גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ריבוי מסלולי השקעה: תפסת מרובה, לא בהכרח תפסת תשואה

מדוע מנהלי השקעות מעדיפים להגדיל את היצע המכשירים שלהם גם בתוך קטגוריות השקעה נישתיות, ומדוע בכלל צריך כל כך הרבה קטגוריות השקעה נישתיות

חדר עסקאות בבנק בתל אביב  / צילום: NIR ELIAS, רויטרס
חדר עסקאות בבנק בתל אביב / צילום: NIR ELIAS, רויטרס

לא פחות מ-69 תתי-קטגוריה קיימים תחת 15 מסלולי השקעה בשוק קופות הגמל הישראלי (תגמולים, השתלמות ופיצויים). אל תתפסו אותי במילה, כי בכל זאת, היו כמה עשרות לספור, והתבלבלתי כמה פעמים בדרך.

יש מגוון מסלולים אג"חיים - דרך תלויי הגיל, ועד משהו אקזוטי - קופת גמל במסלול כספית. וצריך לזכור שמדובר פה בחיסכון ארוך-טווח. בואו ננסה לשאול את עצמנו, מדוע בכלל יש צורך בכל כך הרבה מסלולים?

אולי נחדד את השאלה: מדוע שמישהו ישקיע בכלל במסלול כספית, שלפי אתר הגמל נט מנהל כ-2 מיליארד שקל בתשואה שנתית ממוצעת של 0.12% בחמש השנים האחרונות (סביב התשואה הפנימית הגלומה במסלול), אבל בדמי ניהול שנתיים ממוצעים של 0.65%? חישוב פשוט נטול אקסל (זה פחות זה), מראה לנו שההגינות אינה העיקרון המנחה פה.

התשובה הרשמית לריבוי המסלולים, המתאימים יותר והמתאימים פחות בכל נקודת זמן, היא שלכל חוסך יש את תפיסת הסיכון שלו, ולכל חוסך מתאים משהו אחר.

על השאלה מדוע תפיסות סיכון שונות מצריכות פתיחת מסלול לכל תפיסה בנפרד, אנסה להשיב דרך סיפור שוק הגמל ב-2008 - שנת המשבר הפיננסי הגדול. הצלילה בניירות הערך הסחירים הביאה אז לתשואות שליליות דו-ספרתיות בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות, ויצרה לחץ פדיונות גדול מאוד בתעשייה. להתמודדות עם הלחץ התגייסו, בין השאר, יועצי ההשקעות בבנקים, סוכני הביטוח, חברות הגמל, כמו גם הפוליטיקאים שהמציאו את המושג "רשת ביטחון לחוסכים".

קרנות נאמנות בקטגוריית מניות תא 125

באותם ימים לא היו כל כך הרבה מסלולים ותתי-מסלולים, ובוודאי שלא לכל חברת גמל. אבל החברות שהיו להן מסלולים ידעו לשמר על הלקוחות שלהן על-ידי שכנוע הפודים שלא לפדות את הכספים, אלא להעבירם למסלולי האג"ח שהיו אלטרנטיבה, וכמובן - על הדרך - גם "לגלח" חוסכים מחברות מנהלות אחרות. אז התחדדה הנקודה לחברות המנהלות, שהיצע גדול יותר פותח אפשרויות שיווק נרחבות לכל נקודת זמן.

בהמשך הגיעו השינויים ממשרד האוצר, שהכריחו את החברות למזג קופות הפועלות במסלולים דומים, וזה כמובן נתן דחיפה נוספת לייצר היצע רחב יותר במקום זה שהצטמצם. בסך הכול, מבחינת חברות הגמל זה הגיוני לחלוטין; מבחינת החוסכים - קצת פחות.

הניסיון משנת 2008 לימד אותנו שלחברות הגמל יש הכלים להעביר את החוסכים למסלולים קיימים בזמן פדיונות, אבל קצת פחות כלים להחזיר אותם למסלול המתאים להם באמת בהמשך. רוב החוסכים שעברו למסלולי "לוויין" בגלל חשש רגעי או נקודתי, נשארו שם הרבה אחרי שהיו צריכים, כי האחריות מוטלת, בסופו של דבר, עליהם, ואילו הכלים לקבל החלטה בהקשר זה - קצת פחות.

15 קטגוריות השקעה, המכילות פלוס-מינוס 60 תתי-קטגוריות, הן גם מנת חלקה של תעשיית קרנות הנאמנות. ללמדנו שלא מדובר בסטארט-אפ של שוק הגמל, אלא בהעתק של שוק השקעות גדול, שהבין הרבה לפני כן שהיצע גדול יותר תורם את חלקו השיווקי לשורה התחתונה.

נעזוב את הנקודה שמדובר כאן במכשיר השקעה, ושם בחיסכון ארוך-טווח. השאלה היא איך כ-50 מנהלי קרנות, המנהלים כ-182 מיליארד שקל (בקרנות אקטיביות בלבד, לא כולל קרנות סל ו/או קרנות מחקות), הצליחו לייצר 1,141 קרנות אקטיביות ב-15 קטגוריות השקעה?

אז קרנות האג"ח עד 20% מניות, לדוגמה, יכולות לייצר קרן לכל מח"מ (משך חיים ממוצע), עם חשיפות יתר/חסר לאפיקים מסוימים, לבסיסי הצמדה, מנפיקים, דירוגים וכדומה. אבל מה נאמר על קטגוריה פשוטה ביותר, כמו "מניות ת"א-125", שבה 13 קרנות מתוך 24 בקטגוריה מתחרות מול קרנות אחרות מאותו הבית? הראל, למשל, מחזיקה ארבע קרנות בקטגוריה, פסגות שלוש קרנות, ואילו מיטב, אקסלנס ואנליסט מחזיקות בשתי קרנות.

עכשיו נשאלת השאלה, למה שמנהל קרן יחזיק יותר מקרן אחת באותה קטגוריה, אם יש לו מן הסתם דעה אחת על השוק או על החשיפות הנכונות, לטעמו, בתוך המדד? הטבלה המוצגת בטור זה מדגישה את פערי התשואה התמוהים של אותם מנהלים בתוך תת-קטגוריית המניות.

מדוע בקרן אחת לקנות נייר X, ובקרן השנייה לא? מדוע בקרן אחת להגדיל חשיפה לסקטור Y, ובקרן השנייה לא? במקום לענות תשובה ישירה, אספר סיפור נחמד ששמעתי על עובד חדש שהגיע לבית השקעות, ואמרו לו "קח דפי זהב, ותתחיל לגייס". העובד החרוץ התקשר ל-5,000 איש. למחציתם הציע לקנות נייר ערך מסוים, ולמחצית השנייה למכור. אחרי חודש הוא חזר ל-2,500 שאיתם צדק, ושוב עשה את אותה פעולה: למחצית אמר לקנות ולמחצית השנייה למכור. בקיצור, אחרי ארבע פעמים כאלה הוא נשאר עם 625 לקוחות נאמנים, שבשלב הזה יעשו כל מה שהוא רק אומר להם.

כשיש היצע, יש הרבה פתרונות שיווק

ובחזרה לקרנות הנאמנות: גם הן צריכות בכל רגע נתון שתהיה להן "קרן צודקת", שהצליחה יותר בכל קטגוריה, ותדע לקלוט כסף שעשוי לצאת מהקרן שקצת פחות הצליחה. תארו לעצמכם מחלקת שיווק בבית השקעות, שפונה ליועצי ההשקעות ומציעה להם להעביר את הלקוחות שלהם מקרן שהדירוג שלה עומד לרדת במערכת הבנק, לקרן שבה הדירוג במערכת שלהם יציב. זה עשוי לחסוך פדיונות כבדים בהמשך.

כשיש היצע, יש פתרונות שיווק לרוב. אבל לא רק. יש גם אפשרויות נרחבות יותר בנושא העלויות. יסלחו לי הקרנות הכספיות על הפנייה אליהן בכל פעם שצריך דוגמה, אבל כידוע, המסמר שהכי בולט הוא זה שחוטף את הפטיש.

עוד מימיה הראשונים של הקטגוריה ב-2008, התחיל קרב ה-0% דמי ניהול בין מנהלי הקרנות. מצד אחד, הקטגוריה אפשרה צבירת נפח גדול מאוד של כספים שהיו בפיקדונות, אבל בצד השני, ב-0% דמי ניהול הקרן מפסידה כסף לחברה המנהלת ככל שהיא צומחת יותר.

הפתרון היה להקים שתי קרנות כספיות. זו ב-0% דמי ניהול מגייסת בלי סוף, ולאחר תקופה של שנה/שנתיים/שלש פשוט מעלים את דמי הניהול בקרן הגדולה, ומורידים לאפס את הקרן הקטנה. דמי ניהול שיוצרים רווח (גם אם קטן מאוד), עובדים על מאסה גדולה מאוד של נכסים, מכיוון שלוקח זמן עד שהמשקיעים מודעים לכך ומחליפים את הקרן (אם בכלל). וגם אם מתחיל פתאום גל פדיונות, תמיד יש קרן מקבילה שעושה את אותו הדבר ללא דמי ניהול.

את הדוגמה הזו אפשר כמובן לשכפל לקטגוריות אחרות, לקרנות אחרות, ולאו דווקא ב-0% דמי ניהול.

וישנן סיבות נוספות. "תתי-קטגוריות נישתיות" מאפשרות לדוגמה לבתי ההשקעות לייצר תיקי קרנות מגוונים, שבהם הרווחיות גבוהה יותר. ככל שמספר הקרנות בבית גבוה, ניתן לייצר תיקי קרנות עם חשיפות מדויקות יותר. לחלופין, חלק מהמנהלים מעדיפים לפתוח קרן חדשה "נקייה" במקום להילחם בתשואות עבר בעייתיות שנגררות לאורך זמן.

בסופו של דבר, לא משנה הסיבה, השורה התחתונה לא באמת תשתנה. כמו בכל תחום, היצע גדול יותר משכלל את אפשרויות השיווק של בית ההשקעות - ומגוון את האפשרויות לייצר רווח של המנהל. 

הכותב הוא מנכ"ל נוסטרו החלטות השקעה בע"מ, מלווה ועדות השקעה/כספים ודירקטוריונים בניהול ההשקעות הפיננסיות והריאליות. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

עוד כתבות

יו"ר ומנכ"ל IFF, אנדראס פיביג / צילום: איל יצהר

מכה לבורסה: ענקית הטעמים איי.אפ.אפ תימחק מהמסחר בת"א

מניותיה של החברה, שרכשה במאי 2018 את חברת פרוטרום הישראלית בעסקה בהיקף של כ-6.5 מיליארד דולר, ייגרעו מהמדדים בבורסה בדצמבר לקראת המחיקה בינואר

נציב תלונות הציבור על הפרקליטים השופט (בדימוס) דוד רוזן / צילום: תמר מצפי

"התביעה המשטרתית שחררה עצור בעקבות פרסום בתקשורת"

נציב תלונות הציבור דוד רוזן קבע כי התביעה המשטרתית שגתה כאשר התנגדה לשחרור אדם שנעצר בעקבות אי עטיית מסכה ● המשטרה הסכימה לשחררו רק לאחר שסרטון מעצרו הופץ בתקשורת

מחכים בתור בדואר ישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

שר התקשורת קיבל המלצות ועדת רוזן לקידום התחרות בשוק הדואר

הנדל הורה לחברת הדואר לגבש תוכנית לשיפור השירות בתוך 40 יום ● משרד התקשורת יסייע לחברה ביישום המלצות הדוח, לרבות הפיכת בנק הדואר לבנק הנותן שירותים פיננסים נוספים כבנק חברתי הנגיש לכל האוכלוסייה

יולי אדלשטיין, הליכוד / צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

מחפשים נחמה: האם כל ממשלות העולם איבדו תמיכה בגלל הקורונה?

האם זה נכון שכל מפלגות השלטון ירדו בסקרים בגלל מהקורונה? ● "המשרוקית של גלובס"

מטוס של חברת אתיחאד אירווייז / צילום: שאטרסטוק

הערכות: טיסות ישירות מאבו דאבי - בתחילת ינואר. ויש גם רמז למחיר: "אנחנו יודעים להיות תחרותיים"

סגן נשיא בחברת התעופה אתיחאד: "לא יכולים לדעת מתי משבר הקורונה ייגמר, אבל אנחנו בוחנים את השוק בסין ורואים שם התאוששות בטיסות הפנים שחזרו ל-80% מהיקף הפעילות" ● בשיחה עם "גלובס" הוא מדבר גם על תוכניות החברה לשוק הישראלי ועל העלויות הצפויות

ריד הייסטינגס, מנכ"ל נטפליקס / צילום: Steve Marcus, רויטרס

נטפליקס פספסה את תחזית הגידול במנויים חדשים; המניה צונחת

ברבעון השלישי נוספו לחברה 2.2 מיליון מנויים חדשים, לעומת צפי ל-3.57 מיליון ● נטפליקס פספסה גם ברווח למניה, אך היכתה את תחזית ההכנסות ● המניה מאבדת כ-5% במסחר המאוחר

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

וול סטריט ננעלה בעליות; פלוסי הביעה אופטימיות לגבי הסכמה על חבילת סיוע כלכלית

מדד דאו ג'ונס עלה ב-0.4%, מדד נאסד"ק התקדם ב-0.3% ומדד S&P 500 הוסיף 0.5% ● יו"ר בית הנבחרים פלוסי אמרה כי יש התקדמות במו"מ לגבי סיוע כלכלי ● הזהב ננעל בעלייה של 0.2% והנחושת עלתה ב-2% ● נפט WTI עלה ב-1.5%

דונלד טראמפ במטוס אייר פורס 1, השבוע / צילום: Alex Brandon, Associated Press

טראמפ תוקף את "פאוצ'י וכל האידיוטים האחרים" ובמפלגה הדמוקרטית חוששים מהלא-ידוע

"לאנשים נשבר כבר לשמוע על הנגיף", אומר הנשיא שניכר כי תסכולו גובר ● סקר חדש מראה ש-63% מודאגים מאוד מהקורונה, ורובם הגדול מעדיפים שביידן יטפל במגפה ● אך במפלגה הדמוקרטית ממשיכים לחשוש וכל יום שעובר מרגיש כמו שבוע

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

המפקחים תובעים את רשות המסים והאוצר: השוו את תנאי השכר

מפקחי רשות המסים תובעים 42 מיליון שקל ממשרד האוצר והרשות בטענה על השכר נמוך למפקחים ואפלייתם אל מול כלכלנים בשירות המדינה המועסקים בחוזה כלכלנים בו תנאי השכר גבוהים משמעותית

מפעל יונדאי בדרום קוריאה / צילום: Kim Hong-Ji, רויטרס

הסכם הסחר בין ישראל לדרום קוריאה הולך ומתקרב: יכלול לראשונה פרק שת"פ טכנולוגי

שתי המדינות יקימו קרן מחקר ופיתוח לטכנולוגית משותפת ● עיקר השפעת ביטול המכס בעקבות ההסכם עשויה להיות על מחירי כלי הרכב מקוריאה

איציק אברכהן / צילום: שלומי יוסף

כשהמנהלים הם בעלי הבית החדשים: מה משמעות העידן החדש של חברות ענק ללא גרעין שליטה

המעורבות הגדולה של מנכ"ל רשת שופרסל איציק אברכהן במינוי היו"ר החדש היא עוד סנונית לעידן החדש בשוק ההון: חברות ללא גרעין שליטה • ההיסטוריה המקומית הקצרה מלמדת: זו לא תמיד סיבה לחגיגה 

המדריך המעשי לכיס שלנו - חובות / אילוסטרציה: גלובס

קורונה ופשיטת רגל: איך לא תגיעו לשם, מתי יודעים שאין ברירה והאם חייבים עו"ד

יותר ויותר ישראלים עלולים להיפגע מהקורונה הכלכלית, למצוא עצמם במצב שלא יוכלו לשלם את חובותיהם ולהגיע לחדלות פירעון ● מדוע, בניגוד לעבר רובם שכירים; איך אפשר להימנע מהמצב הזה; ומה החידוש בתיקון לחוק חדלות פירעון ● המדריך המעשי לכיס שלנו

בחירות בארה"ב - הספירה לאחור

טראמפ נגד ביידן: סופרים את הימים עד לבחירות בארה"ב

ב-3 בנובמבר 2020 תצעד אמריקה לבחירות ● מה אומרים הסקרים? איזה קלפים מפתעים שלפו המועמדים מהשרוול? ולאיזו מציאות תתעורר ארה"ב ביום שאחרי? ● "גלובס" עם כל מה שצריך לדעת

בורסת תל אביב / צילום: רויטרס

יציבות בפתיחה בת"א: איי.אפ.אפ יורדת כ-3% לקראת מחיקה מהמסחר

מדד ת"א 35 מוסיף 0.1% לערכו, ת"א 90 עולה ב-0.2% ● נייס יורדת בכ-2% במחזור הגבוה בתל אביב ● בעלי המניות של שיכון ובינוי אישרו את מינוי היו"ר תמיר כהן למנכ"ל

ניסוי בחיסון של מודרנה. בעיגול: ד"ר טל זקס / צילום: Ted S. Warren / AP, יוטיוב

הישראלי שמאחורי החיסון של מודרנה: "ההתעשרות שלי הייתה לא צפויה, לא ציפיתי לסכומים שהגיעו"

ד"ר טל זקס, המנהל הרפואי של מודרנה, אופטימי לגבי תוצאות הניסוי שייחשפו בקרוב, הודף את טענות המבקרים על יהירות החברה, ומסביר מדוע החיסון של מודרנה עדיף על זה של פייזר • האם יחזור בעתיד לישראל? "אני מקווה שהמדינה תמשיך להתפתח בכיוון הביוטק, ואהיה איפה שיותר יעיל"

וורן באפט / צילום: Rick Wilking, רויטרס

ברקשייר הת'אווי תשלם 4.14 מיליון דולר כדי ליישב טענות להפרת הסנקציות על איראן

לפי משרד האוצר של ארה"ב, החברה הבת ישקר טורקיה מכרה משלוחים לשני מפיצים טורקים בשנים 2012-2016 - בידיעה שהם יישלחו למפיץ באיראן למכירה מחדש, כולל לממשלה האיראנית

דן אלדד / צילום: כדיה לוי, גלובס

לאחר שצמרת הפרקליטות נלחמה בדן אלדד: צוות בניהולו מקבל פרס הצטיינות ממש' המשפטים

צוות בניהולו של אלדד במחלקה הכלכלית בפרקליטות מקבל הכרה ממשרד המשפטים על ניהול תיק השחיתות בפרשת "ישראל ביתנו" • זאת, חודשים ספורים אחרי שמינויו למ"מ פרקליט המדינה נתקל בהתנגדות בפרקליטות

פרויקט My Office - חללי עבודה באשדוד / צילום: יוסי כהן

משרד הבינוי והשיכון חושד: יזמי MY OFFICE באשדוד ביצעו עבירות לפי חוק המכר

הממונה על חוק המכר פתח בחקירה עקב חשדות לגניבות של עשרות מיליוני שקלים על ידי חברת ק. פסגות, בחשד שמכרה שטחים מבלי להעניק לרוכשים בטוחות ● בית המשפט: "החברה חדלת פירעון שסיבכה מאות קונים, שכעת אין היתכנות כי יזכו לקבל את המשרדים המובטחים"

עלי אל-שייבה, מנהל התיירות והשיווק במשרד התרבות והתיירות של אבו דאבי / צילום: יח"צ

אבו דאבי מול דובאי: כך ייראה הקרב הלוהט של האמירויות על הכיס של התייר הישראלי

"את חגי תשרי פספסנו אבל פסח עוד לפנינו. נפנה לכל קהלי היעד - מהציבור הערבי ועד לשומרי המסורת", אומר ל"גלובס" עלי אל שאיבה מנכ"ל התיירות והשיווק במשרד התרבות והתיירות של אבו דאבי ● "היתרון שלנו הוא הגיוון שאפשר להפיק מחופשה בפרק זמן קצר"

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי, גלובס

סלקום קיבלה רישיון הפעלה לדור החמישי ומתחילה בשיווק תוכניות

החברה מצטרפת להוט מובייל ותמנע מלקוחות שלא הצטרפו לתוכנית ייעודית לגלוש ברשת החדשה ● התוכנית המובילה שתשווק: 49.9 שקל לחודש עם 500 גיגה גלישה