גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדריך המלא: כל מה שצריך לבדוק כדי לשלם פחות לבנק שלכם

להתמקח על הריבית שאתם משלמים על המינוס, לקרוא ולהבין את תעודת הזהות הבנקאית ולא לשכוח שתמיד אפשר להחליף בנק • שני מומחים בתחום החינוך הפיננסי מסבירים איך אפשר לשלם לבנק פחות • המדריך המעשי לכיס שלנו

בנקאות בימי קורונה - דחיית הלוואות / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס
בנקאות בימי קורונה - דחיית הלוואות / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

1. לבדוק כמה אתם משלמים על המינוס

מתי בדקתם לאחרונה את הריבית שאתם משלמים על המינוס בבנק? כשאתם נמצאים במינוס, אתם למעשה נוטלים הלוואה מהבנק, פשוט בתנאים גרועים. הנתון הזה קל מאוד לבדיקה. הוא מצוי בלשונית של "מסגרת אשראי" באתר הבנק שלכם, וכן מופיע בתעודת הזהות הבנקאית - ראו בסעיף הבא.

 

דלית (שם בדוי), בת 36, שבדקה השבוע את הריבית על המינוס בבנק, הזדעזעה לגלות שהיא מגיעה ל-11% בתוך המסגרת שהוגדרה. זה אומר שאם היא נמצאת במינוס תמידי של 10,000 שקל, היא תשלם עליו יותר מ-1,000 שקל בשנה.

שי אבו, יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה, מנכ"ל חברת "הון משפחתי", אומר שמניסיונו, ריבית שכיחה על המינוס היא 6%-8%. עובדי מדינה עשויים לשלם ריבית של פחות מ-1% על המינוס. סטודנטים עשויים לשלם 3%-4% לכל היותר.

שי אבו, יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה / צילום: שיר שטיין

"מיקוח על הריבית מינוס יכול להביא אתכם לשלם מקסימום 3%", אומר אבו. לפי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת על המינוס בחשבונות אישיים ועסקיים, הייתה 6.7% במאי 2020. לפי אבו, "הריבית על המינוס הרבה פעמים נעלמת מעיני הציבור כי אנשים מכוונים יותר להסתכל על עמלות".

2. להבין את תעודת הזהות הבנקאית

מדי שנה אתם עשויים לשלם לבנק שלכם מאות שקלים רק על עמלות וריביות. אם מוסיפים גם את הריבית על המשכנתא, אז כמובן שהסכומים עשויים להצטבר להרבה יותר מכך. איך תדעו כמה בדיוק אתם משלמים לבנק ועל מה? לשם כך הומצאה תעודת הזהות הבנקאית.

תעודת הזהות הבנקאית יצאה לדרך ב-2017 והיא למעשה מסמך שמצוי באתר הבנק שלכם, וכולל בתוכו פירוט של כל הנכסים שיש ברשותכם, התנאים והריביות שהבנק נותן לכם על הכסף וכל התשלומים השנתיים לבנק (נכון ל-31 בדצמבר בשנה הקודמת): ריביות ועמלות מכל הסוגים. מדובר בעמלות עו"ש, כרטיס אשראי, הקצאת אשראי (על עצם היכולת להיות במינוס), ניירות ערך ועוד.

הרעיון, על פניו, מצוין: להניח לפנינו מראה שחושפת אותנו בצורה פשוטה וברורה למכלול התשלומים לבנק, כדי שנוכל להגביר את המודעות אליהם, וכך גם להתמקח טוב יותר ואולי גם לעבור בנק.

מה כדאי לבדוק בחשבון הבנק שלנו

אלא שהביצוע פחות מוצלח, בראש ובראשונה מכיוון שתעודת הזהות הבנקאית היא מסמך לא מספיק ברור ונגיש. בנקאית ששוחחנו עמה השבוע הודתה בכך בעצמה: "זה מסמך מורכב, עם המון סעיפים ומספרים וקפיצות מנושא לנושא. אם אני הולכת לאיבוד במסמך הזה, אז ברור שאדם מהשורה לא יצליח להבין ממנו כלום".

בעיית ההנגשה נובעת גם מכך שלקוח הבנק לא יודע כמה הוא משלם ביחס ללקוחות אחרים עם פרופיל סיכון דומה, ולכן אין לו מושג - למשל - אם הריבית שלו על המינוס גבוהה או נמוכה יחסית. רכיב השוואתי שכזה כן קיים בדוחות הפנסיה, שם כתוב בבירור מהם דמי הניהול הממוצעים בקרן.

חסר גם פירוט של עמלות המרת מט"ח שגובות חברות כרטיסי אשראי, סוגיה שרלוונטית כיום בעיקר לבנקים דיסקונט והבינלאומי, שחברת ויזה-כאל עדיין בבעלותם המשותפת (לאומי קארד, מקס כיום, וישראכרט הופרדו מלאומי ומהפועלים). וחסרה שורה תחתונה: כמה כסף שילמתם בסך הכול לבנק בשנה על עמלות וריביות גם יחד. "לבנקים המצב הנוכחי מצוין. אנשים לא מספיק מודעים לתעודת הזהות, וגם מי שכן, לא ממש מבין", אומר אבו.

על מה בכל זאת מומלץ להסתכל בתעודת הזהות הבנקאית? על חלק מספר שלוש, שמוגדר "אשראי", שם מרוכזות כלל ההלוואות, כולל פירוט הריביות על המינוס בחשבון הבנק והריביות שנגבו בגלל חריגה מהמסגרת - גם בחשבון וגם בכרטיסי אשראי בנקאיים. ריביות אלה עלולות להיות גבוהות אפילו מ-10%. "תעודת הזהות משקפת מצבים אבסורדיים, למשל, אנשים שרואים אצלם פיקדון בריבית אפסית וגם הלוואה בריבית מפלצתית, כלומר שגבוהה מ-10%. אלה הלוואות שבדרך כלל נדחפו לאנשים בכל מיני צורות", אומרת אירה בלכמן מ"פרוטה", מיזם לחינוך פיננסי.

אירה בלכמן מ"פרוטה", מיזם לחינוך פיננסי / צילום: שיר שטיין

שימו גם לב לכך שבחלק ההתחייבויות, יש סעיף של "יתרת חובה ללא מסגרת" - משיכת יתר שמעבר למסגרת האשראי שהוגדרה בחשבון. ריבית זו מופיעה בשורה "מסגרת כוללת" תחת סעיף "אשראי". "לכן דעו תמיד מה המסגרת שלכם ומה הריבית על המינוס, ואם צריך, הגדילו אותה. בחריגה הריביות גבוהות במיוחד", אומרת בלכמן.

כמו כן, כדאי להסתכל על חלקה הרביעי של התעודה, שבה מצוי הפירוט של כל העמלות ששילמנו במהלך השנה.

3. להכיר את מסלולי העמלות המוזלים

יש דרך פשוטה מאוד לחסוך בימים האלה, ובכלל, עמלות עובר ושב לבנקים, ואתם לא צריכים לעשות כלום כדי להשיג זאת חוץ מדבר אחד: לבקש לעבור לאחד מבין שני מסלולי עמלות מוזלים. המסלול הראשון, שהוא מסלול בפיקוח, מאפשר לבצע עשר פעולות ערוץ ישיר (באמצעים אלקטרוניים) ועוד פעולה אחת מול פקיד בחודש, בסכום של 10 שקלים. פחות משקל לפעולה. מסלול שני, מורחב, כולל 50 פעולות של ערוץ ישיר ועוד עשר פעולות פקיד בחודש ב-22 שקלים בממוצע, שכן המחיר משתנה במעט בין הבנקים; פחות מ-0.4 שקל לפעולה.

לפי נתוני בנק ישראל, נכון ל-2019, היו יותר משני מיליון חשבונות - 27% מסך החשבונות - שלא צורפו לאחד מבין המסלולים האלה, מה שאומר שהם שילמו מחירים מופקעים על עמלות, אפילו 6.8 שקלים לפעולה מול פקיד בסניף, כפי שגבה מזרחי-טפחות מלקוחות נכון ליוני האחרון. זה היה המחיר הגבוה ביותר. 73% מהחשבונות נמצאים באחד המסלולים המוזלים (12%) או משלמים עד 10 שקלים בעמלות.

למרות שהמסלולים המוזלים קיימים מאז 2014 יש עדיין אנשים שלא מודעים אליהם, ולכן לא הצטרפו. הבנקים לא מחויבים לצרף אתכם אליהם אוטומטית (אגב, אפשר להגיש בקשה ולהצטרף אליהם גם בדיגיטל).

יש שתי אוכלוסיות שמצורפות אוטומטית לאחד מהמסלולים: אוכלוסייה ותיקה, שזה אומר נשים מעל גיל 62 וגברים מעל גיל 67; ואוכלוסיית בעלי המוגבלויות. באופן אישי, לפני כשלוש שנים גיליתי שאני משלמת שני שקלים לכל פעולה דיגיטלית, וכששאלתי את הבנק שלי מדוע לא הוצע לי לעבור למסלול מוזל, נעניתי ש"אנחנו מציעים את האופציה הזו רק אחרי שהלקוחות מתלוננים". בכל מקרה, אחרי מיקוח מול הבנק ביטלתי כמעט את כל העמלות בחשבון. "זה קרה גם לי", אומרת בלכמן. "הבנקים לא מציעים את המסלולים ללקוחות, וזה סופר מעצבן. צריך לדרוש מהם את ההצטרפות".

למעשה, לא צריך לשלם היום עמלות עו"ש בכלל. יש בנקים שבהם לא משלמים כלל עמלות עו"ש בתנאים מסוימים, למשל בנק אגוד, מזרחי-טפחות, הבינלאומי, בנק יהב או הבנק הדיגיטלי של לאומי, פפר. מדוע בבנק ישראל לא מחייבים את הבנקים לצרף אוטומטית לקוחות מתאימים למסלולים המוזלים? "כי מרבית האנשים מתנהלים באופן דינמי בניהול החשבון שלהם, ואנו סבורים שעל הלקוח להחליט מה נכון עבורו ולבחור בהתאם את המסלול המתאים לו", מסבירה טל הראל מתתיהו, ראש מטה המפקח על הבנקים בבנק ישראל.

4. להתמקח על הכול (או לעבור בנק)

מעבר לעמלות עו"ש, שהן הראשונות שעליהן אפשר להתמקח ולהוריד לאפס, אפשר בהחלט לעשות כן גם בנוגע לכלל העמלות בבנק. עיקר הכנסתם של הבנקים לא מגיעה מהעמלות, כי אם מהריביות על ההלוואות. וכמובן שגם על הריביות אפשר וצריך להתמקח, וכמו תמיד, הכי קל לעשות זאת כאשר מקבלים הצעה חליפית טובה יותר מבנק אחר. ואם הבנק שלכם לא מתרצה ומשווה תנאים, תמיד אפשר לעבור בנק.

"מהניסיון שלנו", אומרת בלכמן, "בהחלט אפשר לשלם אפס בעמלות, תלוי בפרופיל של הלקוח ובכמה שהבנק רוצה אותו. בהרצאות שלנו מול הייטקיסטים, למשל, הם אומרים לנו: ‘מי משלם בכלל עמלות?’" . 

עוד כתבות

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

עם תקציב של 200 מיליון דולר: היוזמה של ראש אמ"ן לשעבר ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום המחשוב הקוונטי

התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן, שמקדם האלוף (במיל') תמיר היימן, היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב