק האמריקאי, לדוגמה, מגלים שכזה תמחור חסר של מניות הערך כמעט ועוד לא היה. מדוע כמעט? כי ב-30 השנים האחרונות הייתה תקופה אחת בלבד, שבה הפרמיה לה זכו מניות הצמיחה הייתה דומה - איפשהו בסוף שנות ה-90, תחילת שנות ה-2000. אינני טוען שהסיטואציה כיום זהה, אבל אני חושב שעוצמת הפערים בתמחור מוגזמת ומטרידה.

זו לא רק הקורונה, גם לריבית הנמוכה יש השפעה: חברות הערך הן ברובן עתירות עבודה, כך שהשבתת כוח האדם העובד, כתוצאה מהצורך בבידוד ומניעת התקהלות - פגעה בהן בצורה ישירה וחריפה. המשקיעים הבינו זאת מיד בהתחלה, תוך שהם נוטשים את מניות הערך ועוברים למניות הטכנולוגיה והצמיחה - שנתפסות כמי שלא רק מרחפות מעל למגפה, אלא שחלק מהן אף מרוויחות ממנה.

העניין הוא שהקורונה היא רק צעד אחרון במגמה ארוכת שנים - מה שאומר שחייבת להיות סיבה נוספת לפער האדיר שנפתח במכפילים. מעבר לטענה הרווחת והנכונה, שהטכנולוגיה הופכת להיות יותר ויותר דומיננטיות בכלכלה, אני חושב שלריבית האפסית יש תרומה נכבדה לתופעה. ההסבר לכך טריוויאלי ופשוט, שכן ככל שהריבית נמוכה יותר, כך הערך הנוכחי של תזרים המזומנים העתידי גבוה יותר.

זה נכון לכל המניות, אבל השפעת הריבית על ערכן של חברות צמיחה גדולה יותר - שכן הרווחים של חברות אלה מצויים רובם ככולם בעתיד.

הבעיה היא בעוצמה, לא בכיוון המגמה

מה שמטריד בהבדלי התמחור הדרמטיים בין מניות הערך לצמיחה, היא לא המגמה - שכן זו מובנת, ויש היגיון רב בבסיסה. החשש הוא בעיקר מעוצמת התופעה. לא אלאה אתכם בחישובים, רק אומר שגם אם משקללים את כל הסיבות שתומכות בפרמיה לחברות צומחות - החל בצמיחה העודפת, עבור בריבית הנמוכה וכלה בהשלכות המגפה - מקבלים פער של 30% עד 40% ברמות המכפילים.

אז זו בדיוק הנקודה, שבהשוואה למכפיל שבו נסחרות כיום מניות הערך, זה של מניות הצמיחה משייט ברמה כפולה. בפעם הקודמת שיחס כזה נראה, זה הסתיים ברעש מחריש אוזניים - שהתלווה לפיצוץ הבועה.

מה עוד הביא לנקודת הקצה האמורה? הנבואה שהגשימה את עצמה. קחו, למשל, את המשקיעים המוסדיים בישראל: היקף הכספים שהם הסיטו לחו"ל בשנה האחרונה, על חשבון שוק המניות המקומי, היה הגבוה ביותר אי פעם. הם מכרו מניות מקומיות בהיקף של 1.8 מיליארד שקל, והעבירו 45 מיליארד שקל להשקעות בחו"ל - הסכום הגדול ביותר מאז ומעולם. מאחר שאני "מנחש" שהם לא החליפו מניות של בנקים מקומיים בעמיתיהם האמריקאים, אזי החלופה היא שהם פשוט הצטרפו למגמה וקנו מניות צמיחה.

אם כך, נשאלת השאלה, מה יקרה ביום שבו החיסון יהיה במרחק נגיעה? נדמה לי שחלק לא מבוטל מהכספים שיצאו - ישובו למניות הערך בחזרה, וזו לא נראית לי הערכה פרועה.

מי שהתעייף לשמוע אותי מדבר על חברות הביטוח, יכול לדלג ישר לשורה התחתונה, אבל אני חייב להתוודות שמחירי המניות שלהן נראים לי לעתים כמו "הטרלה". אין לי כל כוונה לחזור ולנתח את הגורמים והסיבות, פשוט להציג את התוצאה האומללה: סקטור שלם איבד בעשור האחרון מחצית מערכו, בזמן שההון העצמי שלו הכפיל את עצמו. תגידו אתם, לאן נעלם הקשר בין שוק ההון לכלכלה?

שורה תחתונה: הפרמיה הקיצונית והחריגה שלה זוכות כיום מניות הצמיחה, מובילה למסקנה שההשקעה במניות הערך עדיפה. משכך, אני גם מעדיף את שוק המניות הישראלי על עמיתו האמריקאי. 

הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר מניות בלאומי שוקי הון, עובד בנק לאומי. הסקירה בוצעה על בסיס מידע ונתונים ציבוריים, המפורסמים לכלל המשקיעים, ועל בסיס זה בלבד.

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

גם אחרי הוזלה של 40 אלף שקל לא בטוח שהרכב הזה שווה את מחירו

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח