גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלדד פרי מוכר החלומות: מה היה תפקיד עורכי הדין ורואי החשבון, מה אפשר ללמוד מפרשת ענבל אור, ואיפה המדינה?

הקפאת ההליכים של פרי נדל"ן הזכירה לרבים את הקריסה של מלכת קבוצות הרכישה, ענבל אור, ב-2016 • איך "שומרי הסף" שליוו אותה צלחו את הסופה? "גלובס" חזר לפרשה ההיא, בניסיון לברר האם לאנשי המקצוע שסבבו את אלדד פרי יש סיבה לחשוש

אלדד פרי / צילום: איל יצהר, גלובס
אלדד פרי / צילום: איל יצהר, גלובס

בשנים האחרונות חוזר על עצמו ריטואל קבוע: יזם/יזמת נדל"ן קורסים, ומיד לאחר מכן נפתחת תיבת פנדורה של הסכמים בעייתיים, חשבונות נאמנות פרוצים, הפקדות כספיות ישירות אל חשבונות אישיים של היזמים, נטילת כספים לטובת צרכים אחרים מאלו שאליהם התכוונו המשקיעים וטענות להונאות "פונזי" או "פירמידה" (שימוש בכספי משקיעים כדי להחזיר כספים למשקיעים אחרים) או "שיטת המיקסר" (עירוב כספים של פרויקטים שונים או אישיים של היזם עם עסקיים).

סיפורו של אלדד פרי לוקח שוב את זירת הנדל"ן אל תוך אותו חלום בלהות של כל רוכש דירה או משקיע נדל"ן פוטנציאלי - אובדן סכומים גדולים של כסף בהליך "תמים" לרכישת דירה או השקעה בנדל"ן. הפרשה עדיין בראשיתה, והשאלות לגבי מה בדיוק קרה - האם תרמית או נפילה עסקית - עדיין פתוחות, אבל יש מי שכבר מתייג את "פרשת אלדד פרי" תחת הרשימה הבלתי מחמיאה של "מוכרי החלומות" בתחום הנדל"ן.

חלק מהמקרים הללו מככבים בזירת פירוק החברות ובזירה הפלילית, בהם עניינם של אורן קובי, המואשם בשימוש אישי במיליוני השקלים שקיבל מרוכשי קרקעות חקלאיות ששיווקה חברת "אדמה" שבבעלותו; וכמובן עניינה של יזמת הנדל"ן ענבל אור, שהסתבכה בחקירה של רשות המסים, הליך פשיטת רגל ופירוק החברות בבעלותה וכתב אישום בגין העלמות מס (קובי ואור זכאים ליהנות מחזקת החפות כל עוד לא הורשעו בדין).

פרשת קריסתה של אור, ש"התפוצצה" בחודשים הראשונים של שנת 2016, הייתה אמורה לסמן עבור השוק את קו פרשת המים. אך נראה כי ארבע שנים ועשרות הליכים משפטיים מאוחר יותר, הלקח לא בהכרח הופנם.

הטענות הפכו במהירות לתביעות

אחת השאלות שעולה פעם אחר פעם, מפרשת ענבל אור ועד פרשת אלדד פרי, היא אל מי יכולים המשקיעים להפנות את האצבע המאשימה. מי האחראים למחדלים, לתרמיות, לכשלים - מלבד, כמובן, האחראי המובן מאליו, היזם או היזמת. וכאן דווקא הורגש שינוי - יותר ויותר משקיעים ורוכשי דירות החלו להפנות את האצבע המאשימה לעבר עורכי הדין ורואי החשבון שליוו את קבוצות הרכישה ופרויקטי הנדל"ן הקורסים.

כדי להבין את מחול השדים שצפוי להתחולל סביב היועצים המשפטיים והכלכליים של קבוצת אלדד פרי מספיק לראות מה עבר על עורכי הדין ורואי החשבון בפרשת ענבל אור.

שאלת אחריותם של שומרי הסף שליוו את הפרויקטים השונים של ענבל אור עלתה בשלב מוקדם יחסית של ההליכים, כבר באפריל 2016, אז כינס עו"ד איתן ארז, שמונה לנאמן להסדר נושים בחברות קבוצת אור, ולאחר מכן כמפרקן, מסיבת עיתונאים, שבה אמר כי "כל נושא האחריות של הסובבים את ענבל אור - עורכי דין, רואי חשבון ואנשי מכירות שמקבלים בונוסים על מכירות - ייבדק על-ידי מי שצריך לבדוק. שומרי הסף כשלו". מהר מאוד הפכו הטענות לתביעות.

סכום הפיצוי הגדול ביותר (הידוע, חלק התביעות טרם הסתיימו) היה זה ששילם משרד רואי החשבון שטיינמץ-עמינח, ממשרדי רואי החשבון המובילים בארץ, לקופת הפירוק של קבוצת ענבל אור שקרסה: 11.5 מיליון שקל. בתמורה קיבל המשרד, ששימש כמשרד רו"ח המבקר של קבוצת החברות, "צו גודר" מבית המשפט החוסם כל תביעה עתידית. המשרד לא הודה באחריות לדבר במסגרת ההסדר.

הסדר נוסף נחתם עם משרד עוה"ד שרקון, שעלו נגדו טענות לאחריות לקריסה של הקבוצה. סכום הפיצוי נקבע בהליך גישור חסוי בתמורה לביטול כל הטענות נגד המשרד, וללא הודאה באחריות.

תביעות נוספות הוגשו נגד שורת עורכי דין שליוו את הפרויקטים השונים, בהן תביעה נגד עו"ד אברהם אבי ששו, שליווה את קבוצת הרכישה שארגנה קבוצת ענבל אור בפרויקט ברחוב אלוף הניצחון 3 ברמת גן; תביעה שהוגשה על-ידי חמש משפחות שרכשו דירות בפרויקט "מגדל הטייסים" ברמת גן נגד עורכי הדין חג'ג'-בוכניק-וינשטיין; ותביעות נגד עורכי הדין גיא נוף ונגד משרד דוידוב-קלנסקי, עו"ד אבי דוידוב ועו"ד יובל קלנסקי, שליוו את פרויקט שדרות הילד ברמת גן, בגין אחריותם הנטענת לאובדן כספי רוכשי הדירות בפרויקט. בין היתר נטען, כי עורכי הדין התרשלו במסגרת תפקידם כ"נאמנים" האמונים על שמירת כספם של הרוכשים.

כל עורכי הדין ורואי החשבון שנתבעו טוענים כי אין להם אחריות למעשיה של ענבל אור, וכי הם ביצעו את תפקידם נאמנה. חלק מהתביעות הללו עדיין מתנהלות, בחלקן מתנהלים מגעים לפשרה ואחרות הוכרעו באמצעות פיצוי המשקיעים.

קבוצות רכישה מהוות "סדין אדום"

"שומרי הסף" של ענבל אור אינם היחידים שמצאו את עצמם "על הכוונת" של משקיעי נדל"ן ורוכשי דירות או קרקעות מאוכזבים. גם ב"פרשת אדמה" הוגשו כמה תביעות נגד עורכי דין ורואי חשבון מהמוכרים בישראל. על פי בדיקה שערכה חברת GLawBAL המתמחה בייעוץ ואסטרטגיה לסקטור המשפטי, בראש ההודעות והתביעות המוגשות נגד פוליסות ביטוח של עורכי דין בשל אחריותם המקצועית, עומדות התביעות בגין רשלנות בעסקאות מקרקעין. רבות מהתביעות הללו קשורות לקבוצות רכישה.

לדברי עו"ד דודי זלמנוביץ, בעלי GLawBAL, "נושא קבוצות רכישה גורם בשנים האחרונות ללא מעט 'זיעה קרה' לעורכי דין ורואי חשבון ומהווה 'סדין אדום' בקרב חברות הביטוח המבטחות באחריות מקצועית. מורכבותה של עסקת רכישה נובעת מריבוי הרוכשים כמו גם ריבוי בעלי התפקידים, היעדר מיומנות של חלק מהמארגנים, תפקידי עורך הדין, האדריכל, השמאי, הנאמן על הכספים, העובדה שהמארגנים מאוגדים כחברות בע"מ ועוד. כל אלה יוצרים פוטנציאל גבוה של תביעות כנגד רואי חשבון ועורכי הדין".
זלמנוביץ מוסיף כי "משרדים רבים משכו ידיהם מליווי תחום קבוצות הרכישה בשל התביעות והסיכונים או הקשיים שהציבו חברות הביטוח".

דודי זלמנוביץ, חברת GLawBAL / צילום: יוסי זמיר

מה הטענות המרכזיות נגדם?
זלמנוביץ': "כלפי רואי החשבון, הטענה היא שכמבקרים את דוחותיהם של הגופים העוסקים בקבוצות רכישה, עליהם להתריע על כל עניין שאינו תקין. לדוגמה בעניין ענבל אור רישום 'מלאי' הקרקעות הקיים בעוד חלקן היו אופציות לקרקעות.

"כלפי עורכי הדין יש טענה קשה שלעורכי הדין חלק וידיעה, ואף טובת הנאה, ביצירת מצגים שגויים של קבוצת הרכישה - ובהתאמה אחריות. זה נובע מכך שפעמים רבות השיווק נעשה תוך מינוף שמם של משרדי עורכי הדין והחתמת הרוכשים נעשתה במשרדים הללו. כיום, ובאופן די גורף, עורכי דין בוחנים שבעתיים את הניסיון למנף את שמם ומעורבותם.

"טענה נוספת היא טענה בדבר ניהול כספי כושל של חשבונות הנאמנות, עד כדי עירוב בין כספי נאמנויות ופרויקטים שונים (שיטת 'המיקסר'). לאחר התפוצצות פרשת ענבל אור ודומות לה, משרדי עורכי הדין פועלים באופן מאוד מוקפד ודווקני בעניין".

טענות נוספות שמוטחות כלפי עורכי הדין מתייחסות להפקדת כספי רוכשים בחשבונות של היזמים ולא בחשבונות נאמנות, טענות בדבר "רישום יתר" של רוכשים מעבר לזכויות הבנייה הקיימות לחברות או היעדר מצג ברור בנוגע למהלכים תכנוניים כגון הפקעות וכדומה.

"עו"ד הוא לא חוקר ולא שוטר"

לדברי עו"ד תמי פירון, ראש מחלקת נדל"ן, תשתיות ומימון פרויקטים במשרד מ. פירון, אחת הבעיות המרכזיות בתחום - היא אי ההסדרה שלו, כמו גם הציפיות הבלתי הגיוניות של חלק מהרוכשים. "סיפורי ענבל אור ואלדד פרי הם היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל, אבל מראש הרוכשים צריכים לזכור שבבסיס הפרויקטים של קבוצות הרכישה, כמו גם בעסקאות שיווק של קרקעות חקלאיות, יש סיכון. כל המערך של קבוצות רכישה נולד כדי לאפשר רכישת דירה במחיר מופחת, וכשהולכים על סיכוי כזה, אז גם הסיכון גבוה יותר".

עו"ד תמי פירון, משרד מ. פירון / צילום: סטודיו תומס

לדבריה, "החשיבות של עורכי הדין ורואי החשבון במקרים האלה זה לוודא שהסיכונים האלה ברורים, אבל מכאן ועד להפוך את עורכי הדין למפקחים, לשוטרים ולמוציאים לפועל של קבוצות רכישה הדרך רחוקה".

עו"ד פירון סבורה כי האחריות צריכה להיות מונחת לפתחה של המדינה. "במקרה של שיווק הקרקעות החקלאיות, בעקבות מקרים כמו 'פרשת אדמה', המדינה חוקקה חוקים ברורים שבהם הוסבר מה משווק קרקעות צריך לגלות לרוכשים, איך לנהל את כספי המשקיעים ומה כללי השקיפות והדרישות מהמשווק. גם שם הייתה התנפלות מוגזמת על עורכי הדין. הם לא היד הארוכה של היזם והם לא יכולים לפקח על כל מה שהוא עושה. בסיפור של קבוצות רכישה לא מחוקקים את החוק, הוא תקוע הרבה זמן ומשאירים את העמימות הקיימת לניצול לרעה של מעטים".

לעו"ד ורו"ח אין אחריות כלל?
"על פי רוב הבעיה נמצאת בהתנהלות שאינה ידועה לעורכי הדין, כמו הבטחות והסכמי צד שלא עוברים אותם. עו"ד הוא עו"ד. הוא לא חוקר, ולא שוטר ולא רשות מבצעת. הוא יכול לוודא, וזו אחריות שלו, שהכול מועבר בשקיפות לצד השני".

לדברי עו"ד אמיר חן, שותף מנהל וראש מחלקת הנדל"ן במשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון, "קבוצות רכישה, כשהן מנוהלות בצורה מקצועית וישרה, הן דרך אמינה וטובה להגיע לדירה או למשרדים. יש כמה עקרונות יסוד שחייבים להתמלא - אחד זה שיהיה מארגן מקצועי וישר והשני זה שהכסף כולו נכנס לחשבון נאמנות ועובר לבעל הקרקע רק כשכל המשתתפים בקבוצה הפקידו את מלוא הסכומים של ההון העצמי, והכסף עובר לבעל הקרקע כנגד הערת אזהרה ורישום משכנתה על הקרקע".

לדברי חן, "הבעיה שחלק מהמארגנים מנסים לרכוש את הקרקע לפני שהקבוצה מלאה. הם צריכים 100 רוכשים ויש להם רק 60, אבל הם משלמים בכל זאת על הקרקע. המשמעות היא שה-60 משלמים גם על אלה שעדיין לא קיימים. מה יקרה אם לא יהיו עוד רוכשים? אז שילמת יותר מחלקך עבור התשלום הראשון, ואתה עכשיו תלוי באוויר. כאן יש תפקיד משמעותי לעורכי הדין ולרואי החשבון.

"ענבל אור הואשמה בכך שלקחה כספים מחשבונות הנאמנות או הובילה לכך שהופקדו כספים של רוכשים גם בחשבונות שלה, והיא לכאורה לקחה את הכספים ועשתה איתם דברים אחרים מתוך כוונה להחזיר אולי, אבל בסוף לא היה לה מאיפה להחזיר. עו"ד שמלווה פרויקט כנאמן או כעו"ד של הקבוצה ומאפשר דברים מהסוג הזה - אחראי לנזק".
עד שהמחוקק יחליט להסדיר את תחום קבוצות הרכישה, אומר עו"ד אמיר חן, המשקיעים חייבים להיכנס לפרויקטים של קבוצות רכישה בעיניים פקוחות ולשים לב לתמרורי האזהרה. הוא מציע כמה פעולות שאפשר לנקוט ומזהיר: "כל סימן שאלה שעולה באחד השלבים צריך להוות תמרור אזהרה בפני הרוכש, שבפועל אחראי לעצמו בקבוצת רכישה, הוא מעין יזם, ואין לו בטוחה למחיר סופי, למה תהיה העלות או בטוחות מפני התנגדויות שיעלו בוועדות התכנון ועוד".

הליכים משפטיים נגד עו"ד ורו"ח בפרשת ענבל אור

  • משרד שטיינמץ-עמינח שילם לקופת הפירוק 11.5 מיליון שקל, בתמורה לצו שחוסם תביעה מבלי להודות באחריות
  • משרד עוה"ד שרקון, שילם סכום פיצוי חסוי בתמורה לביטול כל הטענות וללא הודאה באחריות
  • תביעה נגד עו"ד אברהם אבי ששו, שליווה את קבוצת הרכישה שלענבל אור באלוף הניצחון 3 ברמת גן
  • תביעות נגד משרד חג'ג'-בוכניק-וינשטיין מצד רוכשי דירות ב"מגדל הטייסים" ברמת גן
  • תביעות נגד עו"ד גיא נוף ומשרד דוידוב-קלנסקי, שליוו את פרויקט שדרות הילד, ברמת גן

מה צריך לבדוק לפני שנכנסים לקבוצת רכישה

  1. מארגנ/ת הקבוצה: מה חושבים עליהם בשוק, כמה פרויקטים קידם והשלים, ומה חושבים הרוכשים בפרויקטים אחרים שלו
  2. אנשי המקצוע המלווים: מי עורכי הדין ומי רואי החשבון שמלווים את הפרויקט
  3. הכספים: על כספי הרוכשים לרכישת הקרקע להימצא בחשבון נאמנות, ולעבור ליעדו רק בתום הקמת הקבוצה ומול הערת אזהרה ומשכנתה
  4. ההסכמים: להכיל מנגנונים שימנעו הוצאת כספים לפני התקיימות התנאים המקדמיים - ולצרכים שעליהם הוסכם
  5. הקרקע: לבדוק את מעמדה המשפטי והתכנוני
  6. הקבלן המבצע: לבדוק פרויקטים קודמים ואת המוניטין שלו בשוק

***חזקת החפות: ההליכים הפליליים נגד ענבל אור ונגד אורן קובי עודם בעיצומם ושמורה להם חזקת החפות. לא ידוע על תלונות אם הוגשו למשטרת ישראל כנגד אלדד פרי ו/או חברות שבבעלותו.

עוד כתבות

בורסת שנחאי, סין. / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באסיה; ההנג סנג עולה קלות

הניקיי יורד ב-0.5% ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בעליות קלות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

מטוס F-15 של חיל האוויר האמריקאי / צילום: Reuters, Mark Cosgrove

מערכת ישראלית תשמש את הצבא האמריקאי

לגלובס נודע כי מערכת של חברת TSG הישראלית תוטמע בצבא האמריקאי, כחלק מעסקה בגובה מאות אלפי דולרים

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

השתיקה החריגה בחמאס, וההצעה שלפי ההערכה ישראל הסכימה לה

באופן יוצא דופן, בארגון הטרור טרם הגיבו ● אלה פרטי "מתווה וויטקוף המשופר" ● טראמפ מזהיר: "מקווה שיקבלו את ההסכם" ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

טראמפ שולח לישראל מערכת נשק בשווי חצי מיליארד דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ארה"ב תמכור לישראל מערכת להנחיית פצצות, בוול סטריט ג'ורנל טוענים שגם דחייה של חודש בתוכנית הגרעין האיראנית משמעותית ואיך השפיעה המערכת מול איראן על ענף התעופה ● כותרות העיתונים בעולם

הסיפורים והסכסוכים שחושפים את החורים במתווה לפיצוי המפונים מביתם

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בת"א; אאורה מטפסת בכ-3%, מניית הבורסה נופלת בכ-5%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל ממשיך להפגין חוסן מול המטבעות הזרים ● הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות