זוג קשישות ברחוב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
את הגרף הבא לא יציגו לכם בפתיחת מהדורות החדשות, לא ידברו עליו במסיבות עיתונאים מלאות רייטינג, וגם ככל הנראה לא ידונו עליו בישיבת הממשלה הבאה: ע"פ נתוני הלמ"ס אחד מכל שני קשישים בישראל - מרגיש בודד. לא מדובר בעוד נתון מאכזב מתקופת הקורונה אלא מדובר בעובדה שעלולה להפוך למגפת משנה. מובן כי עיקר העיסוק והמשאבים מוקדשים כרגע לטיפול במשבר הקורונה, אלא שלאור התמשכותו, משבר זה מוליד מספר משברי משנה, שלא זוכים לטיפול והתייחסות מהמדינה.
מחקרים שנערכו במכון ברוקדייל לאחרונה מציגים כיצד בדידות מעלה את הסיכויים למחלות לב, שבץ, דיכאון, דמנציה ואפילו התאבדות. רק בשבועות האחרונים נחשפנו לעוד מקרה מזעזע בו נמצאה גופת דייר בן 66 במצב ריקבון קשה בירושלים. אם כך, מדוע הממשלה לא עושה דבר?
מדינת ישראל נתונה במלחמה קשה באויב שאת מאפייניו אנו טרם מצליחים להבין. לעומת הקורונה, שמלווה אותנו מספר חודשים, מגפת הבדידות התפרצה הרבה לפניה - אך בתקופת הקורונה הרקיעה שחקים. הגדילה של מספר הנפטרים ממגפת הבדידות נמצאת בגדילה משמעותית וזק"א מצביעים על עלייה דרמטית של כ-47% בתמותת אנשים עריריים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד - מ-44 ל-65 מקרים. על פי הערכות בארה"ב, הבדידות עולה למערכת הבריאות סכום משוער של 7 מיליארד דולר בשנה.
מחוץ לעיני המצלמות מדינת ישראל סוגרת את מרכזי היום, אותם פוקדים אלפי קשישים כדי לזכות לחברה, נועלת את שערי בתי האבות למבקרים ומשפחות שלא פגשו את יקיריהם כבר חודשים, ולא מאפשרת כניסה למחלקות בתי החולים כדי ללוות את סבא וסבתא בנשימותיהם האחרונות. הסיסמא "שגרת קורונה" הפכה בקרב הגיל השלישי לריקה מתוכן. המדינה אומרת לציבור רחב של סבים וסבתות באופן הברור ביותר: "שבו בבית, בינתיים אין לנו פתרון בשבילכם".
חשוב לומר שהעולם כבר שם. בשלוש השנים האחרונות בהן אני מכהן כמנכ"ל חברת 2gether שמציעה אפליקציה להפגת הבדידות בקרב קשישים, ביקרתי בעשרות מדינות בהן הבדידות היא מגפה אמיתית, מדינות בהן גוברת ההבנה לנתונים: הבדידות הורגת יותר מהשמנת יתר, שווה לעישון של 15 סיגריות ביום, של אדם שחש בדידות, 26% יותר סיכוי למוות מוקדם ו-32% סיכון מוגבר לקבל שבץ.
מדינות אלה כבר הבינו שמדובר במגפה, והחלו לייצר פתרונות יצירתיים למלחמה בה. ביפן לדוגמה, מתים מדי שנה 30 אלף איש מבדידות ולכן מנסים להפיגה באמצעות רובוטים שמארחים חברה לזקנים. בספרד החמימה יוכלו ההורים שלכם לאמץ נכד בתשלום שיבוא לבקר אותם, יעזור במטלות הבית וישב לשיחה על כוס תה מבלי להתלונן שהוא חייב לרוץ. באנגליה אף מונתה בשנה שעברה שרה זמנית לענייני בדידות שהובילה קמפיין ששאף להפחית את הבדידות במדינה והיד עוד נטויה, ויצירתית.
על הממשלה לרכז את הטיפול בקשישים ע"י גורם אחד ולמנות פרויקטור למגפת הבדידות בקרב הקשישים, להקצות תקציב ייעודי ותוכנית פעולה אמיתית וזאת מכיוון שהטיפול באזרחים הוותיקים מפוזר בין שלל משרדי הממשלה ונופל בין כסאות הפוליטיקה, משרד הרווחה, משרד הבריאות, המשרד לשוויון חברתי, משרד השיכון והבינוי ועוד. לכולם נגיעה בחייהם של סבא וסבתא שלנו אבל אף אחד מאלה לא נוטל אחריות מלאה עליהם. ללא פעולות אלו נמשיך לאבד קורבנות שקטים שאמנם לא ימותו מקורונה אבל ללא ספק ימותו מסיבות אותם ניתן למנוע. עד שזה יקרה, קחו אחריות, תרימו טלפון להורים, לסבים ולסבתות שלכם ולכמה דקות תנו להם את התחושה שהם לא לבד.
הכותב הוא מנכ"ל ומייסד חברת 2gether שפתחה מערכת להפגת בדידות בקרב קשישים