המדינה תממן לחברות ציבוריות בישראל דוחות פיננסיים אתיים (אימפקט) שיאפשרו להן להצטרף לפורטפוליו ההשקעות של גופים בינלאומיים בתחומים בני קיימא - תחום שהופך לאחד החמים ביותר כיום בעולם ההשקעות הגלובלי. במסגרת היוזמה, שנקראת "אימפקט ניישן", יציע המשרד לעניינים אסטרטגיים מימון (מתוך תקציב ראשוני של 3 מיליון שקל שהועמד לרשותו) ל-30 חברות לצורך הכנת דוחות האימפקט וניקוד ESG (השקעות אחראיות) .
השרה לנושאים אסטרטגיים, אורית פרקש-הכהן, רואה ביוזמה תגובת-נגד לרשימה השחורה שפרסמה בפברואר מועצת זכויות האדם של האו"ם במטרה למשוך השקעות מישראל. לרשימה הוכנסו 112 חברות, מהן 94 ישראליות שלטענת הרשות הפלסטינית וארגוני חברה אזרחית, מפירות את החוק הבינלאומי.
ניקוד ESG (סביבה, חברה וממשל) בוחן את הפעילות העסקית של החברה בהתאם למדד היעדים לפיתוח בר-קיימא ( SDG) שקבע האו"ם ב-2015, הכולל תחומים כמו מים נקיים, מיגור העוני, צמצום אי-השוויון, חדשנות ותשתיות, אנרגיה נקייה, נגישות לשירותי בריאות ועוד.
במשרד לנושאים אסטרטגיים מציינים כי חברות ישראליות רבות מקדמות יעדים בעלי ערך גבוה במדד ה-SDG, אבל מעטות מהן משקפות זאת לציבור הרחב ולמשקיעים פוטנציאליים, באמצעות דוחות אימפקט חברתי. על פי המשרד לנושאים אסטרטגיים, דוחות ה-ESG "ישקפו נאותה את ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של פעילותן העסקית, לצד דיווח על התנהלות עסקית הגונה והוגנת, לפי עקרונות הממשל התאגידי".
"הזדמנויות השקעה מרתקות ועמידות"
הבנק השווייצרי UBS פרסם החודש המלצה גורפת ללקוחותיו להעדיף השקעות ברות קיימא על פני השקעות המבוססות על שיקולים פיננסיים טהורים. הנימוק להמלצה היה שתיק השקעות בר-קיימא יכול לספק תשואות טובות לפחות כמו תיק רגיל, ובמקרים מסוימים - גבוהות יותר.
איקבאל חאן, נשיא חברת ניהול התיקים של UBS, המנהלת נכסים בהיקף של 2.6 טריליון דולר, העריך כי המגמה של העדפת מוצרים ושירותים ברי-קיימא נמצאת רק בראשיתה, ומשום כך ההשקעות באפיקים האלה יהיו, להערכתו, "הזדמנויות ההשקעה המרתקות והעמידות ביותר בשנים הבאות ובעשורים הבאים".
ההמלצה של UBS יכולה להיחשב נקודת ציון היסטורית בתחום ההשקעות. UBS הוא המוסד הפיננסי הגלובלי הראשון שממליץ להעדיף השקעות בר-קיימא מנימוקים של מיקסום התשואה למשקיעים, ולא משיקולים ערכיים.
על פי נתונים של המשרד לנושאים אסטרטגיים' כמעט מחצית מההשקעות המנוהלות באירופה נבחרו בהתאם לשיקולים אתיים' ומעל kרבע מההשקעות בארה"ב. שיקולים אתיים בבחירות השקעות יכולים להיות סינון (Screening) של חברות בעלות פעילות הגורמת נזק סביבתי או חברתי, השקעה בחברות בעלות ניקוד ESG (סביבה, חברה ממשל) גבוה, או אקטיביזם של בעלי מניות בעלי אג'נדה אתית.
לפי התוכנית, שגובשה בשיתוף משרד הכלכלה ובהתייעצות עם מומחים בתחום, חברות שעדיין לא פרסמו דוחות כאמור, ועומדות בתנאי הסף, יוכלו לקבל תמיכה של עד 100 אלף שקל לטובת הדיווח ופרסומו, על פי הסטנדרטים המקובלים בתחום. לחברות יינתן פרק זמן של חודש לגבש ולהגיש את הבקשות. הוועדה לעידוד פרסום דוחות ESG של המשרד לנושאים אסטרטגיים תבחן את כלל הבקשות שיתקבלו, בהתאם להוראות החשב הכללי במשרד האוצר, ועל בסיס קדימות בהגשת הבקשה.
לדברי השרה פרקש-הכהן: "בתקופה זו אני רואה חשיבות רבה ביוזמה זו של משרדי, שתתרום למיצוב ישראל כ'אימפקט ניישן' ולא רק 'סטארט-אפ ניישן', תוסיף ערך לחברות ישראליות בתקופת הקורונה, ותחזק את ההסברה הכלכלית של ישראל אל מול ניסיונות לפגוע בכלכלת ישראל. זהו צעד ראשון, שאני מקווה שיתפשט לעולמות נוספים בכלכלת ישראל".
ירון נוידרפר, יו"ר הפורום הישראלי לקידום השקעות אימפקט ומנכ"ל Social Finance Israel, אמר כי היוזמה הממשלתית ״תסייע לחברות ותאגידים לדווח ולשקף טוב יותר את התרומה או הנזק שלהן לחברה ולסביבה. שקיפות ומדידת אימפקט יוצרים אמון בין הארגונים ובעלי העניין שלהם, עובדים, לקוחות, ספקים, ובסופו של דבר, גם בעלי המניות והמשקיעים".