פרופ' רוני גמזו במהלך ביקור ב"שיבא" / צילום: לע"מ
קבינט הקורונה החליטה לבסוף, על הטלת סגר כללי לשלושה שבועות למאבק בהתפשטות הנגיף. באיחור להערכתי. אני סברתי ופרסמתי שיש לבצע סגר לשבועיים ולסיימו לפני חג ראש השנה כדי להיכנס בבטחה ובזהירות לחגוג את חגי תשרי.
עדיין יש רבים המערערים על ההחלטה לסגר כעת למרות העלייה הדרמטית במספר הנדבקים, כ-10% (!) ממספר הנבדקים. להדגיש שסגר כללי עכשיו הוא הכרחי כשלב ראשון לחידוש ההתמודדות עם המגפה, לאחר שהחודשיים האחרונים בוזבזו לריק מכיוון שבתקופה זו לא נקטו צעדים רציניים להתמודדות עם הקורונה.
כדי להשיג תוצאות טובות בסגר הנוכחי ההוראות חייבות להיות אחידות, הגיוניות וברורות, לא מזגזגות, לא החלטות של הרגע האחרון, שקולות ושוויוניות לחלוטין לכלל הציבור. מצד שני, חובת הציבור להקפיד על יישום ההנחיות קלה כחמורה. והאכיפה חייבת להיעשות בהחלטיות, לדוגמה בחתונות לא להסתפק בקנסות (שצריכים להיות גבוהים) אלא לפזר את המשתתפים.
היציאה מהסגר צריכה להיעשות בתבונה וזהירות, ולא בשיטת הרמזור, כדי למנוע כישלון נוסף בתום הסגר, וכדי להשיג הצלחה בהתמודדות עם המגפה.
השאלה שנשאלת בצדק, כיצד מתנהלים בתום הסגר? לאור ניסיוננו המר, ברור כי תוכנית הרמזור המבוססת על הגבלות אזוריות המוצעת להפעלה לאחר הסגר אינה מתאימה ולא נכונה לנו.
מעבר להיותה מסורבלת, מבולבלת ומבלבלת, היא אינה שוויונית ומקפחת אוכלוסיות מסוימות, לפיכך היא לא תצלח, ודינה להיכשל רפואית, ציבורית, וכלכלית. המתווה הנכון והפשוט יחסית ליציאה מהסגר, הוא לפתוח באופן פונקציונלי באיטיות ובהדרגה לפי תחומי העיסוק (ולא לפי אזור גאוגרפי) בסדר זה מהקל לכבד: פתיחה תחילה בתחומים הבטוחים יותר שההדבקה בהם פחותה, כאלה ללא התקהלויות, אלה החיוניים לאישוש הכלכלה, עובדים עד גיל 60 (ללא מחלות רקע קשות) יוכלו לחזור לעבודה, חנויות ומסעדות באזורים פתוחים עם הקפדה על מילוי ההוראות. בין האחרונים לפתיחה יהיו: קניונים סגורים, מופעי תרבות ותיאטרון באולמות סגורים עם שמירת מרחק פיזי בין האנשים, אירועי חתונות בהגבלה, בתי ספר עם החרגה של ילדי חינוך מיוחד, גני ילדים וכיתות א' עד ג'.
עלינו לשנות פאזה באופן מיידי, ולבצע שינוי משמעותי במערך הארגון וניהול משבר הקורונה באופן ההתנהלות, שליטה, בקרה ופיקוח, לא עוד ניהול דו-ראשי, אחרת ניכשל שוב.
חווים את תוצאות הכישלון
אופן מאבקנו עד כה במגפה, מהיבט הניהולי, התנהלות, שליטה, בקרה ופיקוח, כשלנו
לחלוטין וכעת אנו חווים את תוצאות הכישלון. עלינו לעשות שינוי משמעותי. כיום פועלים שני ראשים "המנהלים" את מאבק הקורונה, מצד אחד הפרויקטור וקבוצת יועציו ומצד שני משרד הבריאות בראשות שר, מנכ"ל ובעלי תפקידים בכירים.
תפקוד דואלי כזה הוכח ככושל ואינו עובד. לדוגמה, כמו שקרה בעבר בניהול בתי חולים שהיו במשבר קשה ותפקודם קרס להתפתחות בית החולים, זה קרה כשמנהל אדמיניסטרטיבי חזק של בי"ח שפלש לסמכויות המנהל הרפואי וניהול "דו-ראשי" זה גרם למאבקי כוח ושליטה ביניהם, והתוצאה היתה קרע ומשבר חמור ופגיעה קשה בהתפתחות בי"ח. (אני בזמנו נקראתי לנהל ולשקם שני בתי"ח כאלה שנקלעו למשבר עד כדי שיתוק).
הפרויקטור-רופא מנסה לתפקד ולפעול כ"מנהל-על" למשרד הבריאות ולא פעם מקבל החלטות לא אחידות ומזגזגות.
מצב זה אינו נכון, לא נבון, לא תכליתי ולא תקין. מלכתחילה הממשלה לא היתה אמורה להיגרר למצב מבולבל של ניהול דואלי הגורם לאנדרלמוסיה. רופאים "מומחים" מצוות הפרויקטור מופיעים בתקשורת כל אחד בפני עצמו ללא אחידות בהסברה ובהנחיות, ולעיתים אמירותיהם גולשות לפופוליזם. לא מוצגת תוכנית סדורה ומפורטת הנהירה ומובנת לציבור, לפיכך לא בכדי נוצרים כעסים בציבור הרחב ובקרב אוכלוסיות ומגזרים ספציפיים. הסיבה העיקרית למצב כאוטי זה היא ניהול דו-ראשי מלווה "מנהלים" רבים המצהירים הצהרות מנוגדות.
לשחרר את הפרויקטור-רופא, ועל מנכ"ל משרד הבריאות וצוותו לקחת את המושכות ולהוביל. יש לשנות את המצב מיידית. להודות לפרויקטור-הרופא וצוותו ולשחררו (הוא עצמו אמר שהוא התחייב להישאר עד ראשון לנובמבר), ולמנות במקומו מיד אדם מתחום הניהול והארגון בצה"ל (הוזכרו שמות של אלופים כמועמדים) שיפעל כ"מתאם-מקשר" בין הגופים המטפלים השונים צה"ל, פיקוד העורף ומל"ל.
תחת אחריותו יהיה גם נושא הצגת תכניות הפעולה והסברה לציבור שייאמר בקול אחיד וברור. לתחום הרפואי, הכתובת היא מנכ"ל משרד הבריאות עם צוות רופאים מומחים ויועצים, שהם אחראים לתת מענה לכל התחומים הרפואיים.
במידה שלא יספקו מענה הולם, יש לתגבר אותם ו/או לרענן בעלי תפקידים. בראש הפירמידה עומד קבינט הקורונה הממשלתי שהאחריות חלה עליו לקבל את ההחלטות הנכונות לאחר שמיעת כל הגופים המטפלים ולדאוג ליישומן. באופן ניהולי זה נשיג תוצאות מצופות טובות מהסגר הנוכחי ונצליח להתמודד היטב ובהצלחה עם מגפת הקורונה.
הכותב הוא מומחה להפרעות קשב. מנהל בפועל לשעבר של בית חולים קפלן; מנהל לשעבר של בי"ח העמק; מנהל בי"ח מאיר; פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור, נשיא מגן דוד אדום בישראל, יו"ר האיגוד הישראלי לבריאות הציבור לשעבר ועורך בטאונו