מפקדת השליטה של צה"ל למאבק בקורונה ברמלה. ממשיכים לעבות את המערך בחוקרים / צילום: דובר צה"ל
על שלוש רגליים עומד תנאי ההצלחה במגפת הקורונה. האחת: יצירת מערך קטיעת שרשראות הדבקה יעיל, וכאן לפחות בגל השני המדינה נחלה בינתיים כישלון; השנייה: שיתוף פעולה של הציבור, זה שכעת חלקים נרחבים ממנו מזלזלים בהנחיות; והשלישית: יעילות האכיפה של ההגבלות.
לכול ברור כי קטיעת שרשרת ההדבקה היא נקודה קריטית - בלעדיה ההדבקה נמשכת ונמשכת והעבודה שנעשית במקביל היא לריק. מדוע מערך כזה לא הוקם, בזמן בין הגל הראשון לשני? מבדיקת "גלובס" עולים לא מעט כשלים: חוסר סנכרון בין גופים; ענייני בירוקרטיה וסחבת; ועניינים של סמכות.
לוח זמנים: מה קרה להבטחות על "תחילת אוגוסט"?
גורמים ששוחחו עם "גלובס" מעידים כי מערך קטיעת שרשראות ההדבקה החל לפעול ביעילות רק לאחרונה - באיחור ניכר מאוד. האשם הראשוני והמובהק הוא עיכוב ההחלטה להעביר את האחריות לצה"ל - הגוף היחיד במדינה היודע לבצע במהירות ובהיקפים גדולים משימות לאומיות כאלה. הביקורת העיקרית הופנתה כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלפי הטענה נמנע מלהעביר אחריות למשרד הביטחון כדי לא להכניס לתמונה את יריביו הפוליטיים, נפתלי בנט ואחר כך בני גנץ.
גנץ התעקש, אבל זה קרה רק לאחר שמערך קטיעת שרשראות ההדבקה שניהל משרד הבריאות כשל למעשה עם תחילת הגל השני בחודש יולי. רק אז קיבל פיקוד העורף את האחריות על המערך, והקים את "מפקדת אלון" לצורך המשימה ובראשה הועמד תת אלוף ניסן דוידי.
מה קרה מאז? בתחילת אוגוסט הציג אלוף פיקוד העורף אורי גורדין תוכנית שכללה איתור המגעים של מי שאותר כנדבק בנגיף תוך יממה עד יממה וחצי מקבלת תוצאות הבדיקה. גורדין הבטיח אז: "אני מקווה שכבר בימים הקרובים אזרח שיקבל סמס שהוא מאומת יקבל שאלון לטלפון וימלא את המגעים, והמתחקר יראה את זה, וזה לא יהיה בניירות או קלסרים. זה יהפוך את התהליך למהיר".
אלא שהימים הקרובים התארכו מאוד. רק השבוע נכנסה המערכת החדשה לפעולה. מערכת מתואמת דיגיטלית יעילה הרבה יותר, אבל התיזמון שלה הוא בשיאו של הגל השני שאותו לא הצליחה למנוע. בשל המצב התקבלו השבוע החלטות במטכ"ל על הפנייה של עוד 600 חיילי סדיר למערך החקירות והבדיקות, ולגיוס של עוד חיילי מילואים וגם החלטה עקרונית להקמת בית חולים שדה לחולי קורונה.
משרד הבריאות לא מתלהב מכך, ומנכ"לו חזי לוי אמר בראיון לגלי צה"ל כי זהו מהלך מגוחך.
מדוע נחפזים לגייס פתאום עוד ועוד חיילים? בצה"ל ובמשרד הבריאות מודים כי נתוני ההדבקה הפתיעו אותם. והתגובה של "מפקדת אלון" לכך: האצה של מערך החקירות האפידמיולוגיות. כיום יש 1,000 חוקרים אפידמיולוגים. כעת נמצאים בתהליך הכשרה עוד כ-700 חוקרים לרשויות המקומיות, ביניהם 200 בנות שירות אזרחי ערביות הפועלות בחברה הערבית.
את הגיוס בחברה הערבית הוביל ממונה הקורונה של החברה העבית איימן סיף, והיא התאפשרה לאחר עיכובים רבים בשל היעדר תקציב ממשרד הפנים.
בשבועות הקרובים אמורים להצטרף למערך עוד מאות חוקרים, ובפיקוד העורף מקווים כי המספר יגיע ל-2,800 חוקרים עד תחילת אוקטובר. מדוע המספר חשוב? ההספק של כל חוקר הוא שתי בדיקות ביום, ומספר חוקרים גדול יכול להשתלט על כמעט כל הנדבקים החדשים.
לא מסונכרנים: כל אחד מדבר בשפה אחרת
מדוע זה לא קרה עד עכשיו? בדיקת "גלובס" מראה כי בפועל עד היום לא היה מערך אחיד של הבדיקות והחקירות. תוצאות המעבדות הגיעו בלילה אל מרכז המידע של משרד הבריאות, שם עשו חלוקה ידנית של הנדבקים לצורך החקירות האפידמיולוגיות והעבירו לגורמי החקירות השונים.
למרבה התדהמה, החוקרים עבדו עד כה בשיטת הדף והעט, ועם טפסים לא אחידים בחלקם, שכללו שאלות שונות לאחר מילוי הטופס על ידי החוקרים, הוא הוחזר למשרד הבריאות שם בסיוע חיילים מיחידת המודיעין 8200 הוזן למחשבים, וממנו הנגזרות של אלה שחוייבו להיכנס לבידוד וקיבלו על כך הודעות ממשרד הבריאות.
כך למשל, איכוני השב"כ הם חלק לא גדול במערך הזה, ומגיעים ישירות למשרד הבריאות. הצבא על מערך החקירות והבדיקות שלו לא נחשף אליהן, וכעת מנסים לשנות גם את זה במגעים עם ראשי השב"כ, למיצוי מידע טוב יותר. עם זאת, בצבא אומרים כי המידע המגיע מהחקירות האפידמיולוגיות מהשבועות האחרונים שהם אחראים עליו, מדויק בהרבה מזה המגיע מהאיכונים. משמע: יש צורך בהרחבת מערך המידע מהחקירות.
כעת המערך החדש שהשיק פיקוד העורף כולל את מערכת המיחשוב החדשה "אבן יסוד" שהכין אגף התיקשוב בצה"ל, ואחד ממרכיביה העיקריים הוא טופס חקירה אינטרנטי, התואם למערכות המידע וסביבת העבודה הדיגיטלית של משרד הבריאות. בטופס הזה שממלאים אלה שנמצאו חיוביים לקורונה, משתמשים כעת כל החוקרים האפידמיולוגים, מכל המגזרים. סוף סוף כולם חוקרים באותו טופס אשר מכיל את כל המגעים שהנדבק היה עימם, והם מקבלים מייד הודעה להיכנס לבידוד.
בצבא טוענים גם כי העיכוב נובע בפער בין הציפיות למציאות: היומרה להקים מערך כזה כל כך מהר הייתה לא ריאלית - וכי מערכת ממוחשבת כזו שמתכללת גורמים צבאיים ואזרחיים הייתה אמורה לקחת שלושה חודשים, ובפועל עוד הצליחו לכווץ את לוחות הזמנים ולהכינה תוך מעט יותר מחודש.
טענות נוספות שנשמעות הן היעדר ניסיון מספיק כיצד להתמודד עם המגפה החדשה, וכמובן תהליכי גיוס והכשרות של כוח אדם שלוקחים זמן, בין היתר בגלל בעיות תקציביות.
עם זאת, כולם מודים - בצה"ל ובמערכת הבריאות - כי התהליך שהחל רק באוגוסט היה אמור לצאת לדרך לפחות חודשיים קודם לכן. אחד מהגורמים המקצועיים שעימם דיברנו אמר כי "מדובר במחדל אסטרטגי שלא נופל מזה של מלחמת יום הכיפורים". בפועל, הוא אומר, לא הייתה שום אסטרטגיה עד סוף חודש יולי.
הגורם האנושי: הציבור משקר בחקירות האפידמיולוגיות
מדיניות הבדיקות עברה גם היא שינויים לא מעטים. הנה דוגמה קטנה: החל מסוף אוגוסט מערכי בדיקות ה"דרייב אין" הוסטו לישובים האדומים וכל מי שרצה בכך נבדק. אבל הישובים האדומים התרבו, והמעבדות הגיעו לקצה גבול היכולת. לכן הוחלט בשבוע שעבר להפסיק את הבדיקות הכלליות.
כיום פועלות מעבדות בדיקה של חברת "מיי הריטג’" עם הספק של 20 אלף בדיקות ביום, ביחד עם מעבדות בתי החולים וקופות החולים הבודקות כ-30-40 אלף ביום. אליהן יצטרפו באוקטובר עוד שתי חברות, "אלקטרה" ו"איי לקס מדיקל". משמע: בעוד כחודש יגיע מספר הבדיקות היומי לעד 90 אלף. כולן עברו לשליטה של מפקדת אלון בצה"ל, שם מחליטים את מי לבדוק ואיך להפנות.
בצה"ל מעריכים כי שלושה שבועות של סגר אמורים להביא לתוצאות, אלא שהדברים תלויים מאוד בשיתוף הפעולה מהציבור. כאן בדיוק גם טמונה בעיה הנוספת: תוצאות החקירות האפידמיולוגיות מראות שרבים מדי מהנדבקים משקרים, ולא מסגירים עם מי היו במגע. תת אלוף ניסן דוידי העומד בראש מפקדת "אלון" אומר לגלובס: "המערך פועל בתורה יעילה ומשתפר, אבל יעיל ככל שיהיה - אם אדם שנדבק לא מגלה בחקירה האפידמיולוגית עם מי שהה, אין שום סיכוי לקטיעת שרשראות ההדבקה". המשמעות היא שההצלבות עם איכוני השב"כ נחוצות מאוד. בפגישות של נציגי פיקוד העורף עם מפקדי השב"כ עולה הסוגיה של הגברה משמעותית של השת"פ.
בצה"ל ובמשרד הבריאות מעריכים כי בחורף, לאור הגידול העונתי בשפעת ומחלות חורף אחרות, המעבדות ומערכת הבריאות יידרשו לחלק משאבים. ואם לא תהיה ירידה בתחלואה? החשש הוא כי העומס יחצה קווים אדומים מסוכנים.