גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בסוף נישאר בלי דגים: מרבית אזורי הדיג בעולם במצב קריסה

נתוני האו"ם מראים שכ-90% מאזורי הדיג בעולם נמצאים במצב קריסה או בדרך אליו ● בהיעדר ניהול משאבים נכון, המערכת האקולוגית הימית עלולה להתמוטט ולהוביל למשבר מזון ● בישראל, רפורמת הדיג לא מיושמת במלואה ● כעת החשש הוא ששר החקלאות אלון שוסטר יסיג לאחור את ההישגים המעטים בתחום

מוכר דגים בפרו. לפי הערכות האו”ם, 11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם נמצאים במגמת הידלדלות / צילום: Rodrigo Abd, Associated Press
מוכר דגים בפרו. לפי הערכות האו”ם, 11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם נמצאים במגמת הידלדלות / צילום: Rodrigo Abd, Associated Press

קו החוף היפה של מערב אפריקה הישיר בעבר מבט לים שוקק חיים. שפע של דגה מסוגים שונים, המספקת פרנסה לדייגים רבים בערי החוף. אך משנה לשנה, חוזרים הדייגים הביתה עם שלל הולך ופוחת. הים שסיפק להם מזון ופרנסה לאורך שנים מתקשה לעמוד בלחץ הרב המופעל עליו. בסנגל, עשורים של דיג יתר פוגשים את המשבר האקולוגי, וכך ב-2017 הצליחו הדייגים המקומיים לדוג כ-15 טון דגה בלבד, לעומת כ-80 טון חמש שנים קודם לכן.

סנגל היא דוגמת קיצון למצב שאליו צועד העולם. לפי האו"ם, כ-90% מאזורי הדיג נמצאים לקראת קריסה, או לאחר קריסה. רק בשבוע שעבר הדליק ארגון האו"ם נורת אזהרה מעל התנהלות הכלכלות העולמיות, וקבע כי "האנושות נמצאת בצומת דרכים. המגוון הביולוגי צונח בקצב חסר תקדים". לפי הארגון, אם לא יינקטו פעולות נרחבות להגנה על אזורי מחיה של בעלי חיים, ולא יופסקו פרקטיקות מזיקות דוגמת חקלאות שאיננה בת קיימא ודיג יתר, יגיע כוכב הלכת שלנו למצב של התמוטטות מינים רבים, באופן שיסכן את אספקת המזון, הבריאות והביטחון של האנושות.

דיג יתר הוא מצב שבו פעילות דיג מקטינה את אוכלוסיית הדגים עד לסף הפוגע ביכולת ההחלמה וההתחדשות הטבעית. האו"ם מעריך ש-11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם, ו-69% מזני הדגים המסחריים, נמצאים במגמת הידלדלות. דיג היתר מוביל לא רק לדילול הדגה, אלא להפרת האיזון האקולוגי הימי, ולהיעלמותם של מינים חשובים. כשמכמורות הדיג הגדולות גודשות את הים ומגרדות באמצעות רשתות ענק את קרקעית האוקיינוס, כמעט דבר לא מצליח לחמוק מהן; מבעלי חיים גדולים, לדגיגים קטנים שלא הספיקו להתפתח ואינם כשירים למאכל, ועד לאצות ואלמוגים.

ככל שאוכלוסיית כדור הארץ גדלה ומשאבי הטבע הולכים ומתמעטים, נוצר לחץ גבוה יותר על האוקיינוסים. כיום, אדם ממוצע אוכל פי שניים יותר דגים בשנה, לעומת אדם ממוצע לפני 50 שנים. בזמן הזה, 30% מאזורי הדיג בעולם מצויים במצב של דיג יתר, ו-61% נמצאים בשפל חמור ביותר בשל דיג יתר. בשל כך, עופות הים הם כעת קבוצת העופות המאוימת ביותר בעולם, עם ירידה של 70% בגודל האוכלוסייה הכללית שלהם ב-70 השנים האחרונות. ענף הדיג האנושי נמצא ב'תחרות' על מזון עם עופות ימיים דוגמת פינגווינים, שרבע מאוכלוסייתם נכחדה מאז שנות ה-80.

תעשיית הדיג מעסיקה עשרות מיליוני בני אדם, כאשר פרנסתם של הדייגים הולכת ונפגעת. לצד ההשלכות על יוקר המחייה, 3 מיליארד בני אדם ברחבי העולם תלויים בדגים כמקור פרוטאין עיקרי. לפי הבנק העולמי, ניהול לא נכון של דגה עולה בשנה לעולם 83 מיליארד דולר, כך לפי דוח מ-2018, כאשר בשנת 2009 עמד ההפסד על 50 מיליארד. מאידך, אם כבר עכשיו יחל העולם לממש פרקטיקות מקיימות, רווחיות הענף תעלה ב-3 מיליארד דולר בשנה, ובסך הכול ביותר מ-80 מיליארד עד 2050.

דעיכת הדגה בישראל

ישראל, כמובן, הינה חלק מהמארג העולמי, ומתמודדת עם ביטויים מקומיים קשים של הבעיה. לפי דוח האו"ם, מצב הדגה בים התיכון והים השחור הוא הגרוע בעולם: כשני שלישים מאוכלוסיות הדגים המסחריים נמצאים במצב של ניצול יתר, הפוגע ביכולת ההתחדשות והקיום של בעלי החיים.

ומה מצבה של הדגה? החברה להגנת הטבע, הנאבקת לאורך שנים לשיקום המערכת האקולוגית הימית, סוקרת בדוח חדש את מצב הדגה באזורנו, ומציעה פתרונות אפשריים עבור מקבלי ההחלטות. לפי הדוח, דג הדקר, אחד הטורפים החשובים בים שקיומו קריטי למערכת האקולוגית המקומית שלנו, פחת בים התיכון ב-94% בשנים 1980-2013. מרבדי עשב ים ואצות מצויים בדעיכה מתמדת, 52% ממיני דגי הסחוס בסכנת הכחדה, ישנה ירידה של 41% באוכלוסיית היונקים וטורפי העל, ו-132 אלף צבים, הנמצאים בסכנת הכחדה, נלכדים בכל שנה בציוד דיג (כ-3,000 מהם בישראל).

בעשור בלבד נרשמה ירידה של 25% בשלל הדיג הכולל בים התיכון. הירידה הניכרת בכמות ובאיכות שלל הדיג בים התיכון, וגם בישראל, היא תוצאה של הידלדלות הדגה ולא של ירידה במאמץ הדיג. מחקרים מהים התיכון כולו ומישראל מראים באופן מובהק ירידה בשלל ביחס ליחידת מאמץ דיג של כל סוגי הדיג המסחריים. פירוש הדבר הוא שהדייגים עובדים יותר קשה, ומקבלים פחות תמורה. מגמה זו רק הולכת ומחמירה לאורך השנים, ולכן נצפית גם ירידה מתמדת במספר הדייגים המסחריים הפעילים.

דיג בימה של ישראל מהווה מקור פרנסה למאות מועסקים, ומהווה מקור הנאה לאלפי דייגים חובבים. הוא אמנם תורם 2% בלבד מאספקת הדגה לשוק הישראלי, אך למרות זאת, טביעת הרגל האקולוגית שלו והשפעתו על הסביבה הימית היא דרמטית. בעשורים האחרונים דעכה אוכלוסיית דגי הים התיכון בישראל בעשרות אחוזים, בעוד שאלפי חיות מוגנות דוגמת כרישים, אלמוגים וצבי ים נלכדים ברשתות הדיג הישראליות מדי שנה.

כדי להתמודד עם המצב הכריזה המדינה בשנת 2016 על רפורמה בענף הדיג. בין היתר, נקבע בה איסור על דיג בים התיכון למשך 60-90 יום בשנה, בעונת הרבייה שמתרחשת בין מרץ ליוני; הגדלת גודל העין ברשתות; וצמצום צי המכמורות - ספינות הדיג הגדולות בעלות ההשפעה ההרסנית. אלא שלפי החברה להגנת הטבע, הרפורמה לא מיושמת במלואה.

"לפי התקנות, במקרים מסוימים פקיד הדיג יכול לתת אישור לדיג במהלך תקופת הרבייה, לשיטות מסוימות או דגים מסוימים. בארבע השנים האחרונות, בכל אחת מהשנים, הוציא פקיד הדיג החרגות, והייתה השבתה מלאה רק 30 יום בשנה", אומרים בחברה להגנת הטבע. בנוסף, לא התבצעה השבתה מלאה של צי המכמורת, וכ-16 ספינות ענק ממשיכות לפעול בישראל, בשטחים שלא נאסרו (40% משטח הים כבר נאסר בדיג מכמורת ההרסני).

הרפורמה שנועדה להבריא את הים, אם כן, איננה מבוצעת באופן מלא - ובכך מתקשה להשיג את מטרותיה. "יש כאן משאב שלא נגעו בניהול שלו עשרות שנים. אחרי המון מאמץ, התחילו להפעיל רגולציה חלקית. התקנות עברו בסוף 2016, האכיפה התחילה באמצע 2018, ויש דברים שלא מיושמים בצורה מלאה. מהרגע שהתחילו לקדם את הנושא, הדייגים אומרים 'אנחנו לא רואים שהדגה התאוששה, הרפורמה נכשלה'. זה דומה לאדם שאומר ביום הראשון 'אני עושה דיאטה, ורוצה להוריד 20 ק"ג'. הוא מנשנש קצת עוגיות, ולמחרת קם ואומר 'דיאטה גרועה, לא הורדתי קילו'", מסביר אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע.

לפי רוטשילד, "הדרך היחידה לשקם את הדגה היא מגבלות על מאמץ הדיג. אנחנו מבינים שמדובר בתהליך שיימשך שנים, ולכן נכון לתמוך בו באמצעות מענקים לדייגים ובאמצעות מערכת ניטור מתקדמת שתאמוד את מצב השיקום. הדייגים אומרים 'תורידו את המגבלות', אבל אם נעשה את זה, העסק יקרוס. המערכת האקולוגית בים נפגעת כיום מדיג הרבה יותר מאשר מזיהום ים, שינוי אקלים ומינים פולשים".

איגוד הדייגים טוען שהרפורמה גרמה לענף נזקים של מיליוני שקלים, וכי התקנות הינן 'דרקוניות'. לדבריהם, הדייגים לא זכו לכל פיצוי על תקופת ההשבתה בענף הרבייה. במפגש שערך שר החקלאות אלון שוסטר בנושא, טענו נציגי האיגוד כי שלל הדגים ירד בשנים האחרונות לצד הפגיעה הכלכלית הקשה בדייגים, וכי מטרת התקנות בנושא היא "חיסול הענף ודרדורו לתהום".

"יש לנו זכות במרחב הימי, מתוקף היותנו בני הים וחלק טבעי אינטגרלי מזהותו", אמר במפגש סמי אלעלי, דובר הארגון. "איננו פולשים כמו חברות הגז והתעשיות המזהמות, שמקבלות זכות שימוש מלאה במרחב הימי בלי תנאים והגבלות".

להיפרד ממכמורות הדיג

מהי הדרך הנכונה לנהל את המרחב הימי בעידן של משבר? לפי ניסיון העבר, כאשר מגבלות דיג תוכננו ובוצעו היטב, הן הובילו לאישוש הדגה. נתוני הבנק העולמי מ-2017 מראים כי משקל הדגים הכולל באזורים המשוקמים עלה ב-270%, ושלל הדיג עלה ב-15%. הערכת הבנק היא כי צמצום מאמץ הדיג הגלובלי ב-44% יאפשר לענף הדיג לגדול פי 30 לאחר השיקום.

מדובר בהליך שיקום ארוך. דוגמאות מהעולם מלמדות כי מערכת אקולוגית ימית יכולה להתאושש בתוך 10-30 שנים (כך למשל, התהליך בוצע לאורך עשור ביפן, 20 שנה באוסטרליה ונורבגיה, ו-30 בקנדה). התנאי להצלחתו הוא שמירה על המגבלות שהוטלו לאורך זמן, קבלת החלטות מבוססות מדע וניטור השינויים בשטח.

החלת מגבלות על פעילות הדיג לצורך אישוש הדגה מובילה בטווח הקצר לירידה בשלל הדיג ובהכנסות הדייגים. לכן, תוכנית הפעולה של החברה להגנת הטבע מציעה לפרוס רשת ביטחון כלכלית לדייגים המסחריים עד השלמת השיקום. לפי החברה, יישום התוכנית מחייב איגום משאבים רב שנתי, הן להשקעות חד פעמיות - 30 מיליון שקל להשבתת דיג המכמורת, 4 מיליון שקל לרכש ספינת פיקוח למים עמוקים; והן להשקעה שנתית למשך מספר שנים - כ-4 מיליון שקל בשנה לפיצוי דייגים חופיים מסחריים על השבתת דיג עונתית, כ-1 מיליון שקל בשנה לתוכנית ניטור, וכ-500 אלף שקל לשנה לתמיכה בשיווק והגדלת רווחיות הדייגים המסחריים החופיים. בדוח מבהירים כי יש להימנע מתמיכה בהוצאות תפעול דיג, כמו סובסידיות דלק, שכן אלו יובילו להגדלת מאמץ הדיג ולפגיעה בהליך השיקום.

בחברה להגנת הטבע דורשים ממשרד החקלאות להוציא מכלל שימוש את מכמורות הדיג הגדולות. לדבריהם, השבתת ענף זה תגדיל משמעותית את רווחי כלל הדייגים האחרים, שכן התועלות המשקיות הישירות של סגירת ענף דיג המכמורת מוערכות ב-860 מיליון שקל עבור משק הדיג בלבד. גם מנהל התכנון קורא לצמצם את דיג המכמורת עד להפסקתו, שכן הוא יוצר התנגשות וקונפליקטים עם רוב המשתמשים במרחב הימי, "וההשפעות השליליות של ענף זה על הסביבה הימית, יחד עם ריבוי שלל הלוואי, עומדים מול תועלות צנועות של הענף", כך לפי דוח שהוציא מנהל התכנון לאחרונה בנוגע למרחב הימי.

המכמורת פוגעת לא רק בטבע ובבעלי חיים מוגנים, אלא גם בשאר הדייגים. חלק גדול משלל המכמורות הם דגיגים קטנים שלא הספיקו להתפתח, שכן הרשתות הצפופות מגרדות את קרקעית הים ותופסות מכל הבא ליד. כתוצאה מכך, 50% מהשלל מושלכים לים בחזרה, כשאינם חיים. מתוך כל המינים המסחריים שהמכמורת תופסת, 87% הם מינים שנתפסים גם בשיטות דיג אחרות.

"אנחנו מדינה שהים שלה קטן וצפוף, וצריך לנהל את מעט השחקנים שיש לך על שטח קטן", אומר רוטשילד. במדינות דוגמת הונג קונג, אלסקה וקפריסין יש איסור מלא על דיג מכמורות, ובקנדה, ברזיל, ניו זילנד, ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי נאסרו לדיג מכמורת חלקים גדולים משטח הים.

"ברמה הכלכלית, הערכית והסביבתית, הליך השיקום של המערכת האקולוגית הוא הדבר הנכון לעשות. את דייגי המכמורת צריך לפצות, ולהוציא מכלל פעולה. נישאר עם שני סוגים של דייגים: חובבים, ומסחריים חופיים. החובבים ימשיכו לדוג תחת המגבלות, והדייגים המסחריים יקבלו פיצוי בתקופת ההשבתה השנתית. גם חקלאים לא קוטפים תפוזים לאורך כל השנה. כך עובד הטבע, וכך זה גם צריך להיות במערכת הימית".

שולחן עגול עם הדייגים

האם הדוח של החברה להגנת הטבע ייפול על אוזן קשבת? כלל לא בטוח, וקיים חשש כי הנתיב בו יבחר הוא אף הפוך לכך, ועלול לפגוע עוד יותר במאזן האקולוגי בים שלנו. לאחרונה, לאחר קמפיין ממושך והפעלת לחץ מצד הדייגים, השר מכחול לבן - שמפלגתו הייתה זאת שבבחירות האחרונות הניפה את דגל המשבר הסביבתי ושיבצה גבוה ברשימתה את מיקי חיימוביץ' המסורה לנושא ומכהנת כיו"ר ועדת הפנים והסביבה, הקים שולחן עגול בין הדייגים לארגוני הסביבה, וקרא להם למצוא פתרון משותף דווקא למצוקת הדייגים.

במשרדו של שר החקלאות אומרים כי "השר מאמין שההבנות שאליהן יגיעו שני הצדדים יהיו הפתרון האופטימלי לענף", אך בארגוני הסביבה חוששים כי במקום ליישם במלואה את רפורמת הדייג, השר עלול להסיג לאחור את ההישגים. זאת בזמן שפשרות במהלך השיקום הימי גורמות להארכת משך השיקום, לעלות כלכלית גדולה יותר או לכישלון הרפורמה.

"אף אחד לא רוצה לפתוח את התקנות האלה, מלבד הדייגים. מי שמופקד על ניהול משאב הדגה בים התיכון זה שר החקלאות. הושקע מאמץ לקדם רגולציה שהיא איננה כל מה שצריך, אבל היא התחלה טובה", מסכם רוטשילד. "יש הסכמה בינינו לבין הדייגים על הצורך להעמיד תקציב לפיצוי ולניטור, וברור שהתקציב הזה צריך לבוא יחד עם מימוש מלא של תקנות הדיג.

"הציפייה שלנו היא שהרגולטור לא יתקפל, וינהל את המשאב הזה לטובת כלל הציבור. אם הרגולטור יתפשר בטווח הקצר, הוא יפגע בטווח הארוך לא רק בציבור ובמערכת האקולוגית, אלא גם בדייגים. זו אחריות של שוסטר להעמיד את המשאבים האלו - 3-4 מיליון שקל בשנה, במקרה הקיצוני. משרד האוצר, אגב, לקח אחריות על הבעיה בשנים האחרונות ועזר לקדם את הנושא, אבל האחריות בסוף היא על משרד החקלאות, והוא צריך לדחוף קדימה".

רשת הביטחון הכלכלית לדייגים

השקעות חד-פעמיות

> 30 מיליון שקל להשבתת דיג המכמורת

> 4 מיליון שקל לרכש ספינת פיקוח למים עמוקים

השקעה שנתית למשך מספר שנים

> 4 מיליון שקל לפיצוי על השבתת דיג עונתית

> 1 מיליון שקל לתוכנית ניטור

> 500 אלף שקל לתמיכה בשיווק והגדלת רווחיות הדייגים

מקור: החברה להגנת הטבע

עוד כתבות

מטוסי F-35 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

חרם הנשק על ישראל: המסלול העוקף של הולנד, הסכנה שאורבת באירופה

בניסיון לעקוף את החלטת בית המשפט שאין לספק חלקי F-35 לישראל, משרד הביטחון ההולנדי בודק אפשרות להעביר את החלקים לאיטליה או לארה"ב ● במקביל, ניצחון העתירה בבית בבית המשפט בהאג הובילה לשורת דרישות דומות בצרפת, בדנמרק, בבריטניה ובספרד

אילוסטרציה: shutterstock

כבר שלושה עשורים מפנטזים על התרופה הזו, עכשיו היא אושרה

בסוף השבוע האחרון אושרה לשיווק בארה"ב תרופה של חברת מדריגל לכבד שומני, שוק שבמשך שלושה עשורים נחשב בעל פוטנציאל אדיר ומושא הפנטזיה של חברות תרופות ● האם התרופות נגד השמנה הרסו את החלום, ואיך ינסו התרופות הבאות בצנרת לפצח את השוק

מפגינים למען עסקה לשחרור החטופים בעזה / צילום: ציפי מנשה

המשלחת הישראלית הגיעה לקטאר והחלו שיחות מו"מ לעסקה

גורם ישראלי בכיר: "נציגי חמאס בקטאר לא יקבלו את ההחלטות. מי שיקבל את ההחלטות יהיה סינוואר" • משרד החוץ האמריקני ביקש מישראל מידע בעקבות דיווחים על מעצר כתב אל-ג'זירה בפשיטה על בית החולים • צה"ל תקף מחבלים ועמדות של חיזבאללה בלבנון, בנוסף למקורות הירי שביצעו שיגורים לעבר ישראל • עדכונים בולטים 

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מחירי הנפט קפצו ב-2%

הנאסד"ק עלה ב-0.8% ● מדד שנגחאי עלה ב-1% ● מובילאיי סוגרת יחידה ומפטרת 130 עובדים, מתוכם כ-90 בישראל ● מחר תתפרסם ביפן החלטת הריבית, ובגולדמן זאקס צופים שזו תעלה בפעם הראשונה מזה 17 שנה ● היום נפתחת ועידת ה-GTC השנתית של אנבידיה ● מיטב: יוון, איטליה ומדינות במזרח אירופה עשויות להיות יעד לפיזור השקעות מהמדדים היקרים בארה"ב

רכב חשמלי בטעינה. עיוותי מס הופכים אותו לפחות משתלם / צילום: Shutterstock

מקבלים רכב מהעבודה? זו הסיבה שפחות משתלם לבחור בדגם חשמלי

מס שווי השימוש העתיק, שמכניס למדינה 5 מיליארד שקל בשנה, לא מותאם לעידן הרכב החשמלי: מציע "הטבה" שנשחקת במהירות ומספק מוטיבציה שלילית לעבור לרכב חסכוני וירוק ● בציי הרכב ממשיכים להעדיף רכבי בנזין מזהמים, אבל נראה שהאוצר מעדיף זאת כך

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א; תמר פטרוליום זינקה ב-18%, נכסים ובניין ב-8%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.1% ● הפסקת הפעילות של אסדת תמר למשך 37 ימים פגעה ברווחי ישראמקו ● ווישור תמזג את ווישור ביטוח לתוך איילון ● בלידר שוקי הון צופים אינפלציה ברמה של 3.2% ומעדיפים אפיקים צמודים בשוק המקומי ● מיטב: יוון, איטליה ומדינות במזרח אירופה עשויות להיות יעד לפיזור השקעות מהמדדים היקרים בארה"ב

מימין: אלי פסח, ד''ר להבית אקרמן וטוני כהן / צילום: אוראל עזרא

רשת מכבי אסתטיקה משנה מודל פעילות ומקימה רשת שותפים בפריסה ארצית

במסגרת המהלך תעניק הרשת שירותים אסתטיים באמצעות מרכזים רפואיים, מרפאות וקליניקות פרטיות, במקביל למודל הקודם במסגרתו השירותים הוענקו בחמשת המרכזים הרפואיים של הקופה

ראש הממשלה בנימין נתניהו וקנצלר גרמניה, אולף שולץ, בפגישתם היום / צילום: קובי גדעון-לע''מ

קנצלר גרמניה שינה את הטון. האם ישראל תאבד את הידידה החשובה באירופה?

קנצלר גרמניה אולף שולץ התייצב בביקור רשמי לצד ישראל, אך שינה את הטונים מבעבר ● הוא הטיל ספק בתועלת הפעולה הצבאית ברפיח בשל ריבוי הרוגים פלסטינים והזהיר מפני אסון הומניטרי ברצועה ● במקביל, מדינות באיחוד מקדמות החלטות אנטי-ישראליות

שיאן השכר בתקשורת נמצא במגזין אוטו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

2.7 מיליון שקל בשנה: זה כנראה איש התקשורת הכי עשיר בישראל

טל חמו, מנכ"ל מגזין הרכב "אוטו", מחזיק ב-20% ממניות מהמגזין שבשליטת מימון ישיר ● עפ"י תנאי העסקתו הוא זכאי, בין היתר, למענק חתימה של מיליון שקל ולמענק התמדה בסכום כפול ● המגזין הרוויח אשתקד 2.4 מיליון שקל

אמנון שעשוע, מייסד ומנכ''ל מובילאיי / צילום: מובילאיי

מובילאיי סוגרת יחידה ומפטרת 130 עובדים, מתוכם כ-90 בישראל

חברת הטכנולוגיה לרכב מובילאיי סוגרת את יחידת ה-After Market ומפטרת כ-3.5% ממצבת העובדים בחברה ● אמנון שעשוע, מנכ"ל החברה: "המשך פעילות היחידה כבר אינו כדאי"

יו''ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המהפכה המשפטית עדיין פה: המהלך החדש של רוטמן והתגובה של נציב השופטים

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, קיים היום דיון כדי לקדם מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים שאינו שופט בית משפט עליון בדימוס, כפי היה ב-20 השנים האחרונות ● הנציב המכהן, שופט העליון בדימוס אורי שהם: "אין פה ניגוד עניינים"

רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית, הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הכלכלנית הבכירה שלא חוששת להשקיע "גם במקומות אקזוטיים כמו הודו ויפן"

רינת אשכנזי מהפניקס בית השקעות טוענת שהמניות בת"א דווקא הציגו תשואה סבירה בשנה האחרונה, וכי ההשוואה למדדי וול סטריט עושה להן עוול ● היא סבורה שסוכנויות הדירוג יופתעו לטובה מהכלכלה המקומית, ממליצה לפזר את ההשקעות ומאמינה בבנקים, חברות ביטוח ורשתות מזון

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מיכל רז חיימוביץ', shutterstock

אלו חברות התעופה שהודיעו רשמית על חזרה לישראל. מה הן מציעות?

דלתא ואיזיג'ט הכריזו בשבוע שעבר על חידוש הטיסות לנתב"ג, והן מצטרפות לשורת חברות תעופה נוספות שיחדשו בקרוב את הטיסות ● למרות העלייה בהיצע הטיסות, המחירים נותרו גבוהים, ורוב החברות לא מציעות מבצעים משמעותיים ● מתי כל אחת צפויה לחזור לארץ, ומה כלול במחיר?

עמית הלוי, הליכוד / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם חוק הגיוס של יאיר לפיד לא עמד במבחן בג"ץ?

ח"כ עמית הלוי טען כי גם חוק הגיוס של יאיר לפיד לא עבר את מבחן בג"ץ, אבל הוא לא קיבל הזדמנות ● המשרוקית של גלובס

ג׳נסן הואנג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה / צילום: Reuters, Walid Berrazeg

האירוע שכל התעשייה חיכתה לו: אנבידיה מציגה את הדור הבא של הבינה המלאכותית

הכנס השנתי של החברה הלוהטת בעולם התקיים בסן חוזה, וסיפק שורה של בשורות מרכזיות ● מהדור הבא של שבבי הבינה המלאכותית, דרך שיתוף פעולה עם אפל ועד לחידושים בענף הרכב ● כל הפרטים מהאירוע השנתי של אנבידיה

לימסול, קפריסין. מקלט המס הכי נגיש לישראלים / צילום: Shutterstock

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים ביעד ההשקעה הפופולרי

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים, הכנסות וחברות של ישראלים בקפריסין, שהפכה ליעד השקעה פופולרי הודות למדיניות מס אטרקטיבית ● גורם ברשות: "חברות רבות רשומות בקפריסין כשהשליטה והניהול מתבצעים מהארץ" ● עסקי הנדל"ן להשקעה בסכנה למיסוי של עד 50%

תל אביב. החלטת ביהמ''ש הפחיתה משמעותית ואף ביטלה תשלום היטלי השבחה ברבעים 3 ו-4 / צילום: שלומי יוסף

עיריית תל אביב או בעלי הדירות: מי ינצח במאבק ששווה מיליארדים

לאחר שביהמ"ש ביטל היטלי השבחה לרובעים 3 ו-4 בת"א בהיקף של מיליארד שקל לפחות, עיריית ת"א מנסה להילחם על גביית הכספים והגישה בקשת ערעור לעליון ● לטענת העירייה, כיום ישנם 1,900 הליכי ערר על גביית היטלי ההשבחה ברובעים אלה

סניף של סופר פארם / צילום: בר - אל

מכה לסופר פארם: בוועדת הכלכלה מקדמים חקיקה שתחליש את כוחה

לפי הצעת החוק שמקדמת ועדת הכלכלה, בכל קניון חדש שייפתח בחמש השנים הבאות - חנות הפארם הראשונה בו לא תהיה של סופר פארם ● נכון ל-2021, נתח השוק הכספי של הרשת היווה כ-85% עם כ-7.5 מיליארד שקל הכנסות

העסקאות ממשיכות ליפול / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ניומד, ענבל מרמרי, איל יצהר, אלבטרוס, shutterstock,

עסקאות במיליארדים? לאן נעלמה ההבטחה הגדולה של הקשרים עם האמירויות

חברת הנפט של אבו דאבי תכננה לרכוש 50% מניו־מד יחד עם BP, אך הקפיאה את המו"מ בגלל המלחמה ● זו אינה הפעם הראשונה שהשקעה אמירתית לא מבשילה ● מאז הסכמי אברהם, הציפיות לגל עסקאות פגשו רגולציה ושיקולים ביטחוניים ● מנגד, התיירות פורחת והנוכחות האמירתית בקרנות ההון סיכון בעלייה

ולדימיר פוטין בנאום לאחר הבחירות ברוסיה. נבחר ל-6 שנים נוספות / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

פוטין נבחר לנשיא בפעם החמישית. מה צפוי עכשיו לרוסיה?

בעוד שהניצחון של ולדימיר פוטין בבחירות לנשיאות רוסיה לא מפתיע, היקף הניצחון שלו - עם כ-88% מהקולות - עלול לתת לגיטימציה למורשת ולמלחמה התוקפנית שלו ● הקדנציה החמישית בתפקיד תתמקד ככל הנראה במלחמה באוקראינה - ובלוודא שהרוסים ימשיכו לתמוך בה