גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בסוף נישאר בלי דגים: מרבית אזורי הדיג בעולם במצב קריסה

נתוני האו"ם מראים שכ-90% מאזורי הדיג בעולם נמצאים במצב קריסה או בדרך אליו ● בהיעדר ניהול משאבים נכון, המערכת האקולוגית הימית עלולה להתמוטט ולהוביל למשבר מזון ● בישראל, רפורמת הדיג לא מיושמת במלואה ● כעת החשש הוא ששר החקלאות אלון שוסטר יסיג לאחור את ההישגים המעטים בתחום

מוכר דגים בפרו. לפי הערכות האו”ם, 11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם נמצאים במגמת הידלדלות / צילום: Rodrigo Abd, Associated Press
מוכר דגים בפרו. לפי הערכות האו”ם, 11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם נמצאים במגמת הידלדלות / צילום: Rodrigo Abd, Associated Press

קו החוף היפה של מערב אפריקה הישיר בעבר מבט לים שוקק חיים. שפע של דגה מסוגים שונים, המספקת פרנסה לדייגים רבים בערי החוף. אך משנה לשנה, חוזרים הדייגים הביתה עם שלל הולך ופוחת. הים שסיפק להם מזון ופרנסה לאורך שנים מתקשה לעמוד בלחץ הרב המופעל עליו. בסנגל, עשורים של דיג יתר פוגשים את המשבר האקולוגי, וכך ב-2017 הצליחו הדייגים המקומיים לדוג כ-15 טון דגה בלבד, לעומת כ-80 טון חמש שנים קודם לכן.

סנגל היא דוגמת קיצון למצב שאליו צועד העולם. לפי האו"ם, כ-90% מאזורי הדיג נמצאים לקראת קריסה, או לאחר קריסה. רק בשבוע שעבר הדליק ארגון האו"ם נורת אזהרה מעל התנהלות הכלכלות העולמיות, וקבע כי "האנושות נמצאת בצומת דרכים. המגוון הביולוגי צונח בקצב חסר תקדים". לפי הארגון, אם לא יינקטו פעולות נרחבות להגנה על אזורי מחיה של בעלי חיים, ולא יופסקו פרקטיקות מזיקות דוגמת חקלאות שאיננה בת קיימא ודיג יתר, יגיע כוכב הלכת שלנו למצב של התמוטטות מינים רבים, באופן שיסכן את אספקת המזון, הבריאות והביטחון של האנושות.

דיג יתר הוא מצב שבו פעילות דיג מקטינה את אוכלוסיית הדגים עד לסף הפוגע ביכולת ההחלמה וההתחדשות הטבעית. האו"ם מעריך ש-11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם, ו-69% מזני הדגים המסחריים, נמצאים במגמת הידלדלות. דיג היתר מוביל לא רק לדילול הדגה, אלא להפרת האיזון האקולוגי הימי, ולהיעלמותם של מינים חשובים. כשמכמורות הדיג הגדולות גודשות את הים ומגרדות באמצעות רשתות ענק את קרקעית האוקיינוס, כמעט דבר לא מצליח לחמוק מהן; מבעלי חיים גדולים, לדגיגים קטנים שלא הספיקו להתפתח ואינם כשירים למאכל, ועד לאצות ואלמוגים.

ככל שאוכלוסיית כדור הארץ גדלה ומשאבי הטבע הולכים ומתמעטים, נוצר לחץ גבוה יותר על האוקיינוסים. כיום, אדם ממוצע אוכל פי שניים יותר דגים בשנה, לעומת אדם ממוצע לפני 50 שנים. בזמן הזה, 30% מאזורי הדיג בעולם מצויים במצב של דיג יתר, ו-61% נמצאים בשפל חמור ביותר בשל דיג יתר. בשל כך, עופות הים הם כעת קבוצת העופות המאוימת ביותר בעולם, עם ירידה של 70% בגודל האוכלוסייה הכללית שלהם ב-70 השנים האחרונות. ענף הדיג האנושי נמצא ב'תחרות' על מזון עם עופות ימיים דוגמת פינגווינים, שרבע מאוכלוסייתם נכחדה מאז שנות ה-80.

תעשיית הדיג מעסיקה עשרות מיליוני בני אדם, כאשר פרנסתם של הדייגים הולכת ונפגעת. לצד ההשלכות על יוקר המחייה, 3 מיליארד בני אדם ברחבי העולם תלויים בדגים כמקור פרוטאין עיקרי. לפי הבנק העולמי, ניהול לא נכון של דגה עולה בשנה לעולם 83 מיליארד דולר, כך לפי דוח מ-2018, כאשר בשנת 2009 עמד ההפסד על 50 מיליארד. מאידך, אם כבר עכשיו יחל העולם לממש פרקטיקות מקיימות, רווחיות הענף תעלה ב-3 מיליארד דולר בשנה, ובסך הכול ביותר מ-80 מיליארד עד 2050.

דעיכת הדגה בישראל

ישראל, כמובן, הינה חלק מהמארג העולמי, ומתמודדת עם ביטויים מקומיים קשים של הבעיה. לפי דוח האו"ם, מצב הדגה בים התיכון והים השחור הוא הגרוע בעולם: כשני שלישים מאוכלוסיות הדגים המסחריים נמצאים במצב של ניצול יתר, הפוגע ביכולת ההתחדשות והקיום של בעלי החיים.

ומה מצבה של הדגה? החברה להגנת הטבע, הנאבקת לאורך שנים לשיקום המערכת האקולוגית הימית, סוקרת בדוח חדש את מצב הדגה באזורנו, ומציעה פתרונות אפשריים עבור מקבלי ההחלטות. לפי הדוח, דג הדקר, אחד הטורפים החשובים בים שקיומו קריטי למערכת האקולוגית המקומית שלנו, פחת בים התיכון ב-94% בשנים 1980-2013. מרבדי עשב ים ואצות מצויים בדעיכה מתמדת, 52% ממיני דגי הסחוס בסכנת הכחדה, ישנה ירידה של 41% באוכלוסיית היונקים וטורפי העל, ו-132 אלף צבים, הנמצאים בסכנת הכחדה, נלכדים בכל שנה בציוד דיג (כ-3,000 מהם בישראל).

בעשור בלבד נרשמה ירידה של 25% בשלל הדיג הכולל בים התיכון. הירידה הניכרת בכמות ובאיכות שלל הדיג בים התיכון, וגם בישראל, היא תוצאה של הידלדלות הדגה ולא של ירידה במאמץ הדיג. מחקרים מהים התיכון כולו ומישראל מראים באופן מובהק ירידה בשלל ביחס ליחידת מאמץ דיג של כל סוגי הדיג המסחריים. פירוש הדבר הוא שהדייגים עובדים יותר קשה, ומקבלים פחות תמורה. מגמה זו רק הולכת ומחמירה לאורך השנים, ולכן נצפית גם ירידה מתמדת במספר הדייגים המסחריים הפעילים.

דיג בימה של ישראל מהווה מקור פרנסה למאות מועסקים, ומהווה מקור הנאה לאלפי דייגים חובבים. הוא אמנם תורם 2% בלבד מאספקת הדגה לשוק הישראלי, אך למרות זאת, טביעת הרגל האקולוגית שלו והשפעתו על הסביבה הימית היא דרמטית. בעשורים האחרונים דעכה אוכלוסיית דגי הים התיכון בישראל בעשרות אחוזים, בעוד שאלפי חיות מוגנות דוגמת כרישים, אלמוגים וצבי ים נלכדים ברשתות הדיג הישראליות מדי שנה.

כדי להתמודד עם המצב הכריזה המדינה בשנת 2016 על רפורמה בענף הדיג. בין היתר, נקבע בה איסור על דיג בים התיכון למשך 60-90 יום בשנה, בעונת הרבייה שמתרחשת בין מרץ ליוני; הגדלת גודל העין ברשתות; וצמצום צי המכמורות - ספינות הדיג הגדולות בעלות ההשפעה ההרסנית. אלא שלפי החברה להגנת הטבע, הרפורמה לא מיושמת במלואה.

"לפי התקנות, במקרים מסוימים פקיד הדיג יכול לתת אישור לדיג במהלך תקופת הרבייה, לשיטות מסוימות או דגים מסוימים. בארבע השנים האחרונות, בכל אחת מהשנים, הוציא פקיד הדיג החרגות, והייתה השבתה מלאה רק 30 יום בשנה", אומרים בחברה להגנת הטבע. בנוסף, לא התבצעה השבתה מלאה של צי המכמורת, וכ-16 ספינות ענק ממשיכות לפעול בישראל, בשטחים שלא נאסרו (40% משטח הים כבר נאסר בדיג מכמורת ההרסני).

הרפורמה שנועדה להבריא את הים, אם כן, איננה מבוצעת באופן מלא - ובכך מתקשה להשיג את מטרותיה. "יש כאן משאב שלא נגעו בניהול שלו עשרות שנים. אחרי המון מאמץ, התחילו להפעיל רגולציה חלקית. התקנות עברו בסוף 2016, האכיפה התחילה באמצע 2018, ויש דברים שלא מיושמים בצורה מלאה. מהרגע שהתחילו לקדם את הנושא, הדייגים אומרים 'אנחנו לא רואים שהדגה התאוששה, הרפורמה נכשלה'. זה דומה לאדם שאומר ביום הראשון 'אני עושה דיאטה, ורוצה להוריד 20 ק"ג'. הוא מנשנש קצת עוגיות, ולמחרת קם ואומר 'דיאטה גרועה, לא הורדתי קילו'", מסביר אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע.

לפי רוטשילד, "הדרך היחידה לשקם את הדגה היא מגבלות על מאמץ הדיג. אנחנו מבינים שמדובר בתהליך שיימשך שנים, ולכן נכון לתמוך בו באמצעות מענקים לדייגים ובאמצעות מערכת ניטור מתקדמת שתאמוד את מצב השיקום. הדייגים אומרים 'תורידו את המגבלות', אבל אם נעשה את זה, העסק יקרוס. המערכת האקולוגית בים נפגעת כיום מדיג הרבה יותר מאשר מזיהום ים, שינוי אקלים ומינים פולשים".

איגוד הדייגים טוען שהרפורמה גרמה לענף נזקים של מיליוני שקלים, וכי התקנות הינן 'דרקוניות'. לדבריהם, הדייגים לא זכו לכל פיצוי על תקופת ההשבתה בענף הרבייה. במפגש שערך שר החקלאות אלון שוסטר בנושא, טענו נציגי האיגוד כי שלל הדגים ירד בשנים האחרונות לצד הפגיעה הכלכלית הקשה בדייגים, וכי מטרת התקנות בנושא היא "חיסול הענף ודרדורו לתהום".

"יש לנו זכות במרחב הימי, מתוקף היותנו בני הים וחלק טבעי אינטגרלי מזהותו", אמר במפגש סמי אלעלי, דובר הארגון. "איננו פולשים כמו חברות הגז והתעשיות המזהמות, שמקבלות זכות שימוש מלאה במרחב הימי בלי תנאים והגבלות".

להיפרד ממכמורות הדיג

מהי הדרך הנכונה לנהל את המרחב הימי בעידן של משבר? לפי ניסיון העבר, כאשר מגבלות דיג תוכננו ובוצעו היטב, הן הובילו לאישוש הדגה. נתוני הבנק העולמי מ-2017 מראים כי משקל הדגים הכולל באזורים המשוקמים עלה ב-270%, ושלל הדיג עלה ב-15%. הערכת הבנק היא כי צמצום מאמץ הדיג הגלובלי ב-44% יאפשר לענף הדיג לגדול פי 30 לאחר השיקום.

מדובר בהליך שיקום ארוך. דוגמאות מהעולם מלמדות כי מערכת אקולוגית ימית יכולה להתאושש בתוך 10-30 שנים (כך למשל, התהליך בוצע לאורך עשור ביפן, 20 שנה באוסטרליה ונורבגיה, ו-30 בקנדה). התנאי להצלחתו הוא שמירה על המגבלות שהוטלו לאורך זמן, קבלת החלטות מבוססות מדע וניטור השינויים בשטח.

החלת מגבלות על פעילות הדיג לצורך אישוש הדגה מובילה בטווח הקצר לירידה בשלל הדיג ובהכנסות הדייגים. לכן, תוכנית הפעולה של החברה להגנת הטבע מציעה לפרוס רשת ביטחון כלכלית לדייגים המסחריים עד השלמת השיקום. לפי החברה, יישום התוכנית מחייב איגום משאבים רב שנתי, הן להשקעות חד פעמיות - 30 מיליון שקל להשבתת דיג המכמורת, 4 מיליון שקל לרכש ספינת פיקוח למים עמוקים; והן להשקעה שנתית למשך מספר שנים - כ-4 מיליון שקל בשנה לפיצוי דייגים חופיים מסחריים על השבתת דיג עונתית, כ-1 מיליון שקל בשנה לתוכנית ניטור, וכ-500 אלף שקל לשנה לתמיכה בשיווק והגדלת רווחיות הדייגים המסחריים החופיים. בדוח מבהירים כי יש להימנע מתמיכה בהוצאות תפעול דיג, כמו סובסידיות דלק, שכן אלו יובילו להגדלת מאמץ הדיג ולפגיעה בהליך השיקום.

בחברה להגנת הטבע דורשים ממשרד החקלאות להוציא מכלל שימוש את מכמורות הדיג הגדולות. לדבריהם, השבתת ענף זה תגדיל משמעותית את רווחי כלל הדייגים האחרים, שכן התועלות המשקיות הישירות של סגירת ענף דיג המכמורת מוערכות ב-860 מיליון שקל עבור משק הדיג בלבד. גם מנהל התכנון קורא לצמצם את דיג המכמורת עד להפסקתו, שכן הוא יוצר התנגשות וקונפליקטים עם רוב המשתמשים במרחב הימי, "וההשפעות השליליות של ענף זה על הסביבה הימית, יחד עם ריבוי שלל הלוואי, עומדים מול תועלות צנועות של הענף", כך לפי דוח שהוציא מנהל התכנון לאחרונה בנוגע למרחב הימי.

המכמורת פוגעת לא רק בטבע ובבעלי חיים מוגנים, אלא גם בשאר הדייגים. חלק גדול משלל המכמורות הם דגיגים קטנים שלא הספיקו להתפתח, שכן הרשתות הצפופות מגרדות את קרקעית הים ותופסות מכל הבא ליד. כתוצאה מכך, 50% מהשלל מושלכים לים בחזרה, כשאינם חיים. מתוך כל המינים המסחריים שהמכמורת תופסת, 87% הם מינים שנתפסים גם בשיטות דיג אחרות.

"אנחנו מדינה שהים שלה קטן וצפוף, וצריך לנהל את מעט השחקנים שיש לך על שטח קטן", אומר רוטשילד. במדינות דוגמת הונג קונג, אלסקה וקפריסין יש איסור מלא על דיג מכמורות, ובקנדה, ברזיל, ניו זילנד, ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי נאסרו לדיג מכמורת חלקים גדולים משטח הים.

"ברמה הכלכלית, הערכית והסביבתית, הליך השיקום של המערכת האקולוגית הוא הדבר הנכון לעשות. את דייגי המכמורת צריך לפצות, ולהוציא מכלל פעולה. נישאר עם שני סוגים של דייגים: חובבים, ומסחריים חופיים. החובבים ימשיכו לדוג תחת המגבלות, והדייגים המסחריים יקבלו פיצוי בתקופת ההשבתה השנתית. גם חקלאים לא קוטפים תפוזים לאורך כל השנה. כך עובד הטבע, וכך זה גם צריך להיות במערכת הימית".

שולחן עגול עם הדייגים

האם הדוח של החברה להגנת הטבע ייפול על אוזן קשבת? כלל לא בטוח, וקיים חשש כי הנתיב בו יבחר הוא אף הפוך לכך, ועלול לפגוע עוד יותר במאזן האקולוגי בים שלנו. לאחרונה, לאחר קמפיין ממושך והפעלת לחץ מצד הדייגים, השר מכחול לבן - שמפלגתו הייתה זאת שבבחירות האחרונות הניפה את דגל המשבר הסביבתי ושיבצה גבוה ברשימתה את מיקי חיימוביץ' המסורה לנושא ומכהנת כיו"ר ועדת הפנים והסביבה, הקים שולחן עגול בין הדייגים לארגוני הסביבה, וקרא להם למצוא פתרון משותף דווקא למצוקת הדייגים.

במשרדו של שר החקלאות אומרים כי "השר מאמין שההבנות שאליהן יגיעו שני הצדדים יהיו הפתרון האופטימלי לענף", אך בארגוני הסביבה חוששים כי במקום ליישם במלואה את רפורמת הדייג, השר עלול להסיג לאחור את ההישגים. זאת בזמן שפשרות במהלך השיקום הימי גורמות להארכת משך השיקום, לעלות כלכלית גדולה יותר או לכישלון הרפורמה.

"אף אחד לא רוצה לפתוח את התקנות האלה, מלבד הדייגים. מי שמופקד על ניהול משאב הדגה בים התיכון זה שר החקלאות. הושקע מאמץ לקדם רגולציה שהיא איננה כל מה שצריך, אבל היא התחלה טובה", מסכם רוטשילד. "יש הסכמה בינינו לבין הדייגים על הצורך להעמיד תקציב לפיצוי ולניטור, וברור שהתקציב הזה צריך לבוא יחד עם מימוש מלא של תקנות הדיג.

"הציפייה שלנו היא שהרגולטור לא יתקפל, וינהל את המשאב הזה לטובת כלל הציבור. אם הרגולטור יתפשר בטווח הקצר, הוא יפגע בטווח הארוך לא רק בציבור ובמערכת האקולוגית, אלא גם בדייגים. זו אחריות של שוסטר להעמיד את המשאבים האלו - 3-4 מיליון שקל בשנה, במקרה הקיצוני. משרד האוצר, אגב, לקח אחריות על הבעיה בשנים האחרונות ועזר לקדם את הנושא, אבל האחריות בסוף היא על משרד החקלאות, והוא צריך לדחוף קדימה".

רשת הביטחון הכלכלית לדייגים

השקעות חד-פעמיות

> 30 מיליון שקל להשבתת דיג המכמורת

> 4 מיליון שקל לרכש ספינת פיקוח למים עמוקים

השקעה שנתית למשך מספר שנים

> 4 מיליון שקל לפיצוי על השבתת דיג עונתית

> 1 מיליון שקל לתוכנית ניטור

> 500 אלף שקל לתמיכה בשיווק והגדלת רווחיות הדייגים

מקור: החברה להגנת הטבע

עוד כתבות

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

בלי פוזה ובמחיר משתלם: מסעדה איטלקית תל אביבית ששווה ביקור

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביה"ד קבע: רכיב לא מוצדק יכול להפוך תלוש שכר לפיקטיבי

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

כך התמודד ענף קרנות הגידור עם חצי השנה המשוגעת של הבורסות

הבורסה טסה במחצית הראשונה, וקרנות הגידור המקומיות התקשו להדביק את הפער. אולם, כשבודקים מה קרה מתחילת 2023, מבינים שקרנות הגידור נותרו הצעצוע המועדף של המולטי-מיליונרים ● "הסרנו איום של עשרות שנים שהלך והתעצם בשנתיים האחרונות"

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"