גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסמך של משרד הבריאות: תמותה עודפת של 10% באוגוסט

לפי המסמך, שהוצג אתמול בפני קבינט הקורונה, יש עלייה בתמותה בעיקר בבני 65 ומעלה ● עד כה 1,273 בני אדם מתו מנגיף הקורונה בישראל ● חוקרי האוניברסיטה העברית והדסה מזהירים מפני עלייה חדה בתמותה מקורונה בחודשים הקרובים

בדיקה במתחם 'היבדק וסע' של מגן דוד אדום ומשרד הבריאות בחניון גני יהושוע בתל אביב  / צילום: דוברות מד"א
בדיקה במתחם 'היבדק וסע' של מגן דוד אדום ומשרד הבריאות בחניון גני יהושוע בתל אביב / צילום: דוברות מד"א

בחודש אוגוסט נרשמה בישראל תמותה עודפת של 10%, עם שיעור פטירות שנמצא מעל לממוצע הרב שנתי בעקביות. העלייה בתמותה נובעת בעיקרה מעלייה בתמותה בבני 65 ומעלה ובמיוחד בקרב בני 75 שנים ומעלה. הנתונים פורסמו במסמך של משרד הבריאות שהוצג אתמול בפני קבינט הקורונה, לאור הגידול המהיר בתחלואה בישראל והחשש מפני גל פטירות בחודשים הקרובים.

החודשים הראשונים של הקורונה בישראל, בהם בוצע סגר הדוק, אופיינו דווקא בתמותה נמוכה יותר בהשוואה לשנה רגילה - זאת בשל הסתגרות האנשים בבתיהם. בדוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה, אך לא כלל את נתוני אוגוסט, נקבע כי עד לסוף יולי 2020 לא ניתן להצביע על תמותה עודפת משמעותית בישראל (נמצאו שלושה שבועות שבהם התמותה הייתה גבוהה מהצפוי בכ-300 נפטרים), אך אוגוסט מסתמן כחודש של שינוי מגמה.

 

בין 1,000 ל-2,500 מתים נוספים עד סוף נובמבר

עד כה, מתו בישראל מנגיף הקורונה 1,273 בני אדם, כאשר לאורך החודש האחרון מצויה התמותה כאמור במגמת עלייה. ביום חמישי האחרון, ערב ראש השנה, פורסמה תחזית של צוות האוניברסיטה העברית והדסה לפיה התמותה הצפויה בתרחישי סגר ראליים הינה של 1,000 עד 2,500 מתים נוספים עד סוף נובמבר, זאת בשל התפתחות התחלואה והכניסה המאוחרת לצעדי סגר ברחבי ישראל.

אפידמיולוגים מדגישים שסגר מוריד את התמותה בטווח הקצר, אך בטווח הארוך עלול לפגוע באנשים רבים, בשל ירידה בנגישות לטיפול רפואי קבוע. מומחי העברית מדגישים כי ההנחה הזו מבוססת על כך שהטיפול האיכותי בחולים המאושפזים עם קורונה במצב קשה ימשך, למרות שבתי החולים עשויים בפועל להתקרב למצב של אי ספיקה בשל המחסור בצוותים וריבוי החולים. אילו התחזיות הפסימיות יתממשו, עלולה התמותה לעלות באופן ניכר.

"כיום, כ-20% מהחולים במצב קשה נפטרים בסופו של דבר", אומר פרופ' דורון גזית, מצוות העברית והדסה. "בשיא הסגר התרחישים הפסימיים מציגים מספר חולים קשה גבוה משמעותית מסף האי ספיקה של בתי החולים, מה שמעלה ספק לגבי יכולת שמירת סטנדרט הטיפול, ולפיכך לגבי התמותה העודפת במצבים כאלו".

אתמול (ב') אותרו בישראל 3,843 חולי קורונה. מדובר אמנם בירידה לעומת הימים האחרונים, אך אחוז החולים החיוביים מסך הבדיקות הגיע לשיא: 11.6%, מתוך 33,119 בדיקות (מדובר במספר בדיקות מועט בהשוואה למספר הבדיקות היומיות שבוצעו לאחרונה; בימים מסוימים מספר הבדיקות הגיע ליותר מ-57 אלף). הסיבה למספר הבדיקות הנמוך מצויה ככל הנראה בכך שבימי החג לא מיהר הציבור לגשת להיבדק.

מספר החולים המאושפזים במצב קשה עומד על 668 בני אדם, ובנוסף מאושפזים 279 במצב בינוני. לפי מרכז המידע והידע של אמ"ן, המנטר את מגמות התחלואה בישראל, העלייה במספר החולים במצב קשה מתחילת החודש (בכ-50%) מקרבת את בתי החולים לקצה גבול יכולתם. כך למשל, אתמול הודיעו בתי החולים שערי צדק, מעייני הישועה ואסותא אשדוד על הפסקת קבלת חולי קורונה עד לשחרור מיטות במחלקות ופתיחת מחלקות חדשות. בנוסף, נערך משרד הביטחון לפתיחת בית חולים שדה, וגיוס רופאים בגמלאות לתגבור המערך.

עוד לפי מרכז המידע והידע, התחלואה בישראל מתפשטת במהירות מאז תחילת ספטמבר, בקצב עלייה של כ-5% ביום. העלייה מזוהה בכלל מגזרי האוכלוסייה, ובולטת בעיקר במגזר החרדי. היקף הבדיקות הנמוך במגזר הערבי בתקופה האחרונה, מקשה על קבלת תמות מצב אמינה במגזר זה - זאת לאחר שבחודשים האחרונים התקיימו במגזר אירועים לא חוקיים, שנתנו אותותיהם במגמות התחלואה בשבועות האחרונים. מספר החולים החדשים בישראל הוא מהגבוהים בעולם, וכך גם אחוז הבדיקות החיוביות מסך הבדיקות - מה שמעיד על היקף תחלואה גבוה משמעותית בקהילה, מזה המאותר בפועל על ידי גופי הבריאות.

עוד כתבות

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הם חשבו שהשקיעו את החסכונות במדד שעשה 50% בשנה, וגילו שנשארו עם 7%

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● משקיעים רבים גילו לאחרונה ששנה פנטסטית בתל אביב הניבה להם תשואה מביכה ● איך זה קרה? בחסות רפורמה של רשות שוק ההון שהתיימרה לעשות סדר, ובפועל יצרה בלבול וחוסר ודאות ● התוצאה: משקיעים חשבו שהשקיעו במסלולים בארץ, וגילו שנותרו מחוץ לחגיגה ● רשות שוק ההון: "יישום והשלכות הרפורמה בבחינה"

שלג בברלין, השבוע / צילום: אסף אוני

גל הקור האירופי מחריף: מצבי חירום, תאונות ברחוב וביטולי טיסות

שורת מדינות באירופה הכריזו היום על מצבי חירום בדרגות משתנות בשל מטחי שלג כבדים וטמפרטורות שצנחו הרבה מתחת לאפס ● בהולנד תנועת הרכבת משובשת, ובשדה התעופה סכיפהול נרשמים עיכובים משמעותיים ● בברלין הצטברות הקרח על המדרכות מעוררת ביקורת על העירייה ועל חוסר התפקוד שלה

מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

ועדת המינויים אישרה את המינוי של מהרן פרוזנפר לתפקיד ראש אגף התקציבים

מינויו של מהרן פרוזנפר לתפקיד הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אושר על ידי ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה ● סמוטריץ' צפוי להביא את מינויו לאישור הממשלה בזמן הקרוב

מל''ט הרמס 900 / צילום: יח''צ

מכוונת לטורקיה: המדינה שבוחנת חלופה למל"טים ישראליים

תחת הנהגת הנשיא פטרו, קולומביה מתרחקת מהתעשייה הביטחונית הישראלית ובוחנת חלופה בטורקיה ● אך במקביל, אלביט מוכיחה עליונות טכנולוגית באירופה בעסקאות ענק עם נאט"ו

המשלחת הזרה שמבקרת בישראל כדי לבחון רכש ביטחוני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: משלחת יפנית מבקרת בישראל כדי "לבחון מערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות בינה מלאכותית וסייבר", ראש ממשלת אוסטרליה מקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח סידני, ובבריטניה דורשים שהקצין שמנע מאוהדי מכבי להגיע למשחק כדורגל יתפטר • כותרות העיתונים בעולם

משבר הייטק / צילום: shutterstock

משבר בהייטק? כך נראים מאמצי ההיערכות של הממשלה

על רקע הפגיעה בענף ההייטק בישראל, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את פיתוחו ● על הפרק: קרנות השקעה ומחקר, תמיכה לחברות צעירות ומשיכת מוחות מחו"ל ● באופן חריג, כמעט הכול יושם - אבל יש גם משהו חסר ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית להאצת ההייטק

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות – הזכור ביותר ב־2025 / צילום: צילום מסך יוטיוב

סיכום פרסומות 2025: בנק מזרחי טפחות הזכורה ביותר, ביטוח 9 האהובה ביותר

הבנקים וחברות הביטוח רשמו את הנוכחות הגבוהה ביותר בדירוג הפרסומות השנתי של גלובס וגיאוקרטוגרפיה בשנה החולפת ● בנק לאומי נכנס למדד הכי הרבה פעמים ב–2025 ● משרדי הפרסום הבולטים: מקאן תל אביב, אדלר־חומסקי & ורשבסקי וראובני פרידן

מייסדי וונריקס: ארמון אברהמי, עמיר בלאיש ותור לילו / צילום: טל חמדי

ענקית הטרוול־טק השבדית רוכשת סטארט־אפ ישראלי בעסקה של עד 300 מיליון דולר

וונריקס, שנרכשת ע"י Etraveli Group, פיתחה פלטפורמה לחיזוי מחירי טיסות ואוטומציה של תהליכי הזמנה ● היא תמשיך לפעול כחברה עצמאית ותרחיב את המו"פ בת"א ● בין המשקיעים של וונריקס - אינסייט פרטנרס ומשקיעי אנג'ל מענף התיירות

נוף הגליל / צילום: אריאל זנדברג לע''מ ודוברות עיריית נוף הגליל

פחות מ־25 אלף שקל: מחיר המינימום הנמוך לקרקע בעיר הצפונית

מכרז ענק בנוף הגליל יוצא לדרך עם מחירי מינימום חריגים לקרקע ● תוכנית להוספה של עוד אלפי מ"ר שטחי מסחר בכפר ירכא שבגליל העליון מתקרבת לאישור ● וחברת סקייליין הישראלית קיבלה אישור רגולטורי להפעלת עגורנים מרחוק בהונג קונג ● חדשות השבוע בנדל"ן

חברת היילו / צילום: איל יצהר

חברת השבבים הישראלית היילו מפטרת כ-10% מהעובדים

לחברה יש כ-300 עובדים ● מהיילו נמסר כי הפיטורים מתרחשים בשל ההחלטה "להרחיב את פעילותה לתחומי הרובוטיקה וה-Physical AI"

כתבת הוול סטריט ג'ורנל ג'ואנה סטרן ובידה דג קרב שהזמין קלודיוס. החליט בעצמו מה להכניס למלאי / אילוסטרציה: Ryan Trefes, WSJ

זה מה שקרה כשסוכן AI מונה לנהל את מכונת החטיפים במשרד

בחדר החדשות של הוול סטריט ג'ורנל החליטו לעשות ניסוי - ולתת למודל של קלוד לנהל את מכונת החטיפים שבמשרד ● בתוך ימים ספורים הוא חידש את המלאי בדג חי, אקדחי הלם, תחתונים וגם פלייסטיישן 5 ● הוא גם שוכנע שהוא קומוניסט ואז חילק את כל הסחורה בחינם ● על הדרך הוא סיפק שיעור על עתידם של סוכני בינה מלאכותית

חזית המדע. איך פועל החוש השישי / צילום: Shutterstock

קבוצת מדענים הציבה לעצמה מטרה שאפתנית: לגלות איך פועל החוש השישי

הפרויקט, בהובלת חתן פרס נובל לרפואה ארדם פטפוטיאן, קיבל לאחרונה מענק של 14 מיליון דולר כדי ליצור אטלס הממפה את האופן שבו איברים פנימיים מתקשרים עם המוח ומשפיעים עלינו פיזית ונפשית ● המחקר שהוזנח במשך שנים זוכה עכשיו לעדנה מחודשת ועשוי להוביל לטיפולים חדשים בכאב כרוני ודיכאון

זום גלובלי / צילום: Reuters

טראמפ מנחית מכה על האו"ם, וצפון קוריאה וסין מאיימות בהסלמה

צפון קוריאה שגרה טילים דקות לפני יציאת נשיא דרום קוריאה לביקור מיוחד • בצד השני של העולם, ממשל טראמפ מצא כי שורת מוסדות באו"ם "מיותרים" • ואחותה של אנה פרנק הלכה לעולמה • זום גלובלי, מדור חדש 

פרסומת למבצע של שיכון ובינוי / צילום: פרטי

החופשה בתאילנד היא הכסף הקטן: מה באמת ירוויחו רוכשי הדירות של שיכון ובינוי

הלחץ על חברות הבנייה נמשך, ונראה שתנאי המימון הגמישים כבר לא מספיקים כדי למשוך את הקונים ● כמה שווה מכלול ההטבות שמציעה שיכון ובינוי בפרויקטים שלה באור יהודה ובהוד השרון? ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ

"חל בה מהפך תודעתי": סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום תשוחרר מהכלא

ועדת השחרורים קבעה כי סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, שריצתה 4 שנות מאסר, תשוחרר בימים הקרובים בניכוי שליש ● קירשנבאום הורשעה בעבירות של שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ושימוש במרמה על מנת להתחמק מתשלומי מס

גג סולארי / אילוסטרציה: Shutterstock

בעלי גגות סולאריים: כך תצמצמו את החיוב החדש של חברת החשמל

בחודשים האחרונים בעלי גגות סולאריים גילו כי הצריכה העצמית שמחושבת להם גדולה בהרבה מאשר צריכתם בפועל ● זאת, בעקבות סעיף חדש עליו הם צריכים לשלם: "עלויות מערכת" ● זה מה שצריך לעשות כדי להימנע מהתשלום הגבוה

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

40 חברות נדל"ן דורשות מהמדינה להכיר בהוצאות פיתוח לצורכי מע"מ

החברות התובעות - בהן י.ח דמרי, שי חי יזמות, עמרם אברהם, בובליל נכסים, אבו מגורים ועוד – טוענות כי על רשות המסים להכיר בתשלומי מע"מ בגין הוצאות פיתוח בהיקף של כ-1.57 מיליארד שקל במכרזים של רמ"י

על המחאות באיראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

מחאות באיראן הן לא דבר חדש. מה בכל זאת שונה הפעם?

המחאות באיראן לא פוסקות, ואפילו דווח שהמנהיג העליון מכין תוכנית בריחה ● האם ההפגנות הנוכחיות יפילו את המשטר או שהן יסתיימו כמו קודמותיהן? ● המומחים מסבירים: אלה הפרמטרים שיקבעו את מידת ההצלחה של המחאות ● המשרוקית של גלובס

חביבות האנליסטים ל–2026 / צילום: Shutterstock

המניות שמסתתרות מתחת לרדאר: ההימור החדש של האנליסטים ל-2026

למי שחשב שוול סטריט אולי התעייפה מכמה שנים רצופות של עליות, באו מדדי S&P 500 ודאו ג'ונס וקבעו שיאים חדשים כבר בשבוע המסחר הראשון של השנה ● איך ייראה המשך 2026 אף אחד לא מעז לנבא, אבל בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות בכמה מניות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

ההיסטוריה מלמדת: איך יגיבו מדינות אופ"ק לדרמה הונצואלית בשוק הנפט?

ונצואלה מחזיקה בקרוב לחמישית מעתודות הנפט בעולם, אבל סנקציות אמריקאיות והיעדר תשתיות הביאו לקריסה בהפקתו ● אומנם למדינות אופ"ק אין אינטרס להגדיל את הייצור, אך מקרי עבר מלמדים ששינויי משטר יכולים לגרום לחלק מחברות בקרטל הנפט לסטות מה"משמעת הקואליציונית"