הדפסת תלת־ממד של מסכות מגן נגד קורונה בצרפת / צילום: Moritz Thibaud/ABACA, רויטרס
רובוטיקה, בינה מלאכותית, הדפסת תלת-ממד, אינטרנט של דברים, ריצוף גנטי, פינטק ועוד שלל טכנולוגיות חדשניות שעתידות לחולל שינוי קבוע בחיינו, נולדו וצמחו הרבה לפני משבר הקורונה, וכנראה שיישארו איתנו שנים רבות אחריו. הרבה לפני הקורונה טענו אנשי המדע כי לא מדובר רק בשיפורים טכנולוגיים בודדים, אלא במשהו גדול יותר; לא מעטים טענו כי פרץ החדשנות הנוכחי צפוי להתגלות כמהפכה תעשייתית נוספת - רביעית ב-500 השנים האחרונות.
מה מוגדר כטכנולוגיות מהפכניות - Disruptive Technologies? ניתן להתבסס על ארבעה קריטריונים עיקריים שעוזרים לענות על השאלה: מדובר בטכנולוגיה שמשתנה במהירות, או מהווה "פריצת דרך"; היקף ההשפעה הפוטנציאלית חייב להיות רוחבי; זוהי טכנולוגיה בעלת השפעה מאקרו-כלכלית; והשינוי חייב להיות מכונן - כלומר, להפר סטטוס קוו עולמי.
בניגוד ל-Sustained technology, טכנולוגיה שמשפרת את הקיים, יוצרת Destructive technology שוק חדש, בעל פוטנציאל מהפכני. כבר ב-2013 ניבאו כלכלני מקינזי כי בדומה להמצאת מנוע הקיטור - סמל המהפכה הטכנולוגית הראשונה, חשמל - סמל המהפכה השנייה, ומחשוב - סמל השלישית - כך גם דור חדש של טכנולוגיות שנולדו במאה ה-21 צפוי להותיר חותם היסטורי. "ההרס היצירתי" שהן מביאות עמן, ישנה לעד את הכלכלה ואת החברה.
היזם האמריקאי הידוע ג'יי סאמיט (Jay Samit) הסביר פעם: "מחוללי מהפכה (Disruptors) לא חייבים לגלות משהו חדש, הם רק צריכים למצוא שימוש פרקטי לתגליות חדשות". משבר הקורונה סיפק, למעשה, הצצה מרתקת כיצד "טכנולוגיות העתיד" מתורגמות לפרקטיקה. הפרקטיקה בשנת 2020 הגיעה בדמותו של משבר בריאות.
להלן רק כמה מהדוגמאות לאופן שבו טכנולוגיות צעירות גויסו לסייע לממשלות, לצוותי הרפואה ולאנשי המדע במאבק נגד הנגיף.
הרחפנים: גיבורי-על אמיתיים
טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, ביג דאטה, GIS ,Location Technology (מערכת מידע גיאוגרפית) ומכונות אוטונומיות, ממלאות תפקיד חשוב בהתמודדות עם הנגיף. עם זאת, במלחמה הזו עם האויב הבלתי נראה, הרחפנים מתגלים כ"גיבורי-על" אמיתיים. הם מעבירים דגימות וערכות מיגון בין בתי חולים, משנעים ציוד רפואי ומזון למבודדים (בארה"ב, בסין ובאוסטרליה) ומסייעים בפיזור התקהלויות. הם משמשים למעקב ולהעברת מסרים בידי רשויות אכיפת החוק, יעילים לפעולות החיטוי של שטחים שחשודים כמזוהמים (פי 50 מהר יותר מהשיטות המסורתיות).
במחוז ווהאן שבסין, מקור ההתפרצות, הרחפנים אפילו סייעו בבניית אותו בית חולים זמני שכיכב בחדשות. רובוטים עבדו בניקוי ובחיטוי של בתי חולים, סייעו לצוותי הרפואה, בטיפול בחולים, עזרו בביצוע הבדיקות ונכנסו לשימוש נרחב במרכולים, במטרה לצמצם מגע בין בני אדם ולייעל תהליכים.
חברת פייפאל (Paypal) התחילה להשתמש בצ'טבוטים בכ-65% מהפניות אליה. וולמארט (Walmart), הרשת הקמעונית הגדולה בארה"ב, התנסתה בכלי רכב אוטונומיים בכ-1,000 מהחנויות שלה, כדי לספק מוצרים לצרכנים. שירות הווידיאו יוטיוב עבר לשימוש ברובוטים לצורכי "מיתון התוכן".
גם הטכנולוגיה של הדפסות תלת-ממד "כיכבה" לאחר התפרצות הקורונה, בין השאר, בייצור חלקים למכונת ההנשמה וציוד מיגון. לדוגמה, רשת השירותים הבריאותיים Northwell Health התחילה לייצר מטושים באופן עצמאי באמצעות הדפסת תלת-ממד. נוסף על כך, המשבר נתן תנופה לשימוש בטכנולוגיה הזו לצרכים תעשייתיים, היות שהיא מאפשרת גמישות רבה יותר של תהליך הייצור.
ריצוף גנטי: אפיון גנומי של וירוס Covid-19 היה המהיר ביותר בהיסטוריה (ימים ספורים מאז הגילוי לעומת כשלושה חודשים שלקח לפענח את SARS ב-2003). המידע הוצג לשימוש פתוח למדענים ברחבי העולם כבר בינואר 2020.
לשיתוף המידע הגנטי הייתה חשיבות מכרעת להתקדמות המחקר העולמי, החל בזיהוי ומעקב אחר התפשטות וכלה במרוץ אחר החיסון (כבר בתחילת אפריל היו 80 חברות מ-19 מדינות שעבדו על חיסונים; רובן השתמשו בהנדסה גנטית, כך לפי הדיווח של Scientific American).
תשלומים דיגיטליים: לפי המחקר של חברת Research And Markets, התנהגות הצרכנים משתנה בעקבות הנגיף. כ-50% מהקונים הגלובליים עשו שימוש תדיר יותר בתשלום דיגיטלי בזמן משבר הקורונה מאשר לפניו. רובם מתכוונים להמשיך בכך גם אחרי ההשתלטות על המגפה. ארנקים דיגיטליים (E-Wallets) וכרטיסי תשלום שאינם דורשים מגע יד אדם (contactless cards) הם המכשירים המועדפים.
אינטרנט של הדברים: התחום של (Internet of Health Things (IoHT הוא שלוחה של אינטרנט של דברים (IoT), שמטרתה לחבר בין חולים לשירותים רפואיים, תוך כדי ניטור ומעקב אחר מדדים חיוניים של מטופלים. החיבור מתבצע באמצעות תשתיות הקומוניקציה. דוגמאות לכך הן טלה-רפואה (תקשורת עם הרופא באופן מקוון) ואמבולנסים "חכמים" שמאפשרים לצוותים להתייעץ מרחוק עם מומחים רפואיים.
IoT כתשתית "חכמה" משמעותית למשל עבור מצלמות מעקב שמצוידות בחיישנים, ששידרו מידע ישירות לשרת. נתונים אלו סייעו באיתור החולים ובשמירה על הריחוק החברתי. בתחום התעשייה אפשרה ה-IoT לבצע חלק מתהליכי הייצור מרחוק. בחינוך, למידה מרחוק (e-Learning) מבוססת למעשה אף היא על IoT.
המדד שמרכז את תחומי הטכנולוגיה
ניתן להיחשף לחברות הנמצאות בחזית החדשנות העולמית דרך מדדי "נישה" שונים, תוך בחירה בטכנולוגיה ספציפית כזו או אחרת, או לחלופין, דרך מדד שהוא אוסף של טכנולוגיות מתחומים שונים. דוגמה לאחד כזה הוא מדד המניות INDXX USD DISRUPTIVE TECHNOLOGIES (ראו תרשים), המאגד בתוכו עשר טכנולוגיות פורצות דרך, שכל אחת מהן מהווה 10% מהמדד, ומשקלן של המניות בו שווה.
הדפסת תלת-ממד (3D Printing): חברות העוסקות בעיקר בחומרה להדפסת תלת-ממד.
אנרגיה נקייה ורשת חכמה (Clean Energy and Smart Grid): חברות אשר מייצרות אנרגיה "נקייה" (הפקת אנרגיה ללא פחם אלא באמצעות אנרגיה סולארית, הידראולית, גיאותרמית, באמצעות רוח ושימוש בפסולת), וכן ספקי ציוד עבור אנרגיה "נקייה" (למשל רכיבים לפאנלים סולאריים, טורבינות רוח ורכיבים נלווים), רשתות חשמל, מוני חשמל ופעילויות אחרות הקשורות לרשת החשמל.
מחשוב ענן ( Cloud Computing): חברות המספקות שירותי ענן או חברות שמספקות מוצרים או שירותים שעושים שימוש בטכנולוגיית ענן.
סייבר (Cyber Security): חברות העוסקות בעיקר בפיתוח ובניהול פרוטוקולים של תקשורת עבור רשתות פרטיות פומביות, מחשבים והתקנים ניידים, במטרה להגן על מאגרי המידע ועל פעילות הרשת.
ניתוח מידע (Data and Analytics): חברות שעיקר עיסוקן במתן כלים ושירותים לניתוח נתונים, לתוכנות תומכות החלטה ולמחקרי שוק.
פינטק (FinTech): חברות שמשתמשות בפתרונות תוכנה חדשניות בתעשיית השירותים הפיננסיים, ומתמקדות באחד לפחות מהתחומים העסקיים הבאים: פתרונות ארגוניים, הלוואות עמית לעמית והלוואות המונים, מימון המונים, תוכנות לניהול פיננסי אישי, ניהול עושר אוטומטי ומסחר, בלוקצ'יין ומטבעות אלטרנטיביים.
חדשנות רפואית (Healthcare Innovation): חברות העוסקות בעיקר בסיוע רובוטי, בפתרונות תלת-ממד, ברפואה דיגיטלית ובבינה מלאכותית בתחומי הרפואה.
האינטרנט של דברים (Internet of Things): חברות מתחום המוליכים למחצה וחיישנים, תשתיות רשת/תוכנה, ציוד, כלי רכב וטכנולוגיית בנייה של התשתית או טכנולוגיית IoT בתחום הצרכנות.
תשלומים במכשירים ניידים (Mobile Payments): חברות שמספקות פתרונות תשלום, שירותי סליקה, רשת כרטיסי אשראי ותשתיות ושירותי תוכנה לתעשיית התשלומים.
רובוטיקה ובינה מלאכותית (Robotics and Artificial Intelligence): חברות שתחום עיסוקן הוא בעיקר רובוטיקה תעשייתית ואוטומציה, רכב אוטונומי ורחפנים, רובוטים לשימוש שאינו תעשייתי ובינה מלאכותית.
לסיכום, נראה כי השימוש בטכנולוגיות חדשניות במשבר הקורונה הוא דוגמה אחת מני רבות לשינוי שצפוי לנו בעקבות מה שכונה "המהפכה הרביעית". כמו שטכנולוגיה וחדשנות הן חלק בלתי נפרד מהתפתחות כלכלית, כך גם תופסת הטכנולוגיה נתח משמעותי יותר ויותר בתיק ההשקעות של הציבור. להערכתי, בלתי נמנע שמשבר הקורונה יאיץ את המגמה.
הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם מדדים מקבוצת אקסלנס. לחברות מקבוצת אקסלנס ולמחזיקיהן יש עניין אישי בנושאים המוצגים לעיל. המידע האמור הוא למטרות מידע בלבד, ואין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. אין לראות באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם