בנימין נתניהו כשהודיע על הסגר השני / צילום: via Pool , רויטרס
מה משותף לרשימת התפקידים הבאה? מפכ"ל המשטרה, פרקליט המדינה, מנכ"ל משרד רה"מ, נציב קבילות החיילים, מבקר צה"ל, היועץ משפטי לכנסת, ראש אגף התקציבים, ראש רשות הפרטיות. התשובה היא שבכולם מכהן ממלא מקום במקום נושא משרה קבוע.
במקרה של מפכ"ל המשטרה, ממלא המקום, ניצב מוטי כהן, ממלא את התפקיד כבר קרוב לשנתיים. כהן נכנס לתפקיד ב-2 בדצמבר 2018, לאחר שרוני אלשיך סיים את כהונתו כמפכ"ל ובעקבות פסילתו של ניצב משה אדרי על ידי הוועדה למינוי בכירים. ביום שישי האחרון הודיע השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, כי כהונתו ה"זמנית" של כהן תוארך בחצי שנה נוספת.
פרופ' גילה שטופלר, דיקאנית הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים בר"ג, אומרת כי השר אוחנה מפר בכך את ההתחייבות החתומה שהגישו ראש הממשלה בנימין נתניהו יחד עם סיעות הליכוד וכחול לבן לבית המשפט, שלפיה בחלוף 100 ימים מכינון הממשלה ימונה מפכ"ל קבוע.
לדברי פרופ' שטופלר, "ההתחייבות, שגובתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שימשה, בין השאר, בסיס לדחיית העתירות (נגד ההסכם הקואליציוני, ח' מ') על ידי בית המשפט העליון". פרופ' שטופלר סבורה ש"בחירתו של השר אוחנה להפר את ההתחייבות מהווה פגיעה בשלטון החוק ומשדרת מסר חמור של אי ציות לפסיקת בית המשפט, וזאת מצידו של השר לביטחון פנים שכיהן עד לא מזמן גם כשר המשפטים".
פרופ' שטופלר מתריעה שהותרת המשטרה שישה חודשים נוספים עם מפכ"ל זמני מחלישה עוד יותר את שומרי הסף, ופוגעת פגיעה נוספת באמון הציבור. "הרושם הנוצר הוא שהמשטרה, שהיא הגוף המרכזי האמון על אכיפת החוק, ושעל פי חוק אמורה להיות גוף עצמאי ובלתי תלוי, משמשת כלי משחק בידיו של שר לביטחון פנים, שראש הממשלה לו הוא מחויב עומד לדין פלילי בגין כתבי אישום חמורים", היא אומרת.
אינטרס לרצות את הממנה
עו"ד אביה אלף, לשעבר מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה וכיום יו"ר התנועה לטוהר המידות, ומנכ"ל התנועה, עו"ד עומר מקייס, אומרים כי יש קושי משמעותי בכך שכל כך הרבה תפקידים מאוישים על ידי ממלאי מקום. לדברי עוה"ד אלף ומקייס, "ממלא מקום, כשמו כן הוא, ממלא את מקום בעל התפקיד הקבוע. הוא מכהן תקופה זמנית ולא מוגדרת, ואינו יכול לקדם תהליכים או להוביל שינויים אמיתיים. מצב הדברים הזה מוביל לדחייה ועיכוב של רפורמות ושינויים נדרשים. כהונה במילוי מקום גם יוצרת מתיחות בין ממלא המקום לבין בכירים אחרים, שכרגע כפופים לו, בשעה שהם רואים בעצמם מועמדים לתפקיד".
עוה"ד אלף ומקייס טוענים שלהבדיל מבעל תפקיד קבוע, התלות של ממלא מקום במי שמינה אותו לתפקיד, היא עצומה. "לממלא המקום יש אינטרס גדול לרצות את מי שמינה אותו ויכולת פחותה בהרבה לפעול אך ורק לטובת הציבור. המצב הזה לא מוגבל רק לבעלי תפקיד שהחוק מקשה על פיטוריהם", הם אומרים. "ניקח כדוגמה משרת אמון של מנכ"ל משרד ממשלתי. קל מאוד לסיים הכהונה של ממלא מקום מנכ"ל - פשוט ממנים אדם אחר לתפקיד הקבוע. מיד התקשורת תעוט על המינוי החדש, ומעטים יעצרו לשאול מדוע לא מונה ממלא המקום. כמובן שאם היה מדובר במנכ"ל קבוע, פיטוריו, האפשריים על פי חוק היו מעוררים שאלות קשות בדבר המניע לפיטורים, שאלות שהשר הממנה לא תמיד ירצה לענות עליהן".
המקרה של ממלא מקום מפכ"ל המשטרה הוא הדוגמה הקיצונית ביותר של ממלאי המקום, שכן מוטי כהן נמצא בתפקיד הזמני תקופה ארוכה מאוד וכעת הוארכה שוב כהונתו ה"זמנית".
אלף ומקייס: "נכון. וחשוב להזכיר שבין תחומי האחריות של המשטרה נמצאת גם ההתמודדות עם ההפגנות נגד רה"מ בנימין נתניהו בבלפור. ההפגנות מפריעות ומציקות לראש הממשלה, שמינה לשם כך את עוזרו הנאמן אוחנה כשר לביטחון פנים. לכן, השר אוחנה דואג שבראש המשטרה ימשיך ויעמוד ממלא מקום המפכ"ל, ניצב כהן. עם כל הכבוד לניצב כהן, גם הוא יודע שאם לא יתיישר לפי המצופה, הוא לא ימונה למפכ"ל קבוע, מבלי שאוחנה בכלל יידרש לנמק את החלטתו".
למה הגענו למצב הזה?
"ראש הממשלה והמערכת הפוליטית ניצלו את תקופת הבחירות (במהלכן קיימות מגבלות משפטיות על מינויי קבע) כדי להפוך את הבעיה לעיקרון, ואת החריג, לכלל. נדמה שהממשלה רק מחכה שפקידים יעזבו, או מראה להם את הדלת, כדי למנות ממלאי מקום. מהלך זה מתאים מאוד לאופיו של רה"מ נתניהו, המפחד ומהסס למנות - ככלל (זכורה במיוחד הפארסה במינוי ראש המוסד), וחושש מלמנות עובדי ציבור הפועלים רק למען הציבור - בפרט. לכן, כמי שמעדיף בעלי תפקיד צייתנים ונאמנים הוא עושה שימוש בשיטה זו כבר זמן רב.
יש רק תפקיד אחד בו נתניהו התעקש שנים שלא למנות לו ממלא מקום - תפקיד ראש הממשלה עצמו. נתניהו לא לבד. כיום יש משרות רבות, רבות מדי, שהממשלה כולה, כולל שרי כחול לבן, לא טורחת לאייש. והרי מה הדחיפות? בקרוב תסתיים הארכה של פשרת ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ), ונעמוד כנראה לפני בחירות חדשות. במצב כזה, מינויי קבע נקבל, אם בכלל, בסוף 2021".
ערעור הצורך בפקידות
יש כאן גם מסר בעייתי באשר לחשיבות איוש התפקידים הללו במינויי קבע.
"המסר העולה מ'שיטת ממלאי המקום' הוא שאין צורך בפקידים האלה; כי הרי כמה כבר חשוב שיהיה מפכ"ל, אם ניצב כהן עשוי להשלים פרק זמן שלם של כהונה, כממלא מקום? מה יקרה אם היועמ"ש ישמש גם כפרקליט המדינה למעלה משנה? אם אין נציב קבילות חיילים "שמציק" בשאלות על מוכנות צה"ל לחירום? ואולי עדיף שאין ראש רשות פרטיות בתקופה שבה הממשלה משתמשת ביכולות השב"כ לטובת המאבק בקורונה.
"ואם עכשיו ניתן להסתדר בלעדיהם -אז לשם מה ניזקק להם אחר כך? הצעד הבא כבר קל: מערעור על הצורך בפרקליט מדינה או מפכ"ל קבוע, ניתן לעבור בקלות לערעור על הצורך בנחיצותן של פרקליטות ומשטרה מקצועיות ובלתי תלויות, או בשירות ציבורי מקצועי בכלל. כל האמצעים כשרים כחלק מהמלחמה נגד 'הפקידות'.
עוה"ד אלף ומקייב מסכמים: "מינוי קבע בכל אחד מהתפקידים שמאוישים על ידי ממלאי מקום מסוגל להפריע לתאוות הכוח של הדרג הפוליטי. הדרג הפוליטי יודע שמינוי קבע יפעל למען הציבור, יבסס מדיניות לטווח ארוך (ולא רק עד הבחירות הבאות) ולא יהיה 'יס-מן' של מי שמינה אותו. זה הבסיס לקטסטרופה הציבורית-ניהולית-פוליטית שמתרחשת לנגד עיננו, ועומדת מאחורי מגפת המינויים הזמניים, שהפכה לשיטה".
***חזקת החפות. יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום נגדו, רה"מ בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.
החסרונות הנטענים של ממלאי מקום
● נוצר הרושם שהגוף הציבורי שעליו אחראי ממלא המקום, משמש כלי משחק בידי השר האחראי - דבר המחליש את שומרי הסף, ופוגע פגיעה נוספת באמון הציבור בהם
● נוצרת מתיחות בין ממלא המקום לבין בכירים הכפופים לו המעוניינים בתפקידו
● ממלא מקום אינו יכול לקדם תהליכים או שינויים אמיתיים
● ערעור על הצורך בשירות ציבורי מקצועי בכלל