דוחות המחצית הראשונה של 2020 בחברות הקנאביס הרפואי המקומיות מעידים כי זהו אחד השווקים שהקורונה כמעט לא נגעה בהם. להיפך - כל החברות בתחום הציגו צמיחה בהכנסות לעומת התקופה המקבילה אשתקד. היצוא, שעליו התבסס המודל העסקי של התחום, אומנם מבושש לבוא, ממגוון סיבות ביורוקרטיות, ולכן פעילות החברות עדיין צנועה בסך הכול. עם זאת, את מה שהן לא יכולות להשיג ביצוא משלימות החברות ביבוא מותגים מובילים מהעולם לישראל, ובפעילות בחו"ל שאינה קשורה בהוצאת קנאביס מהארץ.
לאט לאט הסקטור מתבסס; מצטרפות אליו חברות חדשות, בעוד שהוותיקות מגוונות את פעילותן. שוק קנאביס אמיתי נוצר. עם זאת, החלומות הגדולים על התעשרות אינסטנט (שמשכו לתחום "סלבס" משלל תחומים) התנפצו. השווי הכולל של חברות הסקטור בבורסה בת"א עומד על 2 מיליארד שקל, לעומת 3 מיליארד שקל בשיא בפברואר 2019, וזאת למרות שמאז הצטרפו חברות חדשות.
ההכנסות המצרפיות של חברות הענף הציבוריות עומדות בינתיים על 150 מיליון שקל בלבד במחצית השנה, כלומר, עדיין יש פער משמעותי בין הציפיות לבין מה שמתרחש בשטח. למרות הכול, נראה כי גורמי הצמיחה האפשריים - לגליזציה ויצוא - ממשיכים לקרוץ למשקיעים, גם אם באור קצת פחות זוהר.
גם ללא יצוא: גידול בהכנסות
הדוחות הכספיים של החברות מבטאים את ההשפעה החיובית של אסדרת הקנאביס החדשה, שהחליפה את החוקים הישנים בתחום. במהלך 2019 הפך סקטור הקנאביס משוק מאוד מפוקח ומוגבל, שבו המדינה שולטת במספר השחקניות, בקשר שלהן עם הלקוחות ובמחיר, לשוק חופשי. הצמיחה בהכנסות נובעת הן מהגידול בכמות הכוללת של המטופלים והן מעלייה במחיר המוצר בעקבות פתיחת השוק.
המובילות בהכנסות הן עדיין החברות שפעלו גם באסדרה הישנה: המגדלות BOL (שבשליטת החברה הבורסאית עמיר שיווק), אינטרקיור (המזוהה עם היו"ר שלה, רה"מ לשעבר אהוד ברק), שיח ופארמוקן. איתן בצמרת נמצא מפעל ייצור הקנאביס פנאקסיה.
למרות שמובילות התחום הן עדיין החברות הוותיקות, כמה חברות חדשות החלו השנה לרשום הכנסות לא זניחות - טוגדר (עם היו"ר יוחנן דנינו, מפכ"ל המשטרה לשעבר), יוניבו (שבה תמצאו בדירקטוריון את רה"מ לשעבר אהוד אולמרט) וקאנומד (שבשליטת האחים יזמי הנדל"ן מאור וכפיר גינדי). חברת קנאשור (יו"ר - הגנרל בדימוס עידו נחושתן) השיקה את מוצריה בסוף הרבעון וצפויה להיות מעניינת ברבעון הבא, יחד עם חברת אינטליקנה. עוד שחקנית בולטת היא קנביט-תיקון עולם, שמחזירה בהדרגה לחיים את פעילותה של תיקון עולם הוותיקה (ראו בהמשך).
ואולם, בעוד שההכנסות של חברות הקנאביס גדלו, לא כולן מצליחות להפיק רווחיות מן הפעילות. למעשה, היחידות שרושמות רווחיות תפעולית בשיעור המעיד על עסק יציב הן חברת שיח של משפחת החקלאים שריד ופארמוקן. הרווחיות הנמוכה של הסקטור ב-2020 נובעת מהשקעות רבות בהכנה ליצוא, שכאמור לא הגיע.
מוצאות דרכים לפעול בחו"ל
כאמור, לא על השוק הישראלי ביססו חברות הקנאביס את המודל העסקי שלהן, אלא על שוקי חו"ל. החלטת הממשלה לפתוח את השוק ליצוא התקבלה כבר בינואר 2019, ובמאי האחרון, רגע לפני פירוק הממשלה, חתם שר הכלכלה היוצא על צו אשר אמור היה להיות המילה האחרונה בתחום. ואולם, בשל חיכוכים בין משרד הבריאות והאוצר, הדבר טרם קרה, והחברות כבר התחילו להתייאש.
בגלל העיכוב ביצוא, החברות המובילות בסקטור בארץ החלו להפעיל גם מיזמים של "חו"ל לחו"ל", כלומר להקים פעילות מחוץ לישראל כדי לספק את הביקושים של שוקי חו"ל. כך למשל, קנדוק, החברה הבת של אינטרקיור, התקשרה במספר הסכמים שונים עם גורמים בדנמרק, בקנדה ובמדינת איחוד אירופי נוספת ששמה לא פורסם, שבמסגרתם יגודל קנאביס במקומות הללו, וישווק על-ידי קנדוק בשווקים שבהם היא כבר בנתה תשתית ורשת קשרים להפצת המוצרים שהיו אמורים להגיע מישראל.
אינטרקיור-קנדוק אינה היחידה שרוצה לייצר בחו"ל. גם חברת שיח מקימה מתקן ייצור, ביוון, ואילו פארמוקן חתמה על שותפות עם חברה אוסטרלית לייצור מוצרים קוסמטיים באוסטרליה על בסיס הידע של פארמוקן בייצור מוצרים מבוססי CBD. המתקדמת ביותר בפעילות הגידול והעיבוד בחו"ל היא טוגדר (המזוהה עם היו"ר יוחנן דנינו ומנוהלת על-ידי המנכ"ל ניסים ברכה), שכבר החלה לשווק לישראל מוצרים מהחווה שלה באוגנדה. לטוגדר יש גם הסכם עם חברה קנדית שמעוניינת לשווק את המוצרים מהחווה באוגנדה לשוק האירופי.
מה היתרון היחסי של הישראלים בחו"ל? החברות טוענות כי יש להן ידע ייחודי לגבי גידול קנאביס ופיתוח מוצרי קנאביס, והן גם מממשות קשרים שיצרו בשנים האחרונות כהכנה ליצוא. בשנתיים הקרובות נראה האם הישראלים אכן יודעים לשחק את המשחק הבינלאומי בסקטור הקנאביס טוב יותר מהגורמים בחברות שבהן הם מייצרים ומשווקים. מי מבין החברות שהגיעה מאוחר למשחק של חו"ל לחו"ל, עלולה להישאר בחוץ.
ישראל הייתה אמורה להיות אור לגויים בתחום הקנאביס. אך ב-2020, במפתיע, במקום יצוא קיבלנו יבוא. בסוף 2019 ובתחילת 2020 חלק מן החברות לא הצליחו לספק את הביקוש בארץ, בעיקר במוצרים עתירי THC (החומר ה"ממסטל" של הקנאביס), והשלימו זמנית את הפער באמצעות מוצרי יבוא. כך למשל, אינטרקיור מייבאת שלושה מותגי קנאביס האחראים לחלק משמעותי מהכנסותיה. גם יוניבו (המזוהה עם הדירקטור אהוד אולמרט ומנוהלת על-ידי המנכ"ל גולן ביטון) מייבאת את מוצרי קאנופי, וטוגדר מייבאת כאמור מאוגנדה את הסחורה שגדלה בחווה שלה שם.
שגשוג היבוא והתפתחות עסקי חו"ל לחו"ל מעידים כי ישנן שתי דרכים להצליח בקנאביס - מומחיות עמוקה ורבת-שנים בגידול ובפיתוח זני קנאביס ייחודיים ובניית תעשייה בתחום הזה בארץ, או חושים עסקיים חדים ויכולת לזהות ולנצל הזדמנויות.
שתיים ממובילות הענף החליפו ידיים
שתי חברות משמעותיות בתחום הקנאביס החליפו ידיים השנה. תיקון עולם, חלוצה ומובילה בתחום הקנאביס בישראל, ספגה ב-2019 מהלומה כפולה: משרד הבריאות עצר את פעילותה, הן בשל בעיות איכות במתקן הוותיק שלה והן בשל מידע מודיעיני שהוביל בסופו של דבר להחלטת בית משפט כי אסור לבעלי החברה, צחי כהן, להחזיק בחברת קנאביס.
כהן נאלץ למכור את תיקון עולם ישראל לחברה הבורסאית קנביט, ב-23 מיליון דולר ובמניות, סכום נמוך מכפי שקיווה. למרות הקשיים, החברה הצליחה לרשום במחצית הכנסות של 10.8 מיליון שקל, גידול של 9% לעומת התקופה המקבילה. לפני כמה שבועות השיקה כאמור קנביט את הקו המלא של מוצרי תיקון עולם מחדש, ופתחה את מפעל הייצור החדש בציפורית. מעניין יהיה לראות את המותגים המיתולוגיים שלה מתחרים מול הכוכבים המיובאים מחו"ל.
חברת BOL, גם היא מוותיקות התחום, ניסתה ב-2019 לבצע הנפקה בקנדה לפי שווי של מיליארד דולר. התברר כי החברה כיוונה לגמרי מחוץ למגרש, וההנפקה לא יצאה לפועל גם במחיר נמוך יותר, נדחתה ולבסוף בוטלה והשאירה את החברה ללא מזומן.
חברת עמיר שיווק, שהשתתפה במתן הלוואה ל-BOL בהיקף כולל של 30 מיליון דולר, כשחלקה של עמיר שיווק מהווה 20 מיליון דולר, המירה את ההלווה למניות, וכעת היא מחזיקה בכ-39% מהחברה (לפני דילול מלא), יחד עם ליאון קופלר, בעלי רשת סופרפארם. מנכ"ל החברה תמיר גדו עזב את תפקידו, וכעת על פי אתר החברה היא מחפשת הנהלה חדשה. למרות האירועים הללו, BOL היא שיאנית ההכנסות של התחום - כ-38 מיליון שקל, גידול של כ-100% בהכנסות, אך היא רושמת הפסד תפעולי ונקי.
ענף הקנאביס: איום מול הזדמנויות
מחירי מוצרים הקנאביס באסדרה החדשה התקבעו על רף גבוה משמעותית לעומת המצב באסדרה הישנה, וכרגע אין עליהם פיקוח. המטופלים שהגישו בג"ץ בעניין לא יכולים לייצר כרגע לחץ תקשורתי, משום שהמדיה מוצפת בנושאים בוערים יותר, אך פיקוח מחירים הוא עדיין איום מסוים על פעילות הקאנביס הרפואי בשוק הישראלי.
לעומת האיום, הלגליזציה של הקנאביס עשויה להיות הזדמנות, אבל גם חרב פיפיות. מצד אחד היא תגדיל את הביקוש למוצרים של החברות, ומצד שני הארץ תתמלא במתחרים שאינם מחויבים לדרישות הרגולציה הכבדות של קנאביס רפואי, ושיכולים לדרוש מחיר נמוך יותר. אפשר לראות כי חלק מן החברות כבר מצפות ללגליזציה, כמו למשל חברת אינטרקיור, שעיצבה את המוצרים שלה (שכולם עומדים בדרישות המחמירות של קנאביס רפואי) ואת המצגת שלה לבורסה כך שיקסמו גם לאוכלוסיית הסטלנים. אינטרקיור התקשרה עם חברת כאן עולם, בעלת זיכיון ליבוא מותגי קנאביס לפנאי לישראל, כדי להיערך לאפשרות של לגליזציה בתקופה הקרובה.