גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ריבוי מסלולי השקעה: תפסת מרובה, לא בהכרח תפסת תשואה

מדוע מנהלי השקעות מעדיפים להגדיל את היצע המכשירים שלהם גם בתוך קטגוריות השקעה נישתיות, ומדוע בכלל צריך כל כך הרבה קטגוריות השקעה נישתיות

חדר עסקאות בבנק בתל אביב  / צילום: NIR ELIAS, רויטרס
חדר עסקאות בבנק בתל אביב / צילום: NIR ELIAS, רויטרס

לא פחות מ-69 תתי-קטגוריה קיימים תחת 15 מסלולי השקעה בשוק קופות הגמל הישראלי (תגמולים, השתלמות ופיצויים). אל תתפסו אותי במילה, כי בכל זאת, היו כמה עשרות לספור, והתבלבלתי כמה פעמים בדרך.

יש מגוון מסלולים אג"חיים - דרך תלויי הגיל, ועד משהו אקזוטי - קופת גמל במסלול כספית. וצריך לזכור שמדובר פה בחיסכון ארוך-טווח. בואו ננסה לשאול את עצמנו, מדוע בכלל יש צורך בכל כך הרבה מסלולים?

אולי נחדד את השאלה: מדוע שמישהו ישקיע בכלל במסלול כספית, שלפי אתר הגמל נט מנהל כ-2 מיליארד שקל בתשואה שנתית ממוצעת של 0.12% בחמש השנים האחרונות (סביב התשואה הפנימית הגלומה במסלול), אבל בדמי ניהול שנתיים ממוצעים של 0.65%? חישוב פשוט נטול אקסל (זה פחות זה), מראה לנו שההגינות אינה העיקרון המנחה פה.

התשובה הרשמית לריבוי המסלולים, המתאימים יותר והמתאימים פחות בכל נקודת זמן, היא שלכל חוסך יש את תפיסת הסיכון שלו, ולכל חוסך מתאים משהו אחר.

על השאלה מדוע תפיסות סיכון שונות מצריכות פתיחת מסלול לכל תפיסה בנפרד, אנסה להשיב דרך סיפור שוק הגמל ב-2008 - שנת המשבר הפיננסי הגדול. הצלילה בניירות הערך הסחירים הביאה אז לתשואות שליליות דו-ספרתיות בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות, ויצרה לחץ פדיונות גדול מאוד בתעשייה. להתמודדות עם הלחץ התגייסו, בין השאר, יועצי ההשקעות בבנקים, סוכני הביטוח, חברות הגמל, כמו גם הפוליטיקאים שהמציאו את המושג "רשת ביטחון לחוסכים".

קרנות נאמנות בקטגוריית מניות תא 125

באותם ימים לא היו כל כך הרבה מסלולים ותתי-מסלולים, ובוודאי שלא לכל חברת גמל. אבל החברות שהיו להן מסלולים ידעו לשמר על הלקוחות שלהן על-ידי שכנוע הפודים שלא לפדות את הכספים, אלא להעבירם למסלולי האג"ח שהיו אלטרנטיבה, וכמובן - על הדרך - גם "לגלח" חוסכים מחברות מנהלות אחרות. אז התחדדה הנקודה לחברות המנהלות, שהיצע גדול יותר פותח אפשרויות שיווק נרחבות לכל נקודת זמן.

בהמשך הגיעו השינויים ממשרד האוצר, שהכריחו את החברות למזג קופות הפועלות במסלולים דומים, וזה כמובן נתן דחיפה נוספת לייצר היצע רחב יותר במקום זה שהצטמצם. בסך הכול, מבחינת חברות הגמל זה הגיוני לחלוטין; מבחינת החוסכים - קצת פחות.

הניסיון משנת 2008 לימד אותנו שלחברות הגמל יש הכלים להעביר את החוסכים למסלולים קיימים בזמן פדיונות, אבל קצת פחות כלים להחזיר אותם למסלול המתאים להם באמת בהמשך. רוב החוסכים שעברו למסלולי "לוויין" בגלל חשש רגעי או נקודתי, נשארו שם הרבה אחרי שהיו צריכים, כי האחריות מוטלת, בסופו של דבר, עליהם, ואילו הכלים לקבל החלטה בהקשר זה - קצת פחות.

15 קטגוריות השקעה, המכילות פלוס-מינוס 60 תתי-קטגוריות, הן גם מנת חלקה של תעשיית קרנות הנאמנות. ללמדנו שלא מדובר בסטארט-אפ של שוק הגמל, אלא בהעתק של שוק השקעות גדול, שהבין הרבה לפני כן שהיצע גדול יותר תורם את חלקו השיווקי לשורה התחתונה.

נעזוב את הנקודה שמדובר כאן במכשיר השקעה, ושם בחיסכון ארוך-טווח. השאלה היא איך כ-50 מנהלי קרנות, המנהלים כ-182 מיליארד שקל (בקרנות אקטיביות בלבד, לא כולל קרנות סל ו/או קרנות מחקות), הצליחו לייצר 1,141 קרנות אקטיביות ב-15 קטגוריות השקעה?

אז קרנות האג"ח עד 20% מניות, לדוגמה, יכולות לייצר קרן לכל מח"מ (משך חיים ממוצע), עם חשיפות יתר/חסר לאפיקים מסוימים, לבסיסי הצמדה, מנפיקים, דירוגים וכדומה. אבל מה נאמר על קטגוריה פשוטה ביותר, כמו "מניות ת"א-125", שבה 13 קרנות מתוך 24 בקטגוריה מתחרות מול קרנות אחרות מאותו הבית? הראל, למשל, מחזיקה ארבע קרנות בקטגוריה, פסגות שלוש קרנות, ואילו מיטב, אקסלנס ואנליסט מחזיקות בשתי קרנות.

עכשיו נשאלת השאלה, למה שמנהל קרן יחזיק יותר מקרן אחת באותה קטגוריה, אם יש לו מן הסתם דעה אחת על השוק או על החשיפות הנכונות, לטעמו, בתוך המדד? הטבלה המוצגת בטור זה מדגישה את פערי התשואה התמוהים של אותם מנהלים בתוך תת-קטגוריית המניות.

מדוע בקרן אחת לקנות נייר X, ובקרן השנייה לא? מדוע בקרן אחת להגדיל חשיפה לסקטור Y, ובקרן השנייה לא? במקום לענות תשובה ישירה, אספר סיפור נחמד ששמעתי על עובד חדש שהגיע לבית השקעות, ואמרו לו "קח דפי זהב, ותתחיל לגייס". העובד החרוץ התקשר ל-5,000 איש. למחציתם הציע לקנות נייר ערך מסוים, ולמחצית השנייה למכור. אחרי חודש הוא חזר ל-2,500 שאיתם צדק, ושוב עשה את אותה פעולה: למחצית אמר לקנות ולמחצית השנייה למכור. בקיצור, אחרי ארבע פעמים כאלה הוא נשאר עם 625 לקוחות נאמנים, שבשלב הזה יעשו כל מה שהוא רק אומר להם.

כשיש היצע, יש הרבה פתרונות שיווק

ובחזרה לקרנות הנאמנות: גם הן צריכות בכל רגע נתון שתהיה להן "קרן צודקת", שהצליחה יותר בכל קטגוריה, ותדע לקלוט כסף שעשוי לצאת מהקרן שקצת פחות הצליחה. תארו לעצמכם מחלקת שיווק בבית השקעות, שפונה ליועצי ההשקעות ומציעה להם להעביר את הלקוחות שלהם מקרן שהדירוג שלה עומד לרדת במערכת הבנק, לקרן שבה הדירוג במערכת שלהם יציב. זה עשוי לחסוך פדיונות כבדים בהמשך.

כשיש היצע, יש פתרונות שיווק לרוב. אבל לא רק. יש גם אפשרויות נרחבות יותר בנושא העלויות. יסלחו לי הקרנות הכספיות על הפנייה אליהן בכל פעם שצריך דוגמה, אבל כידוע, המסמר שהכי בולט הוא זה שחוטף את הפטיש.

עוד מימיה הראשונים של הקטגוריה ב-2008, התחיל קרב ה-0% דמי ניהול בין מנהלי הקרנות. מצד אחד, הקטגוריה אפשרה צבירת נפח גדול מאוד של כספים שהיו בפיקדונות, אבל בצד השני, ב-0% דמי ניהול הקרן מפסידה כסף לחברה המנהלת ככל שהיא צומחת יותר.

הפתרון היה להקים שתי קרנות כספיות. זו ב-0% דמי ניהול מגייסת בלי סוף, ולאחר תקופה של שנה/שנתיים/שלש פשוט מעלים את דמי הניהול בקרן הגדולה, ומורידים לאפס את הקרן הקטנה. דמי ניהול שיוצרים רווח (גם אם קטן מאוד), עובדים על מאסה גדולה מאוד של נכסים, מכיוון שלוקח זמן עד שהמשקיעים מודעים לכך ומחליפים את הקרן (אם בכלל). וגם אם מתחיל פתאום גל פדיונות, תמיד יש קרן מקבילה שעושה את אותו הדבר ללא דמי ניהול.

את הדוגמה הזו אפשר כמובן לשכפל לקטגוריות אחרות, לקרנות אחרות, ולאו דווקא ב-0% דמי ניהול.

וישנן סיבות נוספות. "תתי-קטגוריות נישתיות" מאפשרות לדוגמה לבתי ההשקעות לייצר תיקי קרנות מגוונים, שבהם הרווחיות גבוהה יותר. ככל שמספר הקרנות בבית גבוה, ניתן לייצר תיקי קרנות עם חשיפות מדויקות יותר. לחלופין, חלק מהמנהלים מעדיפים לפתוח קרן חדשה "נקייה" במקום להילחם בתשואות עבר בעייתיות שנגררות לאורך זמן.

בסופו של דבר, לא משנה הסיבה, השורה התחתונה לא באמת תשתנה. כמו בכל תחום, היצע גדול יותר משכלל את אפשרויות השיווק של בית ההשקעות - ומגוון את האפשרויות לייצר רווח של המנהל. 

הכותב הוא מנכ"ל נוסטרו החלטות השקעה בע"מ, מלווה ועדות השקעה/כספים ודירקטוריונים בניהול ההשקעות הפיננסיות והריאליות. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

עוד כתבות

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

אחרי הסערה בתאגיד: אילה חסון עוברת לערוץ 14

לאחר העימות החריף עם הנהלת חדשות "כאן" והעזיבה המתוקשרת של תאגיד השידור, אילה חסון הודיעה כי תצטרף לערוץ 14 כבר בימים הקרובים: "איש לא יכתיב לי ולא ישתיק אותי"

האוויר יוצא  ממניות ה–AI / איור: Shutterstock

החששות מבועה וההשוואה ל-2008: האוויר יוצא ממניות ה-AI

הביקוש לשבבים עדיין בשיא, אבל המשקיעים כבר לא מוכנים לממן הקמת חוות שרתים בחוב עתק ● בין החשש מהמינוף של קרנות הגידור לסימני השאלה המרחפים סביב ההתחייבויות של OpenAI - כך הפכה ההבטחה הגדולה של וול סטריט למבחן של רווחיות

אירועים שמאפשרים לקום בבוקר לעבודה ולילדים / צילום: Shutterstock

לא צריך להשתכר כדי לשחרר: הוולנס הגיע לחיי הלילה

הפקות שנגמרות מוקדם, אירועי יום ומסיבות ריצה: תעשיית הבילוי שמה פתאום את הבריאות במרכז ● בהיעדר האלכוהול היקר, שהיה אחראי לרווחיות, נולד מנוע כלכלי חדש ומתוחכם

מדד הפחד / צילום: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת ai)

מדד הפחד זינק ב־86% בשבוע: מה מלמדת ההיסטוריה על ההמשך?

מניות הטכנולוגיה התרסקו, S&P500 רשם שבוע גרוע במיוחד, ומדד הפחד הגיע לשיא של שנה וחצי ● אלא שמחקרים היסטוריים מגלים שדווקא כשהפאניקה בשיאה, התשואות בשנה שלאחר מכן נוטות להיות גבוהות ● האם גם הפעם מדובר בהזדמנות, או שהירידות רק החלו?

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

יו"ר ועדת ביקורת של נתיבי איילון התפטרה ויוצאת בהאשמות חמורות

במכתב שכתבה יו"ר ועדת הביקורת של נתיבי איילון, עו"ד מיכל סער, היא מאשימה את רשות החברות בכך שלא הכריעה בעניין דוח המעלה חשש לניגוד עניינים של המנכ"לית אורלי שטרן, ומתריעה על שורת נושאים נוספים • סער התפטרה לאחר שרשות החברות סירבה לקבוע הסדר ניגוד עניינים בנוגע ללקוח שלה, שלו התקשרות קודמת עם החברה ● "אינני רואה טעם להיאחז בקרנות המזבח במקום בו מבקשים להשתיקני" • רשות החברות: בוחנת את הסוגיה

החנות ברחוב דיזנגוף 310 / צילום: איריס מושקוביץ

המחיר סביר, התשואה מפתה פחות: בכמה נמכרה חנות בצפון דיזנגוף?

החנות ברחוב דיזנגוף 310 בתל אביב נמכרה ב־1.7 מיליון שקל, ברף הנמוך של המחירים באזור ● "בשנה החולפת דווח על ריבוי חנויות שעמדו ריקות בצפון דיזנגוף, ועבור משקיע למשל זהו סיכון ממשי"

ח''כים מהמחנה הפוליטי שמוביל ח''כ איזנקוט במליאת הכנסת, השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כשגדי איזנקוט מוחק את החוקים של יריב לוין

המחנה הפוליטי שמוביל ח"כ איזנקוט החל לבטל חוקים מרכזיים של הכנסת הקודמת, בסדרת מהלכים שזכו בשיח התקשורתי והפרלמנטרי לכינוי "חקיקת Undo" ● מה מייחד חקיקה שכזו, מהן ההשלכות האפשריות על היציבות השלטונית, ומהם התנאים לשימוש בה? ● המשרוקית של גלובס

הזדמנות קנייה? / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי המפולת: שלושה מבחנים לשווקים בשבוע הקרוב

תל אביב תחזור למסחר עם פער ארביטראז׳ שלילי של כ־1.5% והחלטת ריבית של בנק ישראל כבר ביום שני • בארה״ב יתפרסם ברביעי מדד האינפלציה המועדף על הפד • ואז יגיע חג ההודיה, שיקצר את שבוע המסחר בוול סטריט ● כך ייראה השבוע החדש בשווקים

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

חידה של 167 שנה נפתרה והחוקרים מחכים לפרס של מיליון דולר

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

אבנר סטפק / צילום: רמי זרנגר

אבנר סטפק: ״כשהמלחמה תיגמר תהיה פה בוננזה״

אבנר סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה במיטב, לא מצטרף לשותפיו בניסיון לממש החזקות בשווי מיליארדים, ומעדיף להישאר ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע לא צפויות סנקציות על ישראל "נוסח איראן", למה זו צביעות להשאיר את ג'נסן הואנג מחוץ לאנבידיה, וגם על יחסו לכסף ● האזינו גם בפודקאסט הצוללת

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גם הישראליות חטפו: איך תשפיע הקריסה בוול סטריט על ת"א?

גל המכירות במניות השבבים פגע גם בחברות הישראליות בענף במיוחד טאואר וקמטק; מנגד, מאנדיי עלתה ב־3.3%, וטבע הוסיפה 1.8% • וול סטריט סערה, וגלי ההדף יגיעו גם לבורסה בתל אביב

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

אחרי שלוש שנים: התחדש יבוא הרכב הישיר מסין לישראל דרך תעלת סואץ

הובלת כלי הרכב מסין לישראל חוזרת בהדרגה דרך תעלת סואץ, אחרי שנים שבהן המשלוחים נאלצו להקיף את אפריקה בגלל מתקפות החות'ים ● בקרוב באולמות התצוגה: יבואניות הרכב נערכות להרחיב את פעילותן גם לתחום הרובוטים דמויי האדם ● בשוק הרכב מצטרפים להיצע המקומי דגמים חדשים של BAIC, מאזדה ו-BYD, בהם מכונית פלאג־אין שמחירה מתחיל ב־130 אלף שקל ● השבוע בענף הרכב

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

הלקוחה הגדולה של התעשייה הביטחונית קונה עוד רקטות מאלביט

חברה הודית חתמה על הסכם עם אלביט, שלפיו תטמיע את מערכת PULS בשרשראות הייצור שלה ● טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות ● בגרמניה הוחלט להחליף את הרחפנים הסיניים בחלופות אירופאיות בשל החשש הביטחוני ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רונן סמואל, ראסל אלוואנגר ודניאל רמות / צילום: כפיר זיו, ענבל מרמרי, יח''צ

טאואר מחקה את עליות השנה - האנליסטים צופים אפסייד של 134%

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● טאואר נפלה ב-21.3% בשבוע בצל החולשה בשבבים, אך 9 מ-10 אנליסטים שומרים על המלצה חיובית ● קורנית נסחרה בתנודתיות חדה לאחר הדוחות, ובקנטור מציבים לה מחיר יעד כפול מהנוכחי ● וגם: ויה עלתה בניגוד למפולת והשלימה זינוק של 244% מהשפל במאי

תל אביב / צילום: Shutterstock

גם באזור ת"א המשקיעים מפסידים: 57% ממי שמכרו דירה בתוך חמש שנים רשמו הפסד

57% מהמשקיעים שמכרו דירה באזור תל אביב בתוך חמש שנים הפסידו ריאלית ● כעת עולה השאלה אם הקבלנים ימשיכו להחזיק אלפי דירות לא מכורות בתקווה להתאוששות השוק

מייסדי ברידג׳וויז / צילום: רמי זרנגר

כפי שנחשף בגלובס: סטארט-אפ הפינטק מרמת גן הגיש תשקיף לבורסה

ברידג'וויז, שגייסה עד כה 46.6 מיליון דולר, מתכננת לגייס עשרות מיליוני דולרים בהנפקה שתוביל אי.בי.אי חיתום והנפקות, כך לפי מקורות ● מדובר במהלך לא שגרתי עבור חברת טכנולוגיה שצמחה במימון קרנות הון סיכון ● החברה מדווחת על עלייה בקצב ההכנסות, אך היא רחוקה מלהיות רווחית ורשמה הפסד במחצית הראשונה

עומר אדם / צילום: שי פרנקו, ויקיפדיה

סגירה בשבת ומהפכה קולינרית: מה מתכנן עומר אדם לזאפה? | חשיפת גלובס

גלובס חשף בסופ"ש את האימפריה העסקית של עומר אדם, ממנה עולה כי מתוכננת מהפכה דרמטית במועדוני זאפה ● משפחת אדם וארומה מיוזיק מתכננות להפוך את זאפה לכשרה ולסגור את המועדונים בשבת ● על הפרק גם פתיחת סניפים בחיפה ובבאר שבע, מעבר למיקום חדש בתל אביב ומועדון לקוחות בשיתוף דלק ● חשיפת גלובס

בניין max / צילום: טלי בוגדנובסקי

מקס ברבעון שיא - רווח נקי של 90 מיליון שקל; "המשק ממשיך להתאושש ממשבר המלחמה"

חברת כרטיסי האשראי בבעלות כלל החזקות רשמה שיא רבעוני של 90 מיליון שקל ברווח הנקי ועקפה את כאל וישראכרט ברווח המנוטרל ● תיק האשראי גדל ב-13% ל-14.6 מיליארד שקל, עם שיעור מחיקות נמוך בחצי מהמתחרות ● המנכ"לית שגית דותן: "גידול של כ-6% בהוצאה הממוצעת בכרטיס"

הכלבה שנאספה על ידי החולה שנפטרה מכלבת / צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים

מייצאים סייבר, מייבאים כלבת

מספר מקרי הכלבת בישראל הגיע השנה לשיא של 119, ובשבת מתה מהמחלה אישה בת 30 ● בזמן שהנגיף מתפשט גם למרכז הארץ, הרשויות אינן מצליחות לפקח על כלבים משוטטים, לעקוב אחר מקרי נשיכה ולהתריע בפני מי שנחשפו למחלה ● במדינה שמובילה את העולם בתחום הטכנולוגיה, מחלה שאפשר למנוע ממשיכה לגבות קורבנות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

איראן מייצרת משוואה חדשה בהורמוז, ובישראל חוששים שזה יביא לפיצוץ

ליל הצתות בשורת מוקדים ביהודה ושומרון: רכבים עלו באש, בתים הושחתו ● חשש שאיראן תנסה לפרוץ את המצור הימי ● עיתון איראני: "שגיאה להמתין לירי הראשון של האויב" ● אזרחית טורקיה נעצרה בהר הבית בחשד שעודדה מתפללים לתמוך בחמאס ● איראן נערכת לשלוח 14 מכליות נפט ולפרוץ את המצור הימי אחרי יותר מ-100 ימים ● עדכונים שוטפים