גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנגנון מיושן של עט ונייר, שפה צבאית ונתונים חסרים: האם צה"ל יכול לנצח את הקורונה

באוגוסט עברה האחריות על מערך החקירות האפידמיולוגיות לצה"ל שהבטיח תוצאות "תוך ימים", אלא שאז התגלה מנגנון מיושן שעובד עם דף ונייר, נתונים אזרחיים שלא מדברים בשפה הצבאית וקושי להצליב נתונים עם השב"כ ומשרד הבריאות • שעת המבחן האמיתית מגיעה עכשיו: האם צה"ל יכול לנצח את הקורונה?

מפקדת השליטה של צה"ל למאבק בקורונה ברמלה. ממשיכים לעבות את המערך בחוקרים / צילום: דובר צה"ל
מפקדת השליטה של צה"ל למאבק בקורונה ברמלה. ממשיכים לעבות את המערך בחוקרים / צילום: דובר צה"ל

על שלוש רגליים עומד תנאי ההצלחה במגפת הקורונה. האחת: יצירת מערך קטיעת שרשראות הדבקה יעיל, וכאן לפחות בגל השני המדינה נחלה בינתיים כישלון; השנייה: שיתוף פעולה של הציבור, זה שכעת חלקים נרחבים ממנו מזלזלים בהנחיות; והשלישית: יעילות האכיפה של ההגבלות.

לכול ברור כי קטיעת שרשרת ההדבקה היא נקודה קריטית - בלעדיה ההדבקה נמשכת ונמשכת והעבודה שנעשית במקביל היא לריק. מדוע מערך כזה לא הוקם, בזמן בין הגל הראשון לשני? מבדיקת "גלובס" עולים לא מעט כשלים: חוסר סנכרון בין גופים; ענייני בירוקרטיה וסחבת; ועניינים של סמכות.

למה צה"ל לא מצליח לנצח את הקורונה (בינתיים) / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

לוח זמנים: מה קרה להבטחות על "תחילת אוגוסט"?

גורמים ששוחחו עם "גלובס" מעידים כי מערך קטיעת שרשראות ההדבקה החל לפעול ביעילות רק לאחרונה - באיחור ניכר מאוד. האשם הראשוני והמובהק הוא עיכוב ההחלטה להעביר את האחריות לצה"ל - הגוף היחיד במדינה היודע לבצע במהירות ובהיקפים גדולים משימות לאומיות כאלה. הביקורת העיקרית הופנתה כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלפי הטענה נמנע מלהעביר אחריות למשרד הביטחון כדי לא להכניס לתמונה את יריביו הפוליטיים, נפתלי בנט ואחר כך בני גנץ.

גנץ התעקש, אבל זה קרה רק לאחר שמערך קטיעת שרשראות ההדבקה שניהל משרד הבריאות כשל למעשה עם תחילת הגל השני בחודש יולי. רק אז קיבל פיקוד העורף את האחריות על המערך, והקים את "מפקדת אלון" לצורך המשימה ובראשה הועמד תת אלוף ניסן דוידי.

מה קרה מאז? בתחילת אוגוסט הציג אלוף פיקוד העורף אורי גורדין תוכנית שכללה איתור המגעים של מי שאותר כנדבק בנגיף תוך יממה עד יממה וחצי מקבלת תוצאות הבדיקה. גורדין הבטיח אז: "אני מקווה שכבר בימים הקרובים אזרח שיקבל סמס שהוא מאומת יקבל שאלון לטלפון וימלא את המגעים, והמתחקר יראה את זה, וזה לא יהיה בניירות או קלסרים. זה יהפוך את התהליך למהיר".

אלא שהימים הקרובים התארכו מאוד. רק השבוע נכנסה המערכת החדשה לפעולה. מערכת מתואמת דיגיטלית יעילה הרבה יותר, אבל התיזמון שלה הוא בשיאו של הגל השני שאותו לא הצליחה למנוע. בשל המצב התקבלו השבוע החלטות במטכ"ל על הפנייה של עוד 600 חיילי סדיר למערך החקירות והבדיקות, ולגיוס של עוד חיילי מילואים וגם החלטה עקרונית להקמת בית חולים שדה לחולי קורונה.

משרד הבריאות לא מתלהב מכך, ומנכ"לו חזי לוי אמר בראיון לגלי צה"ל כי זהו מהלך מגוחך.

מדוע נחפזים לגייס פתאום עוד ועוד חיילים? בצה"ל ובמשרד הבריאות מודים כי נתוני ההדבקה הפתיעו אותם. והתגובה של "מפקדת אלון" לכך: האצה של מערך החקירות האפידמיולוגיות. כיום יש 1,000 חוקרים אפידמיולוגים. כעת נמצאים בתהליך הכשרה עוד כ-700 חוקרים לרשויות המקומיות, ביניהם 200 בנות שירות אזרחי ערביות הפועלות בחברה הערבית.

את הגיוס בחברה הערבית הוביל ממונה הקורונה של החברה העבית איימן סיף, והיא התאפשרה לאחר עיכובים רבים בשל היעדר תקציב ממשרד הפנים.

בשבועות הקרובים אמורים להצטרף למערך עוד מאות חוקרים, ובפיקוד העורף מקווים כי המספר יגיע ל-2,800 חוקרים עד תחילת אוקטובר. מדוע המספר חשוב? ההספק של כל חוקר הוא שתי בדיקות ביום, ומספר חוקרים גדול יכול להשתלט על כמעט כל הנדבקים החדשים.

לא מסונכרנים: כל אחד מדבר בשפה אחרת

מדוע זה לא קרה עד עכשיו? בדיקת "גלובס" מראה כי בפועל עד היום לא היה מערך אחיד של הבדיקות והחקירות. תוצאות המעבדות הגיעו בלילה אל מרכז המידע של משרד הבריאות, שם עשו חלוקה ידנית של הנדבקים לצורך החקירות האפידמיולוגיות והעבירו לגורמי החקירות השונים.

למרבה התדהמה, החוקרים עבדו עד כה בשיטת הדף והעט, ועם טפסים לא אחידים בחלקם, שכללו שאלות שונות לאחר מילוי הטופס על ידי החוקרים, הוא הוחזר למשרד הבריאות שם בסיוע חיילים מיחידת המודיעין 8200 הוזן למחשבים, וממנו הנגזרות של אלה שחוייבו להיכנס לבידוד וקיבלו על כך הודעות ממשרד הבריאות.

כך למשל, איכוני השב"כ הם חלק לא גדול במערך הזה, ומגיעים ישירות למשרד הבריאות. הצבא על מערך החקירות והבדיקות שלו לא נחשף אליהן, וכעת מנסים לשנות גם את זה במגעים עם ראשי השב"כ, למיצוי מידע טוב יותר. עם זאת, בצבא אומרים כי המידע המגיע מהחקירות האפידמיולוגיות מהשבועות האחרונים שהם אחראים עליו, מדויק בהרבה מזה המגיע מהאיכונים. משמע: יש צורך בהרחבת מערך המידע מהחקירות.

כעת המערך החדש שהשיק פיקוד העורף כולל את מערכת המיחשוב החדשה "אבן יסוד" שהכין אגף התיקשוב בצה"ל, ואחד ממרכיביה העיקריים הוא טופס חקירה אינטרנטי, התואם למערכות המידע וסביבת העבודה הדיגיטלית של משרד הבריאות. בטופס הזה שממלאים אלה שנמצאו חיוביים לקורונה, משתמשים כעת כל החוקרים האפידמיולוגים, מכל המגזרים. סוף סוף כולם חוקרים באותו טופס אשר מכיל את כל המגעים שהנדבק היה עימם, והם מקבלים מייד הודעה להיכנס לבידוד.

בצבא טוענים גם כי העיכוב נובע בפער בין הציפיות למציאות: היומרה להקים מערך כזה כל כך מהר הייתה לא ריאלית - וכי מערכת ממוחשבת כזו שמתכללת גורמים צבאיים ואזרחיים הייתה אמורה לקחת שלושה חודשים, ובפועל עוד הצליחו לכווץ את לוחות הזמנים ולהכינה תוך מעט יותר מחודש.

טענות נוספות שנשמעות הן היעדר ניסיון מספיק כיצד להתמודד עם המגפה החדשה, וכמובן תהליכי גיוס והכשרות של כוח אדם שלוקחים זמן, בין היתר בגלל בעיות תקציביות.
עם זאת, כולם מודים - בצה"ל ובמערכת הבריאות - כי התהליך שהחל רק באוגוסט היה אמור לצאת לדרך לפחות חודשיים קודם לכן. אחד מהגורמים המקצועיים שעימם דיברנו אמר כי "מדובר במחדל אסטרטגי שלא נופל מזה של מלחמת יום הכיפורים". בפועל, הוא אומר, לא הייתה שום אסטרטגיה עד סוף חודש יולי.

הגורם האנושי: הציבור משקר בחקירות האפידמיולוגיות

מדיניות הבדיקות עברה גם היא שינויים לא מעטים. הנה דוגמה קטנה: החל מסוף אוגוסט מערכי בדיקות ה"דרייב אין" הוסטו לישובים האדומים וכל מי שרצה בכך נבדק. אבל הישובים האדומים התרבו, והמעבדות הגיעו לקצה גבול היכולת. לכן הוחלט בשבוע שעבר להפסיק את הבדיקות הכלליות.

כיום פועלות מעבדות בדיקה של חברת "מיי הריטג’" עם הספק של 20 אלף בדיקות ביום, ביחד עם מעבדות בתי החולים וקופות החולים הבודקות כ-30-40 אלף ביום. אליהן יצטרפו באוקטובר עוד שתי חברות, "אלקטרה" ו"איי לקס מדיקל". משמע: בעוד כחודש יגיע מספר הבדיקות היומי לעד 90 אלף. כולן עברו לשליטה של מפקדת אלון בצה"ל, שם מחליטים את מי לבדוק ואיך להפנות.

בצה"ל מעריכים כי שלושה שבועות של סגר אמורים להביא לתוצאות, אלא שהדברים תלויים מאוד בשיתוף הפעולה מהציבור. כאן בדיוק גם טמונה בעיה הנוספת: תוצאות החקירות האפידמיולוגיות מראות שרבים מדי מהנדבקים משקרים, ולא מסגירים עם מי היו במגע. תת אלוף ניסן דוידי העומד בראש מפקדת "אלון" אומר לגלובס: "המערך פועל בתורה יעילה ומשתפר, אבל יעיל ככל שיהיה - אם אדם שנדבק לא מגלה בחקירה האפידמיולוגית עם מי שהה, אין שום סיכוי לקטיעת שרשראות ההדבקה". המשמעות היא שההצלבות עם איכוני השב"כ נחוצות מאוד. בפגישות של נציגי פיקוד העורף עם מפקדי השב"כ עולה הסוגיה של הגברה משמעותית של השת"פ.

בצה"ל ובמשרד הבריאות מעריכים כי בחורף, לאור הגידול העונתי בשפעת ומחלות חורף אחרות, המעבדות ומערכת הבריאות יידרשו לחלק משאבים. ואם לא תהיה ירידה בתחלואה? החשש הוא כי העומס יחצה קווים אדומים מסוכנים.

עוד כתבות

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה