עודד פורר / צילום: שלומי יוסף
הצעת חוק פרטית, שהונחה אתמול (יום ג') על שולחן הכנסת על ידי ארבעה חברי כנסת ממפלגת ישראל ביתנו, מבקשת לתקן את אופן המיסוי של פעילות במטבעות דיגיטליים על פי פקודת מס הכנסה, "כך שמטבע דיגיטלי אשר יעמוד בקריטריונים שנקבעו בפקודה, כדוגמת ביטקוין, יראוהו כמטבע לעניין מיסוי על מכירתו".
הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי מכירת מטבעות דיגיטליים), שהוגשה על ידי הח"כים עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר, מבקשת לתקן את הסעיף בפקודת מס הכנסה הקובע כי מטבע דיגיטלי נחשב לנכס, ולכן מכירתו או המרתו למטבע פיאט (שקל או מטבע ריבוני אחר) מחויבת במס רווח הון. בדברי ההסבר להצעתם טוענים ארבעת הח"כים כי "המציאות הרגולטורית בישראל אינה מותאמת למציאות הקיימת בשטח. כך למשל, על פי חוזר מס הכנסה מספר 05/2018, מטבע דיגיטלי הוא 'נכס', ועל כן מכירתו תסווג כהכנסה הונית ותחויב במס רווח הון בהתאם לשיעורי המס הקבועים בסעיף 91 לפקודה".
נכון להיום, המס על רוב רווחי ההון בישראל, הוא בשיעור של 25% - וכך גם במקרה של מכירה או המרה של מטבעות דיגיטליים. סעיף 91 בפקודת מס הכנסה מעניק הקלה במיסוי רווחי הון ממלווה קצר מועד (מק"מ) או מאיגרות חוב שאינן צמודות למדד - ואלה ממוסים ב-15% בלבד.
הצעת החוק מבקשת גם להוסיף בפקודת מס הכנסה סעיף (אחרי סעיף 96), הנוגע ל"קביעת מטבע דיגיטלי מבוזר". לפי הסעיף המוצע, "שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע הוראות שלפיהן ייקבע מטבע דיגיטלי כמטבע דיגיטלי מבוזר, והוא רשאי לקבוע בצו את רשימת המטבעות הדיגיטליים המבוזרים לפי ההוראות שקבע כאמור". על פי הצעת החוק, "מטבע דיגיטלי מבוזר הוא מטבע שמתקיימים לגביו כל אלה: (1) הנפקתו מתבצעת על ידי רשת מחשבים מבוזרת, לפי חוקי מערכת שנקבעו מראש, ולא על ידי מדינה או גורם פיננסי מרכזי; (2) ההנפקה הראשונית של יחידת המטבע לא נעשתה תמורת תשלום לגורם כלשהו; (3) שווי השוק שנקבע למטבע בשוק החופשי לא פוחת ממיליארד שקלים חדשים, על פי שיטת חישוב שיקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, בהתאם לגודל השוק; (4) הוא מיועד לשימוש כללי ולא הונפק עבור עסק או תחום מסוים".
בעניין זה נזכיר כי במרץ 2019, כפי שפורסם ב"גלובס", דחה בית המשפט המחוזי ערעור של יזם הבלוקצ'יין נועם קופל נגד החלטתה של רשות המסים להטיל על רווחיו ממכירת ביטקוין מס רווח הון בסכום של כ-3 מיליון שקל. בכך קיבל בית המשפט את עמדת הרשות, שטענה כי הביטקוין, שאינו "הילך חוקי" באף מדינה כיום, נכלל בהגדרת "נכס" ואינו "מטבע חוץ", כפי שטען קופל שיש לסווגו.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "מטרת הצעת החוק היא לתקן את האופן שבו ממסים פעילות במטבעות דיגיטליים, כך שמטבע דיגיטלי שיעמוד בקריטריונים שנקבעו בפקודה, כדוגמת ביטקוין, יראוהו כמטבע לעניין מיסוי על מכירתו. בהירות רגולטורית זו תיצור ודאות מסחרית ותאפשר כניסת מטבעות דיגיטליים רבים יותר לשימוש בשוק הישראלי, כך שאלה ימשיכו להיות מנוע צמיחה המאפשר לתעשיית ההייטק הישראלית לפרוח ולהתפתח. זאת, במטרה להבטיח כי מדינת ישראל, שמתהדרת בתוארה כמעצמת הייטק עולמית, תוביל בתחום המטבעות הדיגיטליים ותוצב בחוד החנית של הטכנולוגיה העולמית, יחד עם מדינות מתקדמות כמו יפן, שכבר רואות במטבעות דיגיטליים מסוימים כאמצעי תשלום לגיטימי לשימוש".
חבר הכנסת פורר מסר לאחר הגשת הצעת החוק, כי "למדינת ישראל יש את היכולת להיות בין המובילות בתחום המטבעות הדיגיטליים, אם רק תכיר בשימוש בבלוקצ'יין כמטבע לכל דבר. דווקא בתקופה זו, כשהעתיד הכלכלי אינו ברור, אנו צריכים לתת את הדחיפה למנועי צמיחה אפשריים ולקדם אפשרויות תשלום דיגיטליים בשל המרחק החברתי שנכפה עלינו".
הצעת חוק נוספת: ריווח מועדי הדיווח
הצעת חוק נוספת שהונחה אתמול על שולחן הכנסת, מבקשת לאפשר דיווח פעם בחצי שנה או פעם בשנה על סחר במטבעות דיגיטליים. הצעה זו מבקשת לתקן את המצב הקיים כיום, שבו על מי שמוכר מטבעות דיגיטליים, מוטלת חובה להגיש לרשות המסים דוח בתוך 30 ימים מיום המכירה, ולצד זאת לשלם מקדמה בשיעור המס החל על רווח ההון הנובע מהעסקה.
הצעה פרטית זו, הנוגעת למועדי הדיווח על עסקאות במטבעות דיגיטליים, הוגשה על ידי חברי הכנסת פורר, סובה, קושניר ומלינובסקי קונין (ישראל ביתנו) יחד עם ח"כ אלי אבידר (גם הוא מישראל ביתנו) וח"כ שרן השכל (הליכוד). על פי הצעת החוק, יתוקן סעיף 91 בפקודת מס הכנסה, כך שתתווסף בו ההוראה הבאה: "שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם יחולו חובת דיווח שנתי או דיווח חצי שנתי לעניין סוגי נכסים, בשל מכירה של נכס; עם הגשת הדוח כאמור תשולם מקדמה בסכום המס החל לפי הוראות פקודה זו על רווח הון בשל המכירה".
מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, אמר בתגובה ל"גלובס" כי "שתי הצעות החוק שהונחו אמש על ידי חברי הכנסת עודד פורר ושרן השכל, מהוות תשתית שעליה ניתן יהיה לפתח את ישראל כמרכז פיננסי עולמי וכמובילה בתחום המטבעות הדיגיטליים. ההצעות באות לסייע עם הקשיים שעמם מתמודד התחום - מצד המערכת הבנקאית מחד, ומצד הרשויות הממשלתיות מאידך. הצעות אלה מאזנות במידה מסוימת את העיכוב בהשלמת הליכי חקיקה קריטיים, כמו אישור צו הלבנת הון לחוק הנשפי"ם, שפוגע אנושות ביכולת של חברות בתחום המטבעות הדיגיטליים להתבסס בישראל ולצמוח. מעודד מאוד לראות חברי כנסת קשובים לצורכי התעשייה ועוסקים בקידום פתרונות שיסייעו להחזיר את הצמיחה לישראל".