גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם בהלת הקורונה החזירה את מניות הטכנולוגיה לימי הבועה?

התנהגות השווקים בעקבות מגפת הקורונה הגדילה את הפערים בין מניות הערך למניות הצמיחה במידה מוגזמת ומטרידה ● המסקנה: השקעה במניות ערך עדיפה כיום

בניין בורסת המניות של ניו יורק, החודש  / צילום: Anthony Behar, רויטרס
בניין בורסת המניות של ניו יורק, החודש / צילום: Anthony Behar, רויטרס

הדיכוטומיה בין מניות הערך למניות הצמיחה התחילה הרבה לפני הקורונה, אבל אין ספק שהמגפה האיצה את המגמה. זוהי תופעה גורפת בכל המדינות והשווקים, כאשר אצלנו בישראל היא בולטת באבחנה הברורה בין תשואת מדד ת"א-35 לבין ת"א-90 - מה שבא לידי ביטוי ביתר שאת בביצועי הסקטורים השונים.

זה לא מתרחש רק בישראל, וזה לא ממוקד רק בסקטור הטכנולוגיה. זרימת הכספים והתארכות המכפילים מאפיינת את מרבית מניות הצמיחה בכל השווקים - ארה"ב, אירופה, המזרח הרחוק ועוד. כשמביטים על רמות המכפילים בשוק האמריקאי, לדוגמה, מגלים שכזה תמחור חסר של מניות הערך כמעט ועוד לא היה. מדוע כמעט? כי ב-30 השנים האחרונות הייתה תקופה אחת בלבד, שבה הפרמיה לה זכו מניות הצמיחה הייתה דומה - איפשהו בסוף שנות ה-90, תחילת שנות ה-2000. אינני טוען שהסיטואציה כיום זהה, אבל אני חושב שעוצמת הפערים בתמחור מוגזמת ומטרידה.

זו לא רק הקורונה, גם לריבית הנמוכה יש השפעה: חברות הערך הן ברובן עתירות עבודה, כך שהשבתת כוח האדם העובד, כתוצאה מהצורך בבידוד ומניעת התקהלות - פגעה בהן בצורה ישירה וחריפה. המשקיעים הבינו זאת מיד בהתחלה, תוך שהם נוטשים את מניות הערך ועוברים למניות הטכנולוגיה והצמיחה - שנתפסות כמי שלא רק מרחפות מעל למגפה, אלא שחלק מהן אף מרוויחות ממנה.

העניין הוא שהקורונה היא רק צעד אחרון במגמה ארוכת שנים - מה שאומר שחייבת להיות סיבה נוספת לפער האדיר שנפתח במכפילים. מעבר לטענה הרווחת והנכונה, שהטכנולוגיה הופכת להיות יותר ויותר דומיננטיות בכלכלה, אני חושב שלריבית האפסית יש תרומה נכבדה לתופעה. ההסבר לכך טריוויאלי ופשוט, שכן ככל שהריבית נמוכה יותר, כך הערך הנוכחי של תזרים המזומנים העתידי גבוה יותר.

זה נכון לכל המניות, אבל השפעת הריבית על ערכן של חברות צמיחה גדולה יותר - שכן הרווחים של חברות אלה מצויים רובם ככולם בעתיד.

הבעיה היא בעוצמה, לא בכיוון המגמה

מה שמטריד בהבדלי התמחור הדרמטיים בין מניות הערך לצמיחה, היא לא המגמה - שכן זו מובנת, ויש היגיון רב בבסיסה. החשש הוא בעיקר מעוצמת התופעה. לא אלאה אתכם בחישובים, רק אומר שגם אם משקללים את כל הסיבות שתומכות בפרמיה לחברות צומחות - החל בצמיחה העודפת, עבור בריבית הנמוכה וכלה בהשלכות המגפה - מקבלים פער של 30% עד 40% ברמות המכפילים.

אז זו בדיוק הנקודה, שבהשוואה למכפיל שבו נסחרות כיום מניות הערך, זה של מניות הצמיחה משייט ברמה כפולה. בפעם הקודמת שיחס כזה נראה, זה הסתיים ברעש מחריש אוזניים - שהתלווה לפיצוץ הבועה.

מה עוד הביא לנקודת הקצה האמורה? הנבואה שהגשימה את עצמה. קחו, למשל, את המשקיעים המוסדיים בישראל: היקף הכספים שהם הסיטו לחו"ל בשנה האחרונה, על חשבון שוק המניות המקומי, היה הגבוה ביותר אי פעם. הם מכרו מניות מקומיות בהיקף של 1.8 מיליארד שקל, והעבירו 45 מיליארד שקל להשקעות בחו"ל - הסכום הגדול ביותר מאז ומעולם. מאחר שאני "מנחש" שהם לא החליפו מניות של בנקים מקומיים בעמיתיהם האמריקאים, אזי החלופה היא שהם פשוט הצטרפו למגמה וקנו מניות צמיחה.

אם כך, נשאלת השאלה, מה יקרה ביום שבו החיסון יהיה במרחק נגיעה? נדמה לי שחלק לא מבוטל מהכספים שיצאו - ישובו למניות הערך בחזרה, וזו לא נראית לי הערכה פרועה.

מי שהתעייף לשמוע אותי מדבר על חברות הביטוח, יכול לדלג ישר לשורה התחתונה, אבל אני חייב להתוודות שמחירי המניות שלהן נראים לי לעתים כמו "הטרלה". אין לי כל כוונה לחזור ולנתח את הגורמים והסיבות, פשוט להציג את התוצאה האומללה: סקטור שלם איבד בעשור האחרון מחצית מערכו, בזמן שההון העצמי שלו הכפיל את עצמו. תגידו אתם, לאן נעלם הקשר בין שוק ההון לכלכלה?

שורה תחתונה: הפרמיה הקיצונית והחריגה שלה זוכות כיום מניות הצמיחה, מובילה למסקנה שההשקעה במניות הערך עדיפה. משכך, אני גם מעדיף את שוק המניות הישראלי על עמיתו האמריקאי. 

הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר מניות בלאומי שוקי הון, עובד בנק לאומי. הסקירה בוצעה על בסיס מידע ונתונים ציבוריים, המפורסמים לכלל המשקיעים, ועל בסיס זה בלבד.

עוד כתבות

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו